וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

כלו כל הקיצין: מצעד חמישים סדרות 2019 של וואלה! תרבות

העשור מסתיים עם שנת מפנה טלוויזיונית, כולל כמה סדרות דגל שהגיעו אל קצן ("משחקי הכס", "כתום זה השחור החדש" ואחרות) ובמקביל שירותי סטרימינג נוספים נכנסו כדי לשנות את הדרך שבה אנו צופים בטלוויזיה. בתוך כל הרעש הזה, הנה הסדרות שהכי אהבנו השנה

טריילר "פליבאג" עונה 2, פיבי וולר-ברידג'/אמזון פריים וידאו

2019 היא שנת מפנה של ממש בטלוויזיה. סדרות רבות שהגדירו את העשור הזה הגיעו אל סופן, בהן "משחקי הכס", "כתום זה השחור החדש", "ברוד סיטי", "Veep", "עמק הסיליקון" ואחרות. מנגד, הגיעו הסנוניות הראשונות המבשרות על מלחמות הסטרימינג שיגדירו את תחילת העשור הבא - אפל פלוס טיוי (גם בישראל) ודיסני פלוס (עדיין לא בישראל). שני השירותים האלה הביאו עמם כמובן תכנים חדשים נוספים אל מסך שגם ככה הומה ממאות סדרות שאין היתכנות לאדם אחד לצרוך את כולן, והכמות הולכת ותופחת מדי שנה, כולל בזו שאנו מסכמים.

מצעד סדרות העשור של וואלה! תרבות לא כלל סדרות מ-2019. כפי שציינו אז, לא באמת ניתן לבחון את מקומן של הסדרות החדשות ביחס לתכני שאר העשור. יש כמובן יוצאות מן הכלל, אבל בסיכומו של דבר שנת 2019 תהיה הרבה יותר ברורה בסיכומים של העשור הבא. אבל זה לא אומר שנזנח אותה לגמרי. כמו בכל שנה גם הפעם אנחנו מונים את חמישים הסדרות הטובות, האהובות והחשובות ששזפו בה את המסך, אם כי במקרה הזה במהדורה מקוצרת ותמציתית (טוב, יחסית), כשמסביב האבק של סיכומי העשור עוד שוקע. המצעד דורג על סמך הסדרות שאהבנו, חשיבותן והשפעתן, וכולל הפעם גם כמה כאלה שעדיין לא הגיעו לישראל, בתקווה שזה עוד יקרה.

מצעד סדרות 2019. עיבוד תמונה
מצעד סדרות 2019/עיבוד תמונה

50. אל תתעסקו עם חתולים: המצוד אחר הרוצח מהאינטרנט

שם מקורי: Don't F**k With Cats
גוף שידור: נטפליקס

במבט ראשון נראה כאילו מדובר בסדרה חמודה על חתולים שהתפרסמו באינטרנט. אלא שחובבי החתולים שהתחילו להזרים את הדוקו-פשע בנטפליקס בלי ידיעה מוקדמת, זכו להכיר מקרוב את הצד האפל של האינטרנט. כביכול מדובר בעוד סדרה מהז'אנר המוכר שמאמצת נוסחה קבועה כמעט. בדקות הראשונות של הסדרה היא נראתה כל כך נוסחתית וקלישאתית, אלא שהפעם, בשונה מכל אחיותיה בז'אנר, הסיפור הוא לא רק "המפלצת" אלא גם אלה שרדפו אחריו. מדובר באחר ממקרי הרצח הכי הוליוודיים, אבל יותר מכל מדובר במקרה רצח שלא יכול היה לקרות בשום דור אחר. רצח של ימי שלטון המילניאלז. פשע שנולד ביוטיוב, פוצח בפייסבוק ועדיין חי בדארק-ווב. ומעל הכל, מדובר בסיפור משוגע שמגולל בסדרה מרתקת.

עוד בוואלה!

מצעד 100 הסדרות של שנות העשרה: 20 הגדולות

לכתבה המלאה
אל תתעסקו עם חתולים. צילום מסך
הצד האפל של האינטרנט. "אל תתעסקו עם חתולים"/צילום מסך

49. השנים

שם מקורי: Years and Years
גוף שידור: BBC (בישראל ב-yes)

ראסל ט' דיוויס אחראי לכמה מהסדרות פורצות הדרך בטלוויזיה של שני העשורים האחרונים, בהן "קוויר בעיר" (המקור של "הכי גאים שיש") והתחייה של "דוקטור הו", ובין לבין גם יצר סתם סדרות חמודות. "השנים" היא מין שילוב של שני הפנים האלה, סדרה שחשיבותה טמונה בהצצה המבהילה והמאוד-מתקבלת-על-הדעת שלה לעתיד הצפוי לכולנו. בניגוד ליצירות דיסטופיות שהולכות ורווחות בטלוויזיה של השנים האחרונות ומתכתבות ישירות ובקלות עם המציאות של ימינו, "השנים" היא שלוחה ישירה ומבהילה של דברים שקיימים ברגעים אלה. טכנולוגיה, בצורת, עבודות שהולכות ונעלמות, פליטים שהולכים וגואים, בדלנות, פופוליזם וכיו"ב. "השנים" מציגה עוד ועוד תרחישים סבירים שרובם ככולם מלבים את התחושה שהעולם הזה הולך לעזאזל. התיאור הזה שלה, שבשורה התחתונה הופך אותה למעין פרק ארוך ומדויק במיוחד של "מראה שחורה", חכם, פוקח עיניים ומעורר מחשבה.

אמה תומפסון, הסדרה "השנים" של ראסל ט' דיוויס. יח"צ,
הצצה מבהילה. "השנים"/יח"צ

48. למה נשים רוצחות

שם מקורי: Why Women Kill
גוף שידור: CBS All Access (בישראל ב-yes ובסלקום tv)

מארק צ'רי חזר כדי למלא את החור בלבנו שהותירה סדרת הלהיט שלו, "עקרות בית נואשות", לפחות כשהייתה בשיאה. "למה נשים הורגות" - בין היתר בכיכובה של לוסי לו - מקנה תחושה של נעלי בית מוכרות וחמימות בלי להיראות כמו ריפ-אוף עצמי. כמו "נואשות" גם "הורגות" מציבה במרכזה מקרי רצח מסתוריים על רקע העמדות הפנים של דרי הפרברים, וכמו בימיה הטובים של ההיא גם החדשה צבעונית, שנונה ומבדרת. זהו קו שלא ממש פשוט להלך עליו, אבל מארק צ'רי מבהיר שוב שכאשר הוא במיטבו, ביכולתו ליצור מעשיות מקאבריות מענגות, שנעות בין רגעים כנים ואנושיים, לבין סאטירה מופרזת (כולל קאט-פייט מתבקש) על השקרים שאנחנו מספרים ועל מוסד הנישואין.

למה נשים רוצחות - עונה 1. יח"צ,
מענגות. "למה נשים רוצחות"/יח"צ

47. בובה רוסית

שם מקורי: Russian Doll
גוף שידור: נטפליקס

הגרסה של נטשה ליון ל"לקום אתמול בבוקר", בערך, הגיעה בתחילת השנה והייתה כבר אז אחד הדברים הכי מרעננים בה. מה שבאמת הופך את "בובה רוסית" למיוחדת הוא דווקא הפסיכולוגיה שמצליחה לבצבץ מעבר לכל סימני שאלה, כי התעלומה האמיתית היא מה שמתרחש בתוך ראשה של נדיה, וכמה בובות מטריושקה צריך לחשוף כדי להגיע לגרסה הבסיסית ביותר. ליון מצטיינת במיוחד במעברים החדים בין רגעים שדורשים דרמה נוגעת ללב לבין כאלו שזועקים לעקיצות עם מודעות עצמית. רק היא מסוגלת לקחת משפט פשוט כמו "אני מבקשת את עזרתך" וליצוק בו בבת אחת קומדיה, חוסר ישע, התנשאות ותמימות.

הסדרה "בובה רוסית" של נטפליקס, נטשה ליון. צילום מסך
מרעננת. "בובה רוסית"/צילום מסך

46. ברוד סיטי

שם מקורי: Broad City
במצעד 2018: מקום 32
במצעד העשור: מקום 13
גוף שידור: קומדי סנטרל (בישראל ב-HOT)

העונה החותמת של "ברוד סיטי" הייתה מטבעה בסימן של פרידה, ועשתה זאת בעיניים בהירות. הסדרה שעקבה אחר הרפתקאותיהן ומשובותיהן של שתי בנות עשרים ומשהו דלפונות בניו יורק, הצהירה בסופה שאי אפשר להמשיך ככה לנצח, וההכרה הזו היא אחד הדברים הכי יפים בעונה האחרונה. היא ניכרת כבר בפרק הראשון הגאוני בה, העוקב אחר שתי החברות כשהן חוגגות יום הולדת 30 לאבי בטיול מקצה אחד של מנהטן אל קצהו השני. המסע שלהן עוסק בהתבגרות ובציפיות בלתי ממומשות ובצורך להתפכח, והכל דרך פריזמה לכאורה כה מזויפת במדיום כה צעיר - הפרק כאילו מורכב מסטוריז של השתיים באינסטגרם. המחשה נפלאה לדרך שבה הנעורים והפסאדה מנסים למשוך אותנו אליהם, לשבות את לבנו, ולכך שבסופו של דבר המציאות מנצחת. ובמציאות הזו אבי ואילנה נפרדות לדרכיהן, אבל עדיין בחברות הדוקה ומקסימה להפליא. מקובל עלינו.

ברוד סיטי עונה 5, אבי ג'ייקובסון, אילנה גלייזר. קומדי סנטרל,
התבגרות. "ברוד סיטי"/קומדי סנטרל

45. בלתי גמור

שם מקורי: Undone
גוף שידור: אמזון פריים וידאו

קשה להתנער מהמחשבה שהסדרה החדשה של רפאל-בוב ווקסברג, יוצר "בוג'ק הורסמן", וקייט פרדי, כותבת באותה סדרה, הייתה יכולה להיות יצירת מופת. קשה לא לחוש שאינה מעמיקה מספיק במרכיבים המרתקים שלה, העוסקים בזיכרון ובאובדן ובנסיגה אל שיגעון. אבל גם ככה "בלתי גמור" מעניינת ויפה, וייחודה הגדול הוא בעיקר האנימציה - השחקנים צולמו בלייב אקשן, החומרים אפילו חוברו ונערכו, ולאחר מכן עברו תהליך שבו הפכו לאנימציה. כך הכל בסדרה נראה מציאותי וחלומי בה בעת, מאפשר לגיבורה לדלג בין מציאות לדמיון לחיזיון לחלום בלי שתדע ובלי שנדע אם הם ממשיים או לא, אם החוטים נפרמים בין המציאויות או בדעתה שלה. כך, בהתאם למה שתבחרו להאמין, מדובר בהרפתקה מרתקת ועתירת דמיון, או לחילופין בטרגדיה שוברת לב.

Undone, בלתי גמור, בוב אודנקירק. אמזון פריים וידאו,
מעניינת ויפה. "בלתי גמור"/אמזון פריים וידאו

44. עמק הסיליקון

שם מקורי: Silicon Valley
במצעד 2018: מקום 40
במצעד העשור: מקום 38
גוף שידור: HBO (בישראל ב-HOT, yes וסלקום tv)

העונה האחרונה בקומדיה הנהדרת של מייק ג'אדג' ואלכס ברג סיכמה את הדרך שעשתה בזעיר אנפין - שוב חבורת "פייד פייפר" נאלצת להתמודד עם סטירות ואז מתגברת עליהן ואז עוד מהמורה ואז עוד דרך גאונית לצלוח אותה. זה הגיע לשיא בפרק האחרון הנפלא, שבמקביל לרטרוספקטיבה המתבקשת של אירועי הסדרה וגיבוריה, ערבב באופן מבריק בין הגאונות של החבורה לבין הלוזריות הנצחית שלה - כדי לנצח היה עליהם להפסיד. הסיכון שהציג הסיום התכתב עם מה שהשתנה בעמק הסיליקון האמיתי. הסדרה היטיבה לשקף את המקור מאז שעלתה ב-2014 ועד סופה, כאשר ניכר מאי פעם עד כמה פייסבוק, גוגל ודומותיהן מהוות סכנה אפשרית לאנושות. "עמק הסיליקון" הציבה את הסכנה הזו במרכז הבמה, טיפלה בה בחוכמה רבה, ובסופו של דבר הפכה את העולם לטוב יותר.

עמק הסיליקון עונה 6. HBO,
גאונים ולוזרים. "עמק הסיליקון"/HBO

43. חינוך מיני

שם מקורי: Sex Education
גוף שידור: נטפליקס

דרמת הנעורים הקומית של נטפליקס שנונה, אדג'ית ובעיקר ערה למעשיה. היא יודעת שלפעמים היא מפריזה, משתמשת במהלכים המוכרים. אבל היא עושה זאת כמחווה מוקירה לז'אנר, כמו לכסות אותנו במוכר והחמים, תוך שהיא מגייסת את הפסיכולוגיה המינית כדי לפרק הן את הנושאים שבליבה והן את הדמויות עצמן. זה פועל לטובתה גם בפן הקומי - אם כי היא יותר מלבבת מאשר מפילה מצחוק - וגם בפן הדרמטי, שלא מהסס לעסוק בהפלות, התמודדות עם זהות, השפלה והעצמה מינית. הגם שהיא מזכירה הרבה דברים אחרים, לחלקם היא עושה הומאז' די מפורש, "חינוך מיני" גם מצליחה לעמוד בפני עצמה כיצירה מלאת קסם עם דמויות שמשתחלות בקלילות ללב.

הסדרה "חינוך מיני" של נטפליקס, אסא באטרפילד, אמה מאקי. נטפליקס,
מלאת קסם. "חינוך מיני"/נטפליקס

42. הרומן

שם מקורי: The Affair
במצעד 2018: מקום 45
במצעד העשור: מקום 72
גוף שידור: שואוטיים (בישראל ב-HOT)

כמו בכל שנה מאז 2015, נחיצותה של עונה נוספת ל"הרומן" הייתה מוטלת בספק, אבל (כמעט) כמו בכל שנה הצוות הקריאטיבי של הסדרה הוכיח שמגיע לו להמשיך להרוויח משכורת ולפרנס את משפחתו בכבוד. הפעם הייתה זו העלילה של ג'ואני הבוגרת (אנה פקווין), שפסעה לה בנפרד בקו זמן עתידי והייתה מסתורית, מסקרנת, מרתקת ובעיקר הצליחה להשרות על הצופה אווירה נוגה, אפוקליפטית ולפי כל תחזיות האקלים גם מדויקת ואמינה ברמה מפחידה. חסרונם הכפוי והמצער של רות' ווילסון וג'ושוע ג'קסון בהחלט הורגש, והיו לא מעט בלאגנים עם ענייני ה-Me Too והסוף האופטימי והמוזר, אבל היו גם שלל נקודות מבט חדשות ומפתיעות של דמויות שסתם שכבו להן במחסנים עד כה, וגם עיסוק מעניין ולא שגרתי בטראומה, מחילה וזוגיות בעידן המודרני. זו כנראה לא הייתה העונה הטובה ביותר של "הרומן", אבל כעונת סיום היא הייתה הולמת ומספקת. עכשיו באמת די.

הרומן - עונה 5. שואוטיים,
מסתורית ומרתקת. "הרומן"/שואוטיים

41. אפל

שם מקורי: Dark
גוף שידור: נטפליקס

האומץ - זה בעיקר מה שהעלה את העונה השנייה של "אפל" שתי מדרגות למעלה וגרם לה לנסוק לגבהים חדשים שלא בטוח שהיו במסלול הטיסה שלה בשנה שעברה. מעט מאוד סדרות מרשות לעצמן לסיים עונה ראשונה מתוסבכת ומורכבת מלכתחילה, ולהכריז בקול גדול "זה לא מספיק, עוד יותר. הקהל שלנו יכול להכיל את זה ואם לא, הוא יתמודד". כתוצאה מכך עלילת מסעות הזמן המסועפת הסתבכה בתוך עצמה פי 3, ברמה שהצריכה עבודת הכנה של תקצירי פרקים קודמים, קורסי ריענון ושליפים בזמן הצפייה בעונה השנייה. ולמרות שזה היה מתיש ומסתכל לפרקים, זה היה בו בזמן גם מרשים ומרתק. אי אפשר היה להוריד את העיניים מהמסך ולנסות בכל זאת להבין שוב ושוב מה לעזאזל מוקרן עליו. כי בניגוד לכל כך הרבה סדרות שמאבדות את דרכן בנבכי הקונספט שלהן, אין שום ספק של"אפל" יש היגיון פנימי מוסדר שיש לו אפוטרופוס אחראי שיודע לאן הולכים. העובדה שהעונה השלישית כבר הוכרזה מראש כאחרונה רק מבטיחה שבסוף הכל יתחבר, ומי שיתאמץ מספיק גם יבין איך. טלוויזיה שצריך לחשוב עליה - איזה קונספט מרענן.

הסדרה אפל (Dark) עונה 2. נטפליקס,
נסקה לגבהים חדשים. "אפל"/נטפליקס

40. תוכנית הבוקר

שם מקורי: The Morning Show
גוף שידור: אפל טיוי פלוס

תוכנית הדגל של אפל טיוי פלוס זכתה למוניטין מפוקפק עוד לפני שעלתה, כולל סכסוכים מאחורי הקלעים, דיווחים על תג מחיר גבוה בשל הכוכבים ג'ניפר אניסטון, ריס ווית'רספון וסטיב קארל, וביקורות מקדימות פושרות עד קוטלות. אלא שצפייה בה העלתה שמדובר בהגזמות פראיות. סדרה רחוקה משלמות, לפעמים מהונדסת עד זרא, אבל בסופו של דבר מבדרת עד מאוד. ומעבר לבידור, בשנה שניסתה להביא לנו יצירות חשובות על עידן ה-MeToo - "בקול רם" בטלוויזיה ו"פצצה" בקולנוע, שתיהן עסקו ברוג'ר איילס ומסכת הניצול המיני שלו כמייסד רשת פוקס ניוז - "תוכנית הבוקר" היטיבה משתיהן לספר סיפור על ניצול מרות ואינוס במסגרת תוכניות טלוויזיה, ועשתה זאת יפה משני צדי המתרס - הנשים המנוצלות והגבר שלא מבין מה הוא עשה רע.

ג'ניפר אניסטון, ריס ווית'רספון, הסדרה "תוכנית הבוקר" של אפל TV פלוס. אפל TV פלוס,
מהונדסת ומבדרת. "תוכנית הבוקר"/אפל TV פלוס

39. שקרים קטנים גדולים

שם מקורי: Big Little Lies
במצעד 2018: מקום 27
במצעד העשור: מקום 97
גוף שידור: HBO (בישראל ב-HOT, yes וסלקום tv)

יש כל כך הרבה ליקויים בעונה השנייה של "שקרים קטנים גדולים", מהסדרות האלה שזכו להארכת חיים באורח מלאכותי על אף שהסיפור נגמר. התיק המשפטי במרכזה הזכיר לא פעם את העלילות המופרכות של "אלי מקביל", אחת מהסדרות הקלאסיות בחגורתו של דיוויד אי קלי, יוצר "שקרים", ורווה הרבה יותר מדי סצנות של הגיבורות עומדות על החוף ומביטות אל האופק. אבל עם כל כך הרבה כישרון על המסך, העונה השנייה של "שקרים קטנים גדולים" הייתה עונג לשמו. קאדר השחקניות הכי מרשים בטלוויזיה, כולל מריל סטריפ שהצטרפה כשחקנית חיזוק, רומם גם את הרגעים היותר מוגזמים. בפרט כמובן לורה דרן, שגנבה את ההצגה בכל רגע שהייתה על המסך.

שקרים קטנים גדולים - עונה 2. HBO,
כל כך הרבה כישרון. "שקרים קטנים גדולים"/HBO

38. Veep

במצעד 2017: מקום 40
במצעד העשור: מקום 8
גוף שידור: HBO (בישראל ב-HOT, yes וסלקום tv)

כאמור, סדרות גדולות רבות סיימו השנה את דרכן. חלקן עם פרקים מאוד לא מספקים, רובם דווקא עם יופי של סופים. מתוכן "Veep" כנראה סיפקה את האקורד האחרון הגדול ביותר. פרק סיום ברוטלי, מצחיק בטירוף, חכם להפליא, ובשונה מכפי שהורגלנו ממנה, אפילו מרגש. זו הייתה פינאלה מושלמת לסדרה שעל רוב מחציתה השני אפשר היה לוותר, כולל אפילו בתחילת העונה השביעית והאחרונה. אבל הסדרה הזו, על פי עדותה של הכוכבת שלה עצמה, הצילה את חייה של ג'וליה לואי-דרייפוס כשחלתה בסרטן, כך שזה לבדו מצדיק את המשכה, והתנופה היצירתית שנתנה בחצי השני של העונה, כולל כמובן בסוף, השאירה טעם מצוין.

Veep עונה 7. HBO,
פינאלה מושלמת. "Veep"/HBO

37. המקום הטוב

שם מקורי: The Good Place
במצעד 2018: מקום 31
במצעד העשור: מקום 33
גוף שידור: NBC (בישראל בכאן 11)

נותרו עוד ארבעה פרקים לסיומה של הסדרה, ועל אף שהיא ידעה גם מורדות, אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שהסוף יהיה נפלא. גם כי היוצר מייק שור חותר אל הסוף הזה כבר מההתחלה, כפי שאמר בעבר בריאיון לוואלה! תרבות, וגם כי העונה הרביעית לא נתנה לנו סיבה להאמין אחרת. הסדרה חזרה השנה אל מקורותיה, אלא שהפעם המושכים בחוטים מנצלים את הפרמיס של הסדרה כדי לנסות לגרום לבני האדם להשתפר ולא סתם להתעמר בהם - כל זה כדי להציל את האנושות. יש כאן הרבה צחוק, אמוציות ומתח, והכל במינון מושלם. אמנם כן, הטוב הזה גובל לפעמים בקיטש לשמו, אבל עם המציאות הזו שבחוץ, מה רע בקיטש לשמו, במיוחד כשהוא כה שנון ופיקחי.

המקום הטוב - עונה 4. יח"צ,
לפעמים צריך קיטש. "המקום הטוב"/יח"צ

36. סאות' פארק

שם מקורי: South Park
במצעד 2018: מקום 38
במצעד העשור: מקום 60
גוף שידור: קומדי סנטרל (בישראל ב-HOT)

23 שנים אחרי שנוצרה, "סאות' פארק" היא עדיין אחת הסדרות הכי נשכניות, רלוונטיות ואמיצות בטלוויזיה, משהו שהמחישה השנה ביתר שאת. העונה החדשה השתלחה באופן מבריק במחנות הכליאה של סוכנות ההגירה האמריקאית ("עלולים לחשוב שאנחנו גזענים", אומר אחד הסוכנים כאשר קייל היהודי נכלא יחד עם הילדים המקסיקנים), ולאורך העונה נכנסה למתקפה חזיתית מול סין ומשתפות הפעולה האמריקאיות עמה, חברות ענק כמו דיסני וה-NBA. התוצאה היא צנזורה כוללת של "סאות' פארק" בסין, כולל אזכורים ברשת המקומית, והפסדי ענק לקומדי סנטרל בשל כך. ומעבר לדברים החשובים, "סאות' פארק" ממשיכה להתנסות ולמתוח את גבולות הפורמט שלה, מה שהניב הפעם עונה שכמעט כולה מורכבת משורה של "ספין-אופים". לזה ייקרא טגרידי.

סאות' פארק עונה 23 פרק 2, להקה בסין. קומדי סנטרל,
ממשיכה להתנגח ולמתוח את גבולות הפורמט. "סאות' פארק"/קומדי סנטרל

35. דברים טובים

שם מקורי: Better Things
במצעד 2017: מקום 10
במצעד העשור: מקום 43
גוף שידור: FX (בישראל ב-yes)

התשובה היא בסדר גמור, תודה. לכל מי שתהה כיצד תסתדר פמלה אדלון בלי ידידה ועמיתה לואי סי קיי בסביבה, העונה השלישית של "דברים טובים" הפיגה כל חשש, שלא באמת היה אמור להיות קיים. בעונה אישית יותר מאי פעם, אדלון המשיכה להתהלך על הגבול המוזר שבין "זה כל כך ספציפי" לבין "ככה בדיוק זה מרגיש", ולתאר בצורה מקורית התבגרות סימולטנית ואמיתית של ילדות, נערות, אימהות, ונשים מבוגרות. הפוקוס המוגדל והמוצדק על הבנות, החזיונות של האב המת והרומן עם מת'יו ברודריק יצרו עונה שלמה, אחידה ואנושית מאי פעם, ואם הרגשתם שינוי כלשהו, כנראה חיפשתם אותו בנרות.

דברים טובים - עונה 3. יח"צ,
לואי לא חסר. "דברים טובים"/יח"צ

34. משפחת ג'מסטון

שם מקורי: The Righteous Gemstones
גוף שידור: HBO (בישראל ב-HOT, yes וסלקום tv)

דני מקברייד חזר אל HBO עם מה שעל פניו נראה כסאטירה השולחת חצים על כנסיות-על כפי שהיא מתגלמת במשפחת הכמרים העוצמתית שבלב הסדרה, אך מה שהופך את "משפחת ג'מסטון" לממתק שהיא, זו העובדה שדרך הפעולה שלה היא עיסוק במשפחה הלא מתפקדת והמאוד לא קדושה שבמרכזה. השחקנים הנפלאים שלה - כולל בין היתר את ג'ון גודמן ו-וולטון גוגינס - מייצרים מטעמים מההסתבכויות המשוגעות שנובעות מקשרים רופפים ושבורים בין ג'מסטון אחד למשנהו. ולמרות שהעלילה היא קומדיית פשע במיטבה, ועל אף שהדמויות מגוחכות ומוקצנות רוב הזמן, כוחה "משפחת ג'מסטון" טמון ביכולת הדי-מדהימה שלה למנוע מהן להפוך לקריקטורות, אלא להפך, להפיח בהן נשמה גם כשהן בשיא קלקלתן.

משפחת ג'מסטון. HBO,
ממתק. "משפחת ג'מסטון"/HBO

33. Glow

במצעד 2018: מקום 26
במצעד העשור: מקום 45
גוף שידור: נטפליקס

חבורת הנשים המתאבקות ארזה את מיטלטליה לכיוון וגאס בעונה השלישית של הדרמה הנהדרת, אבל הדבר הכי חשוב שעשתה "Glow" היה להפחית משמעותית את זמן המסך שמוקדש להיאבקות עצמה. הרגעים האלה, מבדרים ככל שיהיו, בשלב מסוים פשוט חוזרים על עצמם. לא זאת בלבד שהשינוי הזה הזריק בסדרה חיוּת מתבקשת, אלא שעל אף המיקום בווגאס הנוצצת, האקסטרווגנזה המוכרת דווקא פינתה חלק ממקומה לטובת פיתוח דמויות ויחסים, ועיסוק מעמיק יותר בנושאים שמאז ומתמיד היו על סדר היום של "Glow", כמו אימהות, זהות והעצמה נשית. ועל אף שיותר מפעם נראה שהסדרה מתפזרת כדי לתת לכל אחת מהדמויות מקום תחת השמש, היא הייתה מגובשת, קוהרנטית ומלבבת.

Glow עונה 3. נטפליקס,
חיות ורעננות חדשות. "Glow"/נטפליקס

32. ג'נטלמן ג'ק

שם מקורי: Gentleman Jack
גוף שידור: BBC ו-HBO (בישראל ב-HOT, yes וסלקום tv)

הדרמה התקופתית הבריטית שיצרה סאלי ויינרייט ("עמק האושר" המעולה) על פי יומניה האמיתיים של גיבורת הסדרה, אן ליסטר, בגילומה של סורן ג'ונס ("דוקטור פוסטר"). אשת עסקים דעתנית וחזקה, לבושת שחורים ונטולת מורא ביורקשייר של 1832 - בעיניים מודרניות אן ליסטר נראית ככוח טבע מרתק. היא מבריקה, חריפה ומתעלמת מכל מוסכמה חברתית כדי לחיות את חייה כפי שהיא רוצה לחיות אותם, בין אם בעסקים ובין אם בחייה האישיים. קרוב לוודאי שדמותה לבדה הייתה יכולה להחזיק את הסדרה על כתפיה, אבל כמעט הכל ב"ג'נטלמן ג'ק" מוצלח. סדרה שמפיחה חיים אמינים למראה בתקופה שבדרך כלל זוכה לעיבודים מלאכותיים, מדודים מדי. השחזור התקופתי, הבימוי הסוחף, התמהיל בין הכריזמה לרגש להומור. ומעל הכל - ג'ונס. היא מגלמת את אן ליסטר בעזות פיזית - בימינו ההליכה הגברית הייתה מרמזת מיד על זהותה המינית - ומנטלית, מאפשרת לה להיות רבת עוצמה כשצריך ופגיעה כשנדרש. תנודות כובשות החלות על "ג'נטלמן ג'ק" עצמה.

ג'נטלמן ג'ק. יח"צ,
כמעט הכל בה מוצלח. "ג'נטלמן ג'ק"/יח"צ

31. לא ייאמן

שם מקורי: Unbelievable
גוף שידור: נטפליקס


בלתי אפשרי להישאר אדישים לנוכח הסיפור האמיתי שמגוללת "לא ייאמן", סיפורה של מארי, נערה בת 18 שנאנסת בדירתה אך מואשמת שבדתה את הסיפור מלבה ומאולצת לחזור בה מתלונתה. סיפור נוסף שמגולל במקביל מתרחש כשנתיים אחרי כן, אז שתי בלשיות (טוני קולט ומריט וויבר) חוקרות מקרי אונס סדרתיים שדומים למה שאירע למארי. סיפור החקירה הופך את "לא ייאמן" לסדרה בלשית מעניינת ואפקטיבית, אבל עיקר כוחה של הסדרה טמון בקייטלין דיבר ("חורשות את הלילה"). היא מגלמת את מארי בפגיעות רבה, ובכל זאת במינוריות הממחישה כי תלאות חייה של דמותה עד כה לימדו אותה כי כל מה שנותר לה זה להתמיד ולצלוח. בשילוב הזה טמון ייחודה ותבונתה של "לא ייאמן" - חלקיה מאזנים אחד את השני. סיפורה של מארי טוען את הצפייה בזעם ובחמלה שמושכים אותה קדימה, מגדירים אותה, והחקירה המשטרתית נוסכת בקביעות את התקווה שהאמת תצא לאור.

הסדרה "לא ייאמן", "Unbelievable", מריט וויבר, טוני קולט. נטפליקס,
אי אפשר להישאר אדישים. "לא ייאמן"/נטפליקס

30. נערות דרי

שם מקורי: Derry Girls
במצעד 2018: מקום 7
במצעד העשור: מקום 41
גוף שידור: ערוץ 4 הבריטי (בישראל בנטפליקס)

קשה היה לעמוד ברף שהציבה העונה הראשונה של "נערות דרי". לא רק כי איכותה הקומית הייתה בשחקים - קרי, היא הייתה קורעת מצחוק - אלא כי גורם ההפתעה והרעננות שהיוו חלק גדול מחיוניותה כבר נשחקו. ככה זה בחיים. אז כן, העונה השנייה של הקומדיה על ארבע הנערות והנער בצפון-אירלנד המסוכסכת של שנות התשעים פחות מוצלחת מקודמתה, אבל גם כך היא מענגת. עדיין היסטרית, עדיין כיף לשהות במחיצתן של הנערות, וכל גלגול עיניים של האחות מייקל עדיין עושה לנו שמח. בכלל, הכל שווה בשביל הפרק האחרון והאמוציונלי, עם הביקור ההיסטורי של ביל קלינטון בעיר בעוד החבורה עומדת להתפרק. כולנו נערות דרי.

נערות דרי - עונה 2. יח"צ,
כיף לשהות במחיצתן. "נערות דרי"/יח"צ

29. האנה

שם מקורי: Hanna
גוף שידור: אמזון פריים וידאו

דרמת האקשן של אמזון פריים וידאו, שמבוססת על הסרט מ-2011 באותו שם בכיכובה של סרשה רונאן, עוקבת אחר נערה בעלת יכולות יוצאות דופן שגדלה עם אביה בלבד במשך 15 שנה ביער קר ומבודד, וכעת נאלצת לחמוק מסוכנת CIA שפועלת בדרכים בלתי רשמיות. את השעתיים הקולנועיות מרחיבה הסדרה בכך שהיא יוצקת שפע של דרמה אנושית לתוך האקשן. האנה שובת לב בזכות הקלולסיות שלה בנוגע להתנהלות העולם, כולל הווסת הראשונה שהיא מקבלת, חוסר המודעות לסודות הגדולים שאביה מסתיר ממנה והחיבורים האנושיים שהיא יוצרת עם בני גילה לאורך הפרקים. הדברים האלה משולבים היטב עם אקשן ומתח שמדגישים את הדיכוטומיה המגדירה את האנה, והמסע הכפוי שלה ושל אביה בעקבות שורשיה הופך לאודיסאה מרגשת כשם שהיא מדממת.

הסדרה "האנה" של אמזון פריים וידאו, אזמה קריד-מיילס, Hanna. אמזון פריים וידאו,
מרגשת ומדממת. "האנה"/אמזון פריים וידאו

28. בארי

שם מקורי: Barry
במצעד 2018: מקום 8
במצעד העשור: מקום 32
גוף שידור: HBO (בישראל ב-HOT, yes וסלקום tv)

אחת ממעלותיה הגדולות של "בארי" בעונה הראשונה שלה, וזו שהפכה אותה ליצירה כל כך שלמה ומעולה, היא ההתמסרות שלה לאמת. ביל היידר ואלכס ברג יצרו דמות שמנסה בכל מאודה לברוח מהגורל שנגזר עליה, מעברה, מאופיה. מה שיפה ומיוחד בסדרה הוא ההבדל העצום שלה מגיבורהּ. בארי כל הזמן נקרע בין העולמות בעל כורחו, לא סגור על עצמו, ואילו הסדרה פשוט יודעת מי היא ובטוחה במה שהיא עושה עד לניואנסים הכי קטנים. ידה הבוטחת של הסדרה היא גם הסיבה ליכולת שלה לשלב באופן מעורר השתאות בין דרמה רצינית לבין פשע שמצליח להיות גם חסר פשרות וגם מצחיק להפליא.

בארי עונה 2, ביל היידר, הנרי ווינקלר. HBO,
סגורה על עצמה. "בארי"/HBO

27. Looking For Alaska

גוף שידור: הולו (עדיין לא נרכשה לשידור בישראל)

העיבוד הטלוויזיוני לספרו הראשון של ג'ון גרין, "מחפשים את אלסקה", לא רק עומד בסטנדרטים של המקור, אלא עולה עליהם. תחת ידיו של ג'וש שוורץ - החוזר בזמן אל ימי הסדרה הראשונה שלו, "האו.סי", עם עלילה שמתרחשת ב-2005, ועם אותה זיקה למוזיקת אינדי נפלאה מהתקופה - העיבוד מדגיש את כל הטעמים של "מחפשים את אלסקה", כמו רוטב שלא ידענו שהיינו צריכים. הנעורים, החיפוש, האהבה, החברות, הטרגדיה - כולן משורטטים בעדינות ובחמלה. דמויות המשנה הן המרוויחות העיקריות מהגרסה הזו: אלסקה, שבמקור הייתה שטוחה משהו, מקבלת חיים וחיות, ודמותו של צ'יפ הלבנה במקור הפכה לשחור ומקבלת כך את כל המטענים שמתלווים לכך. התוצאה היא יצירה יפה ומרגשת.

מחפשים את אלסקה, Looking For Alaska. הולו,
מדגיש את הטעמים. "מחפשים את אלסקה"/הולו

26. סוף הפאקינג עולם

שם מקורי: The End of the F***ing World
במצעד 2018: מקום 4
במצעד העשור: מקום 34
גוף שידור: ערוץ 4 הבריטי (בישראל בנטפליקס)

על פניו לא לגמרי היה ברור למה נדרשת עונה שנייה לאחת הסדרות הטובות ביותר של נטפליקס. "סוף הפאקינג עולם" סיפרה את הסיפור שלה מתחילתו ועד סופו. אך מתברר שעל אף שהעונה החדשה לא מושלמת כמו קודמתה, היא עדיין נהדרת ופיקחית, רצופה תובנות יפות שנאמרות במפורש או שמובאות ברמיזה. במובנים רבים העונה השנייה מציגה בפנינו שכפול של קודמתה, אבל רוב הזמן היא משתמשת בו כדי לחתור תחת מה שאנחנו חושבים שהולך להגיע, וגם כדי לזקק את האמירה הגדולה שלה: העבר רודף אותנו. והוא משיג אותנו, פעם אחר פעם אחר פעם.

סוף הפאקינג עולם עונה 2. נטפליקס,
רצופה תובנות יפות. "סוף הפאקינג עולם"/נטפליקס

25. The Mandalorian

גוף שידור: דיסני פלוס (עדיין לא זמין בישראל)

ככל הנראה התופעה התרבותית הגדולה ביותר בארצות הברית (ובעוד כמה טריטוריות ספורות ששירות הסטרימינג החדש של דיסני זמין בהן) בחלקה השני של 2019. הסדרה, שמתרחשת בעולמה של "מלחמת הכוכבים" ועוקבת אחר גיבור במסכה והרפתקאותיו, הפכה לסנסציה בעיקר בזכות הדמות שכנראה לא יכולתם להתחמק מקיומה ברשת אלא אם כן חייתם מתחת לסלע (ואם אתם רגישים במיוחד, אז זו אזהרת הספוילר שלכם): בייבי יודה. עם ערכי הפקה קולנועיים, פרקים קצרים וקולחים שמספרים בכל פעם סיפור העומד בפני עצמו כחלק מהתמונה השלמה, "המנדלורי" אולי לא תהיה יצירת מופת, אבל היא כיפית להפליא. בתקופה כל כך סוערת מבחינת הוויכוחים על הכיוון שאליו צועד זיכיון "מלחמת הכוכבים", דווקא סדרה שהולכת לכיוונים חדשים ביקום הזה ומתנתקת כמעט לחלוטין מהסיפור הגדול שהכרנו - מעוררת עניין וסקרנות מבלי לפגוע באיכות הסיפור. לא עניין של מה בכך.

הסדרה The Mandalorian, המנדלורי, מלחמת הכוכבים. דיסני,
מעוררת עניין וסקרנות. "The Mandalorian"/דיסני

24. הצמד

שם מקורי: The Deuce
במצעד 2018: מקום 1
במצעד העשור: מקום 17
גוף שידור: HBO (בישראל ב-HOT, yes וסלקום tv)

אחרי שתי עונות נפלאות של "הצמד", דווקא האחרונה הייתה נגועה ביותר מדי מטיפנות, דברים שנשמעים כאילו נכתבו בתסריט ולא כמשהו שאנשים אומרים. המיקום שלה כאן הוא ירידה של 23 מקומות מהשנה שעברה, אז כבשה את הפסגה. ואף על פי כן, בין לבין הציגה "הצמד" לא מעט רגעים מופלאים ומרגשים, בעיקר בחלקה השני של העונה, ששורשיהם נטועים בראשית ימי הסדרה ובדמויות עצמן ועל כן הופכים אותה לשלמה. היא סיפקה סיומת הולמת לסיפור הן במאקרו והן במיקרו, ועם הסוף היפהפה שלה עיגנה את מקומה כיצירה הטובה והשלמה ביותר של דיוויד סיימון אחרי "הסמויה".

הצמד, פרק אחרון. HBO,
סוף יפהפה. "הצמד"/HBO

23. מה שקורה בצללים

שם מקורי: What We Do in the Shadows
גוף שידור: FX (בישראל ב-yes)

הבחירה של "מה שקורה בצללים" לגולל את הסיפור שלה באמצעים כמו-דוקומנטריים היא כנראה החיסרון הכי גדול שלה. בשנת 2019 המוקומנטרי נראה כשריד נושן בערך כמו סיטקומי מולטי-קאמרה שמצולמים בפני קהל. אבל ממש כשם שקומדיות גדולות ימשיכו לעמוד במבחן הזמן ולא משנה באיזו מתכונת צילמו אותן, "מה שקורה בצללים" מתעלה עשרות מונים מעל הבחירה היצירתית הזו. הקומדיה בהפקתם של ג'מיין קלמנט ("טיסת הקונקורד") וטאיקה וואיטיטי (במאי "ת'ור: ראגנארוק", "ג'וג'ו ראביט") הופכת את סיפורי הערפדים לקומדיה מצחיקה ומבריקה להפליא, שחוכמתה הולכת ומתגלה ככל שהפרקים מתקדמים. פנינה.

מה שקורה בצללים. יח"צ,
מצחיקה ומבריקה. "מה שקורה בצללים"/יח"צ

22. כוכב הלכת המופלא

שם מקורי: Our Planet
גוף שידור: נטפליקס

מי שראה את סדרות הדגל של מחלקת הטבע ב-BBC כבר יודע למה לצפות: יצירה עותקת נשימה ביופיה, עם המוני רגעים מרתקים, מבדרים ומוזרים שמותירים רושם עז. הכל מצולם ממספר זוויות על הקרקע ובאוויר ובכל טכנולוגיה אפשרית - כמו מצלמות בחשיפה מהירה שמציגות על המסך בשניות תהליכים של ימים ומצלמות זעירות המתמקדות בנמלים הנופלות לתוך מלכודת פרח. סצנות אדירות נתפסות בפרוטרוט ובמלוא הדרן, פעם אחר פעם תשאלו את עצמכם איך לעזאזל הם צילמו את זה. אבל "כוכב הלכת המופלא" לא מסתפקת בתיעוד פלאי תבל - היא גם מהווה תמרור אזהרה וקריאה לפעולה. בעודה מציגה את החיות האקזוטיות מכל רחבי העולם, עורמת הסדרה נתונים מבהילים על יערות גשם שאבדו בעשורים האחרונים, על זנים שעומדים על סף הכחדה בשל מעשי ידי האדם בפרק זמן כה קצר, לפעמים רק 20 שנה, ובלתי אפשרי להישאר אדישים לנוכח התיעוד הבלתי ייאמן של קרחוני ענק נמסים ודובי קוטב שדופים. התיעוד המרהיב שלה נראה בעצם כמו מעין גלעד עצוב של עולם הולך ונעלם, מסמך שהדורות הבאים יראו בלב נחמץ ויקללו אותנו על שלא עשינו מספיק כדי לעצור את זה.

הסדרה "כוכב הלכת המופלא" של נטפליקס. David Reid/Silverback/Netflix,
תמרור אזהרה יפהפה. "כוכב הלכת המופלא"/David Reid/Silverback/Netflix

21. אהבה, מוות ורובוטים

שם מקורי: Love, Death & Robots
גוף שידור: נטפליקס

כמו בכל סדרת אנתולוגיה, ובוודאי כזו שכל פרק בה נוצר על ידי צוות אחר, גם בסדרת האנימציה למבוגרים של טים מילר ("דדפול") ודיוויד פינצ'ר ("מועדון קרב") הפרקים אינם אחידים ברמתם. לחלקם יש רעיון מעולה אבל הביצוע מאכזב או סתמי או זימתי מדי, אחרים דשים בקונספט לעוס ועדיין מצליחים להיות מקסימים, וישנן גם כמה יצירות קטנות ומעולות. יש אף כאלה שהם כה נפלאים עד שחבל שאינם זוכים לגרסאות ארוכות יותר. בסופו של דבר ההישג של "אהבה, מוות ורובוטים" עצום. קשה לא לבהות בה לכל אורכה בעונג, האנימציה המגוונת ועותקת הנשימה (כמה מהעולמות והדמויות כאן נראים אמיתיים לחלוטין), ובעיקר רגעי ההשראה הרבים שלה ושל הסיפורים, הופכים את הסדרה לחוויה מענגת, מקורית ועתירת דמיון.

אהבה מוות ורובוטים, סדרה של נטפליקס. נטפליקס,
לבהות בה בעונג. "אהבה, מוות ורובוטים"/נטפליקס

20. Shrill

גוף שידור: הולו (עדיין לא נרכשה לשידור בישראל)

עצם השימוש בנקודת מבטה של דמות עבת בשר מפיח רעננות ב-"Shrill", הדרמה הקומית בכיכובה של איידי בראיינט המעולה ("סאטרדיי נייט לייב"). הגיבורה אנני היא בחורה כבדת משקל שרוצה לשנות את חייה אבל לא את גופה, מנסה לקדם את הקריירה שלה בעיתונות בעודה מתמרנת בין בני זוג גרועים, אב חולה, בוס פרפקציוניסט וחֶברה שמסתכלת עליה כעל שמנה בלבד. היא אמנם לא האישה הרחבה הראשונה בטלוויזיה, אבל "Shrill" מביאה משהו אחר. על פני ששה פרקים בני חצי שעה היא משרטטת בעדינות ובחמלה סיפור אחיד על אישה אחת, המחליטה להפסיק להיות אסקופה נדרסת ולקחת את גורלה בידיה, מה שלא הופך אותה לפחות פגיעה, ולא מונע מרבים מהאנשים שהיא נתקלת בהם להיות פחות חלאות. "Shrill", על כן, היא לא רק מעשה באישה שמנה, אלא סיפורו של כל מי שסוטה מהמוסכמות החברתיות ועל כן מוצא את עצמו בשוליים, במעין עמדת התגוננות מתמדת וחוסר ביטחון מנקר. כלומר רוב האנושות.

Shrill, איידי בראיינט. הולו,
רעננה. "Shrill"/הולו

19. מקביל

שם מקורי: Counterpart
במצעד 2018: מקום 15
גוף שידור: Starz (בישראל ב-yes)

מהביטולים המבאסים של השנה. בעידן של ימינו לא מספיק לספק טלוויזיה מעולה ומאתגרת שזוכה לביקורות מעולות, גם לא מספיק שכוכב הסדרה יהיה שחקן מוערך שזכה באוסקר בשנים האחרונות, "מקביל" פשוט לא זכתה למספיק באזז שיצדיק עונה שלישית, וגם לא מספיק צופים שהתמסרו לעלילה הסבלנית והמורכבת. כך נותרנו עם שתי עונות של דרמה חכמה להפליא, מסקרנת וצוננת, שעל אף העלילה המד"בית הקפידה להיות מאוד מעוגנת במציאות ולשקף מראות ורעיונות שמוכרים מעולמנו האמיתי ומהטבע האנושי.

מתוך הסדרה "מקביל". יח"צ,
סבלנית ומורכבת. "מקביל"/יח"צ

18. בשורות טובות

שם מקורי: Good Omens
גוף שידור: אמזון פריים וידאו

הטון המבודח, הקודר והפנטסטי של ספרם של ניל גיימן וטרי פרצ'ט נבלע בשלמות בעולם היפהפה ושופע הדמיון שבוראת הגרסה הטלוויזיונית. לצד ההצלחה הוויזואלית, גם העיבוד הטלוויזיוני מפרק בשיטתיות את הדיכוטומיה הדתית המוכרת כל כך בין בני האור לבני החושך, תוהה אם הכל באמת שחור ולבן. אבל אלה השחור והלבן שבחזית, השד קרולי (דיוויד טננט) והמלאך אזירפל (מייקל שין), שחשובים באמת, נשמת אפה של הסדרה. כמו בספר כך גם על המסך, סיפור האהבה האפלטוני (או שלא) בין שני החברים מזין את השתלשלות האירועים והדמויות של "בשורות טובות". שין וטננט מצליחים לטעון כל אחד את דמותו בשלל ניואנסים קטנים וגדולים של חמלה ושל חמדנות, של דאגה ושל נקמה, ומתוכם נוצרת חברות אמיצה ואמינה, שההיסטוריה שלה מייצרת את אחד מרגעי השיא של הסדרה כולה.

הסדרה בשורות טובות, מייקל שין, דיוויד טננט. אמזון פריים וידאו,
עולם יפהפה ושופע דמיון. "בשורות טובות"/אמזון פריים וידאו

17. הטובות לקרב

שם מקורי: The Good Fight
במצעד 2018: מקום 18
במצעד העשור: מקום 39
גוף שידור: CBS All Access (בישראל ב-yes)

בעונה השלישית של הדרמה המשפטית המעולה הקרב כבר הופך למכוער, מדמם ונטול חוקים, והיא עצמה מחורפנת מאי פעם. הסדרה, שהייתה פוליטית כבר בסצנה הראשונה שלה, כבר לא בוחלת בשום אמצעי כדי להעביר את המסר הפוליטי החריף והנוקב שלה: חייבים להעיף את האיש הזה מהשלטון. המציאות ההולכת ומקצינה מניבה עלילות מוקצנות יותר גם ב"הטובות לקרב". פעם עוד התקיים דיון על האם כדאי לשקר וכמה רחוק מותר ללכת, והיו דיבורים על כך שהחוק הוא הקבוע היחיד, אבל בעונה הזו אין בכלל שאלה: הדמויות - והסדרה - כועסות יותר, הולכות רחוק יותר ומשחקת מלוכלך יותר. אם הסדרה רק תוותר על קטעי האנימציה המנג'סים שקוטעים את העלילה כל פרק, נאהב אותה אפילו יותר.

הטובות לקרב עונה 3, מייקל שין. CBS,
מקצינה ונעשית מטורללת, בקטע טוב. "הטובות לקרב"/CBS

16. מיינד האנטר

שם מקורי: Mindhunter
במצעד 2017: מקום 31
במצעד העשור: מקום 59
גוף שידור: נטפליקס

גם בעונה השנייה, היעילות והדיוק שבה נעשית "מיינד האנטר" הופכים אותה לסדרה ייחודית למדי בנוף הטלוויזיוני. היא לא מאדירה פשעים מפורסמים לכדי טלנובלה כמו סדרות דוקו-דרמה סנסציוניות, ואינה מתיימרת למצוא בעצמה פתרון לתעלומה כמו סדרות פשע-אמיתי. היא מסתפקת בחקר הטבע האנושי על כל גווניו, והאופן שהוא משפיע על המקום שבו מטוטלת הצדק נעצרת בסופו של דבר. דווקא העובדה שהיא מסרבת להעניק נקודות אחיזה וסיפוק - היא זו שהופכת אותה לחוויית צפייה מרתקת וזכורה.

מיינד האנטר. נטפליקס,
ייחודית בנוף. "מיינד האנטר"/נטפליקס

15. הבנים

שם מקורי: The Boys
גוף שידור: אמזון פריים וידאו

העיבוד הטלוויזיוני לקומיקס "הבנים", המתאר עולם שבו גיבורי-על הם גם סלבריטאי-על כחלק מתאגיד מושחת, הגיע אל המסך בנקודת זמן מושלמת - בדיוק כש"הנוקמים: סוף המשחק" הפך לסרט המרוויח ביותר בכל הזמנים ותאגיד דיסני נעשה בהדרגה אחד הכוחות הגדולים ביותר בעולם הבידור ובכלל. הרלוונטיות של הסדרה עלתה בקנה אחד עם הכיף שהשפריצה על המסך. "הבנים" משתמשת במוסכמות ז'אנר גיבורי-העל בצורה שגם מנצלת אותן וגם חותרת תחתן, רוקדת על שתי החתונות בעונג, בפיקחות ובניואנסים, ואף מציגה את תומר קאפון הישראלי בתפקיד עסיסי ומוצלח. אבל מעל כולם זרח אנתוני סטאר בתפקיד הומלנדר, הגיבור האולטימטיבי שהסדרה צוללת אל הפסיכולוגיה האפלה שלו. אחד מהגיבורים, אם אפשר לקרוא להם כך, המעניינים בטלוויזיה בשנה החולפת.

הסדרה "הבנים" (The Boys) של אמזון פריים וידאו. אמזון פריים וידאו,
כיף ודם. "הבנים"/אמזון פריים וידאו

14. כשהם רואים אותנו

שם מקורי: When They See Us
גוף שידור: נטפליקס

מיני-סדרת הדרמה של נטפליקס היא אחת מהיצירות האלה שהחשיבות שלהן מלכתחילה מאפילה על טיבן, עד לרמה שקשה לשפוט אותה לגופה: סיפורם של חמשת הנערים השחורים שהואשמו על לא עוול בכפם באונס ותקיפה ברוטלית של צעירה לבנה בניו יורק בתחילת שנות התשעים, נודעו כחמישיית סנטרל פארק ונשלחו לכלא. אז החשיבות קיימת וגדולה, כמובן, אבל "כשהם רואים אותנו" מצוינת גם כשמפשיטים אותה ממשמעויות חיצוניות. היא מעבירה את העוצמות המדהימות של העוול, ובמקביל מאנישה את גיבוריה, הנערים, באמצעות בימוי שנוהג בהם ברכות ובחמלה, ומשחק נפלא שמקורו בליהוק נוטה לשלמות.

"כשהם רואים אותנו" של נטפליקס, ג'ארל ג'רום, סטורם ריד. אצושי נישיג'ימה, נטפליקס,
לא רק חשובה. "כשהם רואים אותנו"/אצושי נישיג'ימה, נטפליקס

13. גברת מייזל המופלאה

שם מקורי: The Marvelous Mrs. Maisel
במצעד 2018: מקום 19
במצעד העשור: מקום 36
גוף שידור: אמזון פריים וידאו

יש לה "marvelous" כבר בשמה, היא אוהבת להשתמש במילים כמו "spectacular" ו-"sensational" (במובן החיובי של המילה). היא משתמשת במוזיקה מתוך מחזמרים קלאסיים כמו "שיר אשיר בגשם", "צלילי המוזיקה" ו"ברנשים וחתיכות". הקומדיה הנפלאה של אמזון גם ככה הייתה זוהרת ונוצצת ומושקעת וסוחפת, אבל נדמה שהעונה השלישית התירה כל רסן, מה שהיה מענג ומסחרר (במובן החיובי של המילה). השפע על המסך מרהיב, מידג' הגיבורה (רייצ'ל ברוסנהן) עודנה מושלמת (אפילו מדי) ומצחיקה הן על הבמה והן מחוצה לה, אלכס בורסטין וטוני שלהוב עדיין הורסים מצחוק, והתסריט לא מהסס ללכת אל מחוזות ששברו את הדברים המוכרים לנו. איך שהעונה נגמרה רצינו שוב.

גברת מייזל המופלאה. פריים וידאו,
זוהרת ונוצצת וסוחפת. "גברת מייזל המופלאה"/פריים וידאו

12. השומרים

שם מקורי: Watchmen
גוף שידור: HBO (בישראל ב-HOT, yes וסלקום tv)

העיבוד של דיימון לינדלוף לקלאסיקת הקומיקס פורצת הדרך היה נראה כמשימה כפוית טובה, אבל השתלם עד מאוד. כן, הוא לוקה בכמה מהתחלואים המוכרים של יוצר "הנותרים" ו"אבודים", בהם החיבה לאניגמטיות מעיקה. וכן, הוא רחוק מלשבור קונבנציות כשם שעשה המקור המופתי של אלן מור ודייב גיבונס. וברור, ג'רמי איירונס היה בלתי נסבל רוב הזמן. יחד עם זאת, האופן שבו "השומרים" - מיני-סדרה עד הודעה חדשה - קשרה בין שתי מסורות אמריקאיות ותיקות, גזענות וגיבורי-על, מבריקה ממש, ולעתים אף שדרגה את המקור. לינדלוף לקח את היסודות של הספר, את האמירה שלו על לוחמי צדק פרטיים, את הפרנויה, את "מי שומר על השומרים", התחושה הזו שאי אפשר לסמוך על מי שאתה אמור לסמוך עליו, והחיל אותם על נושאים שפתאום מתחדד עד כמה הם הולכים יד ביד. החל מהפקדת הצדק בידי חלאות וכלה בקו הדק, אולי בלתי קיים, שבין ויג'ילנטיות ולינצ'ים.

השומרים, Watchmen, HBO, רג'ינה קינג. HBO,
לפעמים אפילו משדרגת את המקור. "השומרים"/HBO

11. דברים מוזרים

שם מקורי: Stranger Things
במצעד 2017: מקום 9
במצעד העשור: מקום 14
גוף שידור: נטפליקס

"דברים מוזרים" במהדורה קיצית, מה יכול להיות רע? ואכן, על אף התסרוקות המגוחכות, המכנסיים הקצרים המביכים, השימוש המועט מדי בוויל, השימוש הרב מדי באריקה והדינמיקה המתישה בין הופר לג'ויס, סדרת הלהיט של נטפליקס חזרה כיפית ומלהיבה מתמיד, עם תסריט שבנוי בחוכמה ונוסטלגיה כל כך אפקטיבית. באמת רצינו להיות שם ואז, בקניון בקיץ 1985 עם הגלידה ו"בחזרה לעתיד" בקולנוע והנעורים, ובהתאם רק רצינו להמשיך לצפות ברגע שכל פרק הסתיים.

דברים מוזרים עונה 3, מאיה הוק. נטפליקס,
כיפית ומלהיבה מתמיד. "דברים מוזרים"/נטפליקס

10. קטסטרופה

במצעד העשור: מקום 19
גוף שידור: ערוץ 4 הבריטי (בישראל ב-HOT)

איזו מושלמת סצנת הסיום (בלי ספוילרים) של "קטסטרופה". מטאפורה יפהפיה ומרגשת למהותה של הסדרה כולה. ממש כמו השם של הסדרה. רוב דלייני ושרון הורגן יצרו דמויות בצלמם, ולאורך ארבע עונות העבירו באמצעותן פילוסופיה שלמה, מלאת תבונה ונטולת ציניות על מהי המשמעות של להיות ביחד. כל העת הם הפגינו כימיה מקסימה שרחשה גם ברגעים הקשים של בני דמותם הטלוויזיוניים, צחקו זה מהבדיחות של זה, נראו והרגישו כמו זוג אמיתי, על העליות, המורדות והאסונות שלו. ובסצנה האחרונה של הסדרה (ספוילר), אחרי שיחת אהבה, על רקע גרסת ההמשך העדינה ל-"The Suburbs" של ארקייד פייר, בתוך חלקת מים אסורה לרחצה, שניהם נסחפים הרחק מהחוף ומשני ילדיהם שישנים במכונית, שוחים שוב לעברם, ראש מעל המים, נראים כל כך קטנים במבט עילי, קטסטרופה שמחכה לקרות. אבל היא לא תקרה. אחרי ארבע עונות במחיצתם אנחנו מוכרחים להאמין בזה.

אין תמונה. צילום מסך, מערכת וואלה!
המשמעות של להיות ביחד. "קטסטרופה"/מערכת וואלה!, צילום מסך

9. בלש אמיתי

שם מקורי: True Detective
גוף שידור: HBO (בישראל ב-HOT, yes וסלקום tv)

אחרי העונה השנייה הקלוקלת נראה היה שסדרת האנתולוגיה של ניק פיצולטו ב-HBO היא וואן היט וונדר. אבל אז, שלוש וחצי שנים אחרי כן, היא חזרה עם עונה שלישית שבדיעבד הפכה ליפה והבוגרת ביותר שלה. גם הפעם זו סדרה על דמויות הרבה יותר מאשר שהיא תעלומת רצח, בראשם הגיבור, בגילומו של מהרשלה עלי, שאנו מלווים אותו בשלוש תקופות שונות המתפרסות על פני 35 שנים. העבודה של עלי כאן מעוררת השתאות, עמוסת ניואנסים שמבדילים את דמותו בכל תקופה גם אילולא נעזר במחלקת האיפור והשיער. אפשר לראות עליו - בשפת הגוף, בעיניים - את המחיר הנגבה, את הנפש ההולכת ונחבטת. בעזרתו העונה השלישית של "בלש אמיתי" מספרת לנו סיפור של מרחקים עצומים ושל טירוף.

בלש אמיתי עונה 3, מהרשלה עלי. HBO,
הכי יפה ובוגרת. "בלש אמיתי"/HBO

8. Ramy

גוף שידור: הולו (עדיין לא נרכשה לשידור בישראל)

השילוב בין ריבוי הסדרות חסר התקדים לבין פוליטיקת הזהויות שמבקשת לכלול אוכלוסיות שונות בשיח התרבותי, מביא עמו לא מעט יצירות מסקרנות ולו מעצם העובדה שהן מפנות זרקור אל עולם פחות מוכר. "רמי" החמודה היא אמנם אחת מהן, אבל גם כזו שמתעלה על עצם החידוש, פשוט כי היא משופעת כישרון. הסדרה בכיכובו של הקומיקאי המצרי-אמריקאי רמי יוסף, שגם נמנה על יוצריה וביסס אותה בחופשיות על חייו, עוקבת אחר צעיר מוסלמי שחי עם הוריו ואחותו בארצות הברית. הוא אדם מאמין שמנסה להיות מוסלמי טוב ואדם טוב, למצוא בחורה מוסלמית טובה בעצמה ולצאת מבית הוריו לדירה משלו. עם זאת, בינתיים הוא יוצא עם אחרות ולא בדיוק שומר על כל חוקי השריעה.

יוסף מחזיק בחן גדול את הסדרה על כתפיו, הופך את חוויותיו האישיות לקורנס שעמו הוא מנתץ בעדינות אך בעיקשות סטריאוטיפים לגבי מוסלמים ואסלאם, ועושה זאת בלי להיות מטיפני, דידקטי ומעיק. אף שמדובר בקומדיה מובהקת, "רמי" מקפידה לא להקריב את האנושיות והעקביות שלה לטובת פאנצ'ים. להפך - היא משתמשת בהומור ככלי שמצד אחד מאפשר לדמויות להיות נגישות ומלבבות, ומצד שני מאיר כמה מהפינות האפלות של סביבתו של הגיבור (כמו למשל דודו האנטישמי והסקסיסט) ושלו עצמו (כמו למשל תפיסתו הנגועה בדעות קדומות כלפי נשים מוסלמיות). ככל שהעונה הראשונה מתקדמת, כך "רמי" מרחיבה את נקודת המבט שלה - חוזרת אל העבר, מקדישה פרקים שלמים לאמו ואחותו - ומספקת קול חשוב וקסום שנעדר עד כה מהטלוויזיה, תוך שהיא ממחישה עד כמה רבות מהתלאות והתחושות של אנשים מתרבויות כה נבדלות משלנו, בכל זאת אוניברסליות ומוכרות להפליא.

הסדרה רמי של הולו, רמי יוסף. הולו,
מנתצת סטריאוטיפים. "רמי"/הולו

7. אופוריה

שם מקורי: Euphoria
גוף שידור: HBO (בישראל ב-HOT, yes וסלקום tv)

גם אם חלק מהזמן "אופוריה" נעה בין תיאור קיצוני של אירוע טינאייג'רי מוכר למשנהו, גם אם מדי פעם הטקסטים נשמעים קצת מזויפים, גם אם הדמויות לא מקנות תחושה מספקת של אנשים אמיתיים - מדי פעם מבליח רגע מדהים, מלא השראה, שובר לב, טעון ביופי ובכנות, שמצדיק אותה. הדבר הכי מהפנט בנוגע אליה הוא יכולתה להגיש רגש בצורה כמעט גולמית. הכל מבעבע, מבלבל, מפחיד, מסעיר, מרגש, מחרמן ומכעיס. קרביים על המסך. וזה קשה, כי וידאו הוא פורמט די שטוח בסך הכל. למרות שהאסתטיקה של "אופוריה" עוצרת נשימה, בסופו של דבר מה שרואים על המסך הוא מה שיש. היכולת לצלול עמוק יותר אל מה שאי אפשר לראות היא ההבדל בין סדרות טובות באמת לבין כל היתר.

אופוריה איפור. HOT,
רגש כמעט גולמי. "אופוריה"/HOT

6. יורשים

שם מקורי: Succession
במצעד 2018: מקום 44
במצעד העשור: מקום 31
גוף שידור: HBO (בישראל ב-HOT, yes וסלקום tv)

המזל, כמאמר הקלישאה המוכרת, הולך עם הטובים. ובעוד יהיה זה קשה לחבר בין כל דבר טוב למשפחת לוגן וסביבתה הקרובה, הרי ש"יורשים" היא ללא ספק אחת היצירות החכמות והמענגות על המסך כיום. לא רק בשל החיבור הטבעי שלה עם סדר היום של העיסוק באחוז של האחוז העליון, אלא גם סדר היום העולמי השנה התעקש להסתדר בדיוק לפי אמות המוסר העקומות של גיבוריה. מבגידתה של ארה"ב בבני בריתה במזרח התיכון ועד כניעתה של ה-NBA לגחמותיה וכוחה הכלכלי של סין, המציאות מוכיחה שוב ושוב שאינטרסים ציניים וחמדנות נוכחים בחיינו הרבה מכפי שנהיה מוכנים להודות בכך, והעונה השנייה של "יורשים" הייתה ההמחשה הכי מדויקת ומבדרת לכך.

יורשים עונה 2. HBO,
חכמה ומענגת. "יורשים"/HBO

5. צ'רנוביל

שם מקורי: Chernobyl
גוף שידור: HBO (בישראל ב-HOT, yes וסלקום tv)

במקביל לסופה של "משחקי הכס", שלכאורה אמור היה לסמן גם את סופה של HBO, שודרה בענקית הכבלים המיני-סדרה הזו על האסון הנורא שאירע ב-1986 באוקראינה. הבאזז סביב "צ'רנוביל" בעבע לאורך שבועות והפך אותה ללהיט שסימן את הכוח במותניה של רשת הכבלים. לא פלא - ברגע בזמן שבו האזרחים מאבדים אמון במוסדות שאמורים לדאוג להם, "צ'רנוביל" הייתה תזכורת מדויקת ואיומה ליכולת של ממשלים להתחפר בעמדותיהם ובסודותיהם. בתוך הטרגדיה הנוראית שגוללה המיני-סדרה חבויים רגעים של גבורה לצד אטימות, מסירות לצד גאוותנות. לכל אורכה מרחפת מעליה נוכחותו של הנבל הבלתי נראה של "צ'רנוביל", שנוגע בכל הצדדים שמרכיבים את האופי האנושי.

הסדרה צ'רנוביל, ג'ארד האריס, אמילי ווטסון. HBO,
תזכורת מדויקת ואיומה. "צ'רנוביל"/HBO

4. בוג'ק הורסמן

שם מקורי: Bojack Horseman
במצעד 2018: מקום 10
במצעד העשור: מקום 1
גוף שידור: נטפליקס

סדרת העשור שלנו חזרה באוקטובר עם חלקה הראשון של עונתה האחרונה (החלק השני יגיע ב-31 בינואר), וכמה שהיא הייתה יפה. הפתיח החדש לבדו מועך את הלב, עם מניפת הכוכבים היפהפיה הזו, שלנצח תהיה מזוהה עם הרגע האיום ההוא מהעונה הרביעית, ואז עוד עוול ועוד עוול שבוג'ק עשה בעברו ושנחשפנו אליו במהלך הסדרה. העיסוק של העונה הזו בהכאה על חטא פשוט מזכך - סוף סוף בוג'ק באמת מתנקה, באמת מתעמת רגשית עם הדברים הנוראיים שעשה. אלא שעימות פנימי לא באמת מספיק, והפרק האחרון במקבץ הזה מכשיר את הקרקע לפיצוץ שעומד להגיע. אבל גם מעבר לכך, מקבץ הפרקים היה מצחיק, בנוי לעילא ותכופות גאוני לגמרי.

בוג'ק הורסמן - עונה 6. נטפליקס,
מזכך. "בוג'ק הורסמן"/נטפליקס

3. הכתר

שם מקורי: The Crown
במצעד 2017: מקום 8
במצעד העשור: מקום 10
גוף שידור: נטפליקס

העונה השלישית של אחת הסדרות הגדולות של נטפליקס התעכבה בשל העובדה שכמעט כל הקאסט שלה דרש ליהוק מחודש, מה שכמובן משמעו גם שעת מבחן עבור הסדרה. אפשר לומר שהיא צלחה אותו בקלות יתרה. גם עם גלריית השחקנים החדשה "הכתר" עדיין מהממת, עדיין יפהפיה, הומה מפרקים שהם יצירות פאר חכמות ורגישות שעומדות בפני עצמן, מציגות לראווה את האנושיות הפועמת מתחת לטקסים המיושנים. זה כלל גם את אחד הפרקים החזקים ביותר בסדרה, שבו האומה האנגלית בכלל והמלכה בפרט מתמודדות עם טרגדיה איומה שאירעה בוויילס.

הכתר עונה 3, אוליביה קולמן. דז ווילי/נטפליקס,
מהממת. "הכתר"/דז ווילי/נטפליקס

2. מר רובוט

שם מקורי: Mr Robot
במצעד 2017: מקום 7
במצעד העשור: מקום 12
גוף שידור: USA (בישראל בסלקום tv, פרטנר TV ו-HOT)

עכשיו, שבוע אחרי ששודר פרק הסיום, אפשר לקבוע שמדובר ביצירה מושלמת. הסדרה של סם איסמעיל סיפרה על הקיום האנושי בעידן של חרדות חברתיות ובדידות, בעולם שהולך ונעשה טכנולוגי, כוזב, מתעתע ומנוכר. היום, עם סופה של הסדרה, זה ניכר אפילו יותר מאשר כשהתחילה ב-2015. אבל מה שהיה בה כל כך יפה, מעבר לעלילה המחושבת והמדוקדקת, הוא שהתעקשה כל העת לבקע את החרדות ואת הבדידות באמצעות קרני אור. למעשה, היה זה המטען הרגשי שהפך את כל היצירה המורכבת הזו לאפשרית. עומק תמידי של אנושיות, שהתבטא במאבק של הגיבור, אליוט אלדרסון (רמי מאלק), עם הבדידות שלו, ובאהבה שקיבל בקביעות מחבריו. מעטים צפו בסדרה הזו ככל שהתקדמה, אבל אין ספק שמי שימצא אותה מחדש צפוי לגלות את אחת הסדרות האמיצות והיפות של העשור.

מר רובוט, פרק אחרון. יח"צ,
עומק תמידי של אנושיות. "מר רובוט"/יח"צ

1. פליבאג

שם מקורי: Fleabag
במצעד 2016: סדרות שצריכות להגיע לישראל
במצעד העשור: מקום 3
גוף שידור: BBC (בישראל באמזון פריים וידאו)

הדרמה הקומית של פיבי וולר-ברידג' ב-BBC חזרה עם עונה שנייה, שלוש שנים אחרי קודמתה הנפלאה. לא הייתה שום סיבה לגעת ביצירה השלמה הזו, שנגמרה עם סוף סגור ויפה, ועצם הרעיון של המשך נראה שגוי, אבל התוצאה הייתה פלא - העונה השנייה מושלמת וטובה אפילו יותר מקודמתה. הפרקים החדשים העלו את הסדרה כמה דרגות למעלה. כבר מהפרק הראשון והמופתי שלה, המתרחש כולו בארוחת ערב משפחתית במסעדה, ועד האחרון שחותם את הסדרה באופן מושלם. לא בכדי היא גרפה שלל פרסי אמי מתחת לאפה של "Veep" בעונתה האחרונה, בכללן לסדרה הקומית הטובה ביותר. יצירה מצחיקה, מרגשת, ממוגגת. איזה כיף שהיה לנו אותה.

פליבאג עונה 2, פיבי וולר-ברידג'. יח"צ,
מושלמת. "פליבג"/יח"צ

עוד סדרות שאהבנו ב-2019 וכמעט נכנסו למצעד: הפשע: ג'יפסי רוז, קוברה קאי, דיקינסון, הקריסטל האפל, אליטה, טוני נולד מחדש, מלכוד 22, ורוניקה מארס, אימפולס, קרניבל רואו, ה-100, מתוק ומר, פה גדול, פילדלפיה זורחת, ריק ומורטי, סינגל מילפית, Sorry for Your Loss, Goliath, This Way Up, Limetown, Primal, AP Bio, Servant ועוד רבות.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully