פסטיבל דוקאביב 2016: מה כדאי לראות?
מתנחלים או נמלים? נועם חומסקי או דב יודקובסקי? סטיב ג'ובס או חנוך לוין? לא משנה מה אתם מחפשים, לפסטיבל דוקאביב יהיה מה להציע לכם. מדריך הצפייה המלא
אבנר שביט הוא עורך מדור הקולנוע של וואלה! תרבות ומבקר הקולנוע של האתר מאז 2010.
מתנחלים או נמלים? נועם חומסקי או דב יודקובסקי? סטיב ג'ובס או חנוך לוין? לא משנה מה אתם מחפשים, לפסטיבל דוקאביב יהיה מה להציע לכם. מדריך הצפייה המלא
אחרי כל הפרסים, ההתבטאויות והמהומות, "ג'נקשן 48" של אודי אלוני עולה לאקרנים, ואלוני מצנן מראש את מי שהולכים להתנפל עליו שוב. "יאללה, תרגיעו - זה פאקינג סרט על ערבים, לא על יהודים"
במקום להקרין בפעם האלף את אותם סרטים, חבל שערוצי הטלוויזיה והסינמטקים לא מציגים כאן את "הוא חזר" הטרי, המזכיר לנו איך היטלר עלה לשלטון ולמה הוא עלול לשוב
בסרטים כמו "ללכת על המים" ו"הדירה", הנאצים או הצאצאים שלהם עמדו במרכז העלילה, אבל בקולנוע הישראלי העכשווי, בניגוד לזה האירופאי, הם כבר כמעט לא נוכחים. למה זה קרה?
כשהן התחילו כולנו היינו בעדן, אבל ככל שהשנים חלפו וההמשכונים הפכו גרועים יותר ויותר הבנו שטעינו. מ"מלתעות" ועד "שודדי הקאריביים", דברים שלא היינו רוצים לקבל עוד מהם לעולם
ג'סיקה צ'סטיין נפלאה כתמיד, סצנות הקרב לא רעות והתלבושות מרהיבות, אבל ככל ש"הצייד: מלחמת החורף" מתקדם, כך מתברר עד כמה הוא מופרך ומיותר
הוא ביים סרטים, שיחק בהם וכתב להם פסקולים, וגם כשלא - הקולנוע והטלוויזיה השתמשו בו, בדמותו ובשיריו. תזכורת למורשת של פרינס במסך הגדול והקטן
תום לי-זיגלמן היתה עדה לסיפור על הטרדות מיניות במהלך שירותה בצה"ל, ועכשיו עושה מכך סרט. האם בקרוב נזכה לראותו מתחיל בסיבוב פסטיבלים?
לאחר שנים ב"ארץ נהדרת" ובלהיטים טלוויזיוניים אחרים, הבמאי רועי פלורנטין הגשים חלום ויצר קומדיה באורך מלא - "ילד טוב ירושלים". לרגל עלייתה לאקרנים הוא מתעקש שיש פה מקום לקולנוע שמח, ומסמן את המטרה הבאה - סרט של "ארץ נהדרת"
ההכרזה על המשתתפים במסגרת "שבועיים של הבמאים" בקאן החלה במחווה לזכרה של רונית אלקבץ, והמשיכה בהכרזה על הכללתו של הסרט הישראלי הקצר "הבת של הכלה"
בחייה הקצרים מדי, אלקבץ הספיקה לרשום את עצמה באותיות זהב בדברי הימים של הקולנוע המקומי ולהיות בשר מבשרו, חלק בלתי נפרד ממנו. אבנר שביט סופד לענקית
פסטיבל דוקאביב חשף היום את הסרטים שיוצגו במסגרת הבינלאומית שלו, וכרגיל לא איכזב: גם השנה יציג תפריט גדוש בכל טוב
"שבוע ויום", סרטו הראשון של אסף פולונסקי, בכיכובו של שי אביבי, התקבל למסגרת "שבוע המבקרים" בפסטיבל קאן. גם סרט חדש באורך 40 דקות של נדב לפיד יהיה שם
הוא אמנם נשמע כמו עוד קומדיית בורקס שגרתית, אבל "המשפחה הפרסית שלי" הצרפתי-איראני מתגלה דווקא כביוגרפיה משפחתית אישית ומקסימה
אמנם על פניו הוא נראה כעוד פורנו אוכל פולקלוריסטי, אבל הסרט היפני הטרי "אן" מתגלה כהרבה יותר מזה, וגם בלי גודש תבלינים, מצליח למצוא טעם בחיים
הגרסה החדשה של "ספר הג'ונגל" משתמשת בחידושים טכנולוגיים כדי להציג את החיות השונות באופן אמין ומשכנע שגורם לצופים להרגיש שהם מטיילים בספארי, אבל הסרט נפוח ובומבסטי שלא לצורך
"מעבר להרים ולגבעות", סרטו החדש של ערן קולירין ("ביקור התזמורת") יערוך את הבכורה העולמית שלו בפסטיבל קאן, כמו גם "עניינים אישיים", עבודת הביכורים של מאהא חאג' אסל. עוד בפנים: החדשים של ספילברג, אלמודובר ורבים אחרים
סרטים מארצות הברית, מבלגיה ומישראל; באנימציה ועם שחקנים בשר ודם; כאלה שהילדים הם רק תירוץ כדי ללכת אליהם וכאלה שהמבוגרים יישנו במהלכם - מה יש לראות בקולנוע בפסח? המדריך השלם
לרגל הפצת סרטו "המשפחה הפרסית שלי" בישראל, הקולנוען הצרפתי קאירון, שמוצאו איראני, מסביר למה היה לו חשוב להפיץ כאן את הסרט למרות חוסר הסכמתו עם הממשלה, ולמה הוא שם זין על המבקרים שלו
סרט התעודה המדובר "פרינסס שואו" יכול היה להיות מעט עמוק והגון יותר, אבל הוא מצליח לדבר לאוזניים, הלב והמוח, ועוד ילמדו אותו בשיעורים על ניו מדיה ויחסים בין אנשים בכפר הגלובלי
לרגל הפצת סרטו "מסייה שוקולד", שמתחקה אחרי ההיסטוריה של הגזענות כלפי שחורים בצרפת, הבמאי רושדי זם מודה שהופתע מן היחס הדומה כלפי המזרחיים בישראל, ומתאכזב הן מהמצב הפוליטי והן מהמצב התרבותי כאן
בסוף השבוע הקרוב יירד מן האוויר MGM, שתיפקד בעצם כמעין מיני-סינמטק טלוויזיוני. פרידה מן הערוץ יוצא הדופן, שלא היה וגם לא יהיה כמוהו
מאוסטרליה לישראל, מניו זילנד לאל.איי - 12 קטעים מן העת האחרונה, חלקם משמחים וחלקם מדכדכים, אבל כולם של כישרונות גדולים
גרסת הבמאי של הסרט הישראלי הגרוע בכל הזמנים מגיעה לאחר ארבעה עשורים, כמו גם האתר שכולנו התפללנו לבואו כל החיים. וגם: למה הסיפור של נטפליקס ו"הנסיך הקטן" כל כך משמעותי לעתיד של התעשייה כולה?
אומרים שטבע האדם רע מנעוריו, אז רק טבעי שנריע לאנשים שלקחו את הרוע שלהם לפסגה. הם מתוחכמים, חסרי פשרות, מגלומנים ובעיקר יודעים שהם המסמר של המסיבה. עם כל הכבוד להמן, יש נבלים שבאמת ראויים ליום חג משלהם
הרבה פחות מבריק מ"זוטרופוליס", המתחרה הגדול שלו בפורים, אבל עדיף על רוב סרטי האנימציה האחרים - "קונג-פו פנדה 3" ממשיך ליהנות משירותיו של הגיבור הקולנועי הכי חמוד בסביבה
לאחר "ספוטלייט", מגיעה דרמה נוספת על התקשורת האמריקאית, "אמת". גם הפעם הסיפור חשוב ורלוונטי, אבל במקרה זה, העשייה הרבה פחות מוצלחת
אחרי "שש פעמים", רועי ניק מככב בסרט נעורים נוסף שלא מפחד להסתכל למציאות בפנים, "עמק". בריאיון, הוא מודה שבעקבות הצילומים הלך עם אבן כבדה על הלב במשך חודשים
דפרדייה והופר, ליה ואדל, טרור וגזענות ובעיקר כמה סרטים לא רעים בכלל - המלצות לקראת פסטיבל הקולנוע הצרפתי, שייפתח בסוף השבוע הקרוב
כשהמשכון מגיע עשור וחצי לאחר הפרק הקודם, ברור שאין מה לפתח ציפיות - ובכל זאת, מפתיע עד כמה "זולנדר 2" מיותר ומביך