כותב על טלוויזיה, מוזיקה ותקשורת, או בקיצור - חי על התפר שבין ריאליטי ומציאות. הייטקיסט ביום, מוזיקאי בחלום.
הגיבורות של הדוקו-ריאליטי הן חרדיות חזקות ופורצות דרך, והסדרה מלאה בכוונות טובות וממלאת את הצופים באופטימיות ותקווה. אבל עריכה מרושלת ויחצ"נות עצמית גורמות לה לעייף משלב מוקדם מאוד, והנושאים המעניינים באמת שבהם היא הייתה צריכה לגעת - עולים רק בין השורות
השיר החדש והנוקב של האייקון הנערץ מפרק את הסטריאוטיפים של ההומואיות התל אביבית, אך העקיצה הלגיטימית שלו בנושא הפונדקאות וסכנת הניצול הטמונה בה עוררה כעס רב. בסופו של דבר, אם הקהילה הגאה רוצה לצמוח ולהתפתח - היא חייבת להיות הרבה יותר פתוחה לביקורת. דעה
"הנבחרות", סדרת הדוקו המספרת את סיפורן של הנשים בפוליטיקה הישראלית, עושה את מה שמצופה מטלוויזיה ציבורית: היא מעשירה, מעוררת מחשבה ודיון פתוח ועושה את כל זה באלגנטיות. ומי שיחפש שיסוי בין ימין ושמאל יגלה דווקא אחדות מפתיעה
המהלך שבו שני שפים יובילו כל נבחרת ב"משחקי השף" עשוי להביא עוד הרבה אקשן לתוכנית שהייתה זקוקה למתיחת פנים. אלא שיש סיכוי שמתיחת הפנים הייתה צריכה להיות אפילו גדולה יותר ולכלול את ביטול האודישנים כליל
הדוקו עטור השבחים "הנסיכה" מנסה להביא זווית חדשה לסיפור שסופר פעמים רבות כל כך, ועושה זאת באמצעות בניית פסיפס מרשימה ביותר שמציגה בצורה מזוקקת את האובססיה התקשורתית לדיאנה, כזאת שגורמת לצופים לחשוב על עצמם לא פחות מאשר על מושא הסרט. בנוסף: תום יער התבגרה
קשת 12 ויתרה על נדל"ן פריים טיים יקר לטובת סרט על אחד מאנשי חברת החדשות שלה. אמנם הכרנו כבר את הסיפור של רוני דניאל, אבל שווה להתעכב עליו שוב כדי להיזכר בממלכתיות שהייתה ואבדה
לריאיון ששודר במשבצת היוקרתית ביותר של חדשות 13 (למה, בעצם?!) הייתה יכולה להיות הצדקה רק אם הוא היה מעז לבקר לא רק את שוורץ אלא גם ובעיקר את התוכנית שבה היא השתתפה
יש משהו כמעט מיסטי בעובדה שדרמת הפשע, העוסקת במקרה רצח מזעזע בקהילה מורמונית אדוקה, מרגישה תזזיתית ועמוסה ובה בעת איטית ומעייפת. האם זה מגע ידו של נביא המורמונים שהתערב כדי לחבל בסדרה שמוציאה אותו כל כך רע, או סתם רצף של החלטות אמנותיות לא מוצלחות?
מפגש הזוגות מכל העונות היה פרק מהנה במיוחד כי הוא איפשר לנו יותר מאי פעם לשבת מהצד, לשפוט, לראות מי העלו קצת במשקל, מי הצליחו "להגשים" את עצמם ולהינשא ומי נותרו לבד. מה שכן, הוא גם הוכיח ש"חתונמי" צריכה לקחת קצת זמן על הספסל לפני שתחזור לעונה חדשה
מיוצרת כל כך מוכשרת היה אפשר אולי לצפות לגישה קצת יותר דיוואית או ריחוק מסוים, אבל LP מקפידה לעשות רק את מה שבא לה ואת מה שבא לקהל שלה לשמוע. אתמול באמפי רעננה היא גרמה לקהל שלם ליהנות מכריזמה חייתית ומשרשרת שירים מופלאה
למרות שהמתמודדים הם בדיוק מהסוג שתצפו לראות בתוכניות מהסוג הזה, בזכות עריכה מצחיקה ומבריקה וקומיקאית כמו ניקי גלייזר בתפקיד המנחה, "Fboy Island" לא נראית כמו שום ריאליטי שידוכים שראינו בעבר
"הנערה שבתמונה", דוקו הלהיט של נטפליקס, טווה את הסיפור המורכב על צעירה שנרצחה ודבר מותה חושף שלל אמיתות שומטות לסת, ועושה זאת במלאכת מחשבת וברגישות שנראית לא מובנת מאליה ביחס לסיפור עצמו
אפשר היה לשמוע את ההתרגשות בקולה של הדיווה האהובה, שחזרה לבמה מול עשרות אלפי מעריצים נלהבים בהייד פארק. בין רגעים של אופוריה המונית ורצף של שיאים מושלמים, השתכנענו: העולם צריך עוד הופעות של אדל
אם אסי עזר מרגיש בנוח להראות סרט משפחתי מול כל עם ישראל אז מי אנחנו שנוריד לו. השאלה היא מה גרם לאחראים על לוח השידורים בקשת לחשוב שיש הצדקה לשדר את זה בתשע בערב ולא לחכות למשל ל"ערב טוב עם גיא פינס"
אם נוריד את כל הקישוטים מעונת העשור של "מאסטר שף" ונתרכז ב'מנה' עצמה, לא הרבה השתנה כאן. השופטים והמתמודדים ממשיכים לתת את השטיקים הישנים שלהם - ואם אהבתם את זה עד היום אין סיבה שלא תיהנו; אם מעולם לא הייתם מעריצים, כנראה שגם עונה זו לא תהפוך אתכם לכאלו
הסדרות "שמי הלילה" ו"הנחש מאסקס" מצדיקות את עצמן פחות בשל סיפור מלהיב ויותר בזכות משחק מרהיב של ג'יי קיי סימונס וסיסי ספייסק בראשונה, וקלייר דיינס וטום הידלסטון בשנייה. כמו כדי להשלים את המסר של שתיהן, "השער לגן עדן" מזכירה את הסכנה הטמונה באמונה עיוורת
מאי ומשה מאמללים זה את זו אך משפט אחד גרם לנו להבין שיש להם סיכוי אמיתי, קטיה וליאור דביקים והצפייה בהם נהייתה בלתי נסבלת, והזוג החדש עידית ורפאל מכין לנו הרבה פרקים של שתיקות עצובות. בן בירון בראודה מסכם עוד פרק של חתונמי
בניגוד ליחס שמקבלים עשירים רבים בישראל, ב"הכרישים" תראו אנשים שעשו הון עצום מבלי שהם גוררים שיח של שנאה. וכאשר מישהו מצליח לחדור את מעטה הציניות של החמישייה ולקבל כמה ג'ובות מהונם העצום - הצופים בבית מתמלאים אושר כאילו קבוצתם זכתה באליפות
"משפחת שדה" (HOT) לא מסתמנת כקאלט שאנשים ידברו עליו עוד שנים וכנראה שלא תהפוך את גיבוריה למיליארדרים כמו הקרדשיאנס. מצד שני, יש בה משהו חם, נעים ומרגיע שמזכיר ביקור במסעדה ביתית טובה. לפעמים זה כל מה שצריך
אם באתם לסרט של אילה חסון על גל הירש כשאתם מאמינים שהפרקליטות עוסקת בתפירת תיקים והרחקת אישים מסוימים מהחיים הציבוריים - "קרב חייו" רק יחזק את תחושותיכם. אם כל הסיפור הזה נשמע לכם מופרך וקונספירטיבי לא תקבלו כאן שום הוכחה אחרת
יושב לו הצופה הממוצע וצריך לשמוע על ההתמודדות הנפשית של שי-לי שינדלר, המרגישה שהיא חייבת להזמין במסעדה את כל מי שהיא יושבת איתו כי ככה מצופה ממנה. גם כשהיא שואלת שאלות שלכאורה כיף להציץ על תשובותיהן, עמדתה לא מספיק ביקורתית כדי להניב משהו משמעותי
פורמט התוכנית השידוכים השערורייתית החדשה של נטפליקס מכניס את המתמודדים לדינמיקות חריגות כל כך עד שבמהרה תשאלו את עצמכם האם יש פסיכולוגים על הסט שמלווים אותם בתהליך, ולא רק במאים צמאים לדם, יזע ודמעות. אוקיי, בעיקר דמעות
קל להתייחס לדמות כמו אורטל בניסטי כאל קוריוז, העובדה שהיא מתבלת את הדיבור שלה במילים בספרדית (בהגייה ישראלית לגמרי ובלי שקיבלנו לכך שום הסבר) הופכת את הנוכחות שלה לקאמפית לגמרי. אז כן, היא קצת חיה בסרט, אבל מי אמר שזה רע?
העונה הזאת של "רוקדים עם כוכבים" הוכיחה איך לוקחים פורמט חבוט ועייף ובוראים אותו מחדש בדמות תוכנית הריאליטי הכי נהדרת על המסך, כזאת שמושכת מאות אלפי צופים מדי פרק מבלי לייצר שערוריות מלאכותיות. השופטים והמתמודדים היו מצוינים, אבל מעל הכול זרחה לוסי איוב
זה לא נאמר בשביל להעליב. "המתחזים" היא צפיית קאלט מרתקת שמרדדת עבור הצופים את נושא התחקיר, דוגלת ברצינות תהומית באדיבות המנחה חיים אתגר, ובגדול נראית לא פעם כמו פארודיה על תוכניות תחקירים. בנוסף: התוכנית "אולפן שישי" היא מתחזה בפני עצמה
דוד דביר רצה להחמיא לאלכס ונינה - ויצא שהעליב את שותפתו של אלכס; אלי מזרחי לא קיבל את הממו שהגענו לשלב שבירת הדיסטנס; מעין אדם ממשיכה לנהוג באופן לא פרופורציונלי; וגיא זו-ארץ מגיע לביקור בלתי ייאמן אצל המתחרה קשת 12. בן בירון בראודה מסכם חצי גמר שני
לא משנה משקלן או הסטטוס הזוגי שלהן, גם העונה הרווקות ב"אהבה חדשה" (רשת) מדברות קלישאתית שוטפת. כולן מחפשות את החבר הכי טוב שלהן, את החצי השני, את זה שירגישו לידו בנוח ויוכלו להסתובב לידו בבית בלי איפור. אלא שלמרבה הצער, הרווקות הן הבעיה הקלה יותר בתוכנית
יעל בר זוהר הגיעה לתחרות כדי להתמודד עם הדרך בה הקהל תופס את הנשיות שלה ונראה שהיא עושה עבודה מצוינת; השופטים עדיין מופתעים מכך שמישהי כמו עדי אשכנזי מסוגלת להיות גם מצחיקה ובוטה וגם נשית ופגיעה; ולוסי איוב לא חיכתה יותר מ-2 דקות עד שסיפור ויל סמית' הוזכר
פרק פתיחת העונה השלישית של "כפולים" אמנם צלע קצת עם לינגו של היי-טק, אבל בשאר המובנים הוא הזכיר למה הסדרה הזו כל כך אפקטיבית. היא נראית מעולה, ולא רק בסטנדרטים ישראלים, עם צילום מדויק ובימוי מצוין של סצנות האקשן
אלכס שטילוב ונינה רוקדים את דרכם לגמר, דוד לא מפחד לומר למעיין אדם הכול בפרצוף בלי חשש, עדי אשכנזי לא מפסיקה לחייך - ואוראל צברי חוטף הערה שמצליחה להביך גם את הצופים בבית. בן בירון בראודה מסכם עוד פרק של "רוקדים עם כוכבים"
