בהערה כביכול לא חשובה בתחילת הפרק האחרון של "תרגיע", לארי דיוויד שואל את גרושתו שריל אם זה בסדר מבחינתה שיגיד לאנשים שהיא לא אהבה את הגרסה של "הנמלט" עם הריסון פורד. למעשה, זוהי לא הערה תמימה. הגרסה המקורית של "הנמלט" הסתיימה בפרק הסיום הנצפה ביותר עד אז בתולדות הטלוויזיה, עם 78 מיליון צופים. השיא נשמר למשך שנים, ורק פרקי הסיום של "מ.א.ש" ו"חופשי על הבר" הצליחו לעקוף אותו. לארי דיוויד, מי שחזר מפרישה כדי לכתוב את פרק הסיום של "סיינפלד" מכיר את המספרים האלה בעל פה. הוא גם יודע שהפינאלה של "סיינפלד", שהיה אירוע טלוויזיוני ענק, לא עבר את "הנמלט" עם 76 מיליון צופים "בלבד".
פרק הסיום של "סיינפלד" היה אירוע טלוויזיוני ענק במונחים גלובליים, וגם ישראליים. זו הייתה הפעם הראשונה שבה תכנית טלוויזיה מתוסרטת משודרת באופן סימולטני בישראל יחד עם השידור בארה"ב. הצופים שהתעוררו לפנות בוקר בתל אביב (הח"מ ביניהם) וצפו במשדר הפרידה הארוך, ראו אותו במקביל לאלפים שהתגודדו בטיימס סקוור בניו יורק, שם הפרק הוקרן על מסכי הענק בכיכר. אפילו בפסטיבל קאן היוקרתי הקרינו בשידור חי את הפרק האחרון בפני כ-500 צופים. עיריית לוס אנג'לס דיווחה כי במהלך הפסקת הפרסומות הייתה עלייה של 10% בשימוש במים בעיר, כתוצאה מכך שכל הצופים כנראה הלכו לשירותים באותו זמן.
הפרק, לעומת זאת, זכה לביקורות מעורבות, בעיקר מהמעריצים. ההחלטה לסיים את הסדרה כשארבע הדמויות הראשיות נכנסות לכלא, כביכול על כל המעשים הלא מוסריים שהם עשו במהלך תשע העונות, הרגיש כפוי במידה מסוימת. זה לא ש"סיינפלד" הייתה סדרה ריאליסטית עד אותו פרק אחרון, אבל הסוף שלה היה מוגזם אפילו במונחים שלה. ובעיקר, לא ברור מדוע הדמויות נענשות על הניהליזם שגרם לנו להתאהב בהן מלכתחילה.
מכאן והלאה ספוילרים לפרק האחרון של "תרגיע":
יעניין אתכן גם:
בואו ניקח את הסיפור המחרמן והמותח הזה ונהפוך אותו לסדרה עייפה ומשעממת
המנכ"ל רצח את המיליארדר: הטרגדיה מאחורי סדרת הענק של נטפליקס
"בנות לנצח": איזה מזל שנטפליקס הצילה את הסדרה האדירה הזו. עכשיו אין תירוץ לא לצפות בה
"הג'נטלמנים": קומדיית הפשע של נטפליקס מוכיחה שהקסם של גאי ריצ'י לא אבד
תפסיקו לצנזר לנו את התרגום בטלוויזיה, אנחנו לא ילדים קטנים
כל הסדרות השוות שעולות החודש בטלוויזיה
סדרות מומלצות בנטפליקס: המדריך הגדול
24 הסדרות שאנחנו הכי מצפים להן ב-2024
מחפשים המלצות או רוצים להמליץ על סדרות חדשות? רוצים סתם לדבר על טלוויזיה? הצטרפו לקבוצה שלנו בפייסבוק, שידור חופר
כבר מהפרק הראשון או לפחות השני של העונה ה-12 והאחרונה של "תרגיע", היה ברור שהסדרה הולכת להתעמת בסיומה עם הצל של הפינאלה של "סיינפלד". קו העלילה היה זהה, וההומאז'ים לפרקים של הסדרה-האם צפו בכל הפרקים, עד לפרק הסיום שממש נראה כמו תמונת ראי. דמויות מכל העונות של הסדרה מגיעות לבית המשפט באטלנטה ועולות לדוכן העדים כדי להטיח האשמות קשות על אישיותו של לארי דיוויד. בדיוק כפי שקרה ב"סיינפלד", הפרק הפך למין מסע נוסטלגי אל כמה מהרגעים הגדולים של הסדרה. בדיוק כפי שקרה ב"סיינפלד", זה נגמר כשלארי דיוויד נשלח לכלא על פשעיו הרבים. בדיוק כפי שקרה ב"סיינפלד", לארי ישב בתא הכלא שלו והתחיל לדבר על משהו שהוא דיבר עליו כבר בפרק הראשון של הסדרה, ששודר לפני 24 שנים.
ואז הגיע התיקון. ג'רי סיינפלד עצמו מגיע כדי לשחרר את לארי מהכלא, תוך כדי שהם מבינים שככה הם היו צריכים לסיים ב-1998 את הסדרה ששניהם יצרו. בכך, לראשונה אי פעם, לארי מודה שהפרק האחרון, שעליו הגן בקנאות, היה פגום. זה היה סוף מושלם לא רק בגלל סגירת המעגל, אלא בגלל ההודאה הזאת, שלא תואמת את דמותו העקשנית של דיוויד בסדרה. לרגע זה לא היה לארי דיוויד "הדמות", אלא לארי דיוויד "היוצר". האיש שכתב את הסדרה הכי מצחיקה של המאה ה-20, והאיש שכתב את הסדרה הכי מצחיקה של המאה ה-21.
זאת לא הפעם הראשונה שלארי דיוויד בוחר לשכפל יצירות אמנות ולהתאים אותן לעולם שלו. העונה הרביעית בוראת את הסרט "המפיקים" של מל ברוקס מחדש. העונה השביעית עוסקת באיחוד חד פעמי של "סיינפלד". העונה התשיעית משחזרת את הסערה בעולם המוסלמי סביב הספר "פסוקי השטן" של סלמאן רושדי, ובו זמנית משחזרת קטעי עלילה שלמים מתוך "המילטון" של לין מנואל מירנדה.
דבר אחד משותף לכל העונות האלה, הן הסתיימו טוב. כל אחת מהעונות האלה יכלה להיות העונה האחרונה של "תרגיע", וזו גם הייתה הכוונה לא פעם. למעשה, פרק הסיום של העונה החמישית נקרא פשוט "הסוף", ובו לארי מת על שולחן הניתוחים ומוצא את עצמו בגן עדן, מלווה על ידי שני מלאכים יהודים - דסטין הופמן וסשה ברון כהן. פרקי הסיום של כל העונות של "תרגיע" נכתבו תמיד כקלוז'ר לסדרה כולה, בלי להפוך לאירועים טלוויזיוניים גרנדיוזיים.
ביד אמן נדירה, לארי דיוויד ניטרל את המוקש הזה לאורך עונה שלמה. הוא התווכח עם טד דנסון שאמר לו שהפרק האחרון של "סיינפלד" לא היה טוב, כפי שעשה בעונה השביעית עם ג'ייסון אלכסנדר, רק כדי להודות בסיום שכולם צדקו. הוא הוריד את הקוף שלו מהגב, ומי יותר מתאים לעשות את זה מאשר ג'רי עצמו. זה היה רגע מתוק של רעות בין שני יוצרים גדולים. ג'רי לא היה "סיינפלד" אם לא לארי דיוויד. לארי לא יכול היה לברוח מהכלא המחשבתי של עצמו בלי ג'רי.
בפרק האחרון, דמותו האגדית של ליאון בלאק (ג'יי-בי סמוב) צופה לראשונה ב"סיינפלד" ומגלה שמדובר בעצם בסדרה על סוס הרבעה אנושי. למעשה, "סיינפלד" הייתה בבסיסה סדרה על ארבעה חברים טובים. "תרגיע" מעולם לא שמה דגש גדול על ערך החברות. לארי סירב במשך עונה שלמה לתחנונים של חברו הטוב ביותר ריצ'רד לואיס לתרום לו כליה. הקשר שלו עם ג'ף, חברו הטוב השני, מבוסס בעיקר על עסקים, ובאחד הפרקים אנחנו רואים את ג'ף גונב מלארי סכום כסף גדול. אלא שמאחורי הקלעים זו הייתה סדרה שיוצרה באהבה גדולה, וכל השחקנים בה הפכו לחברים טובים במהלך 25 השנים שעברו מאז שידור סרט הטלוויזיה שממנו נולדה הסדרה ב-1999.
אחרי שהבמאי צעק "קאט" על הסצנה האחרונה של הפרק האחרון של "תרגיע", הוא הוסיף: "זה הסוף של הקומדיה הגדולה בכל הזמנים". השחקנים מחאו כפיים, ואחד אחרי השני החלו להגיד תודה ללארי דיוויד על הזכות שניתנה להם להיות חלק מהיצירה שלו בחצי היובל האחרון. מרגש במיוחד היה ריצ'רד לואיס עצמו, שנפרד בדמעות מחברו הטוב ביותר גם במציאות. לואיס, שנולד בדיוק שלושה ימים לפני לארי דיוויד, סבל כבר בצילומים מפרקינסון, ומת מהתקף לב במהלך שידור העונה האחרונה.
בתי הקברות מלאים באנשים שאין להם תחליף, וגם בסדרות שאמרו עליהן שהן "הגדולות אי פעם", אבל עם עובדות אי אפשר להתווכח. "תרגיע" היא הסדרה העלילתית הארוכה ביותר בתולדות HBO, ובמהלך שידורה מתו לא פחות מתשעה שחקנים שכיכבו בה. היא בראה מחדש את הסיטקום הגדול של המאה הקודמת - פעמיים! - והצליחה לעשות תיקונים היסטוריים בייצוג שחורים, נשים, טרנסג'נדרים וזרים - כל זה בלי להיכנע לפוליטיקלי קורקט, ואפילו להפך. על הדרך היא הייתה הסדרה היהודית ביותר בהיסטוריה, כן, כולל "שטיסל". לנצח נזכור את הסדרה שגרמה לנו להיקרע מצחוק מול המסך דווקא מהרגעים האנושיים הכי קטנים וטיפשיים שיש. לפעמים זה כל מה שצריך. וזה פריטי, פריטי, פריטי, פריטי גוד.
"תרגיע" זמינה ביס, הוט וסלקום טיוי.