"קוקו" הוא קלאסיקה מיידית נוספת מבית היוצר של פיקסאר
גם אם לא תזילו דמעות ב"קוקו", מדובר באחד הסרטים הנפלאים ביותר של אולפני האנימציה, שהופך את יום המתים המקסיקאי לחגיגה קולנועית מלאת חיים
גם אם לא תזילו דמעות ב"קוקו", מדובר באחד הסרטים הנפלאים ביותר של אולפני האנימציה, שהופך את יום המתים המקסיקאי לחגיגה קולנועית מלאת חיים
בלי אפקטים או תקציבי ענק, אבל עם כוכבים כמו ג'וליה רוברטס ואוון ווילסון, ובעיקר עם סיפור מרגש ודרך מקורית ומעניינת לספר אותו, מצליח "פלא" להפליא ולמלא אולמות, ואכן כדאי מאוד לצפות בו - ורצוי עם הילדים או הנכדים שלכם
ענקית הסטרימינג צפויה סוף כל סוף לכבוש את האוסקר הודות ל"פרחים בבוץ", דרמה היסטורית על הגזענות בשנות הארבעים. התוצאה טובה וראויה, אבל הגדרתה כקלאסיקה נובעת מסיבות פוליטיות ולא קולנועיות
אף שהוא קצר יותר ואפל פחות מקודמו, גם "ליגת הצדק" סובל מאותן מחלות של היקום הקולנועי מבית DC: גיבורים חסרי נשמה, נבל טיפשי ואפקטים ממוחשבים נוראים. בין לבין, מצליח ג'וס ווידון להציל חלקים ממנו ולהפוך אותם לקלילים מעט יותר, אך זה מעט מדי ומאוחר מדי
הנופים מושלגים, הרכבת מעוררת געגועים נוסטלגיים ואפילו אם אתם יודעים את הסוף, הסרט מותח. אבל "רצח באוריינט אקספרס" יורד מהפסים בגלל תצוגות המשחק המחרידות של קנת בראנה, ג'וני דפ וחבריהם
אחרי שני סרטים קודרים ורציניים מדי, הסרט השלישי בעלילותיו של האל הנורדי משנה כיוון ודוהר בשרשרת בלתי נגמרת של צחוקים וכיף. ההחלטה הזאת מוציאה מת'ור והענק הירוק את המיטב, ומציגה את אחת הדמויות הנשיות הכי טובות שנראו בז'אנר, אבל מותירה אותנו עם מעט מדי תוכן
ההמשכון של "אמת מטרידה" זוכה האוסקר הוא לא קולנוע גדול בלשון המעטה, אבל תצאו ממנו חכמים יותר ובעיקר מודאגים יותר, ואי אפשר שלא להצדיע לאל גור על התשוקה שבוערת בו והמחויבות שלו לנסות לתקשר עם הקהל הרחב