כבר כמה שנים שפדרו פסקל הוא אחד השחקנים הפעילים והמבוקשים ביותר בהוליווד, אבל השנה האחרונה הייתה עמוסה במיוחד עבורו. אלה הם רק כמה מההישגים שרשם לעצמו מאז אוגוסט שעבר: חזרה לעונה השנייה של סדרת הלהיט "האחרונים מבינינו"; השתתף ב"גלדיאטור 2" של רידלי סקוט, כנראה כדי לבלבל את כל מי שמתבלבל בינו לבין כוכב הסרט, השחקן הבריטי פול מסקל; דיבב שועל בסרט האנימציה "רוז הרובוטית", שהיה מועמד לאוסקר; נבחר לגבר הלוהט של השנה בסקר של משתמשי האפליקצייה טינדר; ניסה להציל את אמה סטון מדבורה בפרמיירה של הסרט "אדינגטון" בפסטיבל קאן ואפילו הצטרף לשידור החגיגי לציון 50 שנה ל-SNL, בו התגלה כאחיו של דומינגו מסדרת המערכונים הוויראלית.
לקראת קיץ 2025 פסקל כבר הואשם בחשיפת יתר, בגלל (או בזכות) הופעותיו בשלושה סרטים מדוברים כמעט במקביל. אל "מאץ' מושלם" בבימוי סלין סונג ו"אדינגטון" של ארי אסטר יצטרף בקרוב "ארבעת המופלאים", בו הוא מצטרף רשמית ליקום הקולנועי של מארוול בתור הגיבור הסופר-גמיש ריד ריצ'ארדס / מיסטר פנטסטיק. כל אלה הנחיתו אותו לאחרונה על השער של מגזין ואניטי פייר, בו הוא נישא אל-על בזרועותיהם של צעירים מחויכים לצד הכותרת שמכריזה "כולם רוצים חתיכה מפדרו פסקל".
איך כל זה קרה? בואו נגיד שזה לקח זמן. הרבה זמן. חוסה פדרו בלמסידה פסקל, היום בן 50, נולד בסנטיאגו בירת צ'ילה שנתיים לאחר עלייתה לשלטון של החונטה הצבאית במדינה בראשות אוגוסטו פינושה. משפחתו נמלטה מצ'ילה כשהיה תינוק, בתחילה לדנמרק ובהמשך לארצות הברית. הוא גדל בטקסס ובקליפורניה, כשבתיכון התברג היטב בתחתית שרשרת המזון החברתית וחטף לא מעט מבריונים שלא הבינו את הקטע של הילד התיאטרלי והמוגזם. את שנותיו כנער מתבגר הוא תיאר לא מזמן בסרטון של מגזין ווג כך: "השתניתי הרבה עם השנים, כמו מדונה. הייתי חנון של מגמת תיאטרון וגם הייתי הולך הרבה לרייבים של טכנו".
כבר בגיל 4 פסקל ידע שהוא רוצה להיות שחקן ובבגרותו עבר לניו יורק ולמד תיאטרון ב-NYU, אך ההצלחה לא מיהרה להאיר לו פנים והוא עבר שנים קשות ומתסכלות בעיר. הפרידה מאמו האהובה ורוניקה, ששמה קץ לחייה כשהיה בן 24, בטח לא עזרה. ברגע נמוך במיוחד היו לו שבעה דולרים בלבד בחשבון הבנק, והוא מעיד שגם בגיל 30 פלוס הוא מצא את עצמו מסתמך על עזרה - מוראלית וכלכלית - מחברים, בהם חברתו הקרובה עד היום - השחקנית שרה פולסון.
כמו כל שחקן צעיר ושאפתן, גם הוא עבר בדרך אל התהילה בתפקידי אורח טלוויזיוניים קצת מביכים בדיעבד. הוא הופיע בפרקים של סדרות כמו "באפי ציידת הערפדים", "NYPD Blue", "האישה הטובה", "האחות ג'קי" ובשלוש הזדמנויות שונות בסדרות מבית "חוק וסדר". הוא הצטרף לקבוצת תיאטרון, בה שיחק, ביים וכתב, ושקל קריירה חלופית בתחום הסיעוד. לבסוף, עם קצת עזרה מפולסון, פסקל לוהק לתפקיד הפריצה שלו - אוברין מארטל ב"משחקי הכס". הוא אמנם הופיע רק בשבעה פרקים, אבל הנוכחות המחשמלת שלו (וסצנת המוות המצלקת) השאירו מספיק רושם כדי להזניק סוף סוף את הקריירה שלו לגבהים של ממש.
שנה אחרי "משחקי הכס" הוא הופיע שוב על המסך ב"נרקוס", שם כבר קיבל תפקיד מרכזי - חאבייר פניה, דמות המבוססת על סוכן אמיתי של הרשות האמריקאית למלחמה בסמים. ב-2019 הוא לוהק לתפקיד הראשי ב"מנדלוריאן" - סדרת הטלוויזיה הראשונה מבית דיסני פלוס להתרחש ביקום "מלחמת הכוכבים". אמנם מדובר בתפקיד ראשי, אבל גם קצת כפוי טובה היות שפסקל מעביר את כל הסדרה עם קסדה על הפנים ולצידו של גונב ההצגה האולטימטיבי, גרוגו / בייבי יודה. פסקל סיפר בראיונות שהוא מתקשה להשתמש ב"קול של המנדלוריאן" כשהוא פוגש מעריצים צעירים שלא מזהים אותו, כיוון שהקול העמוק והדרמטי הזה הוא, לדבריו, "קול לחדר המיטות".
אל התפקיד האבהי ב"מנדלוריאן" הצטרף במהרה גם הליהוק לתפקיד הראשי בסדרה "האחרונים מבינינו", על פי משחק המחשב המוערך. פסקל סיפר בתוכנית האירוח של גרהאם נורטון שלא הכיר את המשחק לפני האודישן, אך האחיינים המתבגרים שלו דרשו שישיג את התפקיד. במקום בובה ירוקה חמודה, תפקיד הילד המאומץ של פסקל הלך הפעם לבלה ראמזי והשניים הפכו לחברים קרובים.
כל מה שהאינטרנט כל כך אוהב
במקביל להצלחה בטלוויזיה פסקל התרחב גם לקולנוע. זה התחיל חלש למדי, עם תפקידים נשכחים למדי בסרטים כמו "קינגסמן: מעגל הזהב", "נקודת שיוויון 2" ו"החומה הגדולה". לפני הליהוק למארוול פסקל הופיע גם ביקום הקולנועי המורחב של די.סי, שם גילם את הנבל מקסוול לורד בסרט "וונדר וומן 1984".
ואז הגיע "משקלו הבלתי נסבל של כישרון ענק", קומדיה שבה גילם מעריץ אובססיבי שהופך לחבר נפש של השחקן ניקולס קייג' (בתפקיד עצמו). בסרט זוכה פסקל לעשות את מה שרוב תפקידיו הקודמים לא איפשרו לו - להצחיק, להקסים, לעורר הזדהות ולנפק רגעים איקוניים שאפשר לשתף בתור גיפים. כלומר, את כל מה שהאינטרנט כל כך אוהב, הפעם על מסך גדול. בדרך לרצף ההצלחות האחרון שלו, הוא גם עבד עם פדרו אלמודובר בסרט הקצר "דרך מוזרה לחיות" ועם איתן כהן ב"סעי, בובה".
השאלה הגדולה עכשיו היא מה הלאה. הוא אמנם נמצא ברצף מפואר של תפקידים גדולים, אבל הנוכחות המתמדת שלו בחודשים האחרונים עלולה לגרום לאפקט ההפוך ולהמאיס אותו על הקהל. מצד שני, הוא עדיין מעורב בשניים מהזכיונות הכי גדולים בעולם הבידור היום, מה שמבטיח שנראה אותו לא מעט בשנים הבאות אפילו אם לא יקבל שום תפקיד מרכזי נוסף. בשנה הבאה צפוי להגיע לאקרנים הסרט "המנדלוריאן וגרוגו", בעוד "ארבעת המופלאים" כבר הוכרזו כחלק מהקאסט של סרטי "הנוקמים" הבאים. מעבר לזה, פסקל מיצב את עצמו בשנים האחרונות כשחקן מגוון למדי, כזה שיכול להתאים לז'אנרים מגוונים, לשוברי קופות פוטנציאליים וגם לפרויקטים צנועים ואמנותיים יותר.
לכל זה אפשר להוסיף את העובדה שהאינטרנט פשוט לא מפסיק לדבר עליו. הליהוק החוזר שלו בתפקידים "אבהיים" הפך אותו ל"אבא של האינטרנט", עם המוני מעריצים ומעריצות שמכנים אותו Daddy או Zaddy (לצד שלל רמיזות מיניות נלוות). זאת ועוד, הכריזמה והגישה הקלילה שלו לראיונות והופעות ציבוריות מספקות אינספור חומרים ויראליים מיידים. מוקדם יותר השנה הוא משך תשומת לב כשהזמנת הקפה הקבועה והמטורפת שלו דלפה לרשת (שישה שוטים של אספרסו + קרח), ושוב כשסירב להזמנה לבילוי באומרו "אני Bougie Bitch בת 50 ועצלנית". אם נחזור לרגע להקשר המקצועי, הרשת מוצפת בימים אלה בדיונים על הליך קוסמטי מפתיע שעוברת דמותו ב"מאץ' מושלם" (ספוילר: ניתוח להארכת גפיים והוספת גובה).
ואלה לא רק הקשרים קלילים או מטופשים - פסקל הוא תומך נלהב של הקהילה הגאה ויש לו אחות קטנה טרנסג'נדרית - לאקס פסקל, גם היא שחקנית. רק לאחרונה הוא תיאר את ההתנגדות של ג'יי.קיי רולינג לזכויות טרנסג'נדרים כ"התנהגות לוזרית דוחה". לאקס סיפרה על אחיה: "שואלים אותי אם הוא באמת טוב לב כמו שהוא נראה ואני אומרת - כן. הדבר הכי נפלא בו זה האנושיות שהוא מראה לעולם, הוא לא מסתיר את מי שהוא. הדבר העיקרי שלמדתי ממנו זה שאין לי שום סיבה להסתיר את מי שאני".