למה אנה ארונוב כועסת על כל העולם? למה התחלנו לחבב את דוד דביר? מתי כבר אסי עזר עוזב ולוסי איוב חוזרת? מה כל כך ריגש אותנו בסיפורים של אלכס שטילוב, בר זומר ויעל בר זוהר? אופיר סגרסקי מסכמת פרק נוסף של "רוקדים עם כוכבים"
"היהודים באים" ממשיכה לנעוץ שיניים בנקודות כואבות, עם בדיחות שנעות על הרצף שבין מצחיק למייאש, בין הקורע מצחוק לקורע את הלב. ועדיין, בין כל המחמאות המוצדקות, יש תחושה שלפעמים התוכנית מגבירה את הווליום וצועקת את הפאנץ' כל כך חזק עד שהסבלנות הולכת לאיבוד
העונה הקודמת של סדרת הריאליטי הצליחה לא רק מבחינת נתוני צפייה אלא גם בחיבור בין הזוגות. לעומתם, הזוגות החדשים זקוקים לייעוץ עוד לפני שגילו את שם המשפחה של הארוס/ה שלהם, והדרמות מתחילות עוד הרבה לפני הצעת הנישואים
הפלישה לסופרמרקט, כאוס מוחלט, הפרסומות הדרמטיות, פרומואים ל"רוקדים עם כוכבים", אמני קרקס ומירוץ הפרשנים הגדול - כך פרצה המלחמה באוקראינה בגלים הפתוחים של הטלוויזיה הישראלית. יומן צפייה
הפרק האחרון בתכנית הסאטירה של קשת 12 היה רווי בשירים, מוזיקאים ורקדנים - והם המחישו בקלות מדהימה את הפאנצ'ים שבמערכונים עבדו קשה כדי לספק. לא לגמרי ברור מה לא עובד בארץ נהדרת העונה, אבל ברור מאוד מה כן
הבחירה של משפחת רפאלי להעלות את מנגנוני ההגנה לרמת מוכנות מקסימלית, בין אם במודע או שלא, היא גם זו שקרוב לוודאי תמנע מהסדרה להפוך להצלחה כמו "הפוליאקובים" או "הבוזגלוס"
הסדרה החדשה של אפל מאוהבת בעולם שיצרה ולפעמים משתהה בו יותר מדי ומתמסרת למוזרות. עם זאת, היא מרהיבה למראה, חכמה ומעוררת מחשבה כמעט בכל רגע, המשחק בה מדהים, וסיפור המסתורין שהיא רוקמת מגיע לשיאים מורטי עצבים
מי היה מאמין שסמל מין כמו יובל סגל, שהודח למרבה הצער, חווה כזה חוסר ביטחון סביב תנועות הריקוד שלו? ב"רוקדים עם כוכבים" מתאפשר לנו להציץ לצדדים הללו ולהרגיש קצת קרובים לכוכבים. דווקא בלי וידויים קורעי לב, בלי תככים ובלי מריבות, אלא בצעד עקום, במבט קפוא
לא ברור מה בדיוק גבולות הגזרה של הסכם השתיקה שגרינברג ואייל גולן חתמו ביניהם, אבל אם גרינברג יכולה לעמוד בו ועדיין לספק כל כך הרבה אמירות מעניינות אחרות בריאיון בחדשות 12 מבלי לגעת בגרעין העובדתי אפילו, זה די מדהים
הצבעוניות, ההפקה המרשימה והשמלות המרהיבות עדיין שם, אבל אחת הקומדיות המהנות של השנים האחרונות בטלוויזיה, שוכחת בבית את העלילה במחצית הראשונה של עונתה הנוכחית. בהיעדר תוכן, היא נגררת שוב ושוב לקלישאות של עצמה והופכת גם אותן להרבה פחות מוצלחות מבעבר
השם אחר והכותבים השתנו, ויש שפע של רפרנסים לניינטיז, אבל אם קיווינו ש"שנות ה-90" תנצל את החידוש כדי להתרענן, זה רחוק מלהיות המקרה. הנוסחה היא אותה נוסחה, והפאנצ'ים צפויים וחלשים מאוד
עם נשיא חדש בבית הלבן ותקציב קטן בהרבה, "חיל החלל" נאלצת להתכנס ולהצטנע, וזה הולם אותה בהרבה. הסדרה של נטפליקס מארגנת מחדש את חלקיה בעונה השנייה, וגם אם היא עדיין לא גדולה כמו שקיווינו, היא מלאה ברגעים נהדרים ובפרק אחד מושלם שמבטיח גדולות
רובו של הסרט של מירי מיכאלי ששודר בערוץ 13 מתבסס על חומרים שכבר שודרו בערוץ לפני פחות משנה. לגיטימי להתגאות בהישג עיתונאי ואפילו לארוז אותו מחדש כדי שיהיה רלוונטי - אבל בואו לא נשלה את עצמנו: אלה לא הרבה יותר מאטריות מחוממות שנהנות ממיתוג יוקרתי
מספר צעירים מרחבי העולם סיפרו בזמן אמת בערוצי היוטיוב הפרטיים שלהם איך הם חוו את הקורונה, והאופן שבו הסדרה "חלומות ויראליים" מחברת ביניהם, יוצר רצף של תגובות אנושיות ואישיות שונות, שבכל זאת מצטברות לכדי מגמה שלמה המשקפת את רוח הזמן
בהתחשב ביקום הטלוויזיוני הישראלי, וגם אחרי הגרסה העברית הקודמת, הציפיות מ"רוקדים עם כוכבים" היו זעומות - אלא שהופתענו לטובה. "רוקדים עם כוכבים 2022" היא ריאליטי חביב, מאוזן וידידותי לצופים
התחנה הצבאית הפכה להיות פס ייצור של אנשי תקשורת שמביאים איתם לצד מקצוענות גבוהה גם תחושת אדנות שקשה מאוד להתחמק ממנה. הריאיון ששודר אתמול במהדורה המרכזית, כזאת שבעולם מתוקן מסקרת רק את הנושאים הבוערים של היום, על ידי שני יוצאי גל"צ - הוא דוגמא מצוינת לכך
בהתחשב ברקורד המוכח של מפיקת-העל שונדה ריימס, מפתיע להיווכח עד כמה היא כושלת להבין מה עובד ומה לא במיני-סדרה החדשה שלה בנטפליקס. עם כל פרק ממחישה "להמציא את אנה" שהיא מתקשה להבחין בין עיקר וטפל, ובסוף גם עושה בחירה יצירתית מקוממת במיוחד
סדרת המתח של יס פועלת במוסכמות הז'אנר המוכרות. פיתולי העלילה לעתים מוגזמים, הדיאלוגים מעט מופרכים, השוטרים הם סופר גיבורים עם יכולות טכניות מדהימות והרעים הם נבלי על וכן הלאה. אבל יותר מכל, הקצב של "ילדים ביער" סוחף, קל להתמסר אליה ולהחזיק אצבעות לגיבורים
בארצנו הקטנטונת יש הרבה כישרון, אבל יש כמה אמנים שהפכו בשבילנו ליותר מסך היצירות המוזיקליות שלהם. רמי קלינשטיין הוא אחד כזה. כעת הוא מככב בסדרת ילדים חדשה, שמלווה 12 שירי ילדים חדשים שהוא כתב. זו עוד פיסה קטנה מפאזל יצירתי אקלקטי ואהוב
דמותו של ג'ק ריצ'ר זוכה בסדרה החדשה לשחקן שנולד לגלם אותה, ואמנם כמו בספרים הוא פשוט מושלם מדי, אבל העיבוד הטלוויזיוני הוא הילולה של עצמות מפוצחות ושפריצים של דם. בונוס: הגם שאין לסדרה יומרות מיותרות, היא רחוקה מלהעליב את האינטליגנציה
השף חיים כהן טען שהאוכל של חבר הכנסת אמסלם מעיד על רוחב לבו. הוא לא טעה. דמותו של השר לשעבר לבבית וחמה. בנוסף, הוא גם גזען, פרובוקטור ואחת הדמויות הכי מביכות בבית הנבחרים שלנו. השילוב שלו עם מכונת הרייטינג של "מאסטר שף" בזוי, אך יש גם צד חיובי
אנחנו משלמים לאישי ציבור כמו שרת החינוך והשר לשעבר אמסלם כדי שיעבדו בשבילנו, לא בשביל לחם ושעשועים. להשתטות הזאת יש גם מחיר חברתי כבד: כשהם מבשלים ב"מאסטר שף VIP", כולנו נאלצים לאכול את הדייסה
כהרגלה, נטפליקס מספרת סיפור ולא ממש מצליחה להגיע לרובד הנדרש כדי לפרוט על המיתרים העמוקים יותר. למרות זאת סרט הדוקו "נוכל הטינדר" שווה צפייה. לא רק מפני שבמרכזו עומד גבר ישראלי מושמץ, אלא כי אפשר להפיק ממנו לקחים על הנשים שנפלו ברשתו
בשביל עונה טובה של תחרות כמו "אקס פקטור לאירוויזיון" צריך מתמודדים אדירים או שופטים מרתקים. בתוכנית הזו לא קיבלנו הפעם לא את זה ולא את זה, על אף שתחילת העונה הייתה טובה ושלב האודישנים היה מסקרן. מה שיכולה הייתה להיות חגיגת גלאם זוהרת הפכה לאירוע מפוהק
מה שהיה כל כך יעיל ב"כפולים" הוא שלמרות הקנוניה הלכאורה-מופרכת שבמרכזה, הייתה תחושה שכל זה בהחלט יכול לקרות באמת. "חשד" כמעט יוצאת מגדרה כדי להפוך את כל ההתרחשות למופרכת ומאולצת, והדמויות שלה חוצות בקביעות את הקו שבין נורמטיבי למשעמם
"עובדה" על משפחתו של עמוס עוז הייתה יותר מרתקת מכל פרשייה ביטחונית, שחיתות פוליטית או שערורייה משפטית. אילנה דיין בחרה שלא לענות על השאלות מי צודק ומי טועה, לא בגלל שאין לה את התשובות - אלא כי ממילא היא לא ביקשה לפתור את הבעיות של משפחת עוז
צביקה הדר, שהחליף את אברי גלעד בתוכנית הבוקר של רשת 13, מוביל את התוכנית יחד עם רותם ישראל ומירי מיכאלי. על הנייר השילוש הזה לא אמור לעבוד, ואכן היו חריקות בימים הראשונים - אך איכשהו, מפינה לפינה, מבוקר לבוקר, מתוכנית לתוכנית, זה מתחיל להסתדר
המצלמה בסדרה "שלום" של ענת גורן (yes דוקו) מתמסרת לשלום חנוך ומתאהבת בו לאט לאט. ככל שהגישה האופוזיציונית והנרגנת שלו משגעת לפעמים, המוזיקאי הענק מוצג כדמות שובת לב. קשה שלא לחבב אותו, לצחוק איתו ולכעוס איתו
כולם הזדרזו להתאכזב מסדרת ההמשך של "סקס והעיר הגדולה" המיתולוגית, אפילו לפני שעלתה למסכים. אומרים שזה לא כמו פעם, שהיא מתאמצת מדי ושאין בה את סמנת'ה אז זה לא שווה. אבל עם תום העונה הראשונה באנו להזכיר שזו ממש אותה סדרה כמו פעם
רפי רשף ניסה לחדור אל הרגש שמתחת לפאסון של ראש הממשלה, אבל התקשה לחשוף זוויות חדשות. הוא גם לא שאל את נפתלי בנט אידיאולוגיה וחזון אלא על מהלכים, שאיפות, אינטריגות ורוטציות. הכל בעיקר עורר אדישות
"אני ג'ורג'ינה" על חייה של בת זוגו של רונאלדו ג'ורג'ינה רודריגס, שעלתה באחרונה לנטפליקס, היא מופע יחסי ציבור משעמם ונטול אותנטיות. הרכילות מאחורי הקלעים של הסדרה מעניינת הרבה יותר מהסדרה עצמה וזאת כבר החמצה מול שער ריק
