הסיפור הכי טראגי של הקולנוע חזר. מדהים כמה שזה מביך
30 שנה אחרי שברנדון לי נורה למוות על סט "העורב", שהפך לסרט פולחן אפל, בהוליווד החליטו ליצור גרסה מחודשת, מקושקשת ומלאת פוזה. מי היה מאמין? כוכב וחצי, והיינו נדיבים
נעמה רק
מבקרת קולנוע וטלוויזיה
גדלה בניינטיז ושרדה כדי לספר. תמיד מעוניינת בכוס תה
כל הכתבות של נעמה רק
באמצע הסדרה הזו יש מהפך מפתיע - והוא חשוב כל כך
"מבטלים את דאגלס" היא מעין סוס טרויאני. חשבתם שהגעתם לסדרה על איך הנשים שינו את הכללים? לא ולא. חציה השני של הסדרה מתיר לאט לאט את הקשר סביב התעלומה שבמרכזה, וכשהיא מודה על מה היא באמת היא נעשית מעניינת ומותחת יותר, אבל גם רגישה הרבה יותר
צפייה ב"הנוסע השמיני: רומולוס" היא כמו סיבוב חוזר על אותה רכבת הרים חרושה
אם גופות מרוטשות וחייזרים שמזנקים מתוך הגוף של אנשים תמימים זה משהו שאתם סבבה איתו, כנראה תהנו מהחדש בסדרת "הנוסע השמיני". אם אתם לא - עדיין יש סיכוי שתהנו, אבל דעו שהדרך עוברת בשלל זוועות ועיוותים של גוף האדם
זו סדרה בסדר. אפילו בסדר גמור. זאת בדיוק הבעיה
העונה השנייה של "בית הדרקון" מציגה שיפור ניכר בתחומים רבים, ממיקוד העלילה ועד לעומק הדמויות. היא מאזנת היטב בין דרמה אישית לאפוס היסטורי, עם שימוש מדוד באלימות ובקרבות. למרות הכל, עדיין חסר לה הניצוץ המיוחד שהפך את הסדרה האם לתופעה תרבותית
חתולים, זייפנים ומטאליסטים מתוקים: אל תפספסו את הסרטים המדהימים האלה
פסטיבל אנימיקס, המוקדש כולו לאנימציה, קומיקס וקריקטורה, יערוך השנה לראשונה תחרות בינלאומית לסרטים מונפשים. צפינו בכולם, וזה באמת משהו מיוחד
הסרט הישראלי-איראני בוחר כל פעם בתפנית הכי קיצונית. מרוב מתח לא נשאר אוויר
"טאטאמי", מפגש הפסגה של הבמאי גיא נתיב והבמאית-שחקנית זאר אמיר איברהימי, הופך את אליפות העולם בג'ודו למותחן קלאסטרופובי על כפייה לאומית ומגדרית. הצילום מרהיב והמשחק מדויק, אבל ההישג הכי גדול שלו הוא עצם קיומו
דם, מכות, גסויות ויותר מדי קריצות: "דדפול & וולברין" ישמח בעיקר את המעריצים
שני הגיבורים האהובים נכנסים סוף סוף ליקום הקולנועי של מארוול, עם השתוללות כאוטית, מדממת ועמוסה בקללות. אבל מעבר לבדיחות על מצבה של אימפריית הקומיקס, אין בו עלילה, רגש או דמויות משמעותיות והוא לא רוצה להיות שום דבר חוץ מסרט שאפשר לרייר מולו במזגן. 3 כוכבים
מגיא נתיב עד תום נשר: הסרטים שחובה לראות בפסטיבל ירושלים 2024
סרט הפתיחה המשעשע, הלהיטים הישראלים המבטיחים, המותחן האהוב של טרנטינו ויצירה מטלטלת על המלחמה באוקראינה: דווקא עכשיו, פסטיבל הקולנוע הוותיק מציע אווירה מבורכת בתקופה בלתי נורמלית בעליל. המדריך המלא
מהדורות סוף השבוע חידדו את התחושה: הממשלה הסירה אחריות מאזרחיה
בצל תשעה חודשים לטבח 7 באוקטובר עסקו המהדורות בערוצים השונים בחטופים שעדיין נמקים בשבי. אפילו בכתבות צבע נכחה תחושת הניכור, ההפקרה ואפילו הפחד מפני המצב הקיים במדינה. אם מישהו חשב שנציגה מהממשלה תספק קצת חסד, גילה גמליאל באה להוכיח את ההפך
אם אתם מעל גיל שש, כנראה שתמצו מהר את הבדיחות של "גנוב על החיים"
סדרת סרטי המיניונים זקוקה לחידושים כמו אוויר לנשימה. גם עם ילד חדש ובית שונה, הדמויות בסדרה נשארות פרק אחר פרק בדיוק אותו הדבר - וגם ההרפתקאות והבדיחות כבר התמחזרו לעייפה. זה מצחיק לפעמים, אבל אחרי שישה סרטים הבדיחה הזו כבר די לעוסה
כשהתאהבות חייתית הופכת לאובססיה: הבמאית האגדית חזרה עם סרט אפל מאוד
"הילה", סרטה החדש של כלת פרס ישראל לקולנוע מיכל בת-אדם, מציג סיפור על מערכת יחסים מורכבת בין הורים וילדים, על טראומות ילדות וגם על אהבה שהופכת להתמכרות. גם אם הוא לא בהכרח קל לצפייה, זה סרט מיוחד, שטעון בהמון כאב ובכמיהה
"בית הדרקון": העונה השנייה מהדהדת לאירועי התקופה בישראל, וזה רק משדרג אותה
הבעיות של "בית הדרקון" עוד כאן גם בעונה החדשה, בפרט סרבול ועומס יתר. למרות זאת, מדובר בסדרה שהצלחתה תלויה באיזון העדין בין הגרנדיוזי לאישי, משק כנפי דרקון ממוחשב ומשק כנפי ההיסטוריה. לכן טוב להיווכח שהשימוש בקרבות מקדמי עלילה ובאלימות מזעזעת הוא עדין וחכם
זה היה הסרט הכי גדול של פיקסאר. ההמשכון שלו הוא אכזבה ענקית
גם ביום חלש, אפשר לסמוך על אולפני האנימציה שיספקו סרט צבעוני ומלא בהמצאות למי שרוצה ליהנות עם הילדים בקולנוע. אבל כשמדובר בהמשכון ללהיט היסטורי כמו "הקול בראש", זה פשוט לא מספיק. שלושה כוכבים
בזמן המסויט הזה, אפשר להתנחם גם בסרט על העצב הרגיל של החיים
גם בסרט החדש של שמי זרחין, "חמדה", בכיכובם של ששון גבאי ואסי לוי, הדרמות המדכדכות של משפחה בקריסה מתערבבות בקומדיה. בזמן הנורא שאנחנו חיים בו, גם בצרות הרגילות האלה יש משהו מנחם. שלושה כוכבים וחצי
הכביש עדיין מלא בזעם, אבל "פיוריוסה" עושה פנייה חדה מסרטי "מקס הזועם"
הפריקוול לסדרת האקשן כולל עדיין הרבה מרדפים מדבריים וקרבות אלימים, אבל גם מנסה לצלול יותר לתוך עולמה של הגיבורה, שמגלמת אניה טיילור-ג'וי. התוצאה פחות מסעירה מקודמה ולא ממש מרגשת, ובכל זאת יש לא מעט מה לחבב. שלושה כוכבים וחצי
טראמפ, מערבון שאין לו סוף - וגם הסרט הישראלי: פסטיבל קאן נכנס לישורת האחרונה
רגע לפני חלוקת הפרסים, בריביירה ממשיכים לחגוג עם סרט על נשיא ארה"ב לשעבר שהצפייה בו מרגישה כמו בהייה בביוב פתוח, סאגה עצומת מימדים של קווין קוסטנר, סרטים חדשים של פאולו סורנטינו ושון בייקר וגם נציגות צנועה משלנו
איך שאולי ואירנה הגיעו לאחד מהסרטים הבולטים בפסטיבל קאן?
יש דברים שרק ישראלים אחרים יבינו באמת. נניח, איזה מטורלל זה לראות את שאולי ואירנה על מסך ענק באולם קולנוע בצרפת. וגם: הטרנסיות הערביות שבורחות לישראל, החדש של יוצר "מסכנים שכאלה", "הנערה עם המחט" המטלטל ו"בירד" המקסים
מריל סטריפ כובשת, "מגלופוליס" המטורלל ו"מקס הזועם" החדש: פסטיבל קאן נפתח בסערה
הדי המלחמה לא הגיעו לריביירה - ופינו את הבמה לקולנוע: השחקנית האגדית זכתה להוקרה והתעקשה שהיא "לא רוקסטאר", במאי "הסנדק" הציג אחרי עשורים של עבודה מניפסט שהתגלה כמביך למדי, ואילו "פיוריוסה", הסרט החדש בסאגה האפוקליפטית, לא מסעיר כפי שאפשר היה לצפות
זו הייתה יכולה להיות סדרה מותחת על סטוקינג. במקום זה היא עושה משהו גדול בהרבה
הסיפור של "אייל קטן" על קומיקאי כושל המתמודד עם מעריצה אובססיבית, היה יכול לעבוד גם בתור מותחן מלחיץ בשלושה-ארבעה פרקים. אבל הסדרה של נטפליקס עושה משהו גדול הרבה יותר, שהופך אותה מסדרה מפחידה וזהו ליצירה מורכבת, קשה לצפייה, מרתקת ולרגעים מפעימה באמת
הסצנה הכי מרגשת בסרט על האחיות שנאנסו ב"המקור" קרתה אחרי שידורו
בזו אחר זו חשפו אמש בפנים גלויות כמה נשים את המשקולת שמכבידה עליהן כבר עשורים בפני הילה צור והיוצרות ענת גורן ואביגיל קוש. רגע השיא של העימות עם בן המשפחה שאנס אותן הוא רק פרט אחד מתוך תהליך שלם שמתרחש לעין הציבור והסיום שלו עדיין פתוח
"חדר משלו": יש הרבה מה לאהוב בסיפור על הילד המוזר הזה
הסרט החדש של מתן יאיר ("פיגומים") מציג נער מתבגר ממשפחה מתפוררת באופן אנושי ומורכב, מבלי לקחת את עצמו יותר מדי ברצינות. הכתיבה והמשחק כל כך טובים, שלרגעים הוא מרגיש כמו הצצה אל תוך משפחה אמיתית. ארבעה כוכבים
הסרט הזה לא זכה אתמול בפסטיבל ברלין, אבל הוא יכול להפוך ללהיט
בין הסרטים שלא זכו היה גם "גלוריה!", דרמה קומית שבאמצעות רוח שטות, דמיון אגדתי ולב גדול, עושה כבוד לנשים שההיסטוריה שכחה. וגם: "החלל שנותר", הסרט החדש של אדם סנדלר, מיוחד ומבטיח אבל התסריט מכשיל אותו, ומרטין סקורסזה זכה בפרס מפעל חיים ושומר על אופטימיות
בין כל הקולנוע הביזארי הזה, סרשה רונאן הצדיקה שוב מחיאות כפיים סוערות
אריק איינשטיין ובועז שרעבי בפסקול אמריקני, ההיפופוטם הנוקם של פבלו אסקובר, הפנים המעוותות של כוכב מארוול, הביגפוטים הנוהמים שמשליכים קקי על עורבים - וגם סרשה רונאן בהופעה ענקית. פסטיבל הקולנוע בברלין צלל למחוזות הביזאר, אבל מצאנו שם גם פנינה אמיתית
הדרמה של כוכב "אופנהיימר", החדש של גיתאי ומסע לפולין: מה קורה בפסטיבל ברלין?
קיליאן מרפי חוזר לטראומה הגדולה של אירלנד, הנציג שלנו בפסטיבל מציג סרט על התקרנפות, לנה דנהאם וסטיבן פריי במסע שואה משפחתי - וכמובן: גם הסכסוך הישראלי-פלסטיני מצא את דרכו לאירוע הקולנועי הגדול של גרמניה. שליחת וואלה! מדווחת מברלין
הסרט של נטפליקס מהנה אבל יש לו בעיה גדולה אחת: שמו
בניגוד לשם הבומבסטי של "הלילה הגדול של הפופ", היופי בסיפור שהוא מתאר מגיע מהרצון הטוב של המעורבים שמתערבב במפגש הבלתי אמצעי בין כל הנוכחים, הכי רחוק מהתדמית הזוהרת והמרוחקת של עולם הפופ, אז והיום. התגלמות של צניעות, סולידריות וקשר אנושי
מופרע, יפהפה, מסויט. זה אחד הסרטים הכי מרהיבים של השנים האחרונות
מאסטר האנימציה היפני הייאו מיאזאקי חזר מהפרישה עם "הילד והאנפה", יצירת מופת מפעימה ומתעתעת. כמו רבים מסרטיו הקודמים, גם לו יש היגיון רגשי משלו וקצב ששואב את הצופים אל תוך הסיפור - ומוציא אותם בצד השני מבולבלים אך נרגשים. חמישה כוכבים
איכסה, עשירים: "משחקי הרעב" חוזרים, ומגלים איך נולד פסיכופת חסר מעצורים
הפריקוול לסדרה המצליחה, "בלדה לנחשים וציפורי שיר", מתמקד בימיו של הדיקטטור סנואו כנער שאפתן שיעשה כמעט הכול כדי להגיע לעמדת כוח. אם הספר עשה מהסיפור הזה מטעמים, העיבוד הקולנועי חסר נשמה וארוך מדי - ובכל זאת, עדיין מעניין. שלושה כוכבים
זו אגדה אופטימית ורומנטית, משעשעת ומלאת הברקות - על מציאות ישראלית מאוד מכוערת
"לרוץ על החול" של אדר שפרן, קומדיה חברתית קלילה ואנושית על פליט אריתראי שנחשב בטעות לשחקן כדורגל, הוא הסרט הישראלי הבולט הראשון שעולה לאקרנים מאז 7 באוקטובר. זאת אגדה טובת לב, מבוצעת היטב ונגישה, גם אם לא לגמרי ריאליסטית
לא הצלחנו לעצור את הדמעות אחרי המערכון של אשר ב"ארץ נהדרת". רק שאז הגיע רגע יותר מצמרר
דווקא הבעיות של הפרק של "ארץ נהדרת" הן אלה שהפכו אותו לרלוונטי. רכבת הרים של רגשות ורעיונות, כזה שכנראה לא הפיל אף אחד מהספה מרוב צחוק, אבל היו בו מספיק לב כדי שזה לא באמת ישנה
פסטיבל חיפה: צוחקים על הגזענות הישראלית והמרדף אחרי האיש המסתורי מכל
קומדיה קלילה ואמיצה על פליט אריתראי בישראל שנחשב בטעות לכוכב כדורגל, קשר יוצא דופן בין בני הדור השני לשואה, והמרדף הסיזיפי אחרי גאון שאיש לא יודע את זהותו. רשמים מפסטיבל חיפה