צ'ק ללא כיסוי

צילום: , ראובן קסטרו

הגדילה את תקציב התרבות, אבל לא השתמשה נכון בכסף. העלתה את הפריפריה לשיח, אבל דיכאה את חופש הביטוי. שמרה על קשר חם עם ביבי, אבל רבה עם כל העולם. אחרי 5 שנים כשרת התרבות, במהלכם השתיקה כל ביקורת בסביבתה, אפשר להיות בטוחים: האמנים לא יתגעגעו (חוץ מאייל גולן)

"מה הסיכוי שמירי רגב תהיה שרת התרבות, והאמנים עוד יתגעגעו אליך?", כך שאל כותב שורות אלה במרץ 2015 את שרת התרבות דאז, לימור לבנת, באירוע פרידה ממנה לאחר שהודיעה על פרישה מהחיים הפוליטיים. זה קרה עוד בטרם ידעו מי תחליף אותה, אבל כבר הסתובבו שמועות על רגב. לבנת חמקה באלגנטיות מהשאלה אבל לימים התברר שהנבואה הכפולה הגשימה את עצמה: רגב אכן התמנתה לשרת התרבות והאמנים באמת התחילו להתגעגע ללימור לבנת. לא מעט אנשי תרבות, שבעבר עקצו את לבנת ללא הרף, גילו בדיעבד שהיא הייתה ממש בסדר. ולמה? כי בניגוד ללבנת, הם גילו שהשרה שהחליפה אותה פוגעת בחופש הביטוי, משתלחת בלי הפסקה באמנים, מתגאה בבורות תרבותית, מתנהלת באופן אנטי-ממלכתי וממנפת את משרדה לאינטרסים פוליטיים אישיים.

ראשית נבהיר שהמציאות - כמו תמיד - מורכבת הרבה יותר. לצד התנהלות בעייתית והתבטאויות מקוממות, נדגיש כבר בתחילה שרגב ראויה לשבחים רבים על כך שהצליחה להגדיל משמעותית את תקציב התרבות. זו הצלחה מובהקת ולא מובנת מאליה. האג'נדה המרכזית שלה - תמיכה מוגברת בפריפריה - היא מבורכת וחשובה, אך ההצלחה שנרשמה שם חלקית בלבד וכמו בנושאים אחרים שרגב מדברת עליהם - הפער בין יחסי הציבור למציאות גדול. לעומת שתי ההצלחות הללו - הגדולה והחלקית - רגב מקבלת ציון נמוך (יש שיאמרו "נכשל") בתחומים רבים: מתן חופש ביטוי לאמנים, יכולת לקבל ביקורת מקצועית במשרדה, והבנת מהות התרבות.

המינוי של רגב למשרד התרבות היה מפתיע מאוד, בעיקר לאחר שהיא עצמה הביעה חוסר עניין במשרד. רבות כבר דובר על כך שהיא בכלל העדיפה את תיק הרווחה. בריאיון ל"ישראל היום" היא סיפרה בעבר שהגיעה להשבעת הממשלה עם עיניים אדומות מבכי. "אמרתי לעצמי, מה לי ולתרבות וספורט עכשיו?". בדיוק לפני חמש שנים, ב-14 במאי 2015, הושבעה הממשלה ונפתחה אחת המלחמות המטורללות והבולטות בתקופת כהונתה - המלחמה בין רגב לאמנים. שוחחתי באותו יום עם השחקן גברי בנאי, והוא אמר לי: "בעיני רגב היא בהמה". ההתבטאות הבוטה עוררה סערה תקשורתית גדולה ורגב עצמה נפגעה מאוד מהדברים. חמש שנים לאחר מכן, צלצלתי שוב לבנאי לבדוק מה יחסו לאותה אמירה. "אני אמרתי בזמנו את דעתי, בדרך כלל זאת לא השפה שלי, אבל זה לא משנה את העובדה שהיא הוכיחה שצדקתי", אמר בנאי.

עוד בוואלה! NEWS

תבוסה לרגב: בג"ץ ביטל את הבונוס שלה לאמנים על הופעות בהתנחלויות

לכתבה המלאה
"באה מהצבא". מירי רגב (צילום: ראובן קסטרו)
גברי בנאי: "אני לא מתחרט שקראתי למירי רגב 'בהמה'. היא הוכיחה שצדקתי. שתקרא ספר. היא לא יודעת מה זה קולנוע, היא לא יודעת מי זה טרנטינו, היא לא יודעת שום דבר. שמח שלקחו את התפקיד מהגברת הזאת"

באיזה אופן לדעתך רגב הוכיחה שצדקת?

"מפני שהיא בהמה! תסתכל עליה, בחייך. כל החיבוקים שלה עם שרה נתניהו בשביל שהיא תדבר עם בעלה. נו, מה אנחנו ילדים קטנים? איך שהיא מחובקת שם בהר הרצל. זה בושה וחרפה. שתקרא ספר. היא לא יודעת מה זה קולנוע, היא לא יודעת מי זה טרנטינו, היא לא יודעת שום דבר. היא באה מהצבא".

זה נשמע כאילו אתה לא באמת מתחרט על האמירה שלך.

"להתחרט? ממש לא. אני רק אומר שזה לא סגנון הדיבור שלי".

לפני כחודשיים, אילנה דיין חשפה כי גם מקורבו של ראש הממשלה נתן אשל קרא לרגב "בהמה". אולם בניגוד לתגובה שלה אליך, היא לא התקוממה על אותה אמירה מצד אשל.

"היא אמרה שהוא התנצל, ואני לא התנצלתי, ולכן היא סלחה לו. רצו לעשות בינינו סולחה, ביקשו שאני אבוא ואתנצל. אמרתי, 'אין לי מה להתנצל. לא מעניין אותי סולחה'. אני לא רוצה שהיא תהיה חברה שלי ולא רוצה כלום. היא אמרה שאשל לפחות התנצל, אבל היא גם צריכה אותו כי הוא חבר של ביבי. מה, אנחנו מטומטמים?".

גברי בנאי היה הקרון הראשון ברכבת הרים מסחררת ובלתי נגמרת של עימותים בין השרה לאמנים. כפי שפורסם בוואלה! תרבות, עוד לפני שנבחרה לשרת התרבות אמרה לבמאי יריב הורביץ, יו"ר איגוד במאי הקולנוע והטלוויזיה דאז שביקש את עזרתה בהצבעה בעד "חוק תל"י": "למה שאעזור לכם? אתם האמנים שמאלנים, מבחינתי תמותו ברעב". רגב הכחישה שאמרה את הדברים. לאחר שנבחרה לתפקיד, נפגשה עם נציגי האמנים ואמרה להם: "אנחנו קיבלנו 30 מנדטים, אתם רק 20" . לעיתון "את" אמרה: "בעולם התרבות אנשים כפויי טובה". וכך, חודש בלבד לאחר שנכנסה לתפקיד, הספיקה להסתכסך לא רק עם גברי בנאי אלא גם עם עם המוזיקאי שלום חנוך (שסירב שרגב תנאם לפני הופעתו בערב הפתיחה של פסטיבל ישראל שנערך בחסות משרד התרבות); עם השחקן נורמן עיסא (שסירב להופיע עם תיאטרון חיפה בבקעת הירדן, מה שהוביל לאיום מצדה להפסיק לתמוך בתיאטרון הילדים שלו); עם השחקן עודד קוטלר בעקבות "נאום בהמות"; ועם גילה אלמגור בטקס פרסי התיאטרון. כזכור, לאחר שרגב אמרה בנאומה שהאמנים "אינם זועקים את זעקת אנשי הפריפריה", הגיבה אלמגור: "אין לך מושג. שנים אנו מכתתים רגלינו לפריפריה".

השחקן והקומיקאי גברי בנאי בשיחה עם וואלה! תרבות מגיב למינויה של מירי רגב לתפקיד שרת התרבות בהתבטאות שעוררה סערה: "בעיני היא בהמה". האזינו

מראיין: שגיא בן נון; צילומים: ראובן קסטרו ויואס דודקוביץ'; קרדיט תמונות: ראובן קסטרו יואב דודקוביץ'
יו"ר תיאטרון אלמידאן לשעבר: "הטענה של רגב מאוד מסוכנת, לפיה אתה חופשי להגיד הכול רק אם אתה ממומן מכספך האישי, אבל לא יכול לומר הכול אם מדובר בכספי המסים. זה מוביל לצנזורה עצמית"

"מה שקורה בשנים האחרונות לתרבות הוא קשה מאוד", אמרה השבוע אלמגור לוואלה! תרבות. "לא מספיק להגיד 'נתנו לפריפריה'. הפריפריה חשובה לא פחות מהעיר הגדולה אבל הפריפריה מזינה את העיר הגדולה, והעיר הגדולה מזינה את הפריפריה. זה מה שנקרא תרבות לעם, שמגיעה לכל פינה בארץ. על זה לא מגיע פרס לאף אחד. זה מתפקידו של משרד התרבות להניע את הגלגלים האלה ולהגיע לכל המקומות האלה. לאורך שנים אנחנו קמים בבוקר, עושים חזרות, הולכים הביתה להתקלח, נכנסים לרכבי ההסעה, נוסעים וחוזרים בשתיים בלילה. הכול בסדר, זה חלק מהמקצוע ומאורח החיים שלנו".

רגב תקפה אותך על האמירה "במשך שנים אנו מכתתים רגלינו לפריפריה". את מתחרטת על האמירה הזאת שאולי ציירה אותך כמתנשאת גם אם אינך כזאת?

"מה פתאום. אני אמרתי לרגב, 'תעשי שיעורי בית, את לא מכירה אותנו, אנחנו מכתתים רגליים לכל פינה בארץ'. היא אמרה בריאיון לוואלה! NEWS 'גילה אלמגור היא אליטה שלא מוכנה לקבל באף שלב שיש אחרים גם לידה'. בואי נראה מה אני עושה כ'אחת שלא מוכנה לקבל שיש אחרים לידה' - למען ילדים שחולים במחלות קשות ואנשים במצוקה. אני אליטה? אני באה מהרחוב. אני חתול רחוב. אני את הזינוק שלי לחיים התחלתי מנקודת אפס. עשיתי הכול לבדי, לא דרסתי ולא העלבתי אף אחד. אבל היא יצאה למלחמה עליי. היא ראתה באמני ישראל אויב, היא לא מגיעה לנו, ואני אשמח מאוד שהיא עוזבת את התפקיד".


"עלול להוביל לצנזורה עצמית"

רגב הרבתה בקדנציה לאיים בשלילת תקציבים של מוסדות תרבות וניסתה פעמים רבות לפגוע בחופש הביטוי. אחד המקרים המהדהדים ביותר היה מאבקה בתיאטרון אל-מידאן ובהצגה "הזמן המקביל", המתארת את חוויותיו בכלא של האסיר הביטחוני וליד דקה. "במקרה שלנו מירי הצליחה", נאנח ג'וזף אטרש, לשעבר יו"ר הדירקטוריון של התיאטרון. "אמנם היה לנו ניצחון קטן - לא הסכמנו להיכנע לתכתיבי התוכן של רגב ולהקת המעודדים שלה, אבל הניצחון הגדול של רגב היה בכך שהיא הצליחה לקבע בתודעה שלכאורה יש הפרדה בין חופש ביטוי לחופש מימון. זו טענה מאוד מסוכנת, שלפיה אתה חופשי להגיד הכול רק אם אתה ממומן מכספך האישי, אבל לא יכול לומר הכול אם מדובר בכספי המסים. זה מסוכן גם משום שזה פוגע ביצירות שעלו, וגם משום שזה עלול להוביל לצנזורה עצמית, כלומר יצירות שלא יוולדו משום שהיוצרים פוחדים לפתוח את הפה באווירה הציבורית. עזיבתה את משרד התרבות לא תסיים את התקופה החשוכה. רגב היא חלק מבעיה כוללת בישראל 2020. הדרך לתיקון לא עוברת דרך שר חדש לצערי הרב אלא דרך תיקון החברה הישראלית".

עוד בוואלה! NEWS

"מבחינתי שהאמנים השמאלנים ימותו ברעב": כך פגע שלטון נתניהו בתרבות

לכתבה המלאה
"מכתתים רגליים". גילה אלמגור (צילום: ראובן קסטרו)

בספטמבר 2016 נחרטה אחת התמונות הזכורות ביותר מכהונתה של רגב. בפרובוקציה שתוכננה מראש, היא קמה ונטשה את טקס פרסי אופיר של האקדמיה לקולנוע וטלוויזיה, כשהמוזיקאים תאמר נפאר (שכיכב בסרט "ג'אנקשן 48") ויוסי צברי הופיעו עם השיר "אני לא פוליטי" בו משולבות שורות משיר של מחמוד דרוויש. בעקבות הסקנדל החליט יו"ר האקדמיה מוש דנון לא להזמין יותר את רגב לטקס.

מוש, אתה מצטער על ההחלטה לא להזמין את רגב לאופיר?

"ממש לא. אני עומד מאחורי ההחלטה ברגליים יציבות מאוד ומקווה שהממשיכים שלי ינהגו באותו אופן. היא ניצלה את זה כבמה פוליטית".

סערה מרכזית נוספת קרתה סביב הסרט "פוקסטרוט" שכתב וביים שמוליק מעוז. רגב כלל לא צפתה בסרט, מה שלא הפריע לה לטעון שהוא פוגע בשמו הטוב של צה"ל. "זה היה הזוי", נזכר השבוע כוכב הסרט ליאור אשכנזי בפרשה. "מערבולת פוליטית שמעולם לא חשבתי שאני אהיה בתוכה - להתנצח עם שרה בישראל. זה נראה לי מגוחך לחלוטין. נכנסתי לדבר הזה כי נעלבתי נורא, זה נורא פגע בי. לדבר על סרט שלא ראית? אשכרה נעלבתי. עבדנו נורא קשה על הסרט הזה. אנשים הקשיבו לה. היינו עם מאבטחים תקופה מסוימת, איימו על המשפחות שלנו".

עוד בוואלה! NEWS

ביזיון בטקס פרסי אופיר 2016: רגב צעקה על הקהל: "יש פה הרבה גרבוזים ואורשרים"

לכתבה המלאה

מירי רגב חתומה על הישג גדול של המשך הגדלת תקציב התרבות - מגמה שהחלה עוד בעידן לימור לבנת. בשנה שקדמה לכניסתה של רגב למשרד התרבות, חתמה לבנת על הסכם לגבי 2015 שקבע תוספת של 50 מיליון שקלים לבסיס התקציב (כלומר לחלק הקבוע שלו). ההסכם של לבנת אמנם נחתם רק לשנה אחת אך היווה פריצת דרך, כי זאת הייתה פעם ראשונה שניתנה תוספת משמעותית לבסיס התקציב, והוא סלל את הדרך לכך שגם בתקופת רגב נכנסה כל שנה (בשנים 2016 עד 2018 אבל לא בשנת 2019) תוספת לבסיס התקציב שנעה בין 50 ל-60 מיליון. רגב הצליחה גם להשיג תוספות חד פעמיות נכבדות לתקציב - בשנת 2016 של 100 מיליון, בשנת 2017 - 140 מיליון, בשנת 2018 - 145 מיליון, ובשנת 2019 - של 120 מיליון. מבלי לגרוע מההישג, מקורבים למשרד התרבות העירו כי תוספת חד פעמית רצויה פחות מאשר תוספת קבועה מכיוון שהיא מובטחת לשנה אחת בלבד.

ליאור אשכנזי בסרט "פוקסטרוט" (צילום: גיורא ביח)

"מעדיף שר שיודע להביא כסף לתרבות"

דביר בנדק: "מצד אחד, למזלנו מירי הייתה מקורבת מספיק לביבי כדי להביא כסף. אני מעדיף שר שלא חושב כמוני אבל יודע להביא לי כסף לתרבות. מצד שני, יועצים לא מספיק טובים לא עשו את התיווך הנכון בין אנשי התרבות לבין השרה. הממשק של רגב עם האמנים היה רע"

השחקן והקומיקאי דביר בנדק, שכיהן כיו"ר מדור פרינג' במועצה הישראלית לתרבות ואמנות, חולק שבחים לרגב על הגדלת התקציב. "מצד אחד, למזלנו מירי הייתה מקורבת מספיק לביבי כדי להביא כסף. זה כנראה עובד ככה. זה נפלא ובעיני זה מספיק. אני מעדיף שר שלא חושב כמוני אבל יודע להביא לי כסף לתרבות. שיהיה ברור אם יבוא עכשיו שר תרבות שמאלני או ליברלי, הוא לא יגדיל את תקציב התרבות כי הוא לא יהיה חבר של ביבי. מצד שני, יועצים לא מספיק טובים לא עשו את התיווך הנכון בין אנשי התרבות לבין השרה. הממשק של רגב עם האמנים היה רע. יש תקציב מוגדל, בוא נעשה בו שימוש במקום לבזבז את הזמן בלנסות להגיע להבנה עם השרה שלך. לא לשם כך התכנסנו. זאת תפיסתי, היא נורא פרקטית ולא אידילית. אבל אני רוצה יותר כסף בתרבות".

אלא שאצל רגב, גם כשנעשה מהלך טוב - פעמים רבות מעיבה עליו אמירה לא במקום. ביולי 2017, כשהציגה את תקציב משרדה בוועדת הכספים, איימה: "בשנה הבאה יכאב למוסדות התרבות בתל אביב - ובגדול", ושוב משכה את הדיון הכלכלי למחוזות פוליטיים. רגב גם הציגה בדיון קריקטורה פוגענית, שבעקבותיה הגישו אמנים תלונה נגד רגב למשטרה בטענה להסתה נגדם.

הגדלת התקציב היא הישג שאי אפשר לקחת מרגב. עם זאת נציין כמה חריקות בהתנהלות הכלכלית של המשרד: תקנת השיפוצים של המשרד שתקציבה מעוגן בבסיס התקציב בכ-8 מיליון לא חולקה בחמש השנים האחרונות של רגב. מדובר בתקציב שאמור היה לסייע בעיקר לגופים קטנים ובינונים, חלקם הגדול בפריפריה. כך, למשל, "מרכז אדמה" של ניר וליאת בן גל שעברו ממצפה רמון לשדרות וביקשו לשפץ את המרכז החדש, קיבלו בסופו של דבר את הסיוע ממשרד הנגב והגליל ולא ממשרד התרבות. חריקה נוספת: ב-2015 הוחלט על הקמת קרן לתמיכה ביוצרים עצמאים ב-7.5 מיליון שקלים. מדובר בתקציב לחלוקה ליוצרים בתחומי המשחק, המוזיקה, המחול והאומנות הפלסטית. אולם הקרן באופן תמוה התחילה לפעול רק ב-2019, והתקציב של 2015-2018 על סך 30 מיליון שקלים לא הגיע ליוצרים העצמאים.

מירי רגב מציגה בוועדת הכספים של הכנסת קריקטורה פוגענית על האמנים, שבעקבותיה הגישו אנשי תרבות תלונה נגדה למשטרה בטענה להסתה נגדם (צילום: ראובן קסטרו)

50 אלף לשיר אחד לאייל גולן

גורם בתעשייה: "הופעה שלמה של איתי לוי באירוע כולל 7 נגנים והגברה עולה 50 אלף ש"ח, אז למה רגב משלמת לו 50 אלף רק על שיר אחד בלי הוצאות על נגנים והגברה? זה מנותק ממחיר השוק, ניצול מטורף של כספי ציבור"

רגב כאמור הצליחה להשיג כספים חד פעמיים רבים, שהועברו לפרויקטים כמו "לא לדאוגוסט" ו"פסטיבל כתר המזרח" בטבריה שהתקיים בפסח 2016. משרד התרבות השקיע בפסטיבל מימון יוצא דופן של 1.6 מיליון שקלים, כפי שנחשף בעיתון הארץ, ומתוכו 556 אלף שקלים הוקצו לערב מחווה לזמר דקלון. הזמר אייל גולן קיבל 100 אלף שקלים על ביצוע שני שירים בלבד שנמשכו יחד כשבע דקות, ושרית חדד - 93 אלף שקלים על הופעה באורך דומה. הפרסום עורר ביקורת ונטען שרגב השתמשה באירוע כמפגן פוליטי בקרב מפלגתה ובוחריה, שמשך ההופעה הקצרצר לא הצדיק בזבוז כה גדול של כספי ציבור, וכי לא היה ראוי להזמין את אייל גולן על רקע פרשת הקטינות. לאחר מכן הסערה ברשת ובתקשורת שככה.

טבעי לעשות טעויות, אבל בעייתי לחזור עליהן: לוואלה! תרבות נודע שלמרות הביקורת הנוקבת, גם בפסטיבל "כתר המזרח" שהתקיים שנתיים לאחר מכן (2018) שולמו סכומים גבוהים לאייל גולן. הוא קיבל 50 אלף שקל לשיר אחד ללא נגנים, וגם שני האמנים שמנוהלים במשרדו - נסרין קדרי ואיתי לוי - קיבלו את אותו תעריף מוגזם - 50 אלף לכל אחד מהם עבור שיר אחד בלבד ללא נגנים. גורם במוזיקה הים תיכונית, שנחשב למי שמעריך את פועלה של רגב, אמר: "זה ניצול מטורף של הקופה הציבורית. לא ראוי שמשרד התרבות ישלם מכספי ציבור לכוכב מצליח כמו אייל גולן, ששום דבר לא חסר לו. זה בזבוז כספי ציבור להוציא 50 אלף שקלים על שיר אחד בלי שום הוצאה - בלי נגנים ובלי הגברה. גם לא ראוי לשלם לאמנים מאותו משרד, נסרין קדרי ואיתי לוי. הופעה שלמה של איתי לוי באירוע משפחתי כולל שבעה נגנים והגברה עולה 50 אלף שקלים, אז למה משרד התרבות משלם לו ככה רק על שיר אחד בלי הוצאות על נגנים והגברה? ברגע שמשלמים מחירים שמנותקים ממחיר השוק זה אומר שהם מזלזלים בכספי ציבור. לעומת זאת, ראויה העזרה למוזיקאים כמו אבנר גדסי או יהודה קיסר, כי יש בה אמירה אמנותית וצדק היסטורי בסיוע לאנשים שתרמו לביסוס המוזיקה הים תיכונית ובניגוד לאייל גולן זקוקים לעזרה הכספית הזאת ממשרד התרבות".

מקורבים למשרד התרבות אמרו: "רגב תומכת באייל גולן כי יש לו אהדה גדולה בציבור שאליו היא מכוונת, ולכן זה היה חשוב לה. אבל רגב התבלבלה. משרד תרבות עם תקציב כל כך מצומצם לא אמור לתמוך בהופעות מסחריות".

"מירי רגב תיזכר כשרת התרבות הגרועה ביותר בתולדות המדינה והטובה ביותר רק למילייה שלה", אומר המפיק המוזיקלי והמנהל האמנותי חיים שמש, "היא יצאה נגד האליטות אבל יצרה 'אליטות חדשות' בדמות אייל גולן ודומיו. תעשיית המוזיקה פורחת על שלל הז'אנרים שלה - מתרבות הפופ עד האינדי - לא בזכות אלא למרות המדיניות של שרת התרבות. אם זה היה תלוי בה כל זה לא היה קורה כי היא הייתה משקיעה רק במילייה שלה".

עוד בוואלה! NEWS

השופט מלצר קבע: רגב ומשרד התרבות הפרו את חוק הבחירות בסרטון "כתר המזרח"

לכתבה המלאה
השרה מירי רגב ואייל גולן מתוך סרטון שעלה בעמוד הפייסבוק של משרד התרבות מפסטיבל "כתר המזרח" ב-2018 והוסר בעקבות עתירה שטענה לעבירה על חוק הבחירות (צילום מסך)

רגב, שהכריזה בריאיון ל"ישראל היום" בתחילת הקדנציה שמעולם לא קראה את צ'כוב, לא הייתה גן הדובדבנים גם של עולם הספרות. "פעמים רבות רגב רצתה לבטל את מה שנעשה בקדנציה של לימור לבנת, עוד לפני שבחנה אם ראוי לבטל", אמר גורם שעבד במשרד התרבות עם לימור לבנת. "רגב ביקשה לקיים ועדה שתבטל את חוק הספרים. אמרו לה: רק עכשיו חוקקו את החוק אחרי שלוש שנים שעבדו עליו, התייעצו עם מומחים, ניהלו דיונים בכנסת. הרעיון היה לעודד סופרים לכתוב יצירות איכותיות אבל שיאפשרו להם לחיות. לבנת רצתה לרומם את עולם הספרות ולא לנקוט בזילות של 'ארבע במאה'. מיד אחרי שרגב הגיעה היא אמרה שמבטלים את החוק בלי להספיק ללמוד את הנושא. לא יכול להיות שהיא תיכנס למשרד חדש ולא תיקח לעצמה לפחות מאה ימים ללמוד ולהקשיב".

לאחר שנים שבהן ערך משרד התרבות את הפעילות המבורכת "חודש הקריאה" - חגיגה של ספרות, שירה ויצירה עברית ברחבי הארץ - באופן תמוה הפרויקט הראוי הופסק עוד לפני הקורונה. מקורב למשרד התרבות אמר: "מנכ"ל המשרד יוסי שרעבי לא מצא לזה מקום בתקציב. כשביקשו ממנו במשרד לעשות את זה, עוד לפני הקורונה, שרעבי לא ראה בזה פרויקט שצריך להילחם עליו כדי שהוא יתקיים".

עוד בוואלה! NEWS

תרשום, אני מוכר: עלייה במכירת ספרי דרוויש בעקבות סערת טקס אופיר

לכתבה המלאה

איפה המיליונים להבימה?

למשבר בהבימה יש לא מעט אחראיים, במידה רבה כמובן מנהליו של התיאטרון לאורך השנים. עם זאת, גם למשרד התרבות יש אחריות חלקית למשבר שאליו התיאטרון נקלע, אחריות שפחות מדברים עליה. "המשרד עצם עין מהמצוקות הכלכליות של הבימה ומההתנהלות הבעייתית שלו", אומר יוסי רונן, ראש מדור תיאטרון במועצה לתרבות לשעבר. "הגיעו למדור התיאטרון תלונות על הלנת שכר, על אי תשלום תמלוגים ועוד תלונות נוספות - אך התלונות לא טופלו והמצב רק הידרדר".

לאחר פרסום דוח מבקר המדינה על הניהול הכלכלי של תיאטרון הבימה באפריל 2016, הודיעה רגב על הקמת ועדה מייעצת לבחינת מעמדו של הבימה כתיאטרון לאומי, בראשותו של יו"ר המועצה הישראלית לתרבות ואמנות, יגאל עמדי. באופן מוזר למדי הודרה מהוועדה עירית פוגל-גבע, מרכזת המחלקה תיאטרון ופרינג'. באופן מוזר עוד יותר הדוח לא פורסם רשמית, על אף שחלפו ארבע שנים. באוגוסט 2017 נחשפו עיקריו בוואלה! תרבות: הוועדה המליצה בין השאר על מענק מדינה בסך 12 מיליון ש"ח להבימה; מחיקת חובות היסטוריים של התיאטרון על סך 10 מיליון ש"ח בגין הלוואות מדינה; ודרישה מהתיאטרון לקיצוץ הוצאותיו התפעוליות ב-5% (כ-3.5 מיליון ש"ח). הדוח חולק לאנשים במשרד האוצר והתרבות אבל באופן תמוה עדיין לא יצא רשמית, ומסקנותיו לא אומצו. אולי ניתן היה לצמצם את הקושי בו נמצא התיאטרון לו היו מתייחסים אליו.

פעילות "חודש הקריאה" הראויה בוטלה עוד לפני הקורונה. מקרוב למשרד התרבות: "מנכ"ל המשרד ישרעבי לא ראה בזה פרויקט שצריך להילחם". מירי רגב ויהורם גאון בשבוע הספר (צילום: ראובן קסטרו)
המשבר בהבימה: לידי וואלה! תרבות הגיע מכתב מנכ"ל משרד התרבות למנכ"לית הבימה ובו התחייב על סיוע למצוקת התיאטרון על סך 20 מיליון ש"ח עד סוף 2018, אך העביר רק 2.8 מיליון מתוכם

לידי וואלה! תרבות הגיע מכתב ששלח ב-13 בספטמבר 2018 מנכ"ל משרד התרבות יוסי שרעבי למנכ"לית הבימה דאז אודליה פרידמן, ובו הוא מודיע על סיוע לפעילות התיאטרון. במכתב המתפרסם כאן לראשונה נכתב: "ברצוני לעדכן אותך כי משרד התרבות והספורט ומשרד האוצר מחויבים לסייע לתיאטרון הבימה לפתרון המצוקה התקציבית בה הוא מצוי ונערכים לבצע הפעולות הנדרשות לשם כך. לאחר דיונים פנימיים שנערכו בין המשרדים סוכם לפעול כך שניתן יהיה לממש את המתווה הבא עד תום הרבעון האחרון של שנת 2018". בהמשך, מודיע מנכ"ל משרד התרבות בין השאר כי "המדינה פועלת להקצות 10 מיליון שקלים עבור מעבר לגופי תרבות גדולים המצויים במצוקה פיננסית דוגמת תיאטרון הבימה. המדינה פועלת להקצות 10 מיליון שקלים לצורך מימוש המלצות הוועדה לבחינת מעמדו של הבימה כתיאטרון לאומי". על פי מקורב למשרד התרבות, הבימה קיבלה רק 2.8 מיליון שקלים מתוך 10 המיליון המובטחים עבור מענק לגופי תרבות גדולים המצויים במצוקה, ושאר ההתחייבויות הכספיות במסמך לא קוימו.

לידי וואלה! תרבות הגיע מסמך נוסף, שנשלח משרעבי לחברי דירקטוריון הבימה ב-3 במאי 2017, ובו כתב בין השאר: "אנו מודעים למצב הכספי של תיאטרון הבימה. הנתונים הכספיים של התיאטרון בהירים ונהירים לנו היטב, אנו מכירים את הגיבנת שהתיאטרון סוחב, יודעים כי הוא מאוזן בשוטף ומבינים את המצוקה התקציבית של תזרים המזומנים. אשר על כן, מזה כמה חודשים אנו פועלים במסלולים שונים כדי לתת מענה ארוך טווח למצוקת התיאטרון, בין השאר מתוך הבנה והכרה בחשיבותו".

פסל בדמותה של מירי רגב שהוצב בכיכר הבימה בתל אביב בבנובמבר 2018 (צילום: ראובן קסטרו)

"אם לסכם את הכהונה - כלום ושום דבר"

ואם בתיאטרון עסקינן, לוואלה! תרבות נודע כי על אף שחלפו שנתיים מטקס פרסי התיאטרון, זוכי הפרס טרם קיבלו את כספי הזכייה שהיו אמורים לעבור ממשרד התרבות. כל אחד מהזוכים אמור היה לקבל 5,000 שקלים עבור זכייתו. איתמר גורביץ', שהיה מנכ"ל עמותת פרס התיאטרון הישראלי, אמר לוואלה! תרבות: "משרד התרבות מחזיק כ-80 אלף שקלים של תמיכה בעמותת פרס התיאטרון. 75 אלף מתוכם מגיעים ליוצרים שזכו בפרסים". המתרגם והבמאי אלי ביז'אווי, שזכה בפרס על התרגום שיצר למחזה "1984" בהבימה, הוסיף: "לא ייאמן שכבר שנתיים פרס תיאטרון שניתן לאמנים על מצוינות בעשייה, שהוא פרס כספי מטעם משרד התרבות, לא מגיע לידי הזוכים שלו. זה גם סמלי שמשרד התרבות מפקיר את הפרס מהיוצרים במשך שנתיים. זה מראה על היחס של השרה לתחום שאותו היא מנהלת. שרת תרבות שזה היה חשוב לה הייתה דואגת שזה יקרה. זה מגוחך שלא קיבלנו. אני לא יודע מאיפה להתחיל למנות את האכזבות ממירי רגב כשרת התרבות. את ההבטחה הגדולה שלה להחזיר את תרבות המזרח למרכז היא לא הצליחה לקיים. היא באה להחזיר אותה לא רק כדי לתת לה את כבודה אלא גם כדי לרמוס את התרבויות האחרות. היא באה בכוחנות ולעומתיות כדי לרמוס את הקיים ולא כדי לבנות. כבר מההתחלה היא יצרה אנטגוניזם. אני, כמי שהוא מזרח ומערב - ביז'אווי, יכול רק להצר על זה. דואגים לרעש ולצלצולים ולא לתוכן".

השחקן יוסי צברי מסכים עם ביז'אווי. "אם לסכם את הכהונה של מירי רגב - כלום ושום דבר אחד גדול. אני חייב לומר שלא היו לי ציפיות ממנה עוד לפני כן, אבל דווקא אחרי הריאיון המפורסם שבו היא אמרה שהיא גדלה על ג'ו עמר ולא על צ'כוב הרגשתי שאולי שפטתי אותה מוקדם מדי, והנה תגיע מישהי שתנער את המערכת העבשה והגזענית ותיתן מקום לתרבות אחרת. וואו, כמה שטעיתי. מי שרוממות הפריפריה בגרונה, אבל מבטלת את התמיכה בבית הספר לאמנות במכללת ספיר בעודה מבזבזת הון עתק על חגיגות לאומניות או על זמרים מפוקפקים; מי שמבטלת את חוק הספרים ביום שבו נפתח שבוע הספר; מי שזועקת חמס וצווחת בזעם מעושה על סרטים המתעדים את נשות הפזורה הבדואית או כאלה המעזים להציג נרטיב שונה מזה שהיא מתאמצת לקדם, מבלי אפילו לצפות בהם, אבל ממהרת לטקסים ראוותניים בחו"ל - אינה ראויה לתואר שבו היא מתהדרת".

עוד בוואלה! NEWS

לימור לבנת: מירי רגב שקרנית. רגב: שתיקח כדור נגד שכחה

לכתבה המלאה

"נזק של מיליונים"

האם האיומים בפגיעה בחופש הביטוי של רגב תרמו לצמצום הקולנוע הפוליטי או שהתהליך היה קורה בכל מקרה? כתרי שחורי, לשעבר מנהל קרן הקולנוע הישראלי, מאמין שהרוח שנשבה ממשרד התרבות תרמה למצב: "ברור שהאווירה השפיעה והובילה לצנזורה עצמית. עם ראש כמו שלה ותפיסה כמו שלה וחבריה, הסרט הכי פופולרי בתולדות מדינת ישראל - 'גבעת חלפון אינה עונה' לא היה עובר בחיים כי זה סרט ביקורתי על ישראל".

ליאור אשכנזי: "אני מניח שדברים חלחלו למטה, והייתה צנזורה עצמית של כל מיני תסריטאים. עם זאת, צריך לזכור שגם בלי קשר לרגב אנחנו כבר רחוקים מהקולנוע של שנות השמונים והתשעים שעסק רבות בישראלים-פלסטינים. היוצרים עושים קולנוע יותר אישי היום. אמנים יוצרים מתוך כאבי לבם את הסרטים כמו 'לבנון' או 'ואלס עם באשיר' שנכתב מתוך איזושהי טראומה. כשרגב אמרה 'אנחנו רוצים לחם ושעשועים' היא לא הבינה שהתרבות היא לא רק בידור, התרבות היא מראה לחברה. כל סטנדאפיסט מתחיל יודע את זה. זה תפקידם של האמנים".

עוד בוואלה! NEWS

"בחיים לא שתיתי קפה עם משה אדרי": השרה רגב מגיבה לטענות לניגוד עניינים בחוק הקולנוע

לכתבה המלאה
מירי רגב על השטיח האדום בפסטיבל קאן (צילום: אלי סבתי)

מוש דנון: "באיזשהו מקום רגב יצרה מצב שלקטורים ומנהלי קרנות התנהגו ביתר זהירות ולאו דווקא מהסיבות הנכונות. היו תקלות, היו הדרות, יש מה לתקן, אבל רגב לא באה לתקן אלא להרוס ולבנות כאילו משהו חדש. זה נעשה לא כמו שצריך, גרם להרבה פחדים ולאיזשהו סוג של צנזורה עצמית מלכתחילה".

בתקופה של רגב חלה ירידה חדה בנוכחות של הקולנוע הישראלי בפסטיבלים בינלאומיים. מה החלק שלה, ולו העקיף?

כתרי שחורי: "היא בטח לא הוסיפה בריאות לפוזיציה של הקולנוע הישראלי בעולם אלא גרמה לנזקים אדירים. בין השאר היא גרמה באופן ישיר לכך שאנחנו לא מסגרות אירופאיות שיכולנו להיות בהן וליהנות מהכספים כמו כל מדינה אחרת באירופה. זה נזק של מיליונים. היא גרמה לנו נזק עצום בעולם, בעיקר נזק כספי אך גם תדמיתי עם כל ההשתתפות המגוחכת שלה בפסטיבל קאן".

לפני שבוע, מועצת הקולנוע בתמיכת השרה הודיעה כי אישרה סופית את "קרן קולנוע שומרון" כקרן קולנוע עצמאית שתפעל בשטחי יהודה ושומרון. הקרן מיועדת ליוצרים המתגוררים בשטחים לצד סרטים שיצולמו באזור, ויינתן לה תקציב על סך ארבעה מיליון שקלים לשנת 2020. יוצרי קולנוע מתחו ביקורת על הקרן וטענו שהיא מפלה את האזרחים הפלסטינים שגרים בשטחים. "אני חושב שהקרן הזאת מגוחכת", אומר שחורי. "לדעתי כל סרט ישראלי שתהיה בו השקעה של קרן השומרון לא יהיה לו שום סיכוי בשום פסטיבל בעולם ושום השקעה בינלאומית".


הפגנה בסינמטק תל אביב כנגד הצעת "חוק הנאמנות" שניסתה להעביר שרת התרבות מירי רגב ובסופו של דבר לא הצליחה (צילום: ראובן קסטרו)
יוסי רונן, לשעבר ראש מדור תיאטרון במועצה לתרבות: "הטריד אותי שבתקופת רגב המועצה הפכה לגוף מת, לחותמת גומי ואיבדה את העצמאות שלה. אם לא שומעים את המדור המקצועי - למה הוא קיים בכלל?"

עולם התרבות נשם לרווחה לאחר שחלומה הגדול של רגב להעביר את מה שכונה "חוק נאמנות בתרבות", לא יצא לפועל. החוק הוא למעשה תיקון לחוק התרבות והאמנות, שאמור היה לאפשר לשרת התרבות לראשונה לשלול תקציבים ותמיכה ממוסדות תרבות ה"חותרים תחת המדינה וסמליה", בנוסף לסמכות הקיימת של משרד האוצר. "כל הקרקס סביב החוק עשה נזק אדיר לאמנים שלא בצדק", הבהירה השחקנית והבמאית דליה שימקו, מנהלת אנסמבל אספמיה ויו"ר איגוד במאי התיאטרון (בת"י). "אין צורך בחוק הזה מכיוון שמי שיוצר אמנות שיש בה קריאה למרד כנגד החוק או הסתה לרצח ממילא עובר על החוק הישראלי וצריך להעמיד אותו לדין. זה היה יותר קטע יחצ"ני של רגב, שנועד להעצים את הבוז והחשדנות סביב ציבור שעושה את עבודתו באהבה, נאמנות ואכפתיות למקום".

אחת הטענות הנוגעות להתנהלות משרד התרבות בתקופת רגב הן לפגיעה בעצמאות פעילותה של המועצה הישראלית לתרבות ואמנות, גוף ממשלתי שתפקידו לייעץ מקצועית למשרד התרבות. יוסי רונן, שהיה ראש מדור תיאטרון במועצה, אמר: "הדבר שהכי הטריד אותי הוא שהמועצה לתרבות ואמנות היא למעשה גוף מת. למועצה יש מעמד של גוף סטטוטורי שפועל מתוקף חוק שאמור לייעץ לשרת התרבות. די מזעזע שברגע שמירי רגב מינתה את יגאל עמדי כיו"ר המועצה היא בעצם הפכה באמצעותו את המועצה לזרוע שלה. כשהיא למשל ניסתה להכניס את מה שכנה 'תיקוני רגב' - שינויים בקריטריונים באופן שישרתו את המטרות שלה - המועצה לתרבות ואמנות הייתה חייבת לפעול באופן שאינו חותמת גומי. הכנו מסמך שבחלקו הסכמנו עם רגב ובחלקו לא הסכמנו. מדור התיאטרון הגיש מסמך למועצה לתרבות ואמנות והיא בכלל לא דנה בו. יו"ר המועצה קיבל את הקריטריונים שרגב רצתה ושלום על ישראל. אם לא שומעים את המדור המקצועי - למה הוא קיים בכלל?".

רונן הזכיר מקרה אחר בטענה להתנהלות בעייתית - תקנת סל"ע. זהו פרויקט שבא לעולם כדי לחלק כספים לראשי רשויות. הפרויקט אמנם יכול היה להוות תשתית להצמחת תרבות בפריפריה, וגם אם הוא רעיון לא רע שממנו נהנו למשל רשויות ערביות, בתעשייה יש הסבורים כי דרך ביצועו לא הייתה נכונה, בין השאר בגלל שהכסף מגיע כמו רוב כספי התמיכה של המשרד בסוף השנה, וקשה לתכנן בדרך הזאת. "רגב הכניסה את תקנת סל"ע, שתוקצבה ב-60 מיליון, ואמרה שהיא רוצה להעביר כספים לא רק למוסדות תרבות אלא גם לשלטון המקומי", אמר רונן. "הרעיון היה לעקוף את המועצה, הגוף המייעץ המקצועי. הייתי בין אלה ששאלו: לפי איזה קריטריונים יחולק הכסף? אמרו לנו 'נביא שני מפיקים שיעברו על הבקשות של השלטון המקומי, במקום שדברים יעברו דרך מדורי המשרד ודרך המועצה כפי שראוי'. שאלתי: 'מה, כל חגיגת ט"ו בשבט באיזו עירייה תקבל הקצבה ויקראו לזה אירועי תרבות?' אין לי מושג מה עשו ב-60 מיליון השקל האלה. הזרימו כספים לפריפריה. מצער שעקפו ועדה מקצועית. מנכ"ל המשרד אמר לי 'אתה פועל בזדון נגד מדיניות השרה'. שאלתי אותו 'למה זה זדון?'. התקוממתי נגד המילה 'בזדון' כשאני בסך הכול מביע דעה מקצועית. כלומר החשיבה שלהם הייתה שהמועצה כל הזמן צריכה להתיישר לפי מדיניות השרה. המועצה איבדה את העצמאות שלה".

עוד בוואלה! NEWS

שרת תרבות הספין: הכהונה החלולה של מירי רגב במשרד התרבות

לכתבה המלאה
"המועצה איבדה עצמאות". מירי רגב (צילום: ראובן קסטרו)

מדירים קולות ביקורתיים

גורמים מקצועיים במשרד התרבות: "אי אפשר להעביר ביקורת במשרד היום. עובדים שאינם יסמנים, שיש להם דעה, מודרו. זה היה להם מאוד קשה". עובד אחר הוסיף: "אנשי מקצוע במשרד שהצביעו על בעיות - מודרו. בתקופת לימור לבנת אנשי המקצוע במשרד היו הרבה יותר מעורבים"

יוסי רונן הוא לא היחיד שהשמיע בפני וואלה! תרבות טענות על השתקה והדרה לכאורה של קולות ביקורתיים במשרד התרבות בתקופת רגב. שמענו זאת גם מאנשים שעדיין עובדים במשרד התרבות וגם מארגוני אמנים. "ביקורת במשרד היא לא משהו שאפשר להשמיע היום", אמר עובד במשרד התרבות לוואלה! תרבות. "עובדים שאינם יסמנים, שיש להם דעה, מודרו. זה היה להם מאוד קשה". עובד אחר הוסיף: "אנשי מקצוע במשרד שהצביעו על בעיות - מודרו. בתקופה שהייתה לימור לבנת שרת התרבות אנשי המקצוע במשרד היו הרבה יותר מעורבים, ושולבו יותר בישיבות מקצועיות, בסיעור מוחות ובסיורים בשטח".

אורי רשטיק, מנכ"ל שח"ם - ארגון השחקנים בישראל, טוען כי גם הארגון מודר לאחר שמי שעומדת בראשו מתחה ביקורת על רגב. "כשאסתי זקהיים נבחרה לתפקיד יו"ר שח"ם ביקשנו לקבוע פגישה עם השרה. קבענו פגישה אבל כמה ימים לפני הפגישה המתוכננת, כתבה אסתי טור דעה בוואלה! תרבות בעקבות סערת טקס פרסי אופיר. היא מתחה בטור ביקורת על השרה אבל היא גם קראה בו לעשות שינוי ביחד איתנו. בעקבות הטור הזה, השרה ביטלה את הפגישה. מאז ועד היום שרת התרבות של ישראל לא מצאה זמן, סיבה או רצון להיפגש עם ארגון האמנים הגדול בישראל. זה מעיד אולי על כך שרגב ניזונה מפופוליזם זול נגד האמנים ועשיית הון פוליטי על גבם. רוב ציבור האמנים שאני עובד עבורם הרגישו שהשרה עסוקה בלהשחיר את פניו ולבוז לפועלו האמנותי. עם זאת, בניגוד לשרה רגב כן מצאנו בעובדי משרד התרבות שותפים. לימור לבנת, שהיא גם ליכודניקית, הייתה שרת תרבות מצוינת כך שאין פה עניין פוליטי. הרגשנו שהשרה רגב לא באה באמת לדאוג לאמנים".


אחת השאיפות המרכזיות שרגב הציגה לכל אורך כהונתה הייתה חיזוק הפריפריה. קודמתה בתפקיד לימור לבנת עשתה זאת קודם כשיזמה את הקמת הגוף "תרבות לישראל" במקום "אמנות לעם", וזאת במטרה לקדם תכניות תרבות שנתיות ביישובי הפריפריה. מצד אחד, רגב הצליחה להגדיל את התקציב ולהזרים יותר כספים לפריפריה. מצד שני, ישנם לא מעט סדקים באג'נדת התמיכה של השרה בפריפריה. כך, למשל, משרדה של רגב הסיר את התמיכה הממשלתית בבית הספר לאמנות שמפעילה מכללת ספיר, השוכנת בסמוך לשדרות. בעבר הוא קיבל תמיכה של 150 אלף שקלים בשנה, להלן תעריף השווה לשלושה שירים של אייל גולן בערב המחווה לדקלון, עליהם שילמה רגב.

משרד התרבות, כפי שפורסם בוואלה! תרבות, לא תמך במוזיאון הנייד "זומו" על אף שהוא במידה רבה מגשים את חזונה של יצירת תרבות בפריפריה - ועוד בחינם. מייסדי המוזיאון אמרו כי הזמינו פעמים רבות את נציגי משרד התרבות למוזיאון, אך אלו לא באו. המנכ"לית והאוצרת הראשית של המוזיאון, מילנה גיצין אדירם, אמרה בשנה שעברה לוואלה! תרבות כי "משרד התרבות פוסל אותי בגלל שאני נתפסת כתל אביבית. יכול להיות שלא נוח לשרה רגב לתמוך בנו כי אני לא מקדמת את האלקטורט שלה". ממשרד התרבות נמסר אז בתגובה: "טוב יהיה אם מילנה גיצין תתעסק בתיקונים שנדרשו ממנה במקום בהכפשות שבוודאי לא מקדמות את הפרויקט".

מוש דנון: "רגב לא עשתה שום דבר לטובת קולנוע בפריפריה. הצעתי לה להקים קרן בפריפריה, לגייס כוח אדם בפריפריה, ללמד אותו על ידי חונכים מהתעשייה שרובם גרים בתל אביב, לפתח תעשיה, לוקיישנים, ארט דיירקטורים, סאונדמנים, לעודד קולנוע בבתי ספר תיכוניים בפריפריה. זו הדרך היחידה לעודד פריפריה. רגב לא נענתה להצעות האלה. אני הצעתי עבודה יסודית בפריפריה והיא הציעה מס שפתיים, מס בחירות, כל הזמן היא מתנהלת כמו בבחירות. מי שעשה קולנוע לפריפריה הייתי אני, כשיזמתי והקמתי את 'מובילים קולנוע' בתקופת כהונתי".

לצד כל אלו עולים כמה סימני שאלה סביב התנהלות פרויקט "תרבות לפריפריה" הממומן על ידי משרד התרבות. הפרויקט נוסד בתקופת רגב, ומטרתו לסבסד פעילויות תרבות בפריפריה. לוואלה! תרבות נודע כי במשך השנתיים הראשונות של הפרויקט לא היה רכז תרבות ערבית בפרויקט כנדרש, ועד היום אין בו רכז תרבות חרדית כנדרש. גורם במשרד התרבות הביע תמיהה על כך שמאז שהוקם הפרויקט ב-2016 לא פגשה רגב אחד מהרכזים של "תרבות לפריפריה".

עוד בוואלה! NEWS

שנה שניה ברציפות: מירי רגב לא תגיע לפסטיבל קולנוע דרום

לכתבה המלאה
"פריפריה עם קצת נשימה מעל המים". מירי רגב (צילום: ראובן קסטרו)

"ל-150 אלף איש אין לחם להביא הביתה"

ליאור אשכנזי: "בכל משבר הקורונה - אין לנו שר. הראל ויזל פנה לחבריו במשרד האוצר והיה שם מי שדאג לו. אנחנו זועקים מדם לבנו כל יום בכיכרות בארץ ואף אחד לא מתייחס לזה"

ואז הגיעה הקורונה. ועימה עשרות אלפי עובדים בתעשיית התרבות בישראל שאיבדו ברגע את עבודתם. בימים שבהם מנסחים מתווים לפתרון מגזרים שלמים שנפגעו במשק הישראלי, תעשיית התרבות מרגישה שהיא נותרה מאחור. בין השאר הם טוענים כלפי התנהלות רגב ומשרדה כי טרם הוסכם על מתווה ברור ומסודר לפתיחה מחודשת של אולמי התרבות, מה שהוביל השבוע להפגנות של אלפי עובדים מובטלים. "בכל משבר הקורונה - אין לנו שר", אמר ליאור אשכנזי. "הראל ויזל פנה לחבריו במשרד האוצר והיה שם מי שדאג לו. אנחנו זועקים מדם לבנו כל יום בכיכרות בארץ ואף אחד לא מתייחס לזה. אין דיאלוג מול השרה הממנה שלנו".

גילה אלמגור: "יום אחד אומרים שאפשר להתקהל ולפתוח את האולמות ויום אחר אומרים 'פוס, לא משחקים'. מה זה?!. זה מחזה אימה. ל-150 אלף עובדים בתעשיית התרבות והבידור אין לחם להביא הביתה, אין קורת גג. רגב אמרה שהם עוזרים ל-200 אמנים במצוקה, אבל יש עוד אלפים. השרה תחליט מי יקבל את התמיכה הזאת? מה פתאום? צריכה להיות מדיניות כוללת".

גברי בנאי: "עברתי את כל המלחמות, עברתי אלף ואחד דברים, אבל כזה דבר לא היה לנו. אנחנו האמנים תמיד הראשונים להתנדב ואחרונים לסל המזון. קודם לחם - אחר כך שעשועים. צריך לחשוב על 150 אלף עובדי התרבות והאירועים. לא נראה לי שמישהו חושב עלינו, וצר לי על זה. צריך יותר להתחשב באמנים ובמי שקשור במקצוע. שנים אנחנו משלמים ביטוח לאומי ואני לא רואה את הביטוח לאומי נותן לנו משהו עכשיו".

בשנה שעברה נפלה רגב בלשונה כשאמרה "עשיתי מהפכה כזאת, ששני שרים לא יצליחו לתקן את מה שעשיתי". האם בכל זאת אפשר יהיה לתקן את הנזק שהיא עשתה?

ליאור אשכנזי: "רגב תהיה בסופו של דבר הערת שוליים בהיסטוריה של התרבות הישראלית. כל מה שקרה רק יצר אנטגוניזם כלפי כל מה שקשור לתרבות שהיא לא בידור. כאילו הפכו את התרבות למילה מגונה. היא הפכה את כל האמנים ל'קפוצי תחת'. כשהיא נכנסה למשרד אני שמחתי, בניגוד לחבריי. כי היא ביצועיסטית. הייתי בטוח שהיא תעשה משהו שיגרום למשרד הזה להיות יותר טוב. אבל בסופו של דבר כל מה שהיא הצליחה לעשות זה לתת תקציב לתזמורת האנדלוסית".

השרה רגב בפרובוקציה מתוכננת מראש נוטשת את טקס פרסי אופיר

ספק 500

יוסי רונן: "אפשר יהיה לתקן את הנזק שהיא עשתה אם אנשים שהיו אנשי אמונה כמו מנכ"ל המשרד ויו"ר המועצה לתרבות ואמנות לא ימשיכו להיות באותו משרד. אם הם ימשיכו להיות - אז מה שהיה הוא שיהיה".

כמי שהשמיעו ביקורות רבות על רגב, יש דבר טוב שאתם יכולים להגיד עליה?

גברי בנאי: "אני לא יודע".

גילה אלמגור: "אני מבינה שיש קטגוריות שהיא הזרימה להן הרבה כספים. אני לא יודעת לפי איזה מפתח ולמה. אם הועברו כספים לעשייה תרבותית בונה ומעשירה - זה מבורך".

ליאור אשכנזי: "גם אם רגב עשתה את זה בצורה מעוותת, היא הציפה נושא חשוב - הפריפריה. הייתה לה כוונה טובה להזרים כסף לפריפריה כדי שתתחיל להיווצר שם תרבות. אני מזכיר לך שתיאטרון באר שבע ותיאטרון חיפה היו פעם תיאטראות מובילים, הם יצרו שיח. היה ניסיון להחזיר את זה למקום הזה".

איש תרבות ותיק, שדווקא אוהד את רגב, אומר בצער לא מוסתר: "הטרגדיה בדמותה של מירי רגב היא כזאת - אם היא הייתה מקיימת באמת את האג'נדה שהיא באמת מאמינה בה - היינו היום במקום אחר מבחינה תרבותית במדינת ישראל. הבעיה היא שכל משפט שלה היה מחולק לשני חלקים. חלק אחד נכון אידיאולוגית, וחלק שני שבוגד בנכון ובאידיאולוגי, ומשתלח במרכזי הכוח הלבנים-האשכנזים או 'מתבל' באיזו אמירה שמיד מרסקת את החלק הראשון. זאת האישה וזאת הטרגדיה שלה. היא הייתה צריכה לעצור אחרי החלק הראשון, הנכון-אידיאולוגי. אבל היא לא הייתה מסוגלת, כי מבחינתה ההשתלחות במוקדי הכוח היא חלק מהאג'נדה שממנה היא מגיעה".

"אקורד סיום ראוי וחשוב לכהונתה של שרת התרבות היוצאת", כך הגדירו באגודה לזכויות האזרח את פסיקת בג"ץ שלשום (רביעי), שקיבל ברוב דעות את עתירתם נגד רגב וקבע כי יש לבטל את הבונוס שקבעה השרה לתאטראות, להקות מחול ותזמורות שיופיעו בהתנחלויות. בג"ץ קבע שאין בסיס לטענת השרה כאילו מתן בונוס למוסדות תרבות שמופיעים בהתנחלויות בא לשרת "פריפריה חברתית". בפסק הדין נמנע בג"ץ מהחלטה בנוגע לקנס על הנמנעים להופיע בהתנחלויות משום שסנקציה זו לא הופעלה עד כה. בנוסף פסק בג"ץ לטובת העותרת 25 אלף שקלים הוצאות משפט.

עוד בוואלה! NEWS

קורע: שחקנים מציגים את עלבונות השרה מירי רגב כמונולוג שייקספירי. צפו

לכתבה המלאה
"הציפה נושא חשוב - הפריפריה". מירי רגב (צילום: ראובן קסטרו)

"להחזיר את השיח עם האמנים"

מה הדבר הראשון ששר התרבות החדש, חילי טרופר, צריך לעשות?

ליאור אשכנזי: "קודם כל להחזיר את השיח עם האמנים. הכוונות של אמנים באשר הם - הן כוונות טובות. יוצרים הם אנשים רגישים מאוד והפכו אותם לדמונים. את זה צריך לתקן".

גילה אלמגור: "דבר ראשון הוא צריך לכנס קבוצה של אנשים ידועים שעשו פה דברים בכל שטחי התרבות, ולעשות סיעור מוחות, להקשיב ולשמוע מה היה כאן קודם. אף אחד לא ממציא את הגלגל, הוא כבר הומצא לפני שנים".

דליה שימקו: "לשנות את שם המשרד מ'משרד התרבות' ל'משרד האמנות והתרבות'. כי תרבות זה דבר מאוד רחב - גם פסטיבל אוכל זה תרבות אבל אמנות זה דבר ספציפי. זה הדבר הראשון שהשר החדש צריך להפנים. וגם להבין שעברנו טראומה ולהקשיב למה שיש לנו להציע לו. צריכה להיות פה רפורמה אמיתית כי אנשים יוצרים תרבות בתת תנאים".

גברי בנאי: "קודם כל אני מברך מאוד את חילי טרופר על כניסתו לתפקיד. שיהיה לו בהצלחה. הדבר הראשון שהוא צריך לעשות כשר התרבות - לקרוא ספרים. מבן אדם אתה מצפה שיידע ספר וילך לתיאטרון. אני רואה איך בחו"ל נותנים כבוד לשחקנים, לקולנוענים, לסופרים. פה בארץ אין יחס כזה לאמנים, וחבל. אני שמח שלקחו את התפקיד מהגברת הזאת".

עוד בוואלה! NEWS

מה חושב מייקל דאגלס על סערת התרבות בישראל?

לכתבה המלאה

תגובת משרד התרבות:

בהתייחס לתאטרון הבימה: המשרד העניק לתאטרון הבימה לאורך 4 שנים ארוכות ליווי צמוד והזרים לו עשרות מיליוני שקלים, הן כהלוואות והן כמענקים. אילולא פעל כך - הבימה הייתה קורסת שנים קודם. המשרד העמיד בשנה האחרונה מבחן תמיכה ייחודי המאפשר להבימה לקבל מענק בסך של עד 10 מיליון שקל כנגד תכנית הבראה. הבימה היא היחידה שנהנתה ממבחן תמיכה זה, וקיבלה מקדמה כספית גדולה, לפנים משורת הדין. למרות כל אלו, הבימה כשלה בהגשת תכנית ביצוע ותכנית הבראה, כמתחייב. השרה פעלה בכל דרך כדי למנוע את קריסת הבימה ובמטרה להבטיח שההליך המשפטי המתנהל בביהמ"ש ימנע את פירוק הבימה, ויאפשר את הבראתה. אילולא הצעדים בהם נקטה השרה - המוסד הלאומי "הבימה" היה עובר מן העולם. כל המכתבים ששלח מנכ"ל המשרד להבימה סויגו, כמתחייב, באישורים של הגופים הרלוונטיים ובעמידה של הבימה בהתחייבויות - מה שלצערנו לא קרה. יתרה מכך, ניסיונה של הבימה להציג את מכתבי המנכ"ל בפני בית המשפט כהוכחה להתחייבות שלטונית נדחתה על הסף על ידי בית המשפט.

לעניין חוק הספרים: הוועדה שהקימה השרה בראשות המנכ"ל קיימה עשרות דיונים ונפגשה עם עשרות אנשים מכל שוק הספרים. נציין כי בוועדה נכחו נציגי משרדי ממשלה, שעמדו מאחורי חקיקת החוק. ההמלצה לבטל את החוק הוצגה לשרה ואף נידונה בכנסת, וקיבלה את אישורה. יודגש כי חוק הספרים נועד להיטיב עם בעלי הממון ולא עם הציבור הרחב. ביטול החוק מנע מונופול בשוק הספרים והנגיש את הספר לעם הספר.

בעניין אירועי חודש הקריאה: ההחלטה על ביטול חודש הקריאה התקבלה כתוצאה ממשבר הקורונה, בהתאם להנחיות משרד הבריאות. המשרד מתכוון לחדש את אירועי חודש הקריאה במהלך חודש ספטמבר הקרוב, ככל שממדי התחלואה ומדיניות משרד הבריאות יאפשרו זאת.

בעניין תקנת השיפוצים: התקנה תוקצבה, אך נמצא כי נוהל שר האוצר מקשה מאד על ביצועה וכי ההתחייבויות של המשרד קודם כניסת השרה לא מומשו. המשרד שכר את שירותיו של עו"ד חיצוני כפרוייקטור לצורך חילוץ כל ההתחייבויות מהשנים 2013-2015, קודם כהונת השרה. המשרד הצליח לעמוד בהתחייבויות אלו כנגד דו"חות ביצוע. בנוסף, בנוהל שר האוצר התבצעו שינויים, המאפשרים למשרד לחדש את מבחן השיפוצים.

בעניין התשלומים בכתר המזרח: משרד התרבות קבע תקרת תשלום לאמנים אשר נמוכה ממחירי השוק. הסכום ששולם עבור אמנים פופולריים ומבוקשים כדוגמת אייל גולן, הוא סכום סביר ואף נמוך מהתעריפים המקובלים בענף. חשוב לציין כי כל השתתפות של אמן מחייבת את נוכחותו במרבית האירוע - הופעתו מחייבת הגעה מוקדמת וקיומן של חזרות, ובאה על חשבון הופעות אחרות שיכול היה לקיים. משרד התרבות והספורט גאה על כך שבחמש השנים האחרונות פסטיבל כתר המזרח הוצב בקדמת הבמה והפך למסורת. הפסטיבל נותן ביטוי להכרת הממסד בחשיבות הזמר המזרחי - הים תיכוני, ולכבוד הוא לנו שאייל גולן שפרץ דרך לרבים בז'אנר, נאות להופיע והעלה את מעמדו של הפסטיבל והוסיף לו יוקרה רבה.

בעניין הקרן ליוצרים עצמאיים: כתיבת המכרז והליכיו התארכו מעבר למצופה, ולכן הקרן החלה את פעילותה לפני כשנה.

בעניין המועצה לתרבות ואמנות: המועצה היא גוף מייעץ לשרה ולמשרד. המשרד בקדנציה הנוכחית נעזר מאד במועצה. לצערנו, היו מקרים שבהם חלק מחברי המועצה הוותיקה, שסיימו את כהונתם (בהם יוסי רונן), פועלים משיקולים לא ענייניים במטרה לשמר את האג'נדה הקודמת, ועל מנת לפגוע במדיניות השרה, הדוגלת בגיוון, פיזור והנגשת התרבות לכלל האוכלוסייה.

בעניין שח"ם: השרה נפגשה מספר פעמים עם אוהד קנולר במהלך כהונתו כיו"ר שח"ם, כפי שהיא נפגשה עם איגודים ועם אמנים רבים ועם נציגי עולם התרבות לאורך כל שנות כהונתה.

בעניין ההתנהלות מול גורמי המקצוע במשרד: השרה פעלה מאז ומתמיד באופן ענייני על מנת לקדם מדיניות של צדק תרבותי. כל הניסיונות להטיל בה רפש תלושים מהמציאות ואינם עולים בקנה אחד עם העובדות בשטח.

בעניין בית הספר לאמנות של מכללת ספיר: השרה פעלה למען בית הספר והנחתה את גורמי המקצוע במשרד לסייע בידיהם ולמצוא את הדרך להקצות עבורם חבילת סיוע בגובה של 100,000 שקל על אף שהמכללה לא עמדה כלל בתנאי הסף, כנדרש.

בעניין תרבות לפריפריה: בניגוד לנטען יש רכז לחברה הערבית ורכז לחברה החרדית. כמו כן, בעקבות מדיניות השרה, התקציב המופנה לאוכלוסייה החרדית ולאוכלוסייה הערבית צמח באופן דרמטי: התקציב לחברה הערבית גדל פי שלוש ואף יותר, כמו גם תקציב החברה החרדית, ותקציב החברה בפריפריה.

בעניין דברי כתרי שחורי: במהלך כהונתה השרה הציבה לשחורי גבולות והגבילה את כוחו ולכן הוא תוקף אותה אישית. השרה הגדילה את תקציב הקולנוע, השקיעה בהקמת ביתן ישראלי בפסטיבל קאן, ופעלה ללא לאות לקידום הקולנוע הישראלי. הקרנות פורחות, סרטים ישראליים זוכים בפרסים בין לאומיים והקולנוע הישראלי נמצא במיטבו.

בעניין אי העברת כספים לזוכי פרס התאטרון: עמותת פרס התאטרון היא עמותה עצמאית, שחילקה את פרסי התאטרון מטעמה. לפני כשנה העמותה התפרקה על דעת עצמה, ולכן הכספים לא הועברו לידי הזוכים. נבקש לציין כי קודם הפירוק העמותה קיבלה מקדמות, והיה באפשרותה להעביר את כספי הפרסים לאמנים הזוכים, לו הייתה מעוניינת לעשות כך. המשרד פועל מול איגודי האמניות והאמנים כדי להציע מנגנון פרסים חלופי מטעמו.

בעניין הטענות על פגיעה בחופש הביטוי: השרה דגלה לאורך כל הקדנציה שלה במדיניות לפיה יש הבדל מהותי בין חופש הביטוי לחופש המימון. בהתאם לזאת, אין מקום לתמוך בתקציבי מדינה בגופים החותרים תחת ערכיה ומוסדותיה.

בעניין הטענה בדבר הפיכת טקס פרסי אופיר לזירה פוליטית: מי שהפך את פרס אופיר לזירה פוליטית אלו הם האמנים שנכחו בטקס. השרה לא נותרה חייבת, והשמיעה את דבריה בפני אלו שהפכו את המעמד הטקסי לזירת התגוששות פוליטית.

בעניין מתווה היציאה ממשבר הקורונה: משרד התרבות והספורט הוא המשרד היחידי שהזרים כסף לגופי התרבות במהלך המשבר, למרות הקיפאון בפעילות. המשרד קידם מהלך חסר תקדים ביחס ליתר המשרדים, והזרים לגופי התרבות מקדמות בגובה של 50%, ללא צורך בהוכחת ביצוע. גופי התרבות כבר שבו לפעילות באופן מלא לצורך חזרות, והחל ממחצית חודש יוני תינתן האפשרות להכניס קהל לאולמות ולהיכלי התרבות.

בעניין סוגיית הפיצויים: פורום מוסדות התרבות הוא שותף מלא המצוי בכל הפרטים. הפורום מנהל שיח עם האוצר, נוכח בדיונים, ומציע נוסחאות למתווה כלכלי. המשרד גאה מאד בעשייתו, אך יחד עם זאת מודע היטב למצוקת מוסדות התרבות ולכן הוא פועל במלוא המרץ מול משרד האוצר על מנת לתת להם את המענה הייחוד לו הם זקוקים, על אף מדיניות האוצר לפיה אין לתת מענה סקטוריאלי לשום מגזר בנפרד, משום שמדובר במשבר של כלל המשק הישראלי.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/הלתנאי שימוש
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully