היגיינה זה לחלשים: 6 בני הזוג שגרמו לנו להתאהב מבעד למסך
מ"אנשים רגילים" עד "בחורה חדשה": מסע בין הדמויות הגבריות שכבשו את הלב הקולקטיבי. שישה גיבורי טלוויזיה וקולנוע שהפכו לסטנדרט הרומנטי של דורות שלמים, ולמה אנחנו מתאהבים בהם שוב ושוב
מבקר קולנוע וטלוויזיה, ומגיש ההסכת "בלוקבאסטר" בכאן תרבות
מ"אנשים רגילים" עד "בחורה חדשה": מסע בין הדמויות הגבריות שכבשו את הלב הקולקטיבי. שישה גיבורי טלוויזיה וקולנוע שהפכו לסטנדרט הרומנטי של דורות שלמים, ולמה אנחנו מתאהבים בהם שוב ושוב
בשיתוף מפעל הפיס, הכתבה הופקה בידי מחלקת שיתופי פעולה מסחריים של וואלה בהשתתפות מימונית של גורם חיצוני ופורסמה לאחר עריכה עיתונאית.
כשגילו שהיקר להם בחיים, הם קודם כל אמרו תודה. ואז החל המאבק. משפחות קטועי הגפיים של "חרבות ברזל" מדברות על הקשיים והניצחונות: אורלי, שבתה, איבדה את רגלה בפסטיבל הנובה, ומושי, שבנו איבד את רגלו בפעילות מבצעית
לסדרת הדוקו של קשת אין יומרות, אין אג'נדה - יש בה חבר'ה שאפשר לקטלג בעמודת ה"גיבורים", ואפשר לקטלג בעמודת ה"קורבנות", אבל "לוחמים" פשוט בוחרת להתייחס אליהם כאל בני אדם. וזאת תמיד הבחירה החכמה ביותר. אלא שאי אפשר באמת לספר על המלחמה הזאת בפריזמה צרה כל כך
"המורה לאנגלית" של דיסני פלוס מצליחה לגעת בנושאים מורכבים בצורה רעננה ולא דידקטית. היא מתארת בחן רב את התיכון האמריקאי הממוצע בלי להתחנף לתעשיית הפוליטיקלי קורקט, ובכל זאת שומרת על עמוד שדרה ערכי כלשהו
קתרין האן חוזרת לתפקיד המכשפה האהובה בסדרה החדשה "אגתה לאורך כל הדרך". בריאיון מיוחד, האן ויוצרת הסדרה ג'ק שייפר מדברות על הפקת הספין-אוף המצופה מ"וונדה-ויז'ן", ההשפעות הרבות שלה, והכימיה המטורפת בין האן לשחקנית אוברי פלאזה
הטקס השנתי של האקדמיה הישראלית לקולנוע וטלוויזיה, שנערך השנה במתכונת מצומצמת, ציין את ההישגים של תעשיית הקולנוע הישראלית בשנה שחלפה. "הילד" של יהב וינר, שנרצח בכפר עזה, זכה בפרס לסרט הקצר הטוב ביותר. רשימת הזוכים המלאה
התחקיר הקדחתני, הריקודים של הקהל - וגם מה שהיום היה נכתב אחרת לגמרי. לרגל הקרנה חגיגית בפסטיבל "סאונדטראק", יוצרי וכוכבי הביוגרפיה הבלתי נשכחת על זוהר ארגוב מגלים איך נולד סרט כה נדיר בתולדות הקולנוע הישראלי, ונזכרים בתגובות המדהימות של הצופים
אחרי חמש שנים, מגפה עולמית ומלחמה בעיצומה, האחיות המוצלחות חוזרות להודו למיני-עונה מהנה ומרגשת. טס השילוני מובילה בחן את המסע של מור, כשסביבה שלל כוחות שמושכים לכיוונים השונים. בארבעה פרקים קצרים מצליחה הסדרה להזכיר לנו למה התאהבנו בה מלכתחילה
מקובל לחשוב שלאמנות לוקח זמן לעבד טראומות, אבל השנה האחרונה מוכיחה את ההיפך המוחלט עם שטף עצום של יצירה: אינספור שירים ועשרות ספרים כבר יצאו בעקבות השבת השחורה, ושורת סרטים כבר בדרך. איך זה קרה ולמה? אולי כדי שנוכל לבכות ביחד
30 שנה חלפו מאז ששישה חברים כבשו את מסך הטלוויזיה ואת ליבנו. לאורך העשורים האלה צפו כמה שאלות בוערות: האם הם היו בהפסקה? ומי המנצחת בהשוואה התמידית בינה לבין "סיינפלד"? לכבוד חגיגות השלושים, הן זוכות סוף סוף למענה האולטימטיבי. בערך
גם כשצופים בו היום, הסרט הזה הוא מופת של קולנוע לילדים, סיפור מופלא על החשיבות שבילדותיות, בכיכובה של אחת השחקניות הטובות ביותר אי פעם. איך קרה שגם אחרי 60 שנה, אנחנו עדיין משתגעים על מרי פופינס?
בתקופה כל כך שחורה, השחקנית והרקדנית רונה לי שמעון משוכנעת שצו השעה הוא עדינות. בריאיון לרגל הסרט הקצר "פרנץ'" שבכיכובה, היא מסבירה למה לריאליטי כמו "רוקדים עם כוכבים" יש תפקיד חשוב דווקא עכשיו, ואיך הידרדרות השיח מסכנת את כולנו
עדי עזרוני הייתה אחת הכוכבות הגדולות של ערוץ הילדים, ומאז הפכה למפיקה בינלאומית בכירה שעומדת גם מאחורי "טאטאמי" הישראלי-איראני. בריאיון היא מספרת על שיתוף הפעולה ההיסטורי מאחוריו, היחס בעולם להפקות ישראליות - וגם הרגעים שלא תשכח עם עודד מנשה ואפרת רייטן
"הגבול הירוק" נותן לצופים אגרוף דידקטי בבטן, את "כל מה שאנחנו מדמיינים כאור" יילמדו יום אחד בבתי ספר, "כביש הסרגל" חסר צבע אבל נהנה מהאסים טלי שרון ועידן עמדי, ואילו "טרופיקנה" טריפי, משונה ומאוד מצחיק. דיווח מפסטיבל ירושלים
"תלמה" החביב מגיע לשיאים לא צפויים של רגש, שאדי מרעי אדיר ב"עיד", "קצת גשם חייב לרדת" מצוין ומשעמם ביחד ובתוך "מכולת" מסתתר סרט קסום בתוך עלילה מדכאת. רשמים מפסטיבל ירושלים לקולנוע
עם שילוב של אלימות קיצונית, הומור שחור וביקורת חברתית נוקבת, העונה הרביעית של "הבנים" הוכיחה שגם כשהיא פחות מגובשת, היא עדיין הפארודיה המושלמת על עידן גיבורי העל. הבעיה היא שבמרכזה עומדת שאלה מטרידה: האם היא הופכת בדיוק למה שהיא מבקרת?
עם הגעת "גולסטאר: הסרט - מרוסקים" לאקרנים, מספר השחקן והקומיקאי ירון ברלד בריאיון אישי על הדילמות בצילומי הסרט בצל המלחמה, משוכנע שהקומדיה יכולה לרומם את הרוח בתקופה קשה, מסביר מה הם בכל זאת הגבולות שלו בהומור ומגלה מה הסוד שצריך לדעת כל קומיקאי
הסרט "הרב עובדיה: מלך הספרדים" (yes דוקו), שביים וערך עופר פנחסוב, משרטט בפירוט אלגנטי את סיפורו של הרב עובדיה, עילוי בתחומו שנולד בבגדד ובעשר אצבעות היה לאחד הרבנים הבולטים בתולדות ישראל. הוא מצוין ומעניין אך מסרב לספק תשובה לאחת השאלות המסקרנות ביותר
למבקר האוכל כל כך נמאס, שכעת הוא מחפש יורש בתכנית חדשה ("מדד גלבוע") ובפלטפורמה חדשה (i24news בעברית). בראיון הוא מסביר למה הישראלים הם צרכנים לא חכמים ומתי טעה בגדול בביקורת, ודוחה את הטענות על זיהוי פוליטי בערוץ החדש: "ביביסטי? לא יקראו אצלנו דפי מסרים"
"פרשת מזריק הנפט" מביאה במקצועיות וביעילות סדרת פשע-אמיתי שעומדת בגאון לצד מקבילותיה בחו"ל. למרות התחושה שאפשר היה להסתפק בסרט מהודק במקום בסדרה בת שלושה פרקים, המבנה הזה מאפשר לתת כבוד לכל אחת ואחד מקורבנותיו. מה שכן, עכשיו צריכה להגיע גרסת הדרמה
השחקנים מאכזבים, התזמון הקומי חלש, והבדיחה הכי טובה היא גרעפס בן 20 שניות. הלהיט החדש מבית היוצר של חנן סביון וגיא עמיר ("מכתוב", "עספור") לא מצליח לעורר עניין
השחקן, שסטר לכריס רוק בטקס האוסקר, הוקע והוגלה מהוליווד בדיוק ברגע השיא של הקריירה שלו. "בחורים רעים: הכול או כלום" מחזיר את מי שהיה אחד הכוכבים הגדולים של המילניום למרכז הבמה - אבל בינתיים, תעשיית הקולנוע השתנתה מקצה לקצה
הסרט "ההילולה", המספר את סיפורם של פרוספר ומשפחתו שמתבלבלים ומוצאים את עצמם בשבי בעזה, הצחיק מאות אלפים בשנה שעברה, אבל קשה להאמין שמישהו מהם ירגיש בנוח לצחוק עכשיו. אפילו הסוף שלו, שבו נרשם פיוס בין יהודים לערבים, נראה קצת תלוש
פוליקר שבר לנו את הלב. עברי לידר וריטה פיזרו את מסך הערפל. אילן פלד קרע אותנו מצחוק. ודנה אינטרשיונל? היא כולה שיר אהבה. לרגל חודש הגאווה, בחרנו את 15 השירים הקוויריים הגדולים בתולדות המוזיקה הישראלית
"Hacks" סיימה עונה נפלאה וקצרה מדי שהעמידה במרכזה את מערכת היחסים בין שתי הגיבורות, ובסופה התמסרה רשמית לתככי התעשייה שמתדלקים אותה כבר שנים. בכך היא סוף סוף הפכה למה שתמיד הייתה צריכה להיות: התשובה הנשית, הקלילה, המהנה והנוצצת ל"יורשים"
"ספיר" הוא דיוקן נפלא של חלוצה להט"בית; "רצח במגדל המים" חוזר באופן מקורי לתעלומת רצח היסטורית; "הרבי קפוארה" הוא עוד הוכחה לקסם הקולנועי של ברק הימן; ואילו "פרנצ'ישקה" משחזר סיפור מטורף על סף תאי הגזים. רשמים מפסטיבל דוקאביב
"כוכב הקופים: ממלכה חדשה", הסרט החדש בסדרת הסרטים המצליחה, הוא אפוס ארוך, עשוי היטב, אבל לא חכם כמו שהוא רוצה שנחשוב. הצרה הגדולה: במקום שניסחף עם הקופים המדברים, העלילה מחזירה אותנו לשנה האיומה שעברנו כאן
הדוקו שמציג את מעלליו של קווין ספייסי אמור להיות מסמך הופך קרביים: גברים שספייסי הטריד יושבים בפנים גלויות מול המצלמה ומבהירים - זיכויו של ספייסי לא בהכרח מצביע על חפותו. כמסמך עיתונאי "קווין ספייסי נחשף" עושה את העבודה. היא פשוט לא עושה אותה טוב במיוחד
שניים מהראפרים הגדולים בעולם מוציאים רצף של קטעי לכלוך אחד נגד השני. זה כולל עקיצות על בחירות אופנתיות גרועות, טענות על ילדים מחוץ לנישואין, רמיזות על בגידות בבנות הזוג, והשיא - האשמה בפדופיליה. מעשה בקטנוניות של גברים היסטריים עם אגו שברירי
ההצלחה הפנומנלית של "אייל קטן" היא הפתעה מוחלטת, ראשית בגלל מה שאין בה: אין כוכבים, אין אקשן מפמפם-ורידים, היא לא סקסית והיא בפירוש לא צפייה מהנה. להפך. יש שם כמה סצנות שאני מתחרט שראיתי. אז מה גרם לכל העולם המערבי להידבק דווקא לסדרה הזאת של נטפליקס?