לאחר בצורת ארוכה: ג'ק ניקולסון ישוב למסך ויככב בעיבוד אמריקאי ל"טוני ארדמן"
הכריזו עליו כפנסיונר, אבל ג'ק ניקולסון חוזר: השחקן הענק יגלם את דמות האב בעיבוד הוליוודי ל"טוני ארדמן", יצירת המופת הגרמנית שמועמדת לאוסקר. קריסטן ויג תככב בצדו
אבנר שביט
עורך מדור הקולנוע של וואלה! תרבות
אבנר שביט הוא עורך מדור הקולנוע של וואלה! תרבות ומבקר הקולנוע של האתר מאז 2010.
כל הכתבות של אבנר שביט
אור ירח: "מאחורי המספרים" הוא סרט מעניין וסימפטי, אך לא יותר מזה
הלהיט המפתיע שגם מועמד לאוסקר בקטגוריית הסרט, מתגלה כמעין שילוב של "משחק החיקוי" ו"העזרה". הוא פחות טוב מהם, ובכל זאת בהחלט שווה לצפות בו
"חי את הלילה" של בן אפלק הוא סרט פאתטי, יבש ומעיק
אחרי "באטמן נגד סופרמן: שחר הצדק", חוזר בן אפלק עם סרט משעמם עוד יותר, שהפעם גם ביים בעצמו - מותחן הפשע "חי את הלילה", בו הוא נראה כמו ילד עם תחפושת מרושלת במסיבת פורים
ג'ון הרט: טובה אשר ואקי אבני מספרים על חווית העבודה עם השחקן המנוח
שחקן הקולנוע הבריטי הספיק לפני מותו להצטלם לסרט אמריקאי בו כיכב כראש המוסד, ולסרט ישראלי בו הופיע בתפקיד קטן. אקי אבני והבמאית טובה אשר, שעבדו איתו עליהם, מעלים זיכרונות
לב סוער מאוד: ראיון עם אניה בוקשטיין על "לב שקט מאוד"
לרגל צאת סרטה "לב שקט מאוד", בו היא עושה את התפקיד הכי גדול ומאתגר שלה עד כה, אניה בוקשטיין מספרת על הסיוטים שתוקפים אותה מאז נקלעה לזירת הפיגועים בפריז, ומנגד מבהירה שאינה מפחדת מטרולים וירטואליים ותגובות של קיצוניים בכלל
למה צינזרו את סצנת הסקס הכי מפורסמת בקולנוע הישראלי?
גולשים שהזמינו את "חתונה מאוחרת" בשירות הסטרימינג של אמזון נדהמו לגלות כי סצנת הסקס הארוכה והמפורטת שלו נחתכה ממנו. "לא היה לי מושג, זה כאילו שכרתו ממנו איבר והפכו את הסרט לנכה", הגיב הבמאי דובר קוסאשווילי
ירח לא מלא: "אור ירח" סרט יפה ומיוחד, אך ההיסטריה סביבו עושה לו עוול
"אור ירח" עתיר המועמדויות לאוסקרים מצליח להציג בצורה עמוקה, מעמיקה ומפתיעה את סיפור התבגרותו של צעיר שחור הומוסקסואל, אך התקשורת והממסד באמריקה פמפמו אותו יתר על המידה
"הגיבורים של בוסטון" הוא דרמת פעולה אפקטיבית, פטריוטית ואנטי-איסלמית
הסיפור על מה שקרה לפני, בזמן ואחרי הפיגוע במרתון של בוסטון מוצג בצורה מעמיקה ומרתקת, אך גם כזו שמציגה את האיסלם באופן מכליל ומבזה
מאחורי המספרים: המנצחים, המפסידים והנתונים המעניינים לגבי המועמדויות לאוסקר 2017
ההכרזה של האקדמיה האמריקאית לקולנוע סיפקה לא מעט נתונים מעניינים, חלקם משמחים וחלקם מבישים. הנה כמה מהם
רונלד טראמפ: "המייסד" על מקדונלד'ס הוא סרט שגם הנשיא הנכנס יאהב
"המייסד" מציג באופן מהנה ומעניין את הסיפור מאחורי ההצלחה של מקדונלד'ס, אבל אין בו מספיק עוקץ והוא גם נטול כל ביקורת על הרשת ועל הקפיטליזם החזירי בכלל
אוסקר 2017: מי יהיו המועמדים והמועמדות לפרס?
אמנם השנה הזו הוכיחה כי הנבואה ניתנה לשוטים, ובכל זאת אי אפשר שלא לנסות לנבא מה תוליד הכרזת המועמדויות לאוסקר ביום שלישי הקרוב. ספוילר: כולנו נחיה ב"לה לה לנד"
בוקר טוב גותהאם סיטי: סיכום טקס ההשבעה של טראמפ
מה למדנו מן הנאום של טראמפ והדמיון שלו ל"עלייתו של האביר האפל", ולמה זה בכל זאת היה עדיף על חגיגה דמוקרטית עם אלטון ג'ון וג'ון סטיוארט
"שתיקה" של מרטין סקורסזה הוא יצירת מופת קשה לעיכול
לא קל לצפות ב"שתיקה", סרטו הטרי והאיטי של מרטין סקורסזה, שכולל סצנות עינויים ארוכות של כמרים, אך שווה לעשות זאת שכן מדובר בחוויה קולנועית ורוחנית ברמות הנשגבות ביותר
מקלחת זהב: מיקסטייפ עם מיטב סרבני דונלד טראמפ
אלטון ג'ון, סלין דיון, מובי ואמנים רבים נוספים דחו בשבועות האחרונים את ההזמנה להופיע בטקס ההשבעה של הנשיא הנבחר, אחרים אף טרחו להודיע שהם לא מתכוונים להגיע כלל. האזינו למיטב שירי הסרבנים
איך התפקיד הראשי הבוגר הראשון של אליאנה תדהר?
מרתון ההקרנות של בית הספר מעלה יציג שבעה סרטי סטודנטים, ובהם אחד שמעניק לאליאנה תדהר את תפקידה הראשי הבוגר הרציני הראשון וחושף אותה כשחקנית מצוינת ומבטיחה
סקורסזה על הצלב: לקראת "שתיקה", בחזרה ל"פיתוי האחרון של ישו" והסערה סביבו
עליית "שתיקה", אחד הסרטים הכי נוצריים של אחד הבמאים הכי קתולים שיש, היא סיבה טובה להיזכר ב"פיתוי האחרון של ישו" של סקורסזה, במהומה הציבורית שהתפתחה סביבו ובמה שאפשר ללמוד ממנה
תקלה בייצור: "יצורים ליליים" המדובר מרשים, אך לא מספק
בסרטו השנוי במחלוקת של טום פורד יש אלמנטים של אמנות ברמה הגבוהה ביותר, אך בסופו של דבר הוא לא מצליח להותיר חותם, גם בגלל המשחק הסולידי מדי של איימי אדמס וג'ייק ג'ילנהול
"בנאי היה יוצר מופלא שתמיד היה בשוליים של העשייה הגדולה"
מתי כספי הספיד את בנאי: "הייתה לו מוזיקה ייחודית". מירי רגב: "אני נפרדת ממך במילותיך שלך לך בדרך שאתה מכיר אל שער הרחמים שם למעלה". אבי נשר: "הוא היה אמן גדול"
שוברים שתיקה: "המרגל סנודן" חושף את האמת על הממשל האמריקאי, אך לא עשוי טוב
הסרט של אוליבר סטון על פי סיפורו של אדוארד סנודן הוא הכי אקטואלי שיכול להיות, אבל מבוים בסגנון שמזכיר פנטזיית ערפדים קיטשית או סדרת ריגול זניחה
"לא פה לא שם": ראיון עם מייסלון חמוד ושאדן קנבורה
לרגל עליית סרטן המדובר ועטור השבחים על חייהן של פלסטיניות בתל אביב, הבמאית מייסלון חמוד והכוכבת שאדן קנבורה הגיעו לאולפן וסיפרו איך הן משתמשות בקולנוע כדי לשבור את כל הכלים בחברה הערבית
אמונת המקשקש: "אמונת המתנקש" הוא סרט בלתי נסבל
כמו עיבודים קולנועיים קודמים למשחקי מחשב, גם " אמונת המתנקש" אינו צולח את המעבר למסך הגדול, ונוכחותם של מייקל פאסבנדר ומריון קוטיאר רק פוגעת בו עוד יותר
נפלו ברשת: למה אנחנו רואים יותר ויותר סרטים ישראלים סביב עולם הכדורגל?
בעבר יוצרים ויוצרות מקומיים העדיפו כדורסל, אבל בשנים האחרונות אנחנו חוזים ברצף בלתי פוסק של סרטים ישראלים בהם משחק הכדור העגול תפקיד מרכזי. למה זה קרה ואיך זה שעדיין קשה לגייס כסף להפקת הפרויקטים הללו?
"לא פה לא שם" הוא אירוע קולנועי
גם אם אינו מושחז עד הסוף, "לא פה לא שם", סרטה של מייסלון חמוד על שלוש פלסטיניות החיות בתל אביב, הוא לא פחות מאשר אירוע בקולנוע הישראלי ובתרבות המקומית בכלל
הנוסע השמנוני: "הנוסעים" הוא סרט סליזי ושפל המשפיל את ג'ניפר לורנס
בצדק שחטה התקשורת האמריקאית את "הנוסעים": כריס פראט וג'ניפר לורנס כריזמטיים, אבל הוא סרט נחות שאף מעז להתייחס בסלחנות למעשיים לא מוסריים נגד נשים
דור הפוסטינור: ריאיון עם הדס בן ארויה, יוצרת "אנשים שהם לא אני"
"אנשים שהם לא אני" הוגדר כדרמה הישראלית הכי קולעת שנעשה על דור ה-Y, והיוצרת שלה, הדס בן ארויה, הוכתרה כבמאית השנה. בריאיון היא מספרת על הקהל שמתפקע מצחוק בסצנות הסקס והצופה שראה בארנבת כאלגוריה לכיבוש והצייצן האלמוני שגם נתן לה את השם וגם בנה לה את הארון
הסיפור של אובמה: שני הסרטים הטריים על נעוריו של הנשיא היוצא מספקים לתקופתו הקשר חברתי מרתק
רגע לפני תום כהונתו של אובמה, יצאו בפורמט ביתי שני סרטים עלילתיים ארוכים טריים על צעירותו. הם לא מופתיים, אבל משכילים להעניק לסיפור שלו קונטקסט מאיר עיניים
2016 היתה הגרועה מכולן? בחזרה לשנים האיומות לא פחות
מדורי התרבות ברחבי העולם מסכמים את 2016 כשנה הגרועה בהיסטוריה המודרנית, אבל האם זה באמת כך? חזרה לחמש שנים שהיו לא פחות עגומות ומדכדכות
"מיס סלואן": הסרט שמסביר למה המפלגה הדמוקרטית הפסידה את הבחירות
"מיס סלואן", בו מגלמת ג'סיקה צ'סטיין לוביסטית נכלולית, הוא סרט כושל קולנועית, אבל הצפייה בו מבהירה למה כל כך אמריקאים איבדו אמון במערכת הפוליטית
לזייף: "לשיר" הוא סרט אנימציה מאכזב וסתמי
השילוב בין חיות ומוזיקה הבטיח רבות, אבל "לשיר" לא עונה על הציפיות ומתגלה כסרט משעמם, שלכל היותר יגייס עוד מועמדים עתידיים לתוכניות ריאליטי מוזיקליות
מרגיש כמו נצח: כמה סצנות טובות היו בסרטים המייגעים של השנה?
"באטמן נגד סופרמן", "אליס מעבר למראה", "וורקראפט" וסרטים רבים נוספים, שברו השנה שיאים בפער שבין אורך היצירה לרגעי הקולנוע הסבירים ששולבו בה. מדריך למזפזפים