"חי את הלילה" של בן אפלק הוא סרט פאתטי, יבש ומעיק
אחרי "באטמן נגד סופרמן: שחר הצדק", חוזר בן אפלק עם סרט משעמם עוד יותר, שהפעם גם ביים בעצמו - מותחן הפשע "חי את הלילה", בו הוא נראה כמו ילד עם תחפושת מרושלת במסיבת פורים
אחרי "באטמן נגד סופרמן: שחר הצדק", חוזר בן אפלק עם סרט משעמם עוד יותר, שהפעם גם ביים בעצמו - מותחן הפשע "חי את הלילה", בו הוא נראה כמו ילד עם תחפושת מרושלת במסיבת פורים
"אור ירח" עתיר המועמדויות לאוסקרים מצליח להציג בצורה עמוקה, מעמיקה ומפתיעה את סיפור התבגרותו של צעיר שחור הומוסקסואל, אך התקשורת והממסד באמריקה פמפמו אותו יתר על המידה
הסיפור על מה שקרה לפני, בזמן ואחרי הפיגוע במרתון של בוסטון מוצג בצורה מעמיקה ומרתקת, אך גם כזו שמציגה את האיסלם באופן מכליל ומבזה
"המייסד" מציג באופן מהנה ומעניין את הסיפור מאחורי ההצלחה של מקדונלד'ס, אבל אין בו מספיק עוקץ והוא גם נטול כל ביקורת על הרשת ועל הקפיטליזם החזירי בכלל
לא קל לצפות ב"שתיקה", סרטו הטרי והאיטי של מרטין סקורסזה, שכולל סצנות עינויים ארוכות של כמרים, אך שווה לעשות זאת שכן מדובר בחוויה קולנועית ורוחנית ברמות הנשגבות ביותר
בסרטו השנוי במחלוקת של טום פורד יש אלמנטים של אמנות ברמה הגבוהה ביותר, אך בסופו של דבר הוא לא מצליח להותיר חותם, גם בגלל המשחק הסולידי מדי של איימי אדמס וג'ייק ג'ילנהול
הסרט של אוליבר סטון על פי סיפורו של אדוארד סנודן הוא הכי אקטואלי שיכול להיות, אבל מבוים בסגנון שמזכיר פנטזיית ערפדים קיטשית או סדרת ריגול זניחה
כמו עיבודים קולנועיים קודמים למשחקי מחשב, גם " אמונת המתנקש" אינו צולח את המעבר למסך הגדול, ונוכחותם של מייקל פאסבנדר ומריון קוטיאר רק פוגעת בו עוד יותר
גם אם אינו מושחז עד הסוף, "לא פה לא שם", סרטה של מייסלון חמוד על שלוש פלסטיניות החיות בתל אביב, הוא לא פחות מאשר אירוע בקולנוע הישראלי ובתרבות המקומית בכלל