לוהט
קולנוע
"מקס הזועם: כביש הזעם"
במאי בן 80 מחליט לייצר סרט המשך לסדרת הסרטים האוסטרלית שהעלתה אותו לתודעה לפני 20 שנים. נשמע משעמם? זה רק מפני שלא צפיתם עדיין ביצירת המופת הזאת. "מקס הזועם: כביש הזעם" הוא ככל הנראה סרט האקשן הכי טוב שנוצר בעשור האחרון ואחד הגדולים אי פעם. תחשבו על נסיעה בכביש מהיר שמתחילה ב-200 קמ"ש ורק הולכת ומתגברת. הנה מה שחשבנו עליו.
"הקול בראש"
מאז "למעלה" ב-2009 נראה היה שמשהו בקסם של אולפני פיקסאר דעך. אמנם ב-2010 יצא "צעצוע של סיפור 3", אבל הוא היה סרט המשך לסדרה מצליחה ולא סרט מקור ייחודי ומבריק כמיטב המסורת. שש השנים השחונות הסתיימו עם קלאסיקה מיידית העוסקת ברגשות המתגוררים בראשה של ילדה מתבגרת. הסרט הזה כל כך מקסים, חכם ומרגש, עד שלא בטוח שילדים יוכלו ליהנות ממנו עד שיגדלו מעט. לביקורת שלנו.
טלוויזיה
"הכי גרועים שיש"
בתוך ים הקומדיות הגנריות שממלאות את המסך שלנו מדי עונה, "הכי גרועים שיש" מציעה סוף סוף נוסחה קצת אחרת. שתי דמויות בלתי נסבלות לחוד,שמצליחות להפוך למקסימות ביחד. לביקורת המלאה.
"המופע של רד ודביר"
בתוך המגוון העצום שמציע לנו או ריאליטי או חדשות מדי ערב, החזרה של רד ודביר למסך היא האסקפיזם הכי כיפי שאפשר היה לבקש: קצר, קליל עם מופע סיום נהדר ושני כוכבים שמייצרים ביניהם כימיה נהדרת. כשרואים כמה זה עובד, קשה להבין איך פורמט הלייט נייט הצליח להיעלם מהטלוויזיה שלנו. לביקורת המלאה.
מוזיקה
הקליק - "אני לא בפסקול"
אלבום הקאמבק של "הקליק" הוא הדבר הכי קסום ומרגש שקרה כאן בחודשים האחרונים. דני דותן, אלי אברמוב, עובד אפרת ועודד פרח עושים בית ספר לסצנת הרוק המשועממת בישראל, נכנסים בכל דבר מהממסד הרקוב ועד הזיוף שהוא הפלייליסט, ומוכיחים שרק אחרי שחלומות התהילה כבר הרחק מאחור, אפשר להתחיל לומר את מה שאתם באמת חושבים. לביקורת המלאה.
kendrick Lamar - "To Pimp a Butterfly"
אחרי שיצר לעצמו ערימות הייפ מכאן ועד למגדל אייפל עם אלבומו הקודם, "Good Kid m.A.A.d City", חזר קנדריק לאמאר עם האלבום הכי מורכב, פילוסופי, מונומנטלי וחשוב של השנה הקרובה. וזה עוד לפני שבאים לדבר על המוזיקה. לביקורת המלאה.
פושר
קולנוע
"עולם היורה"
גם גדולי האופטימיסטים באולפני יוניברסל לא דמיינו את גודל ההצלחה של "עולם היורה", בעיקר מפני שלא מדובר בשום דבר חדשני או מפתיע. כריס פראט יהפוך כל דמות לאגדית, הדינוזאורים אותם דינוזאורים והרוח של שפילברג כבר מזמן לא מנשבת. לביקורת המלאה.
"כשנהיה צעירים"
הסיפור הוא לא החלק החזק של נוח באומבך, שהיה מאז ומתמיד במאי של סיטואציות קטנות מהחיים ואבחנות על בני אדם. ב"כשנהיה צעירים" הוא מנסה בכל זאת להפוך למספר ולא תמיד מצליח, אבל הקסם של סרט מספיק חזק כדי להמליץ עליו בפני כל מי שנבהל שהפך פתאום למבוגר. לביקורת המלאה.
טלוויזיה
"עיירה ללא מוצא"
לזכותו של מ. נייט שאמלאן ייאמר שהסדרה החדשה שלו מצולמת יפה, הליהוק טוב ושיש סיכוי טוב שנגיע לתשובות בתוך קצר. מעבר לזה? התחושה היא של בי מובי על כל המשתמע מכך, שזה לא נורא אם אתם בקטע של אסקפיזם. לביקורת המלאה.
"אקס פקטור"
מצד אחד, "אקס פקטור" היא עדיין הטובה מבין תוכניות בז'אנר ריאליטי השירה בישראל, מצד שני נראה שראשיה יודעים את זה ולא ממש מתאמצים לחדש או להשתנות. בינתיים זה עוד בסדר, אבל כמה עוד עונות נוכל לקבל עוד מאותו דבר? לביקורת המלאה.
מוזיקה
עדן בן זקן - "מלכת השושנים"
השיר החדש של יוצאת "אקס פקטור" מחזיק רק מים. נכון, בקיץ זה אחלה, אבל באיזשהו שלב אין ברירה אלא לצאת מהבריכה, להתנגב, להלשין למדריכה על הילדים שהשפריצו עליך וללכת לחפש כוכבת-לרגע אחרת. לביקורת המלאה.
"The Magic Whip" - Blur
12 שנים זה הרבה זמן לחכות ליצירה כלשהי. בזמן הזה המעריצים של Blur חצו את גיל ההתבגרות, הפכו למבוגרים ציניים ופיתחו טעמים חדשים. האלבום החדש מזכיר למה הקסם המיוחד שלהם עדיין עובד, אבל לא בטוח שיזכה לחיות לנצח. לביקורת המלאה.
קר
קולנוע
"טד 2"
זה לא שהסרט לגמרי לא מצחיק, כמו העובדה שהקצב פשוט לא עובד. ההומור ב"טד 2" איטי, הסרט מרגיש ארוך ומייגע וזאת בדיוק התחושה ההפוכה ממה שקומדיה פרועה אמורה להעביר. לביקורת המלאה.
"הקפות"
לאורך כל חלקו השני נראה "הקפות" כאילו הוא פשוט עובד על אוטומט, מסמן וי וממשך הלאה. יכול להיות שבתור סרט קצר הוא היה מצליח לעבוד היטב, אבל בגרסה הנוכחית יש תיאור יפה של הווי שכונתי והרבה ריפוד מיותר. לביקורת המלאה.
טלוויזיה
"בלש אמיתי"
אחרי עונה ראשונה שהצליחה להתרומם בעיקר בזכות צמד כוכבים מוצלח, בימוי טוב ואווירת מסתורין, מתרחקת העונה השנייה של "בלש אמיתי" מכל אלה ונופלת לקלישאות פילם- נואר שנראות כמעט כמו פארודיה על הדבר האמיתי. לביקורת המלאה.
"שחקן זר"
למרות הניסיון לרכב על הביזאר שהוא הכדורגלן הישראלי, "שחקן זר" הא שכפול של המוצר עליו היא מבקשת לצחוק. הכתיבה והדמויות בעייתיים והירידה לקלישאות בוטה מדי. לביקורת המלאה.
מוזיקה
עידן עמדי - "רצינו להיות"
עמדי בנה את הקריירה שלו על הדמות של היורה ובוכה, החייל הרגיש שווייק. זה כל כך עבד לו עד שהוא הפך להיות הנציג הבכיר של ז'אנר שלם של זמרים שמנסים לשיר את הדמות הזאת. אחרי שלושה אלבומים הגיע הזמן לומר די. "כאב של לוחמים" הוא המנון גדול, אבל אי אפשר לרוץ על האדים שלו במשך שנים. או שעידן עמדי ישתנה, או שניפרד כידידים. לביקורת המלאה.