אי- אמון, סחיטה, מרמור ונשמה: 9 הרגעים המדהימים של "יורשים"

(הכתבה פורסמה במקור ב-13 באוקטובר 2021, אך עודכנה כעת עם רגעים נוספים לכבוד העונה הרביעית והאחרונה של "יורשים", שתגיע לישראל ביום שני הקרוב בצמוד לשידור ב-HBO בארצות הברית)

אם עוד לא היה לכם העונג הרב והמרושע להכיר, הסדרה עוקבת אחר משפחת המיליארדרים רוי, בראשותו של אבי המשפחה האכזר לוגאן (בגילומו של בריאן קוקס), העומד בראש הקונצרן שהקים, "ווייסטאר רויקו". מדובר במין מקבילה פיקטיבית לשושלתו של רופרט מרדוק, שכמוהו שולטת על מאות מכלי התקשורת הגדולים בעולם - המפורסמים שבהם בעולם האמיתי הם מהמושמצים ביותר על הפלנטה, דוגמת פוקס ניוז וצהובונים דלוחים כמו הסאן והניו יורק פוסט.

לקראת בואה של העונה החדשה נזכרנו בכמה מהרגעים הגדולים של הסדרה. לא חסרים בה כאלה, בעיקר מהסוג שמערה רעל וקרינג' לנשמתנו. אחד הזכורים שבהם למשל הוא "חזיר על הרצפה", כשבמהלך אירוע גיבוש לעובדים הבכירים של הקונצרן, לוגאן הזועם הכריח כמה מהם לשחק במשחק משפיל, שבין היתר גרם להם לנחור כחזירים ולריב על נקניקיה שנזרקה אליהם. רגע בלתי נשכח נוסף, ומייסר לצפייה מרוב מבוכה, הוא הופעת הראפ של קנדל רוי (ג'רמי סטרונג) במסיבת ההפתעה שנערכה לאביו. דקות שלמות שמרגישות כמו נצח, במהלכן הופיע הבן המושפל עם קטע היפ הופ מקורי בפני קהל המום, שהיה שלוחה של הצופים כולם.

אבל הגדולה של "יורשים", או לפחות המיומנות שלה לפרוט על רגשות שונים, הומחשה דווקא ברגעים רגשיים רבי עוצמה. בזה אחר זה, מדי כמה פרקים, הם הגיעו והבהירו שמדובר באחת הסדרות הנפלאות על המסך כרגע. החל מהניסיון של קנדל להשיג רוב בהצבעת אי-אמון באביו, דרך הייסורים הנפשיים שלו לנוכח מותו של הצעיר שאיתו נסע, וכלה ביחסים המרתקים של טום ושיב, שהביאו לשיא אדיר בסוף העונה השלישית. הנה תשעת הרגעים המובילים, בסדר כרונולוגי.


מחפשים המלצות או רוצים להמליץ על סדרות חדשות? רוצים סתם לדבר על טלוויזיה? הצטרפו לקבוצה שלנו בפייסבוק, שידור חופר

נדרשו ל"יורשים" מספר פרקים כדי להיסגר על עצמה ולהראות לנו באמת כיצד הפוטנציאל יכול להתפוצץ על המסך בצורה מפעימה. בתחילת דרכה של הסדרה, לוגאן רוי בן ה-80 לקה בדימום במוח. ההחלמה שלאחר מכן מנעה ממנו לנהל את החברה כיאות, לדעת כמה מעובדיו הבכירים ושניים מילדיו: קנדל, יד ימינו של אביו בחברה ומי שאמור היה להיות יורשו עד שלוגאן נמלך בדעתו; ורומן הפוחז (קירן קאלקין), שמונה כמנהל התפעול על ידי אביו במקום פרנק הוותיק (פיטר פרידמן).

מצבו הבריאותי של לוגאן הציף אל פני השטח כמה החלטות עסקיות תמוהות, בכללם חוב ישן וסודי של שלושה מיליארד דולר, והתעקשות חדשה על רכישת רשת של תחנות טלוויזיה מקומיות בעולם שהולך ונעשה דיגיטלי. אלה, לצד חוסר צלילות ספורדי וניכר, הביאו לניסיון הפיכה. קנדל, רומן, פרנק, וחברו הוותיק של קנדל, סטואי (אריאן מואייד) - שהסכים לספק לחברה מימון תמורת מניות ומקום בדירקטוריון - זממו להשיג את הרוב הדרוש כדי להדיח את לוגאן בהפתעה במסגרת הצבעת אי-אמון.

נראה היה שהמרד עומד להצליח, הקושרים שכנעו מספיק מצביעים, אלא שאז הכל קרס. במסגרת סיקוונס מפורט ומורט עצבים, קנדל לא הספיק להגיע בזמן לישיבה - תקוע בפקק ענק הוא יצא מהרכב והחל לרוץ, מצטרף אל הדיון בטלפון. לוגאן, במקביל, שעל פי חוק אמור לצאת מהחדר מאחר שההצבעה נוגעת אליו, סירב לעשות זאת. וכך בזה אחר זה התקפלו רוב המצביעים מול האימה שבנוכחותו של הבוס הגדול, בעוד קנדל ברמקול מנסה לדחוק בהם לעשות את מה שסיכמו. מבין הדמויות המשמעותיות רק קנדל ופרנק הצביעו בעד ההדחה, ויחד עם האחרות פוטרו לאלתר על ידי לוגאן מיד עם תום ההצבעה הכושלת.

אחרי עונה של התכתשויות ונסיונות השתלטות, מגיע השחמט מצדו של לוגאן, ושוב זה קורה רגע אחרי שנראה שידו של קנדל על העליונה. בעוד כולם נמצאים באנגליה לטובת החתונה של האחות שיב (שרה סנוק) ובחל"ה טום (מת'יו מקפדיין), מתוכננת השתלטות עוינת שקנדל וסטואי רקמו יחד עם הפטרון של האחרון, שהתגלה כאחד מיריביו הגדולים של לוגאן - סנדי פרנס.

קנדל עצמו הוא שמגיש לאביו בכתב את בשורת ההשתלטות, מה שמסיט את תשומת הלב של המשפחה מהאירוע האמור-להיות-חגיגי שלשמו התכנסו. באמצעות תזמור שקט מצדו של לוגאן, קנדל נכנס לחדר שבו נמצאים כל אחיו - קונור הבכור (אלן ראק), רומן ושיב - אחרי שהתבשרו על מעלליו. כצפוי, הם מצליפים בו במילותיהם, וקנדל המעורער מנסה להשיג קוקאין כדי לעמעם את צרותיו.

הוא מוצא כיוון אצל עובד מקומי מצוות הקייטרינג, בחור בשם אנדרו. קנדל הפיכח הוא זה שנוהג בעוד הצעיר, תחת השפעת קטמין, במושב שלצדו. בדרך באזור הכפרי שסביבם, בעודם חוצים גשר קטן, צבי באמצע הדרך גרם להם לסטות ממנו ואל תוך הנהר. קנדל הצליח להשתחרר מהמכונית השוקעת, אבל הבין מיד שאנדרו כבר אבוד. ספוג מים הוא חזר דרך השדות אל מקום החתונה, ואז גילה שהכרטיס לחדרו לא עליו.

בבוקר שלמחרת אביו קרא לו לחדר צדדי, וחשף שהכרטיס נמצא על ידי אנשי הביטחון הפרטיים שלו בסמוך לזירת התאונה. לוגאן הבטיח לבנו שיטייח הכל עבורו, וכל מה שעל קנדל לעשות הוא להודיע לסנדי וסטואי שהוא פורש מההשתלטות. קנדל השבור הסכים והתמסר בבכי לחיבוק של אביו.

זה היה רגע שנראה כמו קרשנדו עצוב לכל הרגשות הכי עזים של קנדל, הצטברות של רגשות אשם על הבגידה באביו ועל הפקרת הנער, יחד עם ההקלה הגלומה בידיעה שלא נגזר עליו לשאת את הסוד הנורא לבדו. בה בעת, זה היה רגע הניצחון המתוק של לוגאן, שלמרות ההתנהלות המחושבת הקרה כקרח שלו, עדיין נראה הפעם כדואג לבנו באמת ובתמים - דיכוטומיה מרתקת, ולא אחת גם נוגעת ללב, שהוסיפה לנכוח גם בעונה השנייה.

לנוכח האירועים הללו, קנדל הפך במידה רבה לבובה על חוט בשירותו של אביו, וזה היה שובר לב למראה. כשקנדל עלה לעשן על הגג בפרק הזה, כל ניו יורק סיטי השתרעה תחתיו, מעבר למעקה הזכוכית הנמוך, קרקעיתה זמינה ומפתה. בינתיים המרידות הקטנות והאינפנטיליות שלו התבטאו בגניבה מחנויות, מה שאביו היה ער לו וטייח בלי שידע, עד שאחותו חשפה זאת בפניו מאוחר יותר.

שיב התבשרה על ידי אביה שהיא זו שתירש אותו, ואז בפועל כמעט תמיד מודרה מכל ההחלטות המשמעותיות ומענייני החברה. כאשר הגיעה אל המשרד כדי להתוודע אל המלאכה, היא הפגינה מול אחיה את יחסי הכוחות, החשדות ומשיכות החבל הרגילים, ואז גם גילתה על הגניבות מהחנויות ולא הבינה למה מאפשרים לקנדל להתנהג ככה. בסוף היום היא שאלה אותו ישירות: "יש לך עסקה עם אבא?". אחיה ענה לה בכלליות ואת דבריו סיכם בפשטות: "זה לא יהיה אני". הוא לא היורש.

שיב המשיכה לתחקר אבל קנדל, שלא יכול היה לחשוף את הסיבה הנוראית לכך, רק הפתיע אותה בחיבוק. המבט המשועשע שלה השתנה לדאגה כנה ומאוד מרגשת כשקלטה שאחיה מתייפח על כתפה. כאשר התנתקו, הבקשה היחידה שלו ממנה הייתה שתדאג להעסיק אותו אם תחליף את אביו, כי אחרת "אני לא בדיוק יודע מה המטרה שלי". זה רגע כל כך יפה בפני עצמו, אך זוהר שבעתיים בנדירותו בסדרה כה צינית וערלת-לב.

וכמו במקרי הגניבות, התחוור שוב לקנדל שאביו יודע פשוט הכל על מעשיו. למחרת כשעלה שוב אל הגג, גילה שגובהו של המעקה הונף לכדי גובה של שלושה מטרים.

באחת מהעדויות החזקות ביותר לאופן שבו הסדרה מביאה את הדמויות שלה לבעבע בשקט עד שמגיע הפיצוץ, או לפחות הרתיחה, טום סוף סוף התעמת עם שיב לגבי יחסה האיום-בעקביות כלפיו. היחסים ביניהם מלכתחילה ובדיעבד נראים תמוהים. אביה הטיח בה פעם שהסיבה שהיא עם טום נובעת מהפחד שלה להיות לבד, אבל זה נראה כמו משהו מורכב יותר. כאישה שכל חייה גדלה כחוליה בשרשרת בלתי נגמרת של בריונות ומסביבה גורמים מערערים, בראשם אביה, שיב הנדסה לה זוגיות שבמסגרתה תוכל להיות תמיד זו שידה על העליונה.

בסוף העונה השנייה יצאה המשפחה לשיט פרטי כדי להבין איך להתמודד עם השערוריה שנקלעו אליה. החברה, ובפרט לוגאן, הועלו על המוקד ונחקרו בקונגרס בעקבות גילויים על הטרדות מיניות רבות מצד "מו" לסטר, בכיר בחברה. בזמן אמת ההאשמות נגדו נסגרו על ידי קניית שתיקתן של המתלוננות, משהו שראש מחלקת הפלגות הנופש, ביל לוקהארט (מארק בלום), דאג לו. באחד המקרים אף נפלה עובדת אל מותה בים במהלך הפלגה, מה שקושר אף הוא למעשיו של מו.

כעת, על היאכטה המשפחתית, ישבו בני המשפחה ובכירי החברה וניסו להחליט מי יוקרב כשעיר לעזאזל בפרשה הזו. כלומר - מי ישב בכלא בפועל. כאשר שמו של טום עלה כאופציה, שיב התעקשה שזו אפשרות מתקבלת על הדעת. טום גם ככה הפך לאחרונה לשק החבטות של המשפחה. הוא היה הראשון שקם להעיד מאחר שהחליף את ביל בתפקידו במחלקה לתקופה של כמה חודשים, ובאמצעות הדודן גרג (ניקולס בראון) אף דאג לגרוס מידע מפליל על המתרחש. האקט של שיב, שהצטבר גם כחלק ממערכת יחסים הפרטית שלהם, היה סכין אחת יותר מדי בגבו, או שמא בבטנו, של טום.

כדי לפצות את בעלה, שיב יצאה איתו בסירה אל אחד מהאיים הסמוכים כדי שיוכלו להיות לבדם. אולם הפיקניק רחוק מלהיות פסטורלי ורומנטי. טום, שבדרך כלל מסכים ומהנהן גם כשניכר שהוא חושב אחרת, הטיח בשיב את כל התחושות שהצטברו בו מאז יום חתונתם ועד אותו יום. זה היה רגע קתרטי כשם שהיה עצוב. בסדרה כזו שהומה מהדחקות והתעללות רגשית, עצם האמירה המפורשת הייתה עצומה. אגב כך ניסח טום את אחד המשפטים היפים בסדרה, מסורבל ולירי באותה מידה: "אני תוהה אם העצוב שאהיה בלעדייך יהיה פחות מהעצוב שאני נעשה מלהיות איתך".

מה שגאוני בדקות החותמות של העונה השנייה, הוא שמדובר באירוע כל כך מהמם ובכל זאת כל כך מתבקש, כזה שקשר בשלמות את כל ההתפתחויות עד כה. אחרי כל הדיונים בשיט המשפחתי, לוגאן החליט לבסוף (בעידודה של שיב, אגב, על אף החיבור עם אחיה בפרק הרביעי) שקנדל יהיה קורבן הדם שייקח על עצמו את האחריות למחדל. קנדל, בהיותו עבד נרצע לאביו, קיבל את הגזרה. אך "יורשים" הרדימה אותנו ואת לוגאן במשך עונה שלמה. שכחנו שלמערכת היחסים הכנועה הזו קדם משהו שונה בתכלית, ושאישיותו של קנדל לא מסתכמת רק בהתרפסות ריקה ועגומה. במשך זמן רב הוא ניסה בדבקות להפיל את אביו מהכס.

באותו מעמד על היאכטה שאל קנדל את אביו אם בעיניו הוא אי פעם היה אופציה אמיתית לרשת אותו. לוגאן הודה שלא. "אתה לא רוצח", הסביר. אמירה רב-משמעית שמצד אחד מזכירה את התאונה הטראגית באנגליה ומצד שני מסמנת את מה שעומד להגיע. והנה, כאשר התיישב הבן מול המצלמות במסיבת העיתונאים, במקום ליפול על החרב הוא נעץ אותה באביו.

פעם מזמן, עוד בפרק החמישי של הסדרה, רומן אמר לאחיו כי הדרך היחידה שבה אביהם יכבד את קנדל היא אם ינסה לחסל אותו, כי זה מה שהאב עצמו היה עושה לו היה בנעליו. ואכן, עונה וחצי לאחר מכן, ברגעים של מפלתו האיומה, כשלצדו רומן ושיב המומים לנוכח מעשי אחיהם, חיוך קטן של גאווה מפציע בצד פניו של לוגאן. הדרך סלולה לקרב איתנים נוסף.

זו הייתה מסיבת יום ההולדת העצובה ביותר בעולם, בכל כך הרבה רמות. קנדל בן ה-40 הקיף את עצמו בכל השמות הנכונים והנוצצים, אבל הוא לגמרי לבד. גם המשפחה שלו כבר לא איתו. האחים אמנם הגיעו אבל מתוך כוונה עסקית גרידא, ובמהלך האירוע היו כמה חציות גבול, כמו רומן שעולב בקנדל ברוע לא ייאמן, וכמו קנדל עצמו שמבעד לתחושות המחורבנות שלו רומם את עצמו קצת באמצעות דריכה על גרג. ככה זה אצלם - בין אם אתה למעלה ובין אם אתה למטה, יש מישהו אחר להשפיל.

הכל התכנס לכדי אירוע שהריקנות הקשה בו עמדה בצרימה מהדהדת לכל השואו וההפקה. ואז הגיעה המטאפורה המושלמת ושוברת הלב: קנדל חופר ללא הועיל בהר של מתנות עקרות מִרגש כדי למצוא את האחת שנעשתה וניתנה לו באהבה אמיתית, חסרת פניות, זו שהביאו לו ילדיו. אפילו התמיכה המיידית שהוא מקבל שם מנעמי, זוגתו, חידדה את החיפוש הנואש שלו. היא העניקה לו שעון יקר - מתנה גרועה ומייצגת בכל מובן אפשרי. מה היא כבר יכולה לתת לאיש שיש לו הכל ואין לו כלום?

באיזו סצנה מדהימה לבחור מתוך הפרק הזה, המתרחש על רקע ההכנות לחתונה של קרוליין, אמם של קנדל, רומן ושיב? אולי בשיחה בין שיב לאמה, שבה אומרת לה קרוליין "האמת היא שכנראה לא הייתי צריכה להביא ילדים"? או אולי בשיחה בין קנדל לאביו, אחרי מלחמה קרה וטעונה בין השניים, שבה לוגן מבקש מהבן של קנדל, נכדו, לטעום מהמנה שלו כדי לוודא שאינה מורעלת?

אבל בסופו של דבר הפרק הזה שוב חוזר אל היחסים בין שיב וטום ומזקק מהם משהו מצמרר ממש, בפרט לנוכח הטוויסט שממתין בפרק שאחריו. כשטום מבקש משיב לדבר אליו מלוכלך, הדברים שהיא בוחרת להגיד לא בדיוק אופייניים לז'אנר. "אתה לא בליגה שלי", היא אומרת, "לכן אתה רוצה אותי. לכן אתה אוהב אותי. למרות שאני לא אוהבת אותך. אבל אתה רוצה אותי בכל מקרה". זה מה שמחרמן בעיניה.

אפשר היה לראות בזה משחק תפקידים ולא יותר, אבל ברור שיש משהו מאוד לא מאוזן ביחסים ביניהם. זה היה כך כבר מההתחלה והמשיך מעבר לה, דרך החתונה והפיקניק הנ"ל והלאה. למחרת בבוקר מתברר שזו כנראה לא הפעם הראשונה ששיב מביעה את הדברים האלה. "לפעמים אני חושב שאולי כדאי שאקשיב לדברים שאת אומרת לי ישר בפנים כשאנחנו ברגעים הכי אינטימיים שלנו", טום אומר. שיב מנסה לנער ולפטור את הנושא, להאשים אותו עצמו במניפולציות מעצם העיסוק בנושא, ואחרי שהשניים מוסיפים לשוחח על האפשרות להקפאת עוברים - הנצחה של העליבות הפתטית והעצובה הזו גם בדור נוסף - היא אומרת לו את מה שמאשש את החשש שהביע דקות קודם לכן: "אני אולי לא אוהבת אותך, אבל אני כן אוהבת אותך", כאילו היה חיית מחמד. הודאה ראשונה אמיתית מחוץ לחדר המיטות, וזו שאולי השיקה את מה שבא אחר כך.

בזמן החתונה של אמם מבינים שיב ורומן שמהלך ענק מתבשל מאחורי גבם, כזה שללא ספק יפגע בהם, ומנסים לרתום את קנדל כדי להבין במה מדובר ואיך עוצרים את זה. אבל מחשבותיו של קנדל לא שם. רגע אחרי שניסה או לא ניסה להתאבד בטביעה בבריכה, הוא מבקש שיניחו לו ויסתדרו בלעדיו. בעוד הם מדברים שם בחצר ליד הפחים הגדולים, יוצאים החוצה עובדי המטבח הצעירים כדי להשליך אשפה, והטראומה של קנדל צפה.

אחרי עונה שלמה שבה האחים היו מרושעים זה לזה ברמות בלתי אפשריות, כולל תגובה פומבית של אחותו בנוגע למצבו הנפשי ומסיבת יום ההולדת הרעילה שבמהלכה רומן רק השפיל את קנדל עוד ועוד - הסצנה הזו הייתה קליימקס כפול. לכן התוצאה כה מרגשת: גם איחוד מחודש של האחים וגם הפעם הראשונה שבה קנדל מתוודה על מה שקרה ועל המשא הכבד שהוא נושא בנפשו זמן כה רב. רומן, שהיה הכי נבזי כלפיו, מניח עליו שוב ושוב את ידיו, הפעם מתוך חסד, ואומר לו דברי נחמה.

חלק ממה שמדהים כל כך בסצנה הזו התברר רק בדיעבד: בריאיון של וולצ'ר עם במאי הפרק, מארק מיילוד, הוא סיפר שלא גילה לג'רמי סטרונג - הידוע כשחקן טוטאלי שנשאר בדמות גם בזמן שהמצלמות כבויות - כי עובדי המטבח צפויים לצאת לחצר, בתקווה שזה יצית בו משהו. זה קרה, והתגובה שלו שמופיעה בפרק היא אותנטית.

דווקא העונה השלישית, שהקדישה את רוב זמנה להסתובבות סביב הזנב, הצליחה להשחיל ארבעה רגעים לרשימה הזו בזכות שלושה הפרקים האחרונים שלה. פשוט אי אפשר להשאיר בחוץ את הבגידה שומטת הלסת של טום בשיב, שבדיוק כמו זו של קנדל בסוף העונה שלפני כן (וכמו שהפסקאות שעוסקות בטום ושיב מספרות), נבנתה בצורה אורגנית ומתבקשת ובכל זאת מפתיעה מאוד.

שלושת הילדים תכננו לחסום את לוגן מלמכור את החברה ולהשאיר אותם בחוץ. הייתה להם אפשרות כזו מאחר שאמם דאגה שיהיה להם רוב מיוחס בחבר המנהלים של החברה, מה שאומר שבלי אישור שלהם זה לא יקרה. אלא שכאשר הגיעו הם גילו שלוגן נשא ונתן עם קרוליין על הסכם הגירושין והצליח להסיר את התנאי. מישהו סיפר לו שהם באים, הם נשארו בלי כלום.

כאשר לוגן יוצא מהחדר הוא מניח את ידו על כתפו של טום, האיש שהיה מוכן ללכת לכלא למענו, ושיב מביטה בהם מרחוק ומבינה - בעלה היתל בה. כשטום נכנס לחדר רגע אחרי כן, כולו דאגה מזויפת: "היי, מה קרה?". שיב הנסערת לא מסוגלת אפילו לדבר אלא פשוט יושבת ומנסה לעצור את הדמעות. בעלה מחבק אותה ונושק לראשה. וואו.

העונה הרביעית והאחרונה של "יורשים" תשודר מדי יום שני ביס, הוט וסלקום טיוי, החל מהשבוע הבא.