מזמן לא ראינו דמויות מתנהגות בצורה מטופשת כמו בסרט הזה
"נגעת נרצחת" הגיע לאולמות בארץ אחרי שהוכתר בעולם כאחד מסרטי האימה המשובחים של השנה - אבל האמת שהוא מאכזב, שטחי, סתמי וטיפשי
"נגעת נרצחת" הגיע לאולמות בארץ אחרי שהוכתר בעולם כאחד מסרטי האימה המשובחים של השנה - אבל האמת שהוא מאכזב, שטחי, סתמי וטיפשי
אם עוד לא צפיתם ב"שינייד אוקונור: Nothing compares"; אל תפספסו אותו ב-yes. הוא ניצב כתזכורת לגדולתה ולחשיבותה של הזמרת שהלכה לעולמה השבוע
סרטם של גיתית ויהל כבירי, שבמרכזו משפחה במשבר וילד חולמני שבורח מהמציאות אל היצירה, הוא עדין, מתוק ומצולם יפהפה, אבל התסריט שלו מתקשה להתעלות מעל לשבלונה. ובכל זאת, שני כהן מצליחה להוכיח בו שוב איזו שחקנית אדירה היא
גרטה גרוויג רצתה שחווית הצפייה ב"ברבי" תהיה משולה לסעודת שישי של משפחה יהודית, ומשאלתה התגשמה: הסרט הוא חוויה קולקטיבית יוצאת דופן
הסרט הביוגרפי המונומנטלי על מפתח פצצת האטום הוא הצהרת כוח של כריסטופר נולאן. הוא תובעני, עמוס וגם קצת נמרח - והבמאי המצליח שוב כושל בכתיבת דמויות נשיות - אבל המשחק המפעים של קיליאן מרפי בתפקיד הראשי החרדתי מתעלה מעל כל מגרעה
"ההילולה", הגרסה הקולנועית לסדרה "שנות ה-90", ממחיש איזה שחקן גדול הוא שלום אסייג ומתאר בצורה מרתקת מציאות פוסט-אשכנזית, בה יהודים וערבים משכינים שלום סביב זיקה משותפת לדת, שפה ומשפחה. התסריט מרתק, חבל רק שהעשייה שלו לא מושקעת
"משימה בלתי אפשרית: נקמת מוות - חלק ראשון": ביקורת סרט
גיבורי "ברוקר", סרטו החדש של הבמאי היפני המוערך הירוקאזו קורה-אדה שבמרכזו סחר בתינוקות, הם אנשים שבורים ופגומים שחוברים למעין משפחה מוזרה. התסריט שלו עמוס ומורכב, אבל בבסיסו מוקד פשוט: הצורך האנושי לאהוב ולחוש נאהבים
"העיר הזאת", אופרת הראפ הבלשית של עמית אולמן, מקבלת ביקורות משתפכות - ובצדק. מדובר בניצחון גדול של החומר האנושי, של אהבת השפה, המקצב והקולנוע, ובהישג אמנותי יוצא דופן
הלן מירן ואורחי כבוד אחרים, הזוכים הגדולים של קאן, סאנדנס וברלין והקלאסיקות הגדולות של ארנון מילצ'ן - הסרטים שאסור לפספס בפסטיבל ירושלים שייפתח בשבוע הבא