בעבר לפרסי האוסקר הייתה נוסחה קבועה: בסס סרט על סיפור אמיתי, מזוג שחקן מכובד שעשה שינוי פיזי משמעותי, ערבב עם פוליטיקה ליברלית בלי להיות קיצוני, וצפה לקבל בין שלושה לחמישה פסלונים מוזהבים לתוך הפרצוף שלך.
אבל העשור האחרון הביא שינוי: סרטים זרים כמו "פרזיטים", סרטי מדע בדיוני כמו "הכל בכל מקום בבת אחת" וסרטי אינדי כמו "אור ירח" הפכו את הפרס על הראש, והפכו את מלאכת חיזוי האוסקר למורכבת יותר, ואת עונת הפרסים לספורט מהנה הרבה יותר.
לקראת המועמדויות לאוסקר 2025 - שיתפרסמו ממש בקרוב, ב-22 בינואר - הגיע הזמן לעשות סדר: מי מוביל, מי איבד מומנטום, ומי יצטרך להסתפק בפרצוף המפסיד-בכבוד?
עוד כתבות על קולנוע
האודיסיאה של נולאן, ספילברג וגם "קופה ראשית": הסרטים שמחכים לנו ב-2026
10 הסרטים הכי טובים של 2025: לפתע ברגע האחרון הגיע הסרט שכבש את הפסגה
המובילים
"קרב רודף קרב" ו"חוטאים"
כשהסרט "קרב רודף קרב" של פול תומס אנדרסון הוקרן לראשונה היה ברור לכולם: הסרט אולי לא יחזיר את 150 מיליון הדולרים שהאחים וורנר השקיעו בו, אבל יתכן שהוא יביא את האוסקר. גם חגיגת האקשן הפוליטית והסטלנית הזאת לא מריחה כמו זוכה האוסקר הקלאסי, אבל בפועל יש לו הכול: במאי מכובד שמגיע לו לזכות כבר בערך 20 שנה, קאסט נוצץ שכולל את ליאונרדו דיקפריו, שון פן ובניסיו דל טורו, וקונצנזוס מהדהד שאיחד את הביקורות ואת הקהל.
ככל שזה נוגע לפרסים המקדימים של מבקרי הקולנוע והגילדות המקצועיות, "קרב רודף קרב" נוכח כמעט אצל כולם. צפו לראות אותו בקטגוריות הסרט, הבימוי, העריכה, הצילום, הפסקול, ואולי גם בכל קטגוריות המשחק. למעשה, יתכן שהסרט הזה יהיה הראשון מזה 50 שנה שמביא מועמדות לאוסקר לחמישה חברי קאסט שונים: דיקפריו, פן, דל טורו, טיאנה טיילור ורג'ינה הול כשחקניות משנה והתגלית הצעירה והמקסימה צ'ייס אינפיניטי כשחקנית ראשית. אחרי הזכייה הגדולה בגלובוס הזהב (שם ניצח בפרסי סרט הקומדיה, הבימוי, שחקנית המשנה והתסריט הטובים ביותר), נראה שיהיה קשה במיוחד להביס אותו.
אבל האחים וורנר הוציאו השנה עוד סרט שנושף בעורפו: "חוטאים". מפתיע לראות שסרט כזה מככב בעונת הפרסים - ממתי סרטי אקשן מוזיקליים על ערפדים במיסיסיפי של שנות השלושים מועמדים לאוסקר? אבל "חוטאים" הזכיר להוליווד שעדיין אפשר לשבור קופות באמצעות סיפורים מורכבים ומקוריים שפונים לקהל בוגר, ועל כך הוליווד עשויה לתגמל אותו. נכון לעכשיו המגזין ווראייטי חוזה ש"חוטאים" ישבור את שיא המועמדויות לאוסקר עם 15 אזכורים. אמנם הסרט זכה רק בשני פרסים בגלובוס הזהב, אבל חשוב לקחת את הגלובוסים בערבון מוגבל: מצביעי הפרס הזה אינם חברי אקדמיה, אלא עיתונאים זרים. פרסי הגילדות המקצועיות - שמורכבות ברובן מחברי אקדמיה אמיתיים - עוד לפנינו, ועוד יש לחבורת הערפדים של "חוטאים" סיכוי להפתיע. עוד כדאי לזכור שבשנה שעברה, "אנורה" יצא מגלובוס הזהב בידיים ריקות, והזוכה הגדול היה "אמיליה פרז" המושמץ (שלא בצדק!) - איך זה נגמר בסוף כולם יודעים.
האישה היחידה בתחרות
"המנט", סיפורה של גברת שייקספיר
מבין כל המובילים במירוץ השנה, "המנט" הוא היחיד שביימה אישה: קלואי ז'או, הזוכה הגדולה של 2020 ("ארץ נוודים"). הסרט, שיעלה רק השבוע בישראל, הוא מעין תמונת ראי טראגית ופמיניסטית ל"שייקספיר מאוהב": אחורי הקלעים של כתיבת המחזה "המלט" מנקודת מבטה של אגנס שייקספיר, רעייתו של וויליאם, שאבלה על מות בנה הצעיר המנט, בשעה שבעלה קוצר שבחים על הטרגדיה שכתב. את המחזאי הגדול מכולם מגלם פול מסקל, חתיך השעה, שצפוי להיות מועמד דווקא כשחקן משנה. את אגנס שייקספיר מגלמת ג'סי באקלי האירית, ונכון לעכשיו כולם מהמרים בוודאות של 100% שהיא זאת שתזכה בפרס השחקנית הראשית הטובה ביותר.
יש שהימרו שדווקא "המנט" יהיה הזוכה הגדול של השנה, אבל אחרי שהסרט עלה לאקרנים וזכה לכמה ביקורות קרירות מהצפוי, הוא איבד את המומנטום לטובת "קרב רודף קרב". בזכות זכייתו בגלובוס הזהב בפרס סרט הדרמה הטוב ביותר, הסרט כן זכה לבוסט חיוני לקראת יום המועמדויות ויש כאלה שמהמרים שעוד לא אבדה תקוותו, אבל נכון לעכשיו סביר שהבמאית קלואי ז'או תצטרך להסתפק באוסקרים שזכתה בהם לפני כחמש שנים.
משום מה, זאת שנת האימה
"פרנקנשטיין" ו"שעת הנעלמים"
לצד ההצלחה של "חוטאים", יצאו השנה עוד שני סרטי אימה שהאקדמיה לוקחת ברצינות עכשיו יותר מאי פעם. "פרנקנשטיין" של זוכה העבר גיירמו דל טורו הוא סרט אימה יוקרתי, מתוקצב, מכובד, מהסוג שבקושי אפשר להגדיר כאימה - ובכל זאת, אם יקבל את המועמדויות שצופים לו, יהיה לעיבוד המעוטר ביותר לספר הזומבים הגותי של מרי שלי. למעשה, ג'ייקוב אלורדי שמגלם את המפלצת האיקונית נראה כאחד המובילים לזכייה בפרס שחקן המשנה הטוב ביותר.
מצד שני, סרט אימה מובהק הרבה יותר: "שעת הנעלמים", אגדה מבעיתה על 17 ילדים שנעלמים באישון ליל, ועל המכשפה שאחראית לכך. כמו "חוטאים", גם הוא אחד משוברי הקופות המקוריים היחידים של 2025, וזה מרשים, אבל מרשימה אף יותר העובדה שהממסד ההוליוודי התייצב בגאון לצד אחת השחקניות הראשיות של הסרט: איימי מדיגן, שחקנית אופי מחוספסת (ורעייתו של המועמד לאוסקר אד האריס), שכבר הייתה מועמדת לאוסקר בעבר וכעת מובילה במירוץ לפרס שחקנית המשנה הטובה ביותר. מדיגן מגלמת את המכשפה המרושעת דודה גלדיס, ואם תזכה, זה יהיה כמו לראות את פרדי קרוגר מחזיק אוסקר (וכולנו יכולים להסכים שהגיע לו). בשביל זה מדיגן תצטרך להתמודד עם יריבה ראויה ביותר: טיאנה טיילור מ"קרב רודף קרב", שנאום הזכייה שלה בגלובוס הזהב עשוי לאותת למצביעים שגם זכייה שלה באוסקר יכולה להיות רגע טלוויזיוני משובח. אבל אם היא תצליח, יכול להיות שזאת תהיה השנה שבה הגבול בין סרטי ז'אנר להמונים לסרטי יוקרה למבקרים יתמוטט רשמית.
הזרים
"ערך סנטימנטלי", "הסוכן החשאי", "זאת הייתה רק תאונה" ו"אין ברירה אחרת"
האוסקר הוא כבר מזמן לא עסק של סרטים דוברי אנגלית בלבד, אבל השנה יכול להישבר שיא: לא פחות מארבעה סרטים בשפה זרה שנראים כמועמדים סבירים (מי יותר, מי פחות) לפרס הסרט הטוב. "ערך סנטימנטלי" הנורבגי, "הסוכן החשאי" הברזילאי ו"זאת הייתה רק תאונה" האיראני טסו לעונת הפרסים ההוליוודית היישר מפסטיבל קאן; "אין ברירה אחרת" הדרום-קוריאני של פארק צ'אן-ווק ("שבעה צעדים") מנסה לשחזר את ההצלחה של "פרזיטים", והוא אמנם לא בכיר במירוץ כמו שלישיית קאן, אבל אוהדיו באקדמיה קיימים, והם עשויים לפרגן במועמדות לתסריט או לבימוי אם יתפסו אותם ביום טוב.
ל"ערך סנטימנטלי", הדרמה המשפחתית של יואכים טרייר, יש את הסיכוי הגבוה ביותר להצלחה גורפת ביום המועמדויות. זאת בין השאר בזכות הנוכחות של השחקנים ההוליוודיים אל פאנינג וסטלן סקארסגארד (אחד המובילים בקטגוריית שחקן המשנה, שגם זכה על תפקידו בגלובוס הזהב), וגם העובדה שמדובר באחד הסרטים המוערכים של השנה. הסרט צפוי להעניק גם לכוכבת שלו, רנאטה ריינסב, מועמדות ראשונה לאוסקר אחרי שהקסימה את שוחרי הקולנוע האיכותי עם "האדם הגרוע ביותר בעולם".
גם השחקן ואגנר מורה, כוכב הסרט "הסוכן החשאי", עשוי להצליח ולהופיע בקטגוריית השחקן הראשי, אחרי שזכה גם הוא בגלובוס. אחרי הכול, לא מדובר בעוד אנונימי מריו דה ז'אנרו: מורה הוא לא אחר מפבלו אסקובר של "נרקוס", ואחרי שורה של פרויקטים הוליוודיים, יכול להיות שדווקא ביקור המולדת שלו יביא אותו למועמדות ראשונה לפרס, שנה אחרי שהאקדמיה כבר הראתה חיבה יתרה לקולנוע ברזילאי עם "אני עדיין כאן".
הקרב על פרס השחקן הטוב ביותר
"מרטי סופרים" ו"בלו מון"
"מרטי סופרים", האפוס הביזארי של ג'וש סאפדי על שחקן פינג פונג שאפתן, נכלולי ודביל, היה לאחד מסרטי האיכות המדוברים של השנה בעקבות מסע יח"צ אינטנסיבי וטימותי שאלאמה אחד, שטשטש את ההבדל בין הדמות לשחקן שמגלם אותה. מבחינת רבים, פרס השחקן הראשי רשום בטאבו על שם השחקן, אחרי קרוב לעשור שבו ביסס את מעמדו כיורש של דיקפריו וטום קרוז. "מרטי סופרים" צפוי להיות מועמד גם בקטגוריות הסרט, התסריט, הבימוי ואולי גם שחקנית המשנה הטובה ביותר (האם זאת תהיה אודה א'ציון הצעירה והמקסימה, או גווינית' פאלטרו במועמדות ראשונה מאז שזכתה ב-1999?). אבל בפניו של מרטי וטימותי עשויים לעמוד שני וטרנים אמיתיים: ריצ'רד לינקלייטר ואית'ן הוק.
לינקלייטר הוא במאי ותיק ואהוב ("התבגרות", "לפני הזריחה", "רוק בבית הספר"), שהיה מועמד לאוסקר כמה פעמים אחרי ששבר מוסכמות יחד עם טרנטינו ופול תומס אנדרסון, ועדיין לא זכה. אית'ן הוק התחיל לעבוד עוד לפני שטימותי שאלאמה היה זיק של תשוקה בעיני הוריו. השניים מגיעים לאוסקר עם "בלו מון", סרט קטן על התמלילן לורנץ הארט, שבמשך ערב אחד מפטפט בבר ניו יורקי על כל החמצותיו, כעסיו ואהבותיו. הסרט לא הופץ בארץ, אבל זמין לצפייה ב-VOD של הוט ויס, והוא מומלץ בחום: מדובר באחד הסרטים הטובים של השנה. הוק נותן בו את הופעת חייו, ויש כאלה שמשוכנעים שהוא זה שיזכה בפרס, אחרי שלוש מועמדויות וקריירה בת 30 שנה. "מרטי סופרים" צפוי לככב במועמדויות לאוסקר - האם "בלו מון" יצטרף אליו בקטגוריה או שתיים?
מה מצבם של שוברי הקופות?
"F1", "אווטאר: אש ואפר" ו"מרשעת: חלק 2"
בשנים האחרונות, האקדמיה כמו שמרה משבצת מיוחדת לשוברי הקופות האמיתיים בקרב המועמדים לפרס הסרט הטוב ביותר. "קרב רודף קרב" ו"חוטאים" הכניסו 200 ו-370 מיליון דולר בהתאמה, וזה באמת מאוד יפה, אבל הוליווד מעדיפה מספרים מרשימים יותר. למשל, "מרשעת 2" (500 מיליון) ו"אווטאר 3" (1.1 מיליארד ועוד לא סיימנו). שניהם לא רק שוברי קופות אמיתיים, אלא גם המשכונים לסרטים שהיו מועמדים בעבר - זה לא היה אמור להיות קשה. אבל יש להם בעיה: אלו לא סרטים טובים. הביקורות פושרות, הקהל פחות נלהב. פרסי הגילדות והמבקרים בקושי הזכירו אותם, וזה לרוב סימן לא טוב.
לכן "מרשעת 2" כנראה יישאר עם מועמדות בקטגוריות העיצוב והשירים המקוריים, ואולי גם יתנחם בנציגות של אריאנה גראנדה כמועמדת לפרס שחקנית המשנה הטובה ביותר. "אווטאר 3" ישלוט בקטגוריות המלאכה ויזכה כמו תמיד בפרס האפקטים המיוחדים, אבל מועמדות נוספת לג'יימס קמרון כנראה לא כבר תקרה.
את כבודם של שוברי הקופות באוסקר עשוי להציל הסרט "F1" של ג'וזף קוזינסקי, החגיגה המוטורית והמהוקצעת שהכניסה 600 מיליון דולר והזכירה לעולם שיש את בראד פיט ויש את כל השאר. הסרט אמנם לא צפוי להיכנס לקטגוריות המכובדות יותר (שחקן ראשי, בימוי, תסריט), אבל ישלוט בקטגוריות הסאונד והעריכה ורבים מנבאים שייכנס לעשיריית המועמדים לפרס הסרט הטוב ביותר, כדרך של האקדמיה להבהיר לקהל הרחב שהיא מכירה גם בסרטים שהם דווקא כן ראו.
החזית הפרובינציאלית
מה יגידו עלינו?
בין הנהר לים עוד מלקקים את הפצעים, אבל בהוליווד כבר מתחילים לשכוח מהמלחמה בעזה. ובכל זאת, האקדמיה ככל הנראה תבחר צד השנה: הסרט הטוניסאי-פלסטיני "קולה של הינד רג'ב" יהיה מועמד בקטגוריית הסרט הבינלאומי בוודאות.
מצד שני, ארבעה סרטים ישראלים (או שעוסקים בישראלים) עברו את הניפוי ונכנסו לשורטליסט בקטגוריות הסרט התיעודי, הסרט הקצר והסרט התיעודי הקצר: "דו קיום בתחת שלי" (על הקומיקאית הישראלית נועם שוסטר-אליאסי), "לאחוז בליאת" (על ליאת אצילי, שנחטפה לעזה בשבעה באוקטובר וחזרה בעסקת החטופים הראשונה), והסרטים הקצרים "כתם קצבים" ו"Children No More: Were and Are Gone". נכון לעכשיו, רוב החזאים המקצועיים מהמרים שכולם יישארו מחוץ לרשימת המועמדים.
עוד בתכנית: "אם היו לי רגליים הייתי בועטת בך" צפוי להביא את השחקנית הקומית רוז ביירן לחמישיית המועמדות לפרס השחקנית; קייט הדסון אולי תיכנס עם מועמדות ראשונה מזה 25 שנה בזכות "שיר מריר מתוק", מלודרמת שירים-ודמעות שכנראה הופקה במיוחד לשם המטרה הזו; "בוגוניה" יחזיר את יורגוס לנתימוס ואמה סטון לאוסקר; "חלומות הרכבת" הפיוטי של נטפליקס יעטר את רשימת המועמדים כעלה תאנה אמנותי; הסרט האהוב על הילדות שלכם, "ציידות השדים של הקיי-פופ", יהיה מועמד (ואולי גם יזכה) בקטגוריית סרט האנימציה ובקטגוריית השיר המקורי הטוב ביותר.