כשכוכבת "אביבה אהובתי" נשאה את מונולוג הסיום, לא הצלחתי לעצור את הדמעות
ההצגה "אביבה אהובתי", המבוססת על סרט המופת של שמי זרחין, לא מתעלה על המקור הקולנועי, אבל הוא עוד גרסה יפה שלו, ואלו שהסרט ההוא עוד בלבם יהנו ממנו מאוד
"משפחה ברכבת": הרגע שאסור לדבר עליו הופך את ההצגה למעולה
ה<ספוילר> בקומדיה הפיוטית החכמה הזאת יוצר את אחד ממרכיבי המשמעות המיוחדים והמקוריים בה. הוא מאפשר לכל הגיבורים סוג של "היחלצות" מתוך משחק התפקידים והמלכודת חסרת הפשר שבה הם נמצאים. כך ההצגה מוצאת דרך פרועה, מבריקה ובעיקר דרמטית מאוד לשחק עם כמה מושגי יסוד
המלך עומד למות? להצגה הזאת היו יכולים לקרוא פשוט "ביבי עומד למות"
המחזה מ-1962 מתאר מלך כל יכול שמאבד את כוחו. הצבא מסרב לו, המהנדסים עזבו ואפילו השרים לא סרים למרותו. קל מאוד לעשות את ההשוואה בין סיפור המחזה לישראל של ימינו, אבל הבחירה של הקאמרי לעשות את זה בצורה כל כך שקופה הופכת אותו למיותר. הפעם הביביסטים צודקים
"החתול במגפיים" מעולם לא היה סיפור ילדים. סוף סוף מישהו הבין את זה
הצגת הילדים החדשה של תיאטרון המדיטק בחולון מציגה סאטירה חכמה ומפתיעה על חוסר ההוגנות שבשיטה הכלכלית בה אנחנו חיים. קריצת העין שנעשתה מאחורי גבה של האריסטוקרטיה הצרפתית של המאה ה-18 עובדת נהדר גם בישראל של 2022. על הדרך יש כוכב נוסף עם פוטנציאל על הבמה
עברו 45 שנה, המון השתנה בעולם, אבל "הכבש ה-16" נשאר מושלם
בשנת 2022 אין כבר שום מקום ברמת גן שאפשר לעמוד בו ולהריח שוקולד, וילדות היום לא מסתפקות בלהיות "הילדה הכי יפה בגן". ועדיין, הצגת הילדים שמבוססת על השירים של יהונתן גפן נשארה אחת היצירות הכי מופלאות שעלו כאן על הבמות, בלי שום חנופה לילדי דור הטיקטוק
על פניו זאת הצגה היסטורית קלילה ובנאלית. בשקט בשקט, היא חותרת תחת עצמה
"הנוקמים, סיפור אהבה" (הבימה) מתארת עשייה של סרט המשחזר סיפור אהבה בין זמרת בלהקה צבאית לחייל בבריגדה היהודית שנוקם בגרמנים. מי שירצה בכך יוכל להסתפק בקומדיה סבירה, אך מי שיחפש - ימצא פרודיה מפוכחת על הזיכרון הלאומי, ועל האמנות הכושלת בניסיון לשחזר אותו
הליהוק המושלם של מיה לנדסמן הופך את "פיטר פן" להצגה שאסור לפספס
העיבוד של "פיטר פן" על ידי הקאמרי בשיתוף תיאטרון אורנה פורת נוגע בשלמות. המשחק נהדר, המוזיקה מרהיבה, הבימוי נפלא והעיצוב מהמם. אך מעל הכול זורחת הבחירה במיה לנדסמן לתפקיד וונדי. מיה גונבת את ההצגה ומוכיחה שהיא אחת השחקניות הגדולות בדורה
מלהיב, משעשע ונוגע ללב: המחזמר "לעבור את הקיר" מפיח חיים חדשים בסרט המוערך
אחרי ההצלחה המסחררת של "אפס ביחסי אנוש", בית ליסין הפך עוד יצירה קולנועית למחזמר פרוע ומפתיע. גם אם הפעם התוצר הוא מעט פחות משוכלל, ההצגה הזאת עומדת בגאווה ליד הסרט שעליו היא מתבססת עם חיים ואופי משלה, ומשחררת את צופיה בסוף הערב עם חיוך ענק על הפרצוף
"מאמא מיה" הוא מחזמר בנאלי ושמרני - וכיף בצורה בלתי רגילה
המופע המבוסס על השירים הנהדרים של להקת אבבא מספק לצופים ערב משמח וצבעוני, שהעלילה שלו היא אולי רק תירוץ - אבל ההנאה ניכרת על כולם ומדבקת. בזמן שאורנה דץ וחני נחמיאס גונבות את ההצגה, רק דבר אחד לא לגמרי ברור: למה בעצם המחזמר הזה עולה דווקא בתיאטרון הלאומי?