חד קרן, תיק קטן ומטריה אחת: דירוג השירים שעשו לנו את תשפ"ג

שנת תשפ"ג הייתה מלאת הפתעות במוזיקה הישראלית: הטיקטוק הדליק כוכבים חדשים שלא ידענו על קיומם לפני כן. ראינו זמר ענק שמסתער מחדש על כל הקופה, וכוכבת אחרת מתמודדת בגבורה על הבמה הגדולה ביותר באירופה. אבל בעיקר, ראינו סצינה מבוזרת מאי פעם, עד שלפעמים היה נדמה - בדומה להלכי רוח אחרים בחברה הישראלית - שאולי אין כבר אף שיר או אמן שבאמת כולם שומעים בכל גיל, טעם ומגדר.

אז ניסינו לעשות סדר: בחרנו 25 שירים משלל סגנונות, שמייצגים בעינינו את הסיפורים הגדולים של השנה במוזיקה הישראלית, והושבנו אותם תחת מטרייה אחת. כדי לגוון, הסכמנו על כלל יחיד: רק שיר אחד מכל אמן, מה שאומר שכמה להיטי ענק נפקדים מהמצעד הזה, ועמכם הסליחה.

בבחירה השתתפו בן בירון בראודה, ניר יהב, נדב מנוחין ועמית סלונים.

זמרת השנה של תשפ"ב ומי ששרה את שיר השנה שלנו אשתקד, ממשיכה להפנט את הפופ הישראלי כמו שאף אחד אחר לא יודע.

כמה חיכינו לשובו: בשיר הזה, אחד הקולות הכי נפלאים שלנו מרחיב את הלב בהמנון עם הפקה מושלמת. טוב שחזרת.

שיר האהבה של דולב רם לבת זוגו כמו נולד בשביל ההגשה הרומנטית של עדן חסון, באחת הבלדות הגדולות של השנה.

לבר צברי יש הכול: כריזמה, כנות כובשת, קול נפלא ושירים מעולים, והשנה הוא שוב הוכיח שיש בו הרבה יותר מאשר "ג'וני" עם "בפרק הבא" - קלאסיקה חדשה ומיידית.

מי זאת? אל תגידו לאנה זק מה להיות, היא כבר יודעת בעצמה: מכונת פופ מתוקתקת, מדוייקת וממכרת. רק תקשרו את הסווטשירט על המותן ותבינו לבד.

ברשימת האודישנים הגדולים שהיו כאן, והיו כאן, נפתח השנה מקום חדש. הזעקה המקורית של אליאב זוהר פילסה את דרכו לזכייה בגמר של "הכוכב הבא", ללבם של רבים, ולתחילתה של קריירה מסקרנת במיוחד.

לדודו טסה, מהמעצבים הגדולים של הצליל הישראלי בשנות האלפיים, הייתה עוד שנה לפנתיאון. בנוסף לאלבום סולו חדש ומעולה, הוא כבש פסגה מדהימה נוספת בפרויקט המרתק שלו ושל ג'וני גרינווד (רדיוהד), שבו הם הציגו את הגרסה המוזיקלית שלהם לסלוגן "מזרח תיכון חדש" - ואיזו הצלחה מפוארת זו.

האביר של האינדי הישראלי מתקרב לאלבום הרביעי שלו, וכרגיל, הדרך הזאת רצופה ביופי שאין כמוהו. "בת המקום", על דימוייו המפעימים, הפסנתר העדין והלהקה המופלאה שמאחוריו, ממשיך במסורת הזאת.

ככה זה כשמאחדים את כל הילדים הכי מיוחדים בכיתה לשיר אחד: האנרגיות של ג'ירפות, החזון של נטע ברזילי וההפקה האדירה של DEGO יצרו את השיר הכי טוב על המסיבה הכי רעה. איך אפשר שלא לרקוד?

את השם שלה אתם באמת שומעים בכל מקום: עם קצב בלתי פוסק, היוצרת אודיה המשיכה השנה את הפריצה הגדולה שלה, וסימנה וי גם על היכל מנורה וגם על חיקוי ב"ארץ נהדרת". על הדרך היא טבעה גם מטבע לשון משל עצמה.

בנוסף להופעות ענק בבלומפילד, השנה החולפת העניקה לאיל גולן גם את אחד מלהיטיו הגדולים ביותר בשנים האחרונות. ההצלחה הזאת מעניינת גם מפני שגולן מתרחק בשיר הזה, שכתבו דביר קהלני ורותם חן והפיק תמיר צור, מהפופ של העידן הנוכחי לסגנון מזרחי "של פעם". תשפ"ג, כך מסתבר, היא גם שנה של חזרה לשורשים.

איזה נכס צאן ברזל מרגש של להקה צבאית של פעם, כלומר: בערך. שיר הנושא של "מי שמע על חווה ונאווה", אחת מסדרות השנה שלנו, הוא הומאז' משוכלל לסאונד ולרוח התקופה והז'אנר, כמו גם פרודיה על הנוסטלגיה לעבר יפה יותר. על הפלא חתומים גלית חוגי ונעה ארנברג, יוצרות הסדרה, וגיא מזיג המבריק שגם הלחין - וכמובן דורין הירבי המוכשרת בביצוע בלתי נשכח.

אם אתם מעל לגיל מסוים אולי עוד לא שמעתם על אושר כהן, אבל עם שורת הופעות ענק ופסטיגל בדרך זאת לגמרי השנה שלו, והשיר שמוביל את הסיפור הזה הוא "אהבה" - אחד הלהיטים הכי מצליחים של הקיץ הזה, שמפצח את הנוסחה המסתורית: כך נשמע היום מיינסטרים ישראלי.

בין משבר הפליטים העולמי לבין הטרגדיה היהודית הנצחית, אבי בללי כתב דיאלוג מצמרר בין ילד ואביו שמחפשים נתיב מילוט מהשסע, הדם, הרוע והנקם, כשהדרכים סגורות כולן. והאדם והאנושיות? היכן הם בכלל? הסיפור ההומניסטי והאוניברסלי של בללי - מנהיג נקמת הטרקטור ואחד המוזיקאים הכי מרגשים ברוק הישראלי - מותך יחד עם גיטרות, כלי הקשה וקלידים לכדי פסקול מטלטל וסוחף, שמשקיף על הפחדים שנוח לנו להדחיק ולהכיר במחיר הכבד של האדישות לסבלם של אחרים, שלפעמים נמצאים בחצר האחורית שלנו ממש.

אחרי הצלחת הענק של "מסיבה" ו"סהרה", יסמין מועלם עמדה בפני רף גבוה באלבום השני שלה. "יהיה טוב", המנון מרגש והשיר הכי טוב מתוכו, המחיש עד כמה מדובר בזמרת נפלאה ובקול מיוחד. זו תפילה אישית, אבל נדמה שכולנו יכולים לשיר אותה בישראל 2023, להאמין שהפרחים ישובו לפרוח, גם אם יש עוד דרך לעבור, ושגם מתוך החושך יידלק האור.

גם אם במבט ראשון זה נראה ככה, זו לא רשימת מכולת של מה שמסתתר בתוך תיק, אלא התפוצצות מרהיבה של כישרון, ביטחון וכיף כמו שרק דור ה-Z יכול להציג. להיט הטיקטוק הגדול של השנה נולד כמעט משום מקום וכבש מדינה שלמה, ואם לא נדבקתם - אנחנו לא מאמינים לכם.

אחרי הפירוק של הצמד המצליח בישראל, סטטיק יצא לדרך חדשה בכל הכוח עם אלבום סולו רווי להיטים. מעל כולם מנצנץ כוכב אחד קצרצר - פחות משתי דקות, למעשה - שלא מפסיק לדפוק בראש ולעשות רונדלים, שלא לדבר על תופעת טיקטוק על שמו. דבר אחד בטוח: הוא כאן כדי להישאר.

יוצאת "הכוכב הבא" היא אחת ההפתעות הנעימות של השנה: בליבו של המיינסטרים הישראלי צמחה כאן יוצרת אישית, מקורית ומעניינת, שהוציאה אלבום אלגנטי ששואב ממזרח וממערב ובעיקר מפנים. הפנינה: שיר לחברה מסתורית ולא מפורשת עם ארומה צרפתית, וציטוט מהקלאסיקה "L'Été indien" של ג'ו דסאן. תענוג.

"עטלף עיוור" אולי שרף את המצעדים, אבל אנחנו במחנה של יהלום אחר מהאלבום החדש והחשוף של חנן בן ארי: "חוץ מכדורגל", שהפזמון שלו עומד בשורה אחת לצד השירים הכי גדולים שלו. בשיר עם המון כאב, שמבטא תחושות כמו ניכור וקהות, בן ארי מתמודד באומץ ובכנות כואבת עם השדים הפנימיים שלו, עוטף אותם בקולות רקע מלטפים, ואפילו הקלטה טרייה של נבחרת הכדורגל הצעירה - והנה לכם שער ניצחון.

מעט שירים נטחנו אצלנו יותר מאשר "עבריין" של ליילי (גל תורן וגיא לוי), בסטרימינג או ביוטיוב (עם קליפ נפלא של אופיר בן שמעון). אולי אין מאחוריו בהכרח סיפור חברתי גדול או מגמה משמעותית, אבל עזבו שטויות: זה פשוט שיר מצוין עם פזמון נפלא, שמסרב לצאת מהראש. "עבריין" הוא קטע רוק סוחף ומרגש על מערכת יחסים שנקלעת לסחרחורת של בגידות, שמדלג בין צחוק ועצב, בין קומדיה וטרגדיה - למעשה כמו כל האלבום השני של ההרכב. ואולם, בשיר הזה התמזגו להם יחד כל מעלותיהם הרבות של השתיים, מהמילים עד להגשה, מהגיטרה עד לקולות הרקע, והתוצאה: ללקק את האצבעות.

מי שהייתה שותפה ליצירת "מי זאת", אחד הלהיטים הגדולים של השנה הקודמת, פרצה כאן בזכות עצמה בלהיט שחרך כל מה שמסביב. זה נשמע כמו הניינטיז: "אחותי כבר לא סובלת אותך" הוא שיר שנאה מדבק לאקס, וגם שיר אהבה לסאונד וגישה - פעם קראו לזה רוקנרול - שכבר נדמה היה שנעלמו ממצעדי הפזמונים ואיכשהו הצליח בענק. עוד מוקדם לומר אם יש כאן מגמה של ממש, אבל השיר הכיפי הזה, בעל השם הבלתי סביר בעליל, הזכיר לרגע זמנים אחרים.

זה הכוח של חד הקרן: קירל מנסה הרבה זמן לפלס לעצמה קריירה בינלאומית, ועם הופעה נהדרת והצלחה מרשימה באירוויזיון היא עשתה צעד גדול בדרך לשם. חשוב יותר: כשהיא מייצגת את ישראל, היא מצאה סוף סוף את הדבר שהיא מחפשת מאז תחילת הדרך - קונצנזוס לאומי.

"אהבה חולה" הוא בלדת רוק-מזרחית נוגעת, כנה, קולעת ומופקת להפליא, שחצתה קהלים וטעמים. מלבד זאת, היא גם החזירה למרכז הבמה את הכוכבים הגדולים של השנה. פאר טסי כבר כבש פעם את המדינה עם "דרך השלום", באחד הלהיטים הכי גדולים של העשור הקודם. כמעט עשור לאחר מכן, הוא חוזר כמנצח עם אלבום שהפך להצלחה אדירה מפה לאוזן, בלי הרבה רדיו אבל עם הרבה מאוד שטח שקיבל אותו בצמא גדול. זאת, בזכות קול גדול ושירים מעולים שיצר יחד עם שותפו איתן דרמון, ובמקרה של השיר הזה גם עם המעבד מתן דרור - כל השלושה קטפו, ובצדק, פרסי אקו"ם על עבודתם כאן.

"כנען (12 מרגלים)" הותיר אותנו בפה פעור מהאזנה ראשונה: גם במונחי שבן, אדם שחתום על כמה וכמה פיצוחים של הלך הרוח הישראלי, מדובר בהברקה אדירה, בעברית שנונה ורבת-רבדים. זהו סיפור בשלושה קולות שמתכתב עם סיפור חטא המרגלים, ובמרכזו רב-שיח על המשימה שהופך לוויכוח פוליטי, ערכי, דתי ובעיקר קיומי. זאת גם שיחה מוזיקלית: דקלום עברי בהשפעה חזקה של מאיר אריאל ואהוד בנאי, כשעליו מולבש ציטוט של הפיוט החב"די "צמאה לך נפשי". התנ"ך פוגש היפ-הופ, סמל של תל אביב החילונית פוגש סמל של חזרה בתשובה, ושלושה דורות של מבצעים ישראלים כריזמטיים, שמומחים בזיקוק של מילים, מחברים ביחד את סיפורו של נביא מגמגם. ברגע הנוכחי בחברה הישראלית, "כנען" הוא לא רק מסע אל הארץ המובטחת, אלא גם ממש אל תוך עצמנו.

"ילד מטריה" הוא יותר מלהיט טיקטוק גדול. זה ההמנון המשמעותי ביותר של הרגע. הוא חריג בסגנון, במהות ובנסיבות שהפכו אותו ללהיט, ולכן אולי לא פלא שהפך להמנון הילדים החריגים באשר הם.

באמצעות דקלום ישיר על צלילי גיטרה ולא הרבה יותר, מגוללת אוריה סיפור של ידידות בין ילד וילדה דחויים בתוך כיתה לעגנית, ובעצם מספרת על הפצעים של אינספור ילדים, בהווה וכאלה שבגרו. וכשחרם הוא אחת ממילות המפתח של התקופה, כולל משואה שריגשה מדינה שלמה וסיפורים רבים וקשים שעולים על פני השטח ואפילו בדיונים על "האח הגדול" - "ילד מטריה" הפך למטבע לשון ולסמל גדול הרבה יותר משיר.

עטרה אוריה לא הייתה מוכרת לפני שהשיר הזה התפרץ בעוצמה. סרטון שהעלתה נפוץ לכל עבר, וחוש של אחד שמבין משהו בכתיבת שירים, שלמה ארצי, עזרה לו להגיע לעוד אוזניים נכונות. עכשיו הוא בכל מקום, ואם כמה ילדי מטריה באשר הם ישאבו ממנו כוח, הוא כבר עשה את שלו. זה שיר השנה שלנו.

ומה באינדי? לכל מי שרוצה להעמיק מעבר, הנה פלייליסט שאצרנו עם כל מיני שירים טובים, שמחים ועצובים כאחד, שאולי עברו מתחת לרדאר אבל לגמרי-לגמרי שווים את הזמן שלכם, רגע לפני ששנת תשפ"ג מסתיימת ומתחלפת בשנה חדשה.

מי נמצא בפנים? בין היתר אביגיל קובארי, דניאל רובין, לאורה ריבלין, דנה וישינסקי, הילה כהן אלעזר, איתי בלטר, הזאבות, אתי רומנו, קיקי מלינקי, נועם קליינשטיין, עלמה גוב, חנה שרר, נדב דלומי וענת ציון, טדי נגוסה, לירון עמרם, ענבר ברי רוז, סיוון לוי, ניצן אלון, שז ועוד ועוד. האזנה נעימה.