כחודש לפני מותו של עמוס עוז, התפרסם עמו ריאיון מקיף בוושינגטון פוסט, שנכנס לדפי ההיסטוריה כאחת ההתבטאויות הציבוריות האחרונות שלו, בו דיבר על הדור הצעיר, עתידה של ישראל והסכנות העומדות בפני העולם
כלי התקשורת המובילים בעולם מבכים את מותו של עמוס עוז, שפטירתו זוכה לסיקור נרחב בזירה הבינלאומית. ההספדים מציינים הן את מורשתו הספרותית, והן את ההתבטאויות שלו נגד שלטון הימין ובעד פתרון שתי המדינות
"לזרו השמח", זוכה פרס התסריט בקאן ואחד הסרטים המוערכים של השנה, הוא יצירה קולנועית מיוחדת, מהסוג שכבר לא עושים היום וגם בעבר כמעט ולא עשו בכלל.
הלהיט המדובר "אקוומן" לא החליט אם הוא רוצה להיות סרט גיבורי-על או פארודיה על הז'אנר. ועם זאת, הוא מספק חווית צפייה חביבה ומדובר בשיפור ניכר לעומת התוצרים הקודמים של DC
ניקול קידמן זכתה למועמדות לגלובוס הזהב על הופעתה ב"הרסנית", המציג אותה כפי שמעולם לא ראינו - כדמות הרוסה לחלוטין, פיזית ונפשית. בריאיון, הבמאית קרין קוסמה מספרת על מה שהפתיע אותה בעבודה עם הכוכבת ועל הסצינה המינית הטעונה בהשתתפותה
"ליידי טיטי", סרטה של אסתי עלמו-וקסלר, עוסק בקהילה האתיופית בצורה שונה ממה שהיינו רגילים לראות עד כה. אחותה אלזה, המככבת בתפקיד הראשי, מספרת על הערבוב בין עבודה למשפחה, איפה נמצאת הגזענות האמיתית בחברה הישראלית ולמה לא תתקרב יותר לעמותות חברתיות
"שתיקה רועמת" מתאר כיצד קבוצה של תלמידי ותלמידות תיכון העזו להתקומם נגד משטר הדיכוי המזרח-גרמני בשנות ה-50. בריאיון, מספר הבמאי לארס קראומה למה הוא מעדיף לדבר על התקופה הזו ולא על מלחמת העולם השנייה, ומסביר למה כל אדם חייב לנקוט בעמדה פוליטית
מאות סרטים עלו כאן לאקרנים בשנה האחרונה. חלק מהם פיספסנו בזמן אמת, ורגע לפני סוף השנה, זו ההזדמנות לכפר על החטא, ולהתייחס בקצרה לשמונה מהם: שובר הקופות הדוחה, הלהיטים שהרוויחו זאת ביושר, הפנטזיות לכל המשפחה שמיועדות בעצם למבוגרים והמתנה שלא מפסיקה לתת
פורום המבקרים והמבקרות בישראל הפתיע והעניק ל"דרייבר" של יהונתן אינדורסקי, בכיכובו של משה פולקנפליק, שלושה פרסים - סרט השנה, תסריט השנה ושחקן השנה. ג'וי ריגר היא שחקנית השנה ו"רומא" הסרט הבינלאומי
"חיי כלב" עוסק בכמה דמויות שגורלותיהן מצטלבים דרך הטיפול בכלביהן, ועושה זאת בצורה נחותה. תצוגות המשחק איומות, התסריט עמוס קלישאות והבימוי ברמה של סיטקום משנות התשעים. בקיצור, אין סיבה לכשכש בזנב
"באמבלבי" מוגדר כסרט הטוב בסדרת "הרובוטריקים", אך למעשה לא קשור אליה. מדובר בפנטזיית התבגרות סטייל "אי.טי", רק עם דמות נשית בתפקיד הראשי. התוצאה מוצלחת בכל קנה מידה
יותר מחמישים שנה לאחר המקור, עולה למסכים "מרי פופינס חוזרת". בכל פעם שהוא מעז להתחצף ולהשתחרר, התוצאה נהדרת, אך רוב הזמן עוסק הסרט בשחזור ובמחזור, ועושה זאת באופן חיוור ומאולץ
מצד אחד, הקולנוע עשה ב-2018 צעד גדול קדימה עם הפריצה של נטפליקס, ומצד אחר גם צעד אחורה, עם הקאמבק של השחור לבן. וגם: איזה סרט לא קיבל ולו ביקורת חיובית אחת, עד כמה הקהל בישראל קופח ומי האב הקולנועי הלוהט של השנה?
בריאיון להוליווד ריפורטר, מספרת בבי כריסטינה אנגלהרט על היחסים שניהלה בנעוריה עם וודי אלן, שהיו לא חוקיים והתבססו על ניצול מתמשך, הובילו אותה לקיים מין בשלישיה בניגוד לרצונה ובסופו של דבר תוארו בצורה שקרית ב"מנהטן" פרי עטו
אם "אהבה מריקוד ראשון" היה צרפתי או הוליוודי, אולי לא היה בו ערך, אבל בזכות מגע היד הבריטי, השנון והקסום שניכר בכל שנייה ושנייה שלו, אפשר לסלוח לו על כל הקלישאות הצפויות
"סיבוב שני" היה אמור להעניק הזדמנות שנייה לג'ניפר לופז ולקמבק אותה קולנועית, אבל הוא עושה עלינו סיבוב עם התפנית העלילתית הגרועה של השנה, והופך למלודרמה דביקה, סרת טעם ולא משכנעת
פסטיבל 48 מ"מ, הידוע בכינוי "פסטיבל הנכבה", עורך מחווה למישל חלייפי, מגדולי הבמאים הפלסטינים אי פעם, שהגיע לארץ לרגל האירוע. בריאיון, הוא מסביר מדוע לא הסכים שסרטיו יוקרנו בסינמטק ולמה היהודים מעניינים את העולם רק בגלל נוכחותם באזור
את רומא לא בנו ביום אחד, ואת הסרט הזה לא תשכחו אף פעם: "רומא" המדובר של אלפונסו קוארון אכן מתגלה כיצירת מופת על-זמנית, ואף שהוא זמין גם באולמות וגם בנטפליקס, עדיף לא להתעצל ולרוץ לראותו כמו שצריך
שנה וחצי לאחר העיבוד המחודש של דיסני ל"ספר הג'ונגל", מגיעה גרסה חדשה נוספת המשלבת בין אפקטים ממוחשבים ושחקנים בשר ודם, אך הפעם עלתה ישירות בנטפליקס בקול ענות חלושה, ואפשר להבין למה: הצפייה בה היא חוויה מוזרה ולא נעימה במיוחד
המהדורה הדרומית של פסטיבל דוקאביב יצאה לדרך בירוחם ותימשך עד יום שלישי. בתפריט: שלל בכורות מקומיות מסקרנות של סרטים תיעודיים
דיוויד תומפסון, אחד המפיקים המובילים בטלוויזיה ובקולנוע הבריטי, לקח הפסקה מצילומי מיני-סדרה חדשה עם הלן מירן לטובת ביקור בכנס של איגוד המפיקים בישראלי. בריאיון, הוא מדבר על הערצתו לסדרה המקומית ומגלה סודות מאחורי הקלעים של הצלחותיו וכישלונותיו
לא תמצאו ברוטן טומטוז מילה רעה אחת על "ספיידרמן: ממד העכביש", ואמנם הוא מסרטי האנימציה/גיבורי העל המרהיבים שנראו - אבל הוא גם זחוח, מתחכם, מייגע ושמרני, והצפייה בו מובילה למיגרנה ומשאירה טעם מר למדי
"פרא", סרט התעודה הטרי ועטור הפרסים של yes דוקו, עוקב אחר בית חולים לחיות בר בספארי ברמת גן ועושה זאת בצורה שתמיס ואז תשבור את לבכם, ותגרום לכם לרצות לעבוד כווטרינרים
הרבה קומדיות צרפתיות שהוקרנו בארץ בשנים האחרונות הוציאו שם רע לצרפת. "משפחה בהפתעה" היא ללא ספק העלובה שבהן, ולא ברור בכלל למה טורחים להציג אותה כאן
השמות של האנשים הללו ממש לא מוכרים בכל בית, אבל הם היו חלק משמעותי מהסיפורים, הלהיטים והתופעות של 2018, בארץ ובעולם. האם תצליחו להיזכר מי הם ובמה מדובר?
הישג גדול נוסף לעולם היצירה המקומית. הפעם מדובר בגרסה דוברת אנגלית שתופק לסדרה "אורי אלה", אותה יכתוב הסופר והתסריטאי הבריטי המהולל ניק הורנבי ויביים מארק ווב ("חיבור פשוט")
כמו "פלא" מן השנה שעברה, גם "פתאום משפחה" הוא דרמה הוליוודית על הורות, משפחות וילדים שמתקשים להתרגל למסגרת. זה קיטשי וזה מניפולטיבי - אבל זה גם מרגש להפליא, ומעורר השראה
באמצע שנות העשרים, עלה בווינה סרט נבואי בשם "העיר ללא יהודים" ומיד נעלם, עד שצץ כעת מחדש ויוקרן בפסטיבל הקולנוע היהודי בירושלים. צפייה בו מאפשרת לבדוק מדוע נעלם מלכתחילה, האם ואיך השפיע על היטלר ומה היה גורלו הלא ייאמן של אחד מכוכביו
סרט האנימציה המבוסס על ספרו של ד"ר סוס הוא מעשייה חביבה ועשויה היטב, שלא תלך כאן לאיבוד בתרגום: גם בגלל עבודת הדיבוב הטובה וגם כי הקהל הישראלי כבר מכיר היטב את כריסמס וחשיבותו
אחרי "קלרה הקדושה", "בטיפול" ו"שבתות וחגים", היוצר אורי סיון מכה שוב עם הסרט הייחודי והמרשים "הרמוניה". בריאיון, הוא מדבר על הליהוק המפתיע של יאנה יוסף, הקשר בין סבתו פורצת הדרך לטלי שרון, הנס של לוסי דובינצ'יק והזיכרון הבלתי נשכח מיצחק רבין
