גדלה בניינטיז ושרדה כדי לספר. תמיד מעוניינת בכוס תה
מצד אחד העונה השנייה של "המפקדת" הייתה עונה קשוחה ומתסכלת לרגעים, הרבה קרה וכמעט אף דמות לא נשארה סימפטית וקלה לעיכול. מצד שני, היא הרחיבה את עולמה בצורה שהפכה אותה לסדרת אנסמבל המזינה מערכת כוחות שרק נעשית יותר מורכבת, ותורמת גם לדרמה וגם לקומדיה
"בתולים" מגולל סיפור התבגרות של נער בערבה בשנות ה-90, ומלא בסמלים, הרהורים פילוסופיים ופסיכולוגיה, כמו גם בלא מעט רגעים אפלים ופרובוקטיביים ובמשחק נפלא של חן אמסלם. אבל לפעמים נדמה שהסיפור עצמו נפגע מעומס המסרים ומהתפניות המאכזבות בעלילה. שלושה כוכבים
מותו של הכוכב האהוב הכריח את מארוול לחשב מסלול מחדש בסרט "הפנתר השחור: ואקאנדה לנצח". אמנם הנוסחה הקבועה חוזרת על עצמה והמשל הפוליטי רחוק מלהיות מפותח, אבל בזכות צוות שחקנים נפלא ברובו ועבודה טכנית מרהיבה, הסרט השני בסאגה מתעלה על קודמו. שלושה כוכבים
"השתיקה", סרטו החדש של שמי זרחין, מחבר בין דרמה משפחתית ומותחן פוליטי קודר ובמרכזו טאלנט עצבני, אמו המסתגרת ותלמידו לשעבר שמטפס לצמרת בלי לומר דבר. לצד הרבה רגעים יפים ומשחק כובש, הוא מתאר את הצדדים ההרסניים והמרפאים של מילים ודממה כאחד. שלושה וחצי כוכבים
"בית הספר לטוב ולרע", המבוסס על ספר הפנטזיה באותו השם, מתרכז בבית ספר קסום לגיבורים ונבלים. עם דמויות קלושות, קלישאות שחוקות וטוויסטים שניתן לזהות מקילומטרים, אפילו השחקניות המעולות שלוהקו אליו לא מצליחות להציל אותו מעצמו. כוכב וחצי
היוצרים של "המפקדת", עטרה פריש וניר ברגר, כנראה הבינו היטב מה הקהל אהב בעונה הראשונה והביאו עוד - עוד לב, עוד מערכות יחסים מורכבות, עוד דמויות משנה גונבות הצגה ועוד רגעי אבסורד מהסוג שצה"ל מייצר כל כך טוב. למרבה המזל, הם לא עצרו שם
הביוגרפיה של יהודה בארקן לא נותנת למכובדות למנוע ממנה להתייחס להומור פלוצים; סרטו של דרור מורה מתחקה אחר מדיניות החוץ של ארצות הברית במשברים הומניטריים; "הגנן הראשי" סוחף אבל מסוגל ליותר; ו"המילה" מציגה סיטואציה טעונה בדייקנות עדינה. דיווח מפסטיבל חיפה
הפסטיבל בכרמל יצא לדרך עם "אל תדאגי יקירתי" שהבטיח רבות אך התגלה כמבולגן ומתסכל, והמשיך עם "בתולים", הבכורה הפרובוקטיבית של היוצר הישראלי המוערך, שכללה תצוגות משחק מרשימות. וגם: הסיפור המדהים של "למצוא את ריצ'ארד" ו"החליפה" שהפתיע בענק. דיווח מפסטיבל חיפה
הקומדיה השחורה "משולש העצבות", זוכת פרס דקל הזהב בפסטיבל קאן האחרון, מציגה תיאור מסויט של שיט תענוגות ברקע פערי מעמדות עצומים. זה סרט אכזרי עם תסריט מחוכם ומשחק מפואר, שכולל כמה מהסצנות המבריקות שתראו בקולנוע השנה, אבל גם כמה מהמגעילות ביותר. 3.5 כוכבים
"קריוקי", סרטו של משה רוזנטל, בוחן את החוויה הכל-ישראלית של סכסוך שכנים סביב מסיבת קריוקי ומטעין אותה ברגש ובמשמעות תוך עיסוק במושגים של זיוף ואותנטיות. זהו משל מלא רגש אך גם מעט אכזרי על חיים מוחמצים, שנהנה מהופעות ענק של ששון גבאי וריטה שוקרון. 4 כוכבים
הקומדיות הרומנטיות הטובות ביותר הן אלה שגם מצליחות להגיד משהו על אהבה ומערכות יחסים מעבר לשאלה עם מי הגיבור או הגיבורה יתחתנו, והסרט המביך "כרטיס לגן עדן", בכיכובם של שניים מהשחקנים האהובים ביותר בעולם, מצליח מקסימום לגמגם משהו על הצורך להקשיב ללב
"תא מספר 6" עטור השבחים מציג סיפור מסע קטן ואוורירי על ידידות ומשיכה מפתיעה בין שני אנשים שלא אמור להיות להם כלום במשותף, ובכל זאת מצליחים לחלוק קשת שלמה של רגשות זה עם זו. זה סיפור עם הרבה כאב, אבל ככל שהנסיעה מתקדמת - הוא מתמלא באהבת אדם
טום הנקס מתבזה בתפקיד ג'פטו, ג'ימיני קריקט עסוק בבדיחות דלוחות, השינויים החדשים מיותרים והשירים החדשים נשכחים. גם אם יש כמה נקודות אור בעיבוד החדש לקלאסיקה האהובה מ-1940, הן לא מספיקות כדי להפוך את הרימייק, שעלה בסופ"ש בדיסני פלוס, לסרט שבאמת מצדיק צפייה
אפילו עם פחות מאלף מילים, הפקה ארוכה ומסובכת, כישלון בקופות וסצינה אחת ששברה את ליבם של אינספור ילדים, העיבוד הקלאסי של דיסני לרומן אנטי-פשיסטי מאת סופר ציוני הפך לאחד מסרטי האנימציה המצליחים אי פעם. היום, בעידן משבר האקלים, המורשת שלו עומדת למבחן מחודש
