"הכוכב הבא" כל כך אחרת עכשיו. איכשהו, היא גרמה לי לבכות
תכנית הריאליטי של קשת 12 נראית עכשיו כמו הכלאה של תחרות שירה וערב יום הזיכרון. אירוויזיון זה אחלה, אבל לצערנו, המציאות הוכיחה שאם יש משהו אחד שתמיד יש לו ביקוש בישראל זה שירים עצובים
בן בירון בראודה
מבקר טלוויזיה ומוזיקה
כותב על טלוויזיה, מוזיקה ותקשורת, או בקיצור - חי על התפר שבין ריאליטי ומציאות. הייטקיסט ביום, מוזיקאי בחלום.
כל הכתבות של בן בירון בראודה
הסדרה על המשתכנזים הטריפה אותי מכעס. כשגלית דיסטל דיברה, בכלל השתגעתי
נראה שב"קרועים" רון כחלילי שוב לא מצליח להתגבר על הדחף שלו לחזור בכל כמה שנים אל העוול ההיסטורי שנעשה לבני עדות המזרח ולחטט בפצעים הישנים. גם הפעם, מלבד מרואיינים מצוינים, אין לו תובנות חדשות. יש לו דבר אחד: הוא בהחלט יודע איך לוחצים על הכפתור שעושה "בום"
"שיחה נכנסת" פותחת צוהר מרגש למוקדי ער"ן, "מנתחים" מחדשת בשדה רווי
בזכות שחזור נהדר ותסריטים מדויקים שמרגישים כאילו נכתבו לאחר היכרות עמוקה עם החומר, "שיחה נכנסת" מרתקת ונוגעת ללב. רק חבל שהיא לא מנסה להציג גם את החלקים הפחות מצליחים. לעומתה, "מנתחים" מעבירה את מכלול השיקולים והפחדים של המקצוע
"המטבח המנצח VIP": חיים לוינסון ומעיין אדם ייתרו את הנוכחות של שאר המשתתפים
הרעיון לא מקורי במיוחד והליהוק נראה כאילו נעשה על ידי AI של קשת, אבל "המטבח המנצח" פשוט עובדת. הרייטינג גבוה, הבאזז רוחש, ולמרות כל הפרסומות והתוכן השיווקי, הצפייה מהנה. זה כך לא מעט בזכות חיים לוינסון ומעיין אדם
מנת קרב: המלחמות על השולחן חנקו העונה את "בואו לאכול איתי"
מעריצי "בואו לאכול איתי" יודעים: חלק גדול מהקסם של הפורמט נמצא בניואנסים ובפערים בין הנימוס ההכרחי בקבוצה להשחרות מאחורי הקלעים. בעונה הזאת, עם כל עימות חזיתי שהתפרץ בעוצמה, התכנית האהובה הייתה הרבה פחות מהנה
"רוקדים עם כוכבים": הגמר היה מתוקתק ומתקתַק, לפעמים מדי, אבל גם אסקפיזם חיוני
כל ביצוע בערב גמר "רוקדים עם כוכבים" זכה לסופרלטיבים כמו פנטסטי, מושלם, בלתי נשכח, חד פעמי, יוצא דופן ומרגש והרקדנים כולם היו על אנושיים ובלתי יאומנים. כאילו, הבנו, זו תמונת מראה לשליליות שמסביב, אבל זה גם מתוק מדי. ולמרות זאת, היינו צריכים את זה
אפילו בערוץ 14 הבינו שצריך להתעלם מהסיפור המביש של אילה חסון
בחשיפה המגוחכת שלה על עמי אשד השוהה במלון מכספו הפרטי, עברה אילה חסון את גבול הטעם הרע גם של עצמה. האם הגיוני שתוכנית שלמה תעסוק במי שמתנגדים - או נחשבים כמתנגדים - לנתניהו?
כולנו רוצים צדק לרפאל, אבל זאת לא סיבה לנהוג בחוסר אחריות
יש לא מעט פערים בין מה שמתפרסם ברשתות החברתיות על דריסתו של הילד רפאל אדנה לבין מה שקבעו חוקרי התאונה. אלא שעיתונאים צריכים להיות נאמנים לעובדות, ולא להיגרר אחרי סנסציות. בחדשות 12 בחרו השבוע באופציה השנייה
"30 עם": תוכנית הראיונות עם ארז טל היא מופע מגלומניה של קשת
כבר משלב הרעיון "30 עם" נשמעת כמו מופע גדול של האדרה עצמית - החל מהפתיח של התוכנית שמדלג בין הלוגואים של קשת לאורך השנים, דרך נעימת הפתיחה שלה, שהיא אותה נעימה של קשת שאנחנו שומעים ביציאה לפרסומות ולפני החדשות, ועד התפאורה שמציגה את בניין החברה בתל אביב
הדוקו החדש של כאן 11 מבהיר לאן ישראל כנראה הולכת. זה פחד אלוהים
"טבריה מתחת לקו האדום" של כאן 11 משרטטת בצורה די מדויקת איך המאבק על עתידה של ישראל כיישות אחת או כשתי ישויות נפרדות עשוי להיראות. אם רוצים לחפש בסדרה תשובה לגבי איך תראה ישראל בעוד כמה שנים מהיום, לא בטוח שיש מקום לאופטימיות
גם אחרי צפייה ב"חשיפה", לא ברור לנו מה קרה באמת בין ליבי ליעקב נחימובסקי
ייתכן ומדובר בסכסוך גירושים מכוער מאוד או אולי יש כאן באמת אישה צעירה שניצלה בעור שיניה מגבר מתעלל. בכל מקרה, יש חשיבות לא מבוטלת לנראות של נשים חרדיות שיוצאות נגד החברה המיזוגנית אליה הן שייכות ומחליטות לקחת אחריות על החיים שלהן
לא הכול זה כסף: "שישה אפסים" הסתיימה בתזמון פשוט מדהים
גם אם היא הרגישה לפעמים יותר כמו חמש סדרות שונות מאשר פאזל אחד שלם, הסדרה המדוברת של כאן 11 סיפקה גם רגעים של אור, משחק מופתי של לאורה ריבלין ושלמה בראבא ובעיקר מבט מקורי: במקום לחגוג את העושר המובטח, היא עסקה בכסף רק בשביל לדבר על היומיום האפרורי
כשהיא בשיאה, אין עוד זמרת בארץ שיודעת להגיש כמו נינט טייב
האזנה לאלבום החדש של נינט, "קמתי לרקוד", חושפת שני קצוות: התהומות שאליהן צללה והאושר הגדול שהיא כנראה מרגישה היום. אם ויתרתם עליה בעבר או התקשיתם להתחבר למוזיקה שלה בשנים האחרונות - "קמתי לרקוד" הוא בדיוק הזמן לחזור וליהנות מנסיכת הרוק שתמיד ידענו שתהיה
"סילו": הסדרה הזו הפכה לאחת הפופולריות בתולדות אפל טיוי פלוס. לא פלא
דרמת המד"ב של אפל סובלת מכמה בעיות, כמו תעלומות רצח משעממות ומשחק חיוור של כוכבת הסדרה. למרות זאת, התעלומה הגדולה שבמרכזה מצליחה למשוך ולרצות לעבור מיד לפרק הבא, והנושאים שהיא מגניבה מתחת לפני השטח הם כאלה שקשה לא לקשור ביניהם לכאן ולעכשיו
הסדרה "גלאם" כל כך ליברלית ונאורה. חבל שאין בה שום דבר מקורי
הסדרה המדוברת החדשה של נטפליקס נראית כמו גרסה חיוורת ומשעממת של "השטן לובשת פראדה", שיש בה את כל הייצוגים הנכונים רק ששכחו לכתוב לה גם עלילה. במקום להיות הקאמבק של שחקנית אדירה כמו קים קטרל, היא רק גרמה לנו להתגעגע עוד לסמנתה ג'ונס מ"סקס והעיר הגדולה"
התחקיר של חיים אתגר היה מדהים ומרתק. בסופו נותרנו מעט נבוכים
כמעט כמו כל סיפור שחיים אתגר חתום עליה באחת התוכניות שלו, גם "הגרושה והבכיר" ששודר אמש ב"חשיפה" עשוי בצורה קולחת ומותחת, כזאת שגורמת לך להריץ קדימה את הפרסומות ולצפות בקשב רב, העניין הוא שלא ממש ברור איפה נמצא הפוקוס של התוכנית
הכוכבים של "מסמנים את סאנסט" איומים, אבל כל כך כיף להתנשא עליהם
בעונה השישית של "סאנסט" - הכלאה של סדרת דוקו-ריאליטי טראשית ואופרת סבון מטורללת של נטפליקס על סוכנות הנדל"ן לעשירים - ממשיכות המתווכות לכבס בחוץ את הכביסה הכי מלוכלכת שלהן. מעל הכול מדובר בגילטי פלז'ר כיפי, וכדי ליהנות מהשואו הזה - צריך לזרום עם הטירוף
המנונים מעצימים? רוב שירי הגאווה החדשים מעליבים את האינטליגנציה של חברי הקהילה
ב-2023, לא שנה מזהירה לקהילת הלהטב"ק בישראל, נשבר שיא במספר השירים שיצאו לחודש הגאווה. אלא שבהצפה הזו אין שום בשורה והיא כוללת שירים זוועתיים, ריקניים ורוויי קלישאות או כאלה שנשמעים כאילו נוצרו במחולל של בינה מלאכותית. כן נועה קירל, אנחנו מסתכלים גם עלייך
ה"סרט" על משה קצב: הבושה והחרפה שידבקו ברשת 13 לא יעברו בקרוב
קשה לומר שבסרט על קצב מופיע אפילו פרט אחד חדש על הפרשה, או משהו שמי מהמרואיינים לא אמר כבר עשרות פעמים בכל כך הרבה הזדמנויות שונות, כולל האנס עצמו. הכל רק מדגיש את הציניות המגעילה של רשת, שאורזת ריאיון ישן שנגנז לכדי סרט חדש המנסה לרכוב על הגל
"רוקדים עם כוכבים": נראה שגם העונה השנייה תעזור לנו להתמודד עם הקיץ
למרות שצריך לאמץ את הזיכרון כדי להיזכר מאיפה בכלל מוכרים כמה ממשתתפי העונה החדשה (כך שכוכבים הם לא), על אף שעדיף היה לחתוך את הנפילה המביכה של קים אור ולמרות הפרסומת הארוכה שתקועה לפני כל ביצוע, תוכנית פתיחת העונה של "רוקדים עם כוכבים" הזכירה שהתגעגענו
כששומעים מה דרוקר ורזי ברקאי אומרים על נועה קירל, ברור למה רשת 13 מתרסקת
מגיש "אזור בחירה" תהה בקול האם ה"זחילה על הרצפה" היא העצמה נשית, חבר הפאנל שלו רזי ברקאי אמר כי בהופעה של קירל "יש משהו דוחה". האמת? כאשר רואים את פאנל הבומרים הזה על דעותיו האנכרוניסטיות קל להבין מדוע אנשים בוחרים להתרחק מהמסך
"נעדרים: שאלה של חיים או מוות": מזמן לא ראיתי דוקו שחיבר אותי ככה אל גיבוריו
הסדרה של נטפליקס מנסה, ולרוב גם מצליחה, להיות דוקו-פשע סוחף, אבל גם דרמה עלילתית עם דמויות ראשיות חזקות שאנחנו חרדים לשלומן ותוהים מה קורה איתן אחרי שהפרק נגמר. אם מה שחסר לכם בדוקו-פשע זה חיבור רגשי, תמצאו אותו כאן בשפע
אם בערוצים רוצים שנצפה במהדורה שלהם, הם צריכים לשדר יותר כתבות כמו של יגאל מוסקו
יגאל מוסקו, מספר סיפורים מוכשר מאין כמותו, נסע לבקר את כלבת הים שעלתה על החוף ביפו ונכנסה לשינה עמוקה. קיבלנו כתבה מהממת שהעניקה לנו תחושה משכרת של נורמליות. כתבות כאלה יגרמו לנו לצפות במהדורה ולא סקרי המנדטים המיותרים והלא רלוונטים שמציגים לנו ללא הרף
עזבו שטויות, אם אתם אוהבים טלוויזיה מעולה - טוסו לעשות בינג' על "דנה קמה"
כמו הרבה סדרות דוקו ריאליטי, גם העונה הראשונה של "דנה קמה" (yes) הייתה סדרת מסע. גם מסע של דנה לעבר ההשלמה עם מעמדה הנוכחי אך גם מסע ארוך ומפרך ליצירת סדרה. למעשה, "דנה קמה" הצליחה להיות שתי סדרות שונות במקביל - שתיהן מופלאות, חכמות ומרגשות
נתן זהבי ישב כבוי ליד ספי עובדיה. שם הבנתי באיזו מציאות הזויה אנחנו חיים
העיתונאי הוותיק נתן זהבי הצטרף כמגיש אורח ל"המטה המרכזי" ומה שבלט יותר מכל הוא העייפות ששרתה עליו ועל התוכנית כולה. לצד זאת, כמה עצוב היה לראות אדם מבוגר וחכם כמו בועז ביסמוט מגמגם בחוסר חן את המסרים של הבוס
"שדכנות מודרנית": אני לא מעוניין בדייט שני עם הריאליטי החדש של נטפליקס
אחרי צפייה בכל פרקי העונה של דוקו-הריאליטי היהודי-אורתודוקסי "שדכנות מודרנית", מודרניות לא נראתה כאן. לא תמצאו כאן זיווגים להטב"קים כמובן או אפילו עיסוק בגזענות בקהילה לנוכח משודכת שאביה שחור. הכל פשוט נע על מי מנוחות משמימים ומתישים שגורמים להרגיש כל דקה
במדינה מתוקנת, במקום לדבר עם דנה ויס, אמו של הילד הטרנסג'נדר הייתה מדליקה משואה
מינדי לוין, שסיפורו של בנה רועי התפרסם בעקבות לחץ של הורים, רבנים ונבחרי ציבור לגרש אותו מבית הספר, הגיעה לחדשות השבת כדי לעצור את מחול השדים סביב משפחתה. זה היה ריאיון אמיץ, מחכים ובעיקר מרגש, שאי אפשר לנתק מהקרב שמתחולל כעת על זהותה של המדינה
טלי גוטליב הייתה דמות העונה של "ארץ נהדרת". מדהים שבמציאות גוטליב הייתה אף קיצונית יותר
זה לא ש"ארץ נהדרת" לא ניסתה לנשוך, אבל אם צריך לבחור דבר אחד שייחד את העונה העשרים של "ארץ נהדרת", זאת בוודאי העובדה שבניגוד לכללי הסאטירה היא הציגה גרסה מרוככת ושפויה יותר של המציאות
"מתחזה ניסה להפיל את נתניהו"? שוב "המתחזים" עקצה את צופיה
זה היה אמור להיות פרק של "המתחזים" שאף אחד מאיתנו לא ישכח: חשיפת ניסיון עוקץ של ראש הממשלה - לא פחות. אלא שמדובר באנקדוטה שהסתיימה במהירות ותפסה בקושי חמישית מהתוכנית. גם זה סוג של עוקץ: הפער בין ההבטחות של התכנית למה שמוצג בפועל רק הולך וגדל
"יהלומים": הסדרה של היוצרים הישראלים בנטפליקס לא בטוחה מה היא רוצה להיות
הסדרה החדשה של רותם שמיר ויובל יפת בנטפליקס מציגה שני קווי עלילה שהפערים ביניהם עצומים: אחד מהם נפלא והשני כל כך שטחי ומגוחך עד שהוא מושך את הכל למטה. למרות זאת היא שווה צפייה בזכות כמה דברים שנזקפים לטובתה