הסרט עתיר התקציב של נטפליקס, בכיכובו של מי שנחשב בעבר לגדול כוכבי הקולנוע בעולם, נקטל בגלל שטחיותו המכעיסה והניסיון המביך לטפל בסוגיות חברתיות בוערות. אלא שמתחת לפני השטח, הסכנה האמיתית בו היא ההתייחסות של נטפליקס אליו כעוד פריט בספריה
על פניו, הגלגול המחודש של הלהיט משנות התשעים היה אמור להצטרף ברגע האחרון לרשימת הסרטים המיותרים של השנה, אבל הוא דווקא אחת ההפתעות הנעימות של החורף פאן טהור ובידור מצוין
הבחירה הלא שגרתית בריאן ג'ונסון לאיש שיוביל את הסרט השמיני בסדרת הסרטים, מתגלה כנכס הגדול ביותר של "אחרוני הג'דיי". הבמאי-תסריטאי מביא עמו חזון ויזואלי יפהפה, שמתחבר לתסריט מפתיע, חכם ומרגש. על אף אורכו המאתגר, מקומו בפסגת סרטי הסאגה המצליחה מובטח
גם אם לא תזילו דמעות ב"קוקו", מדובר באחד הסרטים הנפלאים ביותר של אולפני האנימציה, שהופך את יום המתים המקסיקאי לחגיגה קולנועית מלאת חיים
בלי אפקטים או תקציבי ענק, אבל עם כוכבים כמו ג'וליה רוברטס ואוון ווילסון, ובעיקר עם סיפור מרגש ודרך מקורית ומעניינת לספר אותו, מצליח "פלא" להפליא ולמלא אולמות, ואכן כדאי מאוד לצפות בו - ורצוי עם הילדים או הנכדים שלכם
ענקית הסטרימינג צפויה סוף כל סוף לכבוש את האוסקר הודות ל"פרחים בבוץ", דרמה היסטורית על הגזענות בשנות הארבעים. התוצאה טובה וראויה, אבל הגדרתה כקלאסיקה נובעת מסיבות פוליטיות ולא קולנועיות
חנן סביון וגיא עמיר ביקשו לגעת ברגש הקולקטיבי ולהצחיק בסרטם החדש, אבל למעשה בסך הכל מחזרו את כל הנוסחאות המוכרות כל כך מהמיינסטרים הישראלי. כל זה לא ימנע מ"מכתוב" להפוך להצלחה מסחרית גדולה, אבל בהחלט יקשה עליו להישאר בזיכרון
להיט האימה התורן, "מז"ל טוב", משלב בצורה מותחת ומהנה למדי בין "לקום אתמול בבוקר" וז'אנר הסלאשרים, אבל כמו גיבורתו, גם המסרים החברתיים שלו תקועים בעבר
ההמשכון הכה מדובר לקלאסיקת המד"ב נראה כמו שילוב בין סרט אקשן הוליוודי טיפוסי לסרט פסטיבלים עילאי. ההישג ייחודי ומרשים, אבל המחמאות שפיזרו סביבו מוגזמות בעליל. ביקורת בלי ספוילרים
הקולנוע הוא מטאפורה אחת גדולה ומבחן רורשאך ענקי. את "פוקסטרוט" כל אחד מפרש לפי המטען שבא עמו לצפייה. מה שבטוח: מדובר בקולנוע מפואר ומרגש, שעוד ידובר בו ארוכות
הגרסה הקולנועית החדשה ליצירה הפולחנית של סטיבן קינג לא מותחת, לא מבהילה ובקיצור לא מוצלחת, אבל היא מעלה חיוכים נוסטלגיים ומגלה לעולם כמה שחקנים צעירים מצוינים
מה שעלול היה להתגלות כעוד דרמה תקופתית מסורבלת, הפך בידי סופיה קופולה לשכיית חמדה מענגת ומלאת אירוניה דקה, המספקת לניקול קידמן את אחד הציטוטים המשעשעים בקריירה שלה
ערבבו את "נרקוס" עם "קרלוס", "כלבי מלחמה", "אמריקן גנגסטר" ומה לא, וקבלו את מותחן האקשן הקומי החדש בכיכובו של טום קרוז, שהגיע לאקרנים עשר שנים לפחות מאוחר מדי
סרט הקאמבק של סטיבן סודרברג מתגלה כמעין גרסה וויט-טראשית לסדרת להיטי "אושן". התוצאה מלוטשת ומיומנת, אבל מייגעת לעתים ובסך הכל סתמית למדי
לוק בסון משליך 200 מיליון דולר לכל עבר באופרת החלל "ולריאן ועיר אלף הכוכבים". התוצאה היא בליל לא מובן, לא מעניין ולא ניתן לצפייה - אבל לפחות המיזוג באולם עובד כמו שצריך
אין הפתעות: "זוג יונים" המדובר והמושמץ של דובר קוסאשווילי הוא אכן סרט בלתי ניתן לצפייה. הקורבנות הם לא רק הצופים, אלא גם התדמית של הקולנוע הישראלי כולו
הניסיון להפוך את הריבוט החדש של ספיידרמן לקומדיית תיכון מצליח חלקית בלבד, אבל איש העכביש בגרסת מארוול מחזיק במספיק חן והומור כדי לחפות על החסרונות. עם נבל נהדר, אקשן מהנה וכתיבה שנונה, נראה שאחד מגיבורי הקומיקס הפופולריים בהיסטוריה נמצא בדרך הנכונה
הביוגרפיה הטרייה של טופאק שאקור פושרת להחריד מבחינה קולנועית, ומציגה תמונת מציאות מעוותת ושטחית להכעיס. רק המוזיקה טובה
ערבבו את "בדרך לחתונה עוצרים בווגאס" עם "מסיבת רווקות" וקצת אלמנטים של מותחן איכות אירופאי, וקבלו את "לילה קשוח" הקומדיה הנשית בכיכובה של סקרלט ג'והנסון. מצחיק ומעניין זה כן, פמיניסטי זה לא
לזכותו של "וונדר וומן" ייאמר שהוא הסרט הטוב ביותר של DC קומיקס. הבעיה היא שהתואר הזה לא מספיק כדי להפוך אותו לסרט טוב. ההומור, סצנות האקשן והחן של גל גדות הם צעד טוב בכיוון הנכון, אבל האפקטים שיוצאים משליטה והתסריט החלש מונעים מהסרט להפוך למוצלח באמת
שלוש שנים אחרי שההרפתקה הראשונה בכיכובם הפכה ללהיט עולמי אהוב ומוערך, חוזרים שומרי הגלקסיה למסך עם מעט מאוד חידושים והרבה מהמוכר והידוע. השנינות וחוש ההומור החד עדיין כאן, אבל עם נבל אנמי נוסף והיעדר אומץ עלילתי, מתקבלת תחושה מעט חמצמצה
גם אם ההתלהבות ממנו מוגזמת, הלהיט הקופתי והביקורתי "תברח" מתגלה כסרט אימה שנון ומבהיל, המשכיל להאיר את הגזענות כלפי שחורים באור חדש, ומספק חווית צפייה חזקה שעוד ידובר בה רבות
שרליז ת'רון מביכה את עצמה, הלן מירן היא לא יותר מקוריוז והסרט כולו נראה כמו חיקוי חלטוריסטי ל"הנוקמים" או ל"משימה בלתי אפשרית". בקיצור, "מהיר ועצבני 8" מבייש את הפירמה
במקום בו אחדים רואים רכבות וגשרים, קן לואץ' רואה פקקים ומובטלים. סרטו החדש וזוכה דקל הזהב, "אני דניאל בלייק", ממשיך את השליחות החברתית ארוכת השנים שלו וטוב שכך
הרימייק לקלאסיקת האנימה מ-1995 יכול היה להיות להפוך לסרט משמעותי בנוף הקולנועי של 2017. החזון הוויזואלי המרשים ויכולות המשחק של סקרלט ג'והנסון חיכו לסיפור שישדרג אותם מעבר לעמדת הקוריוז הרגעי, אלא שבמקומו קיבלנו המון אקשן ומעט מדי תוכן
הנרטיב המרדני של חבורת התיכוניסטים הלוחמת, עליה גדלו מתבגרי שנות ה-90, מרגיש מאוד לא רלוונטי לימינו. לכך מצטרפים התסריט החלש והאפקטים המכוערים של "פאוור ריינג'רס", שלא מצליחים להציל אותו. מנגד מתגלות כמה נקודות אור קטנות שמונעים ממנו להפוך לכישלון מוחלט
אל תתבלבלו: "סימן חיים" הוא לא פרק בסדרת "הנוסע השמיני" וגם לא מדע בדיוני, אלא מותחן אימה סוג ב' שבמקרה מתרחש בחללית, ובתור כזה, התוצאה בסך הכל אפקטיבית
לרגל צאתו בארץ של "טוני ארדמן" המועמד, מספרת הבמאית מארן אדה בריאיון בלעדי איך יצרה את מה שהוגדר בידי כלי התקשורת ברחבי העולם כ"סרט השנה"
ההפקה היקרה בתולדות הקולנוע הסיני היא בבחינת הצהרת כוונות לגבי הצפוי לצופי הקולנוע עם עלייתה של האימפריה ממזרח. מצד אחד ויזואליה מרהיבה ושליטה מרשימה בסצנות ענק, ומנגד תסריטים ודמויות שטוחות ונטולות היגיון, שנועדו להקל על כולם להבין את המובן מאליו
הסרט "ג'קי", שבו מגלמת נטלי פורטמן את הגברת הראשונה בימים לאחר התאלמנותה, הוא קנקן שאין בתוכו כלום, ומשעמם להפליא
אחרי "באטמן נגד סופרמן: שחר הצדק", חוזר בן אפלק עם סרט משעמם עוד יותר, שהפעם גם ביים בעצמו - מותחן הפשע "חי את הלילה", בו הוא נראה כמו ילד עם תחפושת מרושלת במסיבת פורים
"אור ירח" עתיר המועמדויות לאוסקרים מצליח להציג בצורה עמוקה, מעמיקה ומפתיעה את סיפור התבגרותו של צעיר שחור הומוסקסואל, אך התקשורת והממסד באמריקה פמפמו אותו יתר על המידה
הסיפור על מה שקרה לפני, בזמן ואחרי הפיגוע במרתון של בוסטון מוצג בצורה מעמיקה ומרתקת, אך גם כזו שמציגה את האיסלם באופן מכליל ומבזה
פיקוד העורף
