עם רפרטואר שירים שכולו להיטים, קירל נתנה אמש בתל אביב את הופעת חייה. הקהל, שנמהל בבנות עשר והורים, היה צמא למעט אסקפיזם - והזמרת סיפקה אותו במנת יתר. עכשיו זה ברור: לא רק שאין לה אקסים, אין לה גם באמת מתחרות
בהופעה בזאפה הרצליה, גם בהיעדרו של יענקל'ה רוטבליט, הלהקה הצליחה להפוך את המוזיקה למרחב של אמת בלתי מסוננת. דרך מילים שנכתבו לפני עשרים שנה אך מהדהדות את המציאות העכשווית, מתגלה כוחה של מוזיקת מחאה שאינה מפחדת להתעמת עם הזמן
בהופעה עם הפילהרמונית הוכיחה שירי מימון מדוע היא אחת הזמרות הגדולות בישראל בעשרים השנים האחרונות. עם קול עוצמתי שהדהד בהיכל מנורה וגרם לעור להתברווז למרות אקוסטיקה בעייתית, הדיווה מקריית חיים הגישה מופע מרגש שנע בין להיטיה הגדולים לקטעים ממחזות זמר
אחרי ששרדה מעגל של הרס עצמי, אפרת גוש חוזרת לעשות את מה שהיא נולדה לעשות. בהופעה חגיגית ומרובת אורחים בהאנגר 11, היא הוכיחה שלא שכחה דבר
17 שנה אחרי שמרד בדימוי של עצמו, שבן חזר אל אלבום המופת "עיר", שכולו שיר אהבה לעיר העברית הראשונה. לשמוע את השירים האלה ב-2025 זו לא נוסטלגיה, אלא קריאת תיגר על המציאות הקשה שבחוץ
עידן עמדי הגיע למופע עם מדינה שלמה מאחוריו. עם נתוני פתיחה כאלה אפשר רק להמריא, והוא אכן ריחף בחלל לעיני ששת אלפים מעריצים. בכינו, צחקנו, התרגשנו - וראינו איך עמדי משלים את משולש האמנים שמסמל את הזהות המוזיקלית של ישראל העכשווית
לסכם את אריק איינשטיין, או ליצור מחווה הולמת ומספקת שתקיף את הסיבות שהפכו אותו לענק של התרבות הישראלית ולא תסתפק בהדהוד של צל חיוור, זו משימה כמעט בלתי אפשרית. תזמורת המהפכה נענתה לאתגר - וניצחה אותו בצורה מבריקה
מופע ההצדעה "מעפר פורחת שושנה" הוכיח, בעזרת כמה מהזמרות הישראליות הגדולות בכל הזמנים, שהשירים של רחל שפירא הם ההיפך המוחלט של התקופה הנוראה הזאת: מרפאים, כנים ואנושיים
עם תזמורת של 15 נגנים ושחקני החיזוק עמיר בניון, דניאל וייס ואביב גפן, אחד מענקי המוזיקה הישראלית הרעיד את מיתרי הקול וצמרר את הקהל. אבל איך אפשר לא לשיר את "הלוואי"?
אנשים שאוהבים מוזיקה רואים הרבה הופעות. טובות יותר, טובות פחות, הרבה מהן נשכחות. יש מקרים בודדים שבהם אתה יודע: את הופעת האיחוד הזו של הכבש השישה עשר, שבה גם יהודית רביץ חזרה לבמות אחרי היעדרות של שנים, אתה לא תשכח
מכל המקומות, הרוקר הענק הגיע לבית האופרה למופע מהפנט, חולמני וצבעוני, שמדי פעם התכתב עם המציאות הקודרת. וכשהחבר ברי סחרוף הצטרף אליו על הבמה, הצופים לא יכלו עוד להישאר במושבים של האולם המכובד
אלפי ישראלים התכנסו בהיכל התרבות לחוות את "בחזרה לעתיד" בליווי התזמורת הפילהרמונית הישראלית, והוכיחו שהקסם של הסרט האהוב והפסקול האייקוני שיצר אלן סילבסטרי חזק היום כמו לפני 40 שנה. אל תהיו צ'יקן, הגיע הזמן לחזור לעתיד של 1985
ארז שילבה בהופעה את להיטיה מהאלבומים האחרונים לצד עיבודים אנלוגיים מפתיעים בליווי כלי מיתר ונשיפה. הזמרת, הנמצאת בחודש השמיני להריונה, הייתה על סף דמעות כשפנתה מהבמה האינטימית של הבארבי אל צופים ברחבי העולם - כולל איראן
יצירת המופת של סטיבן ספילברג זכתה להקרנה חגיגית, כשעל הפסקול המקורי זוכה האוסקר של ג'ון וויליאמס הופקדה התזמורת הפילהרמונית הישראלית. דורות של ישראלים שטפו את ההיכל, כשבסוף נראה שכל הצופים, מכל הגילים, לא יכלו לעצור את הדמעות אל מול היופי הטהור של המוזיקה
אסף אמדורסקי והאורחים הרבים נתנו הרבה כבוד לאביו המנוח של אסף, במופע מלוטש, עם ביצועים מבריקים של שירים מוכרים שחלקם לא נפלו מהמקור, ואפילו להפך. אלא שמהערב הזה נזכור דווקא את מה שקרה לפני המופע
"המלך" קם לתחייה: האוואטר הדיגיטלי של זוהר ארגוב, ש"הופיע" אמש בהאנגר 11 עם חברי "הפרויקט של רביבו", הוא מהפכה בעולם ההופעות החיות. עבור כל מי שגדלו על זוהר, זה רגע בלתי נשכח
לא רחוק משדה בוקר, הופעות מלהיבות של ברי סחרוף, כנסיית השכל, קורין אלאל ואחרים הציתו את המדבר. אהוד בנאי - הרוח החיה מאחורי כל זה - הציג בסוף הלילה חזון אופטימי על ישראל יפה יותר
על הבמה גבר שמתקרב לגיל 85, ונותן הופעה עם 32 שירים מכל התקופות. רק לקראת סוף המופע הוא מגיע ללהיטים הגדולים, כולל אחת הזעקות המפורסמות בתולדות הזמר העברי. מי שחושש שהגיל נותן בו אותותיו יקבל הפתעה לטובה. ואז הגיעה הצעקה מהקהל שהכניסה הכל לפרופורציות
בניגוד לאמנים אחרים, לאביהו אין שום מסר נראה לעין, חוץ מבואו נרים פה חפלה. הוא כל כך הרחיק את עצמו מהאני האמיתי שלו, שהוא מזכיר הרבה יותר את דדי דדון של אסי כהן, דמות שאין לה מהות מעבר להיותה ייצוג רגעי של טיפוס ישראלי עממי
מדי שנה לקראת האירוויזיון מזכירים לנו את הביצוע הבלתי נשכח של אילנית באירוויזיון הראשון שישראל השתתפה בו אי פעם. אמש, מול אולם סולד אאוט בהיכל התרבות, היא הוכיחה שגם רגע לפני גיל 77 היא עדיין אחת הזמרות הכי מרגשות שהיו פה - ובעיקר, הכי ישראלית
40 שנה אחרי שהחל את דרכו המוזיקלית, רמי קלינשטיין הופיע מול אלפים בהיכל התרבות תל אביב עם התזמורת הפילהרמונית הישראלית והוכיח שהיום - בדיוק כמו אז - הוא הכי ישראלי שיכול להיות, הכי מחובר לשורשיו הקלאסיים, והכי הפסקול של התקופה
בעוד הזמרת הפנומנלית רצתה לחגוג 40 שנה לאלבום "נגיעה אחת רכה", הקהל החל להבין את היקף הטרגדיה האיומה בגולן. בתוך הערב המבלבל הזה, הדבר הברור היחיד היה שכולנו זקוקים לחסד
שורה מפוארת של אמנים הגיעה כדי לבצע את שיריו של הזמר, שהלך לעולמו לאחר מאבק במחלת הסרטן. מי שציפה לערב מעונב ועצוב, גילה ערב מושקע ומלא כיף, כשרוח הכריזמה החד-פעמית של המנוח מרחפת גאה מלמעלה
21 שנה מאז הקמתה ועם אלבום שישי ביד, בלקן ביט בוקס הם עדיין מהרכבי ההופעות הטובים בארץ, שלא לומר הרכב ברמה בינלאומית שראוי להמשיך ולכבוש כל במה בעולם. בהנהגת מלך הגרוב תומר יוסף, סולן ההרכב והאורי גלר של ההיפ הופ, הם הרעידו את הבארבי למופע בלתי נשכח
מתי כספי חגג 50 שנה לאלבום הבכורה שלו במופע מיוחד בבית האופרה, בליווי תזמורת הקאמרטה. למרות בעיות סאונד והחלטות הפקה תמוהות, המוזיקה המופלאה והביצוע המדויק של כספי חיברו את הקהל ליופי הטהור של היצירה המוזיקלית, והוכיחו שהוא אחד הגדולים שהיו פה
עם שירים שמוקדשים לחטופים ולחללים, ו-30 אלף מעריצים לבושים בלבן, ההופעה הזאת נראתה כמו אירוע לאומי. היא גם הזכירה שוב עד כמה מדובר בפנומן יחיד מסוגו
טיילור סוויפט, כוכבת הפופ הגדולה בעולם, לא עצרה לרגע במופע ה-Eras בליון, שהותיר את הקהל מרותק לאורך 47 שירים ואנרגיה מתפרצת במשך שלוש שעות ורבע. עמית סלונים חווה יחד עם 70 אלף איש את אחת מיצירות המופת הגדולות של המאה ה-21, וחזר עם כאבים ברגליים והקלה בלב
כן, הייתה שם מוזיקה נהדרת (כרגיל); היו שם אורחים גדולים (אפילו שלמה ארצי); והיו שם כנראה הכי הרבה אנשים שאי פעם היו בהופעה של אביב גפן - שזה די מדהים כשלעצמו. אבל הדבר הכי גדול בהופעה אתמול היא עצם קיומה
כוכבת הפופ שבדיוק שברה את שיא ההשמעות לאלבום בספוטיפיי נמצאת בסיבוב הופעות ענק באירופה. לישראל היא לא תגיע כנראה בשנים הקרובות, וחבל. עמית סלונים נסע לראות אותה עם 20 אלף מעריצות בריטיות, וחזר עם דעה נחרצת: היא בכלל לא זמרת פופ, אלא רוקרית לכל דבר ועניין
משינה חזרה לקלאסיקות סבנטיז במופע נהדר בזאפה בפארק גני יהושע שגרם לנו לרקוד, לדמוע - ולהתרגש בלי הפסקה. אף להקה ישראלית לא תעלה פתאום מול 1,800 מעריצים שגדלו על "רני בפריז" ותיתן להם כמעט שעתיים של "סן פרנסיסקו על המים". עם משינה זה עובד. ועובד מעולה
