"תשוקה": נומי ראפאס ורייצ'ל מקאדמס גרועות באופן קיצוני
"תשוקה", סרטו החדש והגרוע באופן מוגזם של בריאן דה פאלמה, גורם למפגש בין נומי ראפאס לרייצ'ל מקאדמס להיראות כמו תאונה מחרידה, ולא מהסוג שבא לכם להסתכל עליה
"תשוקה", סרטו החדש והגרוע באופן מוגזם של בריאן דה פאלמה, גורם למפגש בין נומי ראפאס לרייצ'ל מקאדמס להיראות כמו תאונה מחרידה, ולא מהסוג שבא לכם להסתכל עליה
לצד היותו של "בית לחם" סרט אובייקטיבי לחלוטין על הסכסוך הישראלי-פלסטיני, הוא מצטיין בהיותו סרט אקשן משובח שלא מתבייש להפוך את מרחץ הדמים לבידור איכותי ברמה גבוהה
אילולא פרנסואה אוזון היה הומו מוצהר, אפשר היה לחשוד ש"צעירה ויפה", סרטו החדש, הוא תירוץ להפשיט ללא הרף את השחקנית הלוהטת מארין ואקט - כי שפע עלילתי לא תמצאו שם
שני אוכפי חוק, אחד צעיר ואחד ותיק, נלחמים בפושעים על-טבעיים. רגע! זה לא רק נשמע כמו "גברים בשחור", זה בעצם "גברים בשחור" רק בלי משקפי שמש, ועם מתים במקום חייזרים
האוסקר הישראלי אמור להיות החגיגה הגדולה של התעשייה המקומית, אבל רשימת המועמדים התמוהה לסרט הטוב ביותר מוציאה ממנו את כל העוקץ
ההומור המילולי הולך לאיבוד בתרגום מצרפתית והסוף יהרוס לכם את מצב הרוח, אבל זה פשוט לא משנה "צל הימים" של מישל גונדרי הוא יצירה עוצרת נשימה של גאון מטורף
הוא פחות תפל מקודמו, אבל הסרט החדש בסדרת פרסי ג'קסון עדיין לא מצליח להתעלות מעל השטאנץ המשמים של סרטי הרפתקאות לילדים ומשתמש בקלישאות לא-נסלחות - נבואה אגדית, למשל
אין סיכוי שתיתקלו בצד אפל או קונפליקט בסרט על הלהקה המצליחה וואן דיירקשן, אבל צפייה בו יכולה ללמד משהו על פער הדורות ועל הסוף הידוע מראש שאחרי החיוכים והחלומות