הסרט שהשאיר אותי בלי אוויר / אבנר שביט על "ראיתי את הטלוויזיה זוהרת"
קורין אלאל שרה שכולנו ציפורים משונות. ההגדרה זו מתארת היטב את גיבורי "ראיתי את הטלוויזיה זוהרת" ("I Saw The TV Glow"). הם נער ונערה שמתחברים אי שם בשנות התשעים על רקע הערצה לסדרת טלוויזיה, בימים שאובססיה כזו הצריכה הרבה יותר מאמץ - למשל, להקליט פרקים או למצוא מישהו שיקליט בשבילך. הסרט עוקב אחר שניהם בהתבגרותם ולאורך חייהם, כשהם מהלכים עם החלומות באוויר והראש באדמה, ומפחדים מהצל של עצמם.
"ראיתי את הטלוויזיה זוהרת" הוא סרט על חשיבותה של הטלוויזיה בחיינו; על תופעת ההערצה האובססיבית לתופעות תרבות בגיל הנוער ועל איך שהאובססיות הללו נראות לנו בדיעבד; ועל דיספוריה מגדרית והנטייה שלנו להתבייש בעצמנו במקום שאחרים יתביישו בעצמם.
את כל אלה, הסרט מביא לידי ביטוי בצורה מושקעת להפליא. הפסקול השמימי נכתב במיוחד בשבילו, וגם סדרת הטלוויזיה שעומדת במרכזו היא סדרה בדיונית, אותה הוא ברא בצורה שמצליחה לבנות בתוכו עולם שלם ומהפנט.
מאחורי המצלמה עמדו הבמאים ג'יין שנבורן, שזה סרטם העלילתי הארוך השני אחרי "We're All Going to the World's Fair" המופתי גם כן. הפעם הם לוקחים עוד כמה צעדים קדימה ויוצרים חוויה קולנועית כה מרגשת ועוצמתית, עד שבמהלך הצפייה בה, באולם קולנוע בניו אינגלנד בשעת לילה מאוחרת באביב האחרון, כמעט והרגשתי צורך לצאת לנשום אוויר, משהו שאף פעם לא קורה לי.
"ראיתי את הטלוויזיה זוהרת" לא הופץ אצלנו מסחרית וגם לא הוקרן באף פסטיבל, אולי מפני שהיוצרים אנטי-ישראלים ושותפים בתנועת החרם. עם זאת, הוא זמין ב-VOD עם תרגום לעברית וכדאי לראותו. הרי אנחנו, בניגוד ל"ליברלים" המזויפים באמריקה, לא מחרימים ולא משתיקים אף אחד/ת. חשוב לציין כי למרות גניזתו בישראל, ממש לא מדובר בסרט נישתי. הוא נעשה בהפקת והפצת A24, מן האולפנים המשמעותיים כיום, זכה לתהודה רבה, מככב בהרבה רשימות סיכום שנה וגם הוכתר בידי ג'ון ווטרס ומרטין סקורסזי כאחד מסרטי השנה.
המחמאות מוצדקות כמובן, אבל ראו הוזהרתם.ן: זה סרט עצוב להכאיב, הממחיש גם כי כפי שקורין אלאל שרה, לא ברור מה נשאיר אחרינו מלבד הפחדים.
קיצ'לס ושביט מדרגים את סרטי השנה
הדירוג המלא:
1. ראיתי את הטלוויזיה זוהרת
2. נשארים לחג
3. אנטומיה של נפילה
4. יופי מסוכן ("The Substance")
5. הברוטליסט
6. הרוזן ממונטה-כריסטו
7. אנורה
8. אמיליה פרז
9. מתחרים
10. מושבע מספר 2
קלאסיקה מיידית / נעמה רק על "נשארים לחג"
קולנוע פשוט מושלם, או בעצם פשוט ומושלם. הופעות מדהימות של דאווין ג'וי רנדולף, פול ג'יאמטי ושל התגלית דומיניק ססא, בימוי מדויק ותסריט שמצליח לגעת גם בתוך הגבולות המוכרים. מהסרטים האלה שברור כבר תוך כדי הצפייה שיהפכו לקלאסיקה, ושהצפייה הבאה היא רק עניין של זמן.
הדירוג המלא:
1. נשארים לחג
2. מסכנים שכאלה
3. ימים מושלמים
4. אנטומיה של נפילה
5. הילד והאנפה
6. אנורה
7. החייל הנעלם
8. הקרב על אמריקה
9. מרשעת
10. תמימות