"אפס ביחסי אנוש" משעשע אך יותיר טעם רע בפה
מדי פעם מגיע סרט שיוצר לפתע נחשול של צופים נלהבים המפוצצים את האולמות ואפילו מוחאים כפיים בסוף. זה מה שקרה עם "אפס ביחסי אנוש"
מדי פעם מגיע סרט שיוצר לפתע נחשול של צופים נלהבים המפוצצים את האולמות ואפילו מוחאים כפיים בסוף. זה מה שקרה עם "אפס ביחסי אנוש"
מה רע ב-166 דקות של רובוטים שהולכים מכות על רקע פרסומת למשקה חלב פופולרי בסין במקביל לבעיות עריכה קשות? דורון פישלר יסביר לכם מה רע
"הדרקון הראשון שלי" לא תוכנן מראש כסדרה ואילוצי סרט ההמשך חושפים אותו לבעיות שחיקה מוכרות אשר גורמות לו להפוך מסרט מלהיב לסרט פנטזיה די שגרתי
למרות שהסיפור של "אשמת הכוכבים" מזמין טיפול שמאלצי ולמרות שהסרט סוחט-דמעות יעיל, מדובר בסרט חינני ורומנטי שמוכיח שרומנטיקת נעורים לא חייבת להיות נוסחתית
"ג'אמפ 22" עושה את הכמעט בלתי ייאמן לסרטי המשך ומצליח להיות טוב יותר מהמקור, בעיקר בגלל שיש לו טונות של מודעות עצמית ובדיחות על המשכונים גרועים
בין שמלות נפוחות ומשחק דרמטי, "בסתר" חושף, לראשונה עבור הקהל הישראלי, את אליזבת אולסן אבל חוץ מזה, הוא לא אפקטיבי כמו שהוא היה אמור להיות
"קצה המחר" הוא מין ערבוב משובח בין "לקום אתמול בבוקר" וחייזרים, למרות שזה נשמע כמו עוד נוסחה, זו אחת שעובדת היטב, ואם אתם ממתעבי טום קרוז, אולי עוד תשנו את דעתכם
רוצים לצפות בסרט על חייה המרתקים של גרייס קלי שהפכה משחקנית לנסיכה? חבל מאוד כי "גרייס ממונקו" הוא סרט שיסעיר רק פקידי שומה שאוהבים מידע על שיטות המיסוי המקילות של מונקו