האפיקומן מאיראן: "המשפחה הפרסית שלי" הוא אחת ההפתעות הנעימות של האביב הקולנועי
הוא אמנם נשמע כמו עוד קומדיית בורקס שגרתית, אבל "המשפחה הפרסית שלי" הצרפתי-איראני מתגלה דווקא כביוגרפיה משפחתית אישית ומקסימה
אבנר שביט
עורך מדור הקולנוע של וואלה! תרבות
אבנר שביט הוא עורך מדור הקולנוע של וואלה! תרבות ומבקר הקולנוע של האתר מאז 2010.
כל הכתבות של אבנר שביט
חביתיות או לא להיות: "אן" משתמש בפנקייקס יפניים כדי להציג סיפור אנושי גדול ומרגש
אמנם על פניו הוא נראה כעוד פורנו אוכל פולקלוריסטי, אבל הסרט היפני הטרי "אן" מתגלה כהרבה יותר מזה, וגם בלי גודש תבלינים, מצליח למצוא טעם בחיים
מידרדר מרגע למוגלי: "ספר הג'ונגל" מפעים חזותית, אבל בתוך הקנקן אין כלום
הגרסה החדשה של "ספר הג'ונגל" משתמשת בחידושים טכנולוגיים כדי להציג את החיות השונות באופן אמין ומשכנע שגורם לצופים להרגיש שהם מטיילים בספארי, אבל הסרט נפוח ובומבסטי שלא לצורך
פסטיבל קאן 2016: ישראל חוזרת לתחרות הרשמית - ופוגשת שם את גדולי הבמאים והכוכבים
"מעבר להרים ולגבעות", סרטו החדש של ערן קולירין ("ביקור התזמורת") יערוך את הבכורה העולמית שלו בפסטיבל קאן, כמו גם "עניינים אישיים", עבודת הביכורים של מאהא חאג' אסל. עוד בפנים: החדשים של ספילברג, אלמודובר ורבים אחרים
פסח 2016: לאילו סרטים לקחת או לשלוח את הילדים בחג?
סרטים מארצות הברית, מבלגיה ומישראל; באנימציה ועם שחקנים בשר ודם; כאלה שהילדים הם רק תירוץ כדי ללכת אליהם וכאלה שהמבוגרים יישנו במהלכם - מה יש לראות בקולנוע בפסח? המדריך השלם
האיראני האירוני: במאי "המשפחה הפרסית שלי" מסביר למה השתמש בהומור כדי להציג את הטרגדיה המשפחתית והלאומית
לרגל הפצת סרטו "המשפחה הפרסית שלי" בישראל, הקולנוען הצרפתי קאירון, שמוצאו איראני, מסביר למה היה לו חשוב להפיץ כאן את הסרט למרות חוסר הסכמתו עם הממשלה, ולמה הוא שם זין על המבקרים שלו
הנסיכה הקסומה: "פרינסס שואו" מציג סיפור מרגש, תכנים רלוונטיים וגיבורה מקסימה
סרט התעודה המדובר "פרינסס שואו" יכול היה להיות מעט עמוק והגון יותר, אבל הוא מצליח לדבר לאוזניים, הלב והמוח, ועוד ילמדו אותו בשיעורים על ניו מדיה ויחסים בין אנשים בכפר הגלובלי
זם הזועם: ריאיון כועס עם רושדי זם על "מסייה שוקולד", גזענות והמצב הפוליטי המזוויע
לרגל הפצת סרטו "מסייה שוקולד", שמתחקה אחרי ההיסטוריה של הגזענות כלפי שחורים בצרפת, הבמאי רושדי זם מודה שהופתע מן היחס הדומה כלפי המזרחיים בישראל, ומתאכזב הן מהמצב הפוליטי והן מהמצב התרבותי כאן
עיניים גדולות 52: פרידה מערוץ הסרטים הכי מטורף ומטריף שהיה בארץ
בסוף השבוע הקרוב יירד מן האוויר MGM, שתיפקד בעצם כמעין מיני-סינמטק טלוויזיוני. פרידה מן הערוץ יוצא הדופן, שלא היה וגם לא יהיה כמוהו
בחור עם אוזניות 10: תריסר קטעים משובחים מהזמן האחרון
מאוסטרליה לישראל, מניו זילנד לאל.איי - 12 קטעים מן העת האחרונה, חלקם משמחים וחלקם מדכדכים, אבל כולם של כישרונות גדולים
עיניים גדולות 51: הסרט לו חיכינו ארבעים שנים, האתר לו חיכינו כל החיים והמהפכה העתידית של נטפליקס
גרסת הבמאי של הסרט הישראלי הגרוע בכל הזמנים מגיעה לאחר ארבעה עשורים, כמו גם האתר שכולנו התפללנו לבואו כל החיים. וגם: למה הסיפור של נטפליקס ו"הנסיך הקטן" כל כך משמעותי לעתיד של התעשייה כולה?
רשע הכרחי: נבלים שאנחנו אוהבים לשנוא
אומרים שטבע האדם רע מנעוריו, אז רק טבעי שנריע לאנשים שלקחו את הרוע שלהם לפסגה. הם מתוחכמים, חסרי פשרות, מגלומנים ובעיקר יודעים שהם המסמר של המסיבה. עם כל הכבוד להמן, יש נבלים שבאמת ראויים ליום חג משלהם
דב חנין: "קונג-פו פנדה 3" מבסס את מעמד הפנדה הקולנועי כגיבור תרבות של היפסטרים
הרבה פחות מבריק מ"זוטרופוליס", המתחרה הגדול שלו בפורים, אבל עדיף על רוב סרטי האנימציה האחרים - "קונג-פו פנדה 3" ממשיך ליהנות משירותיו של הגיבור הקולנועי הכי חמוד בסביבה
האמת כואבת: "אמת" מבוסס על סיפור משמעותי וחזק, אבל העשייה שלו פגומה וחורקת
לאחר "ספוטלייט", מגיעה דרמה נוספת על התקשורת האמריקאית, "אמת". גם הפעם הסיפור חשוב ורלוונטי, אבל במקרה זה, העשייה הרבה פחות מוצלחת
ניק אוף טיים: רועי ניק כפני הדיוקן העגום של הנוער הישראלי. ריאיון
אחרי "שש פעמים", רועי ניק מככב בסרט נעורים נוסף שלא מפחד להסתכל למציאות בפנים, "עמק". בריאיון, הוא מודה שבעקבות הצילומים הלך עם אבן כבדה על הלב במשך חודשים
עיניים גדולות 50: מה לראות בפסטיבל הקולנוע הצרפתי?
דפרדייה והופר, ליה ואדל, טרור וגזענות ובעיקר כמה סרטים לא רעים בכלל - המלצות לקראת פסטיבל הקולנוע הצרפתי, שייפתח בסוף השבוע הקרוב
הלבשה תחתונה: קומדיית האופנה "זולנדר 2" היא סרט ירוד ומביש בלי אף בדיחה מצחיקה
כשהמשכון מגיע עשור וחצי לאחר הפרק הקודם, ברור שאין מה לפתח ציפיות - ובכל זאת, מפתיע עד כמה "זולנדר 2" מיותר ומביך
עיניים גדולות 49: מי יזכה באוסקר 2017?
אף פעם לא מוקדם מדי: כמעט שנה לפני טקס האוסקר הקרוב, התקשורת האמריקאית כבר מסמנת את המועמדים המובילים לפסלון שיחולק ב-2017. הנה עשרת הבולטים שבהם
קליעה למטרה: "המטרה: לונדון" מציג מקסימום אקשן במינימום משאבים
מי שיצפה לספקטקל קולנועי ברחובות אירופה יתאכזב, כמו גם מי שיחפש משלים שרלוונטיים לדונלד טראמפ, אבל בדומה לקודמו, "המטרה: לונדון" מתגלה כמותחן פעולה רזה ומהנה
אלים יבשים: "מלחמת האלים" לא מוצלח במיוחד אבל גם לא מספיק גרוע כדי להיות טראשי
חוץ מילדים שלא נתנו להם להיכנס ל"דדפול", לא ברור מי בדיוק קהל היעד של "מלחמת האלים", שאינו מזיק אבל גם אינו מעניין במיוחד בשום צורה
קיא זה הכי אחי: "גרימסבי", קומדיית האחים המרגלים של סשה ברון כהן, היא מהסרטים הדוחים אי פעם
"גרימסבי", החדש של סשה ברון כהן, יכול היה להיות סתם עוד חיקוי של ג'יימס בונד, אבל הוא בוטה במיוחד, וגם מזמן שלל תענוגות לא צפויים לאנגלופילים
הטקס שלא נולד מחדש: הסנסציה המשמחת של "ספוטלייט" לא הצילה עוד טקס משעמם
האקדמיה האמריקאית לקולנוע הוכיחה כי היא עדיין מאמינה בעיתונאים ובניסים, אבל כל אחד בהוליווד מבין כי משהו בטקס חייב להשתנות
אוסקר 2016: "ספוטלייט" הדהים בסיומו של טקס היסטורי
הפרינט לא מת. הסרט על התחקיר ההיסטורי של הבוסטון גלוב זכה בפרס הגדול של הלילה: הסרט הטוב ביותר. "מקס הזועם: כביש הזעם" זכה ב-6 פרסי אוסקר, "האיש שנולד מחדש" זכה בפרס הבימוי. דיקפריו בפרס השחקן
הוליווד זה כאן: "טרמבו", על התסריטאי המהולל שנרדף בשל דעותיו הפוליטיות, הוא תזכורת היסטורית רלוונטית ואקטואלית
"טרמבו", בו בראיין קרנסטון מגלם את התסריטאי שהוקע מהוליווד בשל אהדתו לקומוניזם, אינו סרט מושלם בלשון המעטה, אבל שווה לצפות בו בגלל הרלוונטיות והאקטואליות שלו
בובה של לילה: "אנומליסה" מוכיח שגם עם אנימציה ובובות אפשר ליצור דיון חכם ובוגר בסקס ואהבה
"אנומליסה", סרט אנימציית הסטופ-מושן של צ'רלי קאופמן, הוא מצד אחד ייחודי ויפהפה, ומצד אחר עילאי ומתנשא
הבלתי נזכרים: נסו לזהות את הזוכים הפחות מוכרים של האוסקר
כולם זוכרים את הזכיות של "טיטאניק", ג'ניפר לורנס ומרטין סקורסזה, אבל אתם צריכים להיות באמת עכברי אוסקר כדי לזהות את הזוכים האלה
ישמור האל: "ההונאה" הוא עוד ביזיון מביך של אל פצ'ינו
"ההונאה" היה יכול להיות תענוג לחובבי מותחנים מיושנים, אבל הוא מטופש, מכוער, שונא נשים וצבוע, ומביך את אנתוני הופקינס ואל פצ'ינו שמתבזים בו בתפקידים קטנים
יחי המלכים כהן: "יחי הקיסר!" מוכיח עד כמה האחים כהן הם מאסטרים בעשייה קולנועית
"יחי הקיסר", המתרחש על רקע הוליווד של שנות החמישים, הוא לא מהגדולים של האחים כהן, אבל כן מהיפים שבהם, והצפייה בו היא חגיגה לעיניים
עיניים גדולות 47: החרם על ישראל הולך ומתהדק
למה המועמד הירדני לאוסקר נמכר לכל מקום חוץ מישראל, ולמה זו רק ההתחלה? ומה הלקח שלמדנו מן ההצלחה הקופתית של "אבוללה" והכישלון של "ארץ פצועה"?
עושים לינץ' ובוכים: "ארץ פצועה" הישראלי עשוי היטב ומותח, אבל גם יומרני, צדקני ובכייני
אין רגע משעמם ב"ארץ פצועה", הסרט הישראלי הטרי שעוקב אחר השלכות פיגוע בחיפה. אך מאחורי היומרות הביקורתיות שלו, מסתתרות בעיקר היתממות וצדקנות