בתחילת אוקטובר יוכרזו הזוכים בפרס נובל לשנת 2024, והפרס בתחום הספרות יוענק ביום חמישי, 10 באוקטובר, 123 שנה לאחר שהוענק לראשונה. פרס נובל לספרות, העיטור היוקרתי מכולם בעולם הספרות העולמי, מוענק על ידי האקדמיה השבדית (כמעט) בכל שנה, החל משנת 1901, לסופר או הסופרת שיצרו את "היצירה יוצאת הדופן ביותר, בעלת נטייה אידיאליסטית".
כמידי שנה, גם הפעם הדיונים על זהות הזוכים הפוטנציאליים מעוררים עניין רב, ואתרי ההימורים רוחשים. באתר Nicerodds מעריכים כי המועמדת המובילה השנה היא שוב - בדיוק כמו בהימורים בשנה שעברה - הסופרת הסינית האקספרימנטלית קאן שווה. בישראל היא פחות מוכרת, וספריה טרם תורגמו לעברית. אחריה ברשימה מדורג ג'רלד מורניין ("המישורים"), סופר אוסטרלי שהניו יורק טיימס כינה לפני כמה שנים "גדול הסופרים כותבי האנגלית החיים שמעולם לא שמעתם עליו".
אחריהם ברשימה מופיעים המשוררת, המסאית והמתרגמת הקנדית פרופ' אן קרסון; הסופרת הרוסיה לודמילדה אוליצקיה ("נשות הספר הרוסי"); הסופר והמשורר הרומני הפוסט-מודרני מירצ'ה קרטרסקו ("הרולטיסט"); הסופר האמריקני המהולל תומס פינצ'ון ("הזעקה של אוסף 49"); הסופר הארגנטינאי הפורה ססר איירה ("כך הפכתי לנזירה"); הסופר והמחזאי הקנייתי נגוגי וה ת'יונגו ("מטיגארי"), הנחשב לאחד מגדולי הסופרים האפריקנים בני זמננו, ובשנים האחרונות הוזכר כמועמד מוביל לפרס; המועמד הנצחי, הסופר היפני הפופולרי הרוקי מורקמי ("יער נורווגי", "קפקא על החוף"); ואת העשירייה סוגר הסופר ההונגרי לאסלו קרסנהורקאי ("תוגת ההתנגדות", "מלחמה ומלחמה").
בעשירייה השנייה ניתן למצוא עוד כמה סופרים ידועים, בהם הסופר הצרפתי מעורר המחלוקות מישל וולבק ("החלקיקים האלמנטריים", "כניעה", "המפה והטריטוריה"), שזכה בעבר בפרס גונקור; הסופרת והמסאית האמריקנית המשפיעה ג'מייקה קינקייד ("לוסי", "מר פוטר") או הסופר ההודי-בריטי סלמאן רושדי ("פסוקי השטן"), אף הוא מועמד ותיק לפרס, שבשנים האחרונות קראו בקהילה הספרותית להעניק לו את הפרס כהצהרה על חשיבות חופש הביטוי, לאחר שנדקר בניו יורק על ידי איסלמיסט קנאי.
אתר Oddspedia, לעומת זאת, מזכיר בין המועמדים לפרס גם שמות כמו מרגרט אטווד הקנדית ("סיפורה של שפחה"), הסופרת היווניה ארסי סוטירופולו ("זיגזג בעצי החושחש"), הסופר הצרפתי פייר מישון ("חיים זעירים") וגם דון דלילו האמריקני ("רעש לבן", "תת עולם"). לפי האתר, גם הסופר הישראלי דויד גרוסמן ("עיין ערך אהבה", "ספר הדקדוק הפנימי", "אישה בורחת מבשורה"), שרק לאחרונה זכה בפרס היינה היוקרתי, בטווח ההימורים, ויש גם מי שמזכיר את שמה של הישראלית דינה רובינה ("שם משפחה כפול"), הכותבת ברוסית ותורגמה לעשרות שפות. הישראלי היחיד שזכה בפרס עד כה הוא ש"י עגנון. הוא הוענק לו ב-1966 לצד המשוררת הגרמנייה נלי זק"ש.
יודגש כי ההימורים הללו מתבססים על ניחושים והערכות בלבד, שכן דיוני האקדמיה השוודית ואפילו רשימת המועמדים שהוגשו חסויים למשך 50 שנה - כך שאין לציבור למעשה שום דרך לדעת מי באמת מועמד השנה או על מי גברו הזוכים בשנים הקודמות.
בשנה שעברה זכה בפרס הסופר והמחזאי הנורבגי יון פוסה ("חלום על סתיו", "מישהו בדרך הנה", "בוקר וערב"). בשנה שלפני כן זכתה בפרס הסופרת הצרפתייה אנני ארנו. ב-2021 זכה במפתיע הסופר הטנזני פרופ' עבדולרזאק גורנה, "על ההחדרה החומלת ונטולת הפשרות של השפעות הקולוניאליזם, וגורלו של הפליט במפרץ שבין תרבויות ליבשות", כפי שנימקו השופטים. בשנת 2020 זכתה בפרס המשוררת הקנדית-יהודיה לואיז גליק. בשנה שלפני כן זכו שני סופרים בבת אחת על השנים 2018 ו-2019: הסופרת הפולניה אולגה טוקרצ'וק והסופר והמחזאי האוסטרי פטר הנדקה, בהתאמה. הסיבה לפרס הכפול היא שב-2018 בוטל הפרס היוקרתי לראשונה מאז 1943, בעקבות משבר שפרץ באקדמיה השוודית ונגע בין השאר לתקיפות מיניות והתפטרות חברי אקדמיה. בשנת 2017 זכה בפרס הסופר הבריטי קזואו אישיגורו, ולפניו הוענק הפרס למוזיקאי האמריקני בוב דילן.