על קו הסיום: כל מה שאתם צריכים לדעת על אוסקר 2016

(בסרטון: משדר האוסקר של אולפן וואלה! NEWS)

"'מקס הזועם: כביש הזעם' הוא לא הסרט הטוב ביותר שנוצר אי פעם, אבל הוא סרט "מקס הזועם" הטוב ‏ביותר שנוצר אי פעם. הוא סרט שיודע בדיוק מה הוא רוצה לעשות, ובתחום שלו – אקשן מוטורי מטורף – אין תחרות, זה פשוט הכי טוב שיש. אם אתם אוהבים אקשן, צפו ב"כביש הזעם". זה עד כדי כך פשוט…". להמשך הביקורת לחצו כאן.

ריאיון בלעדי עם טום הארדי, ניקולס הולט וג'ורג' מילר

זמן קצר אחרי הפרמיירה העולמית של סרט הפעולה עטור השבחים בפסטיבל קאן, תפסנו שניים מכוכביו הגדולים את הבמאי ג'ורג' מילר לשיחה על מקורות ההשראה לסרט והתהליך שהוביל לתוצאה המענגת על המסך. לקריאת הריאיון המלא לחצו כאן.

ריאיון בלעדי עם שרליז ת'רון

עם כל הכבוד למקס הזועם, הכוכבת הגדולה של הסרט היא פיוריוסה של שרליז ת'רון. בשיחה עם אבנר שביט בפסטיבל קאן סיפרה הכוכבת על המסר הפמיניסטי החזק של הסרט ועל הקושי הגדול של נשים להפוך לכוכבות בז'אנר הפעולה. לקריאת הריאיון המלא לחצו כאן.

"במקום פילם-נואר אפלולי ומורט עצבים, "גשר המרגלים" בחלקים גדולים שלו מרגיש כמו תיעוד של הדיונים על תקציב המדינה, מינוס ההפסקות הקומיות לאינהלציה של אורן חזן והשלטים של צחי הנגבי… דונובן מתעקש על שחרור מקביל, הרוסים מתעקשים על שחרור של שבוי אחד, הגרמנים נעלבים, הרוסים מתרצים, האמריקאים מבקשים שניים, הרוסים מתעקשים להפריד. מי בעד? מי נגד? יש נמנעים?..." להמשך הביקורת לחצו כאן.

"'חדר' מצליח למתוח, לרגש ולהרשים, הוא עשוי היטב וגם יש בו אנושיות, חסד וחמלה, אמונה בטוב לבם הבסיסי של רוב בני האדם, ובסופו של דבר, חשוב מכל - גם אהבת כלבים. אך בצד כל המחמאות, אי אפשר להתעלם גם מכמה נקודות בעייתיות בו… אלה הפכו את "חדר" לאופטימי יותר, ואין בכך חלילה כל רע, אבל גם לקיטשי יותר, ואת הסכריניות הזו לא תמיד נעים לעכל..." להמשך הביקורת לחצו כאן.

"התסריט של הורנבי מצליח גם לאפיין זמן ומקום, וליצור אצלנו את התחושה שאנו מבינים כיצד היו הדברים, אפילו אם לא נולדנו ב-1952 ומעולם לא חיינו באירלנד או בניו יורק… מעלתו העיקרית ושל הסרט כולו היא יכולתו להשתמש בסיפור המסוים הזה כדי להעלות שאלות אוניברסליות – האם אפשר להשאיר את העבר מאחור? האם הגירה היא הזדמנות להיוולד מחדש? איך אפשר, אם בכלל, להתחיל הכל מהתחלה בלי רגשות אשם? ומהו בעצם "הבית"?..." להמשך הביקורת לחצו כאן.

ריאיון עם התסריטאי ניק הורנבי

הסופר שהביא לעולם את "קדחת המגרש" ו"נאמנות גבוהה" וזכה במועמדות לאוסקר עבור "לחנך את ג'יני", הגיב בריאיון מיוחד לוואלה! תרבות על המחאה שהוטחה בסרטו בגין גזענות, סיפר על ההזדהות שלו עם פוליטקאים ישראלים וכמובן על אהבתו הגדולה, ארסנל. לקריאת הריאיון המלא לחצו כאן.

"רידלי סקוט רוכב למרחקים ארוכים על הסרטים הגדולים שעשה בתחילת הקריירה שלו. הסרטים שלו בשנים האחרונות היו בין סתמי לאיום, ואחד הגרועים שבהם היה "פרומתיאוס". "להציל את מארק וואטני" הוא הסרט הטוב ביותר שסקוט עשה מזה עשור לפחות, בקלות…" להמשך הביקורת לחצו כאן.

"מעבר להישג החזותי, יש ל"האיש שנולד מחדש" גם פואנטה, ולכאורה השילוב הזה בין צורה ותוכן היה אמור לאשש את מעמדו כסרט מושלם, כפי שרבים הגדירו אותו בחודשים האחרונים. אך האמת היא, כי הוא רחוק משלמות. חומרי גלם מרשימים בסדר הגודל של הגיבור המהפנט, המסר הביקורתי החד וכמה סיטואציות מרתקות מאוחדים כאן בידי תסריט רופף, כך שכל המגדל הקולנועי הזה עומד על כרעי תרנגולות, ומתפרק לעינינו פעם אחר פעם..." להמשך הביקורת לחצו כאן.

"בקולנוע האמריקאי המסחרי, נהוג בדרך כלל להתלוות לגיבור אחד, וגם כשיש כמה דמויות, הגורלות שלהן תמיד מצטלבים אט-אט, עד שהן נפגשות בסופו של דבר בטיימס סקוור בערב השנה החדשה או משהו כזה. כאן, באופן שלרוב שמור לכתבות מגזין או לדוקו, ההתרחשויות השונות פועלות בקווים מקבילים, ולעתים משיקות אמנם, אבל לא מתמזגות… וכך, בשעתיים, מצליח הסרט לדחוס את מה שיכול היה לשמש גם חומר למיני סדרה ובה תריסר פרקים..." להמשך הביקורת לחצו כאן.

"כמו טובות הקלאסיקות המוערכות של תקופת הזוהר של סרטי העיתונות, גם "ספוטלייט" מתגלה כסרט עם אג'נדה ליברלית, המבקש לחקור סוגיות רלוונטיות וכבדות משקל בחברה האמריקאית, ולעשות כך בלי תעלולי מצלמה ואפקטים, אלא בהתבסס על יסודות פשוטים יותר: איכות מקסימלית של כתיבה ומשחק, בימוי מהוקצע ושימוש מיומן בשאר אמצעי המבע הקולנועי..." להמשך הביקורת לחצו כאן.

"מה שמבדל ומשבח את "הקול בראש" יותר מכל נמצא בתסריט שלו – הנכונות שלו להתמודד עם טאבו בסדר הגודל של עצב. יתרה מכך, הוא מעמיד אותו כגורם שווה ערך לשמחה, ולא רק טוען שאנחנו לא יכולים להסתדר בלעדיו, אלא אף מראה כי לעצבות יש בסך הכל תפקיד חשוב וחיובי בחיינו. נדרש מקולנוען אמריקאי אומץ רב כדי להיישר פנים מול תרבות ה"דונט וורי, בי האפי" ולומר לה שלפעמים דווקא מוטב להיות מודאג משמח, ועוד לעשות זאת בסרט הפונה לכל המשפחה..." להמשך הביקורת לחצו כאן.

ריאיון עם הבמאי פיט דוקטור

הסרט ממיס הלבבות של פיקסאר זכה השנה לשבחים מקיר לקיר, חלק לא מבוטל מהם הופנה אל הבימוי הרגיש של פיט דוקטור. בריאיון שערך עימו אבנר שביט סיפר דוקטור מה שכחה האנושות במרדף אחרי האושר, וניבא מתי פיקסאר תחליט להתרחב גם למסך הקטן. לקריאת הריאיון המלא לחצו כאן.

ריאיון עם רוני מארה

כוכבת הדרמה המתארת רומן בין זוג נשים בניו יורק של שנות ה-50, לא חוששת מהגדרות של אהבה או מסצנות עירום. כיאה לאחת השחקניות המבטיחות של הדור החדש, סיפרה רוני מארה לאבנר שביט על הצורך שלה להעמיד בפנינו מראה של מציאות בכל תפקיד שהיא לוקחת על עצמה. לקריאת הריאיון המלא לחצו כאן.

ריאיון עם הבמאית דניס רמזה ארגובן

הסרט הצרפתי המתרחש בטורקיה ועוקב אחר התבגרותן של חמש בנות במשפחה שמרנית, היה לאחד המדוברים ביותר בשנה החולפת ונחשב לאחד מהפייבוריטים בקטגוריית הסרט הזר. בריאיון מיוחד שקיימנו איתה בפסטיבל קאן, סיפרה הבמאית דניס רמזה ארגובן על ההקבלה של המציאות המתוארת בסרט לזו המתקיימת בימים אלה בטורקיה. לקריאת הריאיון המלא לחצו כאן.

"יותר מכל, הסרט נראה כמו שיעורי בית של התלמיד הכי מצטיין בכיתה. לכן, התוצאה מרגישה כמו תרגיל – במקרה זה, תרגיל בייצוג קולנועי של מחנות ההשמדה, אבל זה גם יכול היה להיות תרגיל מכל סוג אחר. אין כאן ולו רגע אחד שלא נדמה לחלוטין מודע לעצמו, אין ולו תנועת מצלמה אחת שאינה מפגן כוח של הקולנוען המוכשר, אין ולו מהלך אחד שאינו הצהרה על האני מאמין שלו בכל הקשור למסך הגדול בכלל וליצירות מסוג זה בפרט. חוץ מלעמוד ולצעוק "תסתכלו עליי! ככה מביימים! ככה זוכרים את אושוויץ!", נמש עושה הכל..." להמשך הביקורת לחצו כאן.

ריאיון עם הבמאי לזלו נמש

סרט השואה המסעיר של הבמאי לסלו נמש, הציג לעולם תמונה חדשה של התקופה האפלה בהיסטוריה האנושית. בריאיון שערכנו עימו בפסטיבל קאן הוא סיפר ישראל פספסה את ההזדמנות להפוך אותו לנציג שלה לטקס, ועל השקרים שסיפר הקולנוע על השואה. לקריאת הריאיון המלא לחצו כאן.

ריאיון עם גזא רוהריג

גזא רוהריג, כוכב סרט השואה המועמד לאוסקר "הבן של שאול", הגיע לאולפן וואלה! NEWS לשיחה והסביר למה סרטי שואה לא עושים צדק עם האסון הטרגי שבו הם עוסקים ומה יש לו נגד סטיבן ספילברג. לצפייה בריאיון המלא לחצו כאן.

סיפרו לנו שאין מספיק מועמדים ראויים השנה לפרסים הגדולים באוסקר, אז אמרו. אבנר שביט מזכיר לנו כמה וכמה הופעות שהיו ראויות להכרה. לקריאת הכתבה לחצו כאן.

חושבים שאתם יודעים הכל על הטקס הנוצץ? נסו לענות על החידון המיוחד שלנו