האלבום "עיניים שלי" של יהודה פוליקר, שפרץ לפני 40 שנה את הדלת לשילוב בין רוק למוזיקה יוונית, זכה למופע יובל נפלא בהיכל התרבות - בין "רוחות מלחמה" שנשמע כאילו נכתב היום לבין "כשתגדל" ש-2,500 איש שרו ביחד
עיריית תל אביב סירבה לאפשר מופע מוזיקה "לנשים בלבד", ושלחה את הזמרות הדתיות דין דין אביב ושרון רוטר לפצוח במאבק פוליטי בבית המשפט שנגמר בפשרה משונה. הזמרות טענו שהן "ניצחו", אבל האמת אחרת לחלוטין. בפועל היו גברים ביציע, ואפילו ברי סחרוף אחד על הבמה
המוזיקאי העצום אירח במופע חגיגי בקיסריה את איתי לוי, שולי רנד, נתן גושן ואחיו אבי בניון. הוא היה ונותר זמר מבצע ענק, אבל כמה החלטות אמנותיות שגויות פגמו באנרגיות ובזרימה של המופע
אניה בוקשטיין השיקה את אלבומה השלישי "ילדות גדולות" במופע מרגש בגריי תל אביב. בין בלוז נוגע ללב על אמהות ומשבר גיל, לבין דיסקו קליל ומסיבה רהבתנית עם רקדניות. השאלה הגדולה עכשיו היא לאן היא לוקחת את הקריירה המוזיקלית שלה מכאן
עידן עמדי היה מספיק חכם לזהות, שאם הוא ימשיך לשחק עוד ועוד על הקטע של ה"סופרמן", של החייל הגיבור המשתקם מפציעה הוא עלול להפוך רק לפוסטר של המלחמה ולאבד את המהות האמנותית שלו. אמש בפארק הוא הזיז את הפוסטר של הסופרמן הצידה, וחזר להיות עמדי האותנטי
המופע המשותף הראשון של קרן פלס ומירי מסיקה הוכיח שיש דברים שגדולים מסכום חלקיהם: 28 שירים, מש-אפים מהודקים ורגעים של קסם טהור שהפכו את השתיים לאורגניזם מוזיקלי אחד מול 7,000 צופים נלהבים
בלי גימיקים, בלי רקדנים ובלי צורך להוכיח כלום לאף אחד, בילי אייליש שבה ללונדון עם מופע חשוף, חכם ומרגש שמוכיח סופית: היא לא תופעה חולפת, אלא אמנית שבונה מחדש את הפופ מבפנים, בתנאים שלה. עמית סלונים טס לראות אותה בפעם השנייה בתוך שלוש שנים - והתאהב מחדש
ההופעה של אודיה בהיכל מנורה הייתה טובה. ניכר שהיא השתפרה מאוד ביכולות הווקאליות שלה. היא יציבה, לא מזייפת, משחקת עם העיבודים ומעניקה חיים לשירים שיוצאים מהאולפן אל הבמה, בלייב. עם זאת, היא גם חשפה במה היא באמת באמת טובה
האחים גלאגר עלו לבמה ואפשר היה לראות שהם ידעו בדיוק למה הם באים וכמה שהם מוכנים, כמו נפוליאון, לכבוש את האצטדיון בקרדיף אחרי 16 שנה. לקחתי לשם את דילן, אבל באתי קודם כל בגלל הזיכרונות שלי שהשירים האלה ליוו | מיוחד לוואלה
תזמורת המהפכה אירחה את המלחין לערב שהוקדש לללחניו לשירים של אברהם חלפי, דליה רביקוביץ' ועלי מוהר. זה מופע למתקדמים עם כוכבים מפתיעים, הכי רחוק שאפשר מהאיחוד של הכבש השישה עשר
ארבע שעות אחרי שמשינה ירדה מהבמה בקיסריה, העולם התהפך. ההופעה החגיגית לרגל 40 שנה לאלבום הראשון הפכה בדיעבד לרגע אופטימי אחרון לפני הסערה. יובל בנאי וחבריו הזכירו לנו למה הם עדיין מסוגלים להפוך קהל של 3,500 איש לנערי רוקנ'רול הצמאים לעתיד מתוק
"ממערב למזרח", המופע החדש של התזמורת האנדלוסית הישראלית אשדוד, יחד עם שלושת הווירטואוזים אבטה בריאון, עומרי מור ועזיז אוזוס, לא דיבר על שילוב - הוא היה השילוב הזה עצמו
יש רגעים נדירים, לא מתוכננים, לעתים מסוכנים - שבהם מישהו עולה על במה, ומחליט לא לעצור. לא כי הוא גיבור או משוגע. אלא כי יש שיר שצריך להישמע. אביב גפן שר את "גשם" והשתיק את האזעקה. גרפונקל לחש שברי פזמון כשבנו מחפה על כל תו. כולם, כל אחד בדרכו, סירבו לשתוק
המופע "Let's Dance" של ריטה עוטף את הקלאסיקות שלה בסאונדים אלקטרוניים ידידותיים. על אף שחלק מהעיבודים פחות מוצלח והמופע קצר מדי, בהאנגר 11 היא הוכיחה שהיא עדיין דיווה אמיתית עם להיטים שמעגנים אותה כמלכה היחידה של הפופ הישראלי
רבע מאה אחרי מותו, מאיר אריאל עדיין מצליח להביא לבמה אחת את שלום חנוך ומוש בן ארי, את נינט ודויד ברוזה. המופע האחרון לזכרו הוכיח שוב מדוע הפך למיתוס - משורר שבחייו לא זכה להכרה, ואחרי מותו הפך לאגדה. שיריו ימשיכו לחיות גם כשלא ידעו מי כתב אותם
מוניקה סקס חגגה שלושים שנה ל"פצעים ונשיקות" במופע שהפך את קיסריה למועדון רוק לוהט, עם שחר אבן צור שהוכיח שוב שהוא מהפרפורמרים המרשימים בסביבה, ותמהיל מושלם בין נוסטלגיה לחדשנות
עם רפרטואר שירים שכולו להיטים, קירל נתנה אמש בתל אביב את הופעת חייה. הקהל, שנמהל בבנות עשר והורים, היה צמא למעט אסקפיזם - והזמרת סיפקה אותו במנת יתר. עכשיו זה ברור: לא רק שאין לה אקסים, אין לה גם באמת מתחרות
בהופעה בזאפה הרצליה, גם בהיעדרו של יענקל'ה רוטבליט, הלהקה הצליחה להפוך את המוזיקה למרחב של אמת בלתי מסוננת. דרך מילים שנכתבו לפני עשרים שנה אך מהדהדות את המציאות העכשווית, מתגלה כוחה של מוזיקת מחאה שאינה מפחדת להתעמת עם הזמן
בהופעה עם הפילהרמונית הוכיחה שירי מימון מדוע היא אחת הזמרות הגדולות בישראל בעשרים השנים האחרונות. עם קול עוצמתי שהדהד בהיכל מנורה וגרם לעור להתברווז למרות אקוסטיקה בעייתית, הדיווה מקריית חיים הגישה מופע מרגש שנע בין להיטיה הגדולים לקטעים ממחזות זמר
אחרי ששרדה מעגל של הרס עצמי, אפרת גוש חוזרת לעשות את מה שהיא נולדה לעשות. בהופעה חגיגית ומרובת אורחים בהאנגר 11, היא הוכיחה שלא שכחה דבר
17 שנה אחרי שמרד בדימוי של עצמו, שבן חזר אל אלבום המופת "עיר", שכולו שיר אהבה לעיר העברית הראשונה. לשמוע את השירים האלה ב-2025 זו לא נוסטלגיה, אלא קריאת תיגר על המציאות הקשה שבחוץ
עידן עמדי הגיע למופע עם מדינה שלמה מאחוריו. עם נתוני פתיחה כאלה אפשר רק להמריא, והוא אכן ריחף בחלל לעיני ששת אלפים מעריצים. בכינו, צחקנו, התרגשנו - וראינו איך עמדי משלים את משולש האמנים שמסמל את הזהות המוזיקלית של ישראל העכשווית
לסכם את אריק איינשטיין, או ליצור מחווה הולמת ומספקת שתקיף את הסיבות שהפכו אותו לענק של התרבות הישראלית ולא תסתפק בהדהוד של צל חיוור, זו משימה כמעט בלתי אפשרית. תזמורת המהפכה נענתה לאתגר - וניצחה אותו בצורה מבריקה
מופע ההצדעה "מעפר פורחת שושנה" הוכיח, בעזרת כמה מהזמרות הישראליות הגדולות בכל הזמנים, שהשירים של רחל שפירא הם ההיפך המוחלט של התקופה הנוראה הזאת: מרפאים, כנים ואנושיים
עם תזמורת של 15 נגנים ושחקני החיזוק עמיר בניון, דניאל וייס ואביב גפן, אחד מענקי המוזיקה הישראלית הרעיד את מיתרי הקול וצמרר את הקהל. אבל איך אפשר לא לשיר את "הלוואי"?
אנשים שאוהבים מוזיקה רואים הרבה הופעות. טובות יותר, טובות פחות, הרבה מהן נשכחות. יש מקרים בודדים שבהם אתה יודע: את הופעת האיחוד הזו של הכבש השישה עשר, שבה גם יהודית רביץ חזרה לבמות אחרי היעדרות של שנים, אתה לא תשכח
מכל המקומות, הרוקר הענק הגיע לבית האופרה למופע מהפנט, חולמני וצבעוני, שמדי פעם התכתב עם המציאות הקודרת. וכשהחבר ברי סחרוף הצטרף אליו על הבמה, הצופים לא יכלו עוד להישאר במושבים של האולם המכובד
אלפי ישראלים התכנסו בהיכל התרבות לחוות את "בחזרה לעתיד" בליווי התזמורת הפילהרמונית הישראלית, והוכיחו שהקסם של הסרט האהוב והפסקול האייקוני שיצר אלן סילבסטרי חזק היום כמו לפני 40 שנה. אל תהיו צ'יקן, הגיע הזמן לחזור לעתיד של 1985
ארז שילבה בהופעה את להיטיה מהאלבומים האחרונים לצד עיבודים אנלוגיים מפתיעים בליווי כלי מיתר ונשיפה. הזמרת, הנמצאת בחודש השמיני להריונה, הייתה על סף דמעות כשפנתה מהבמה האינטימית של הבארבי אל צופים ברחבי העולם - כולל איראן
יצירת המופת של סטיבן ספילברג זכתה להקרנה חגיגית, כשעל הפסקול המקורי זוכה האוסקר של ג'ון וויליאמס הופקדה התזמורת הפילהרמונית הישראלית. דורות של ישראלים שטפו את ההיכל, כשבסוף נראה שכל הצופים, מכל הגילים, לא יכלו לעצור את הדמעות אל מול היופי הטהור של המוזיקה
