הריאיון של חיים אתגר עם צביקה פיק התעלה מעל ההישג העיתונאי
משהו מיוחד קרה במפגש בין חיים אתגר לבין צביקה פיק: שניהם נפתחו. אתגר ראיין את הזמר המשתקם בכל הרגישות המתבקשת למצב, תוך גילוי אמפתיה וכבוד ולחיצה על הנקודות הנכונות. ביקורת טלוויזיה
נדב מנוחין
מבקר תרבות
כותב בוואלה! על מוזיקה ותרבות ישראלית מאז 2011, ומבקר הטלוויזיה של האתר מאז 2018. בעל תואר שני בהיסטוריה מהאוניברסיטה העברית. ער בלילות, חולם בימים
כל הכתבות של נדב מנוחין
דוז פואה לתאגיד השידור: ארבע הערות על חצי גמר האירוויזיון
אחרי כל כך הרבה דיבורים, אפשר היה להתרווח אמש מגאווה מול ההפקה המרשימה, המנחים המצוינים, הגלויות שהוציאו גם לישראלים את העיניים ונטע ברזילי החד-פעמית. לו היו לנו רק שתי מילים לאנשים ששקדו על הערב, היינו אומרים בפשטות: כל הכבוד
לינור אברג'יל והשביס: סיכום הסערה הכי מיותרת של סוף השבוע
דברי ההבל על לינור אברג'יל זכו במהדורות שישי לכיסוי על ידי מיטב הפרשנים. מצב מעט מצחיק נוצר ברשת 13: תשע דקות ארוכות מוקדשות לנושא, וכל הפרשנים שישבו באולפן, ללא יוצא מן הכלל, התעקשו - ובצדק! - שמדובר באירוע שיצא מפרופורציות
פנטזיה שנלחמת על חייה: הדיווחים מההכנות לאירוויזיון הם חלק מהטרגדיה הישראלית
בעוד עמיתיהם נפרסו בעמדות שונות בדרום במסגרת סיקור ההסלמה, כתבי התרבות התבקשו לאורך היום לבדוק אם האפשרות הנדירה לנורמליות תתנפץ, ואם הכרכרה הזאת תהפוך לדלעת עוד לפני הנשף המלכותי. הדיווחים מההכנות לאירוויזיון, כל הערוצים
כשהכל כל-כך חוזר על עצמו, אפילו הפרובוקציה של גדעון לוי לא מצליחה לזעזע אף אחד
אפילו לברק רביד ורינה מצליח נמאס: הגלים הפתוחים לא שיקפו את הדרמה של ההסלמה בדרום, ובכך לא מילאו את חובתם כלפי התושבים היושבים במקלטים. גל פתוח בחדשות 13 ו-12, ביקורת טלוויזיה
נדמה לכם שאתם מדברים על השואה. רוב הזמן אתם בעיקר שותקים אותה
התרבות הישראלית הולכת ליד השואה מבלי לגעת, בעוד שבשיח הישראלי היא מתומצתת להשוואה גרוטסקית של שר התחבורה על רכבת ישראל ורכבות מהשואה. הסטוריז של אווה אינם הסיפור: עלינו לעסוק בנושא מבעד לקלישאות, לברוח מהקהות ולצמוח כאנשים טובים יותר | דעה
הפודקאסט המהפכני הפך לסדרה שגרתית: לא ברור למה צריך את "התיק נגד עדנאן סעיד"
סיפור המאבק לחפותו של עדנאן סעיד שימש בסיס לפודקאסט שהמציא את ז'אנר "הפשע האמיתי", ועכשיו הוא הפך גם לסדרה תיעודית. לפחות לפי הפרק הראשון, לא ברור למה היה צורך בגלגול הטלוויזיוני - ובכל זאת, יש גם תקווה
המפוספסת והצפוי: אייל גולן ועדן בן זקן לא מתעלים באלבומים החדשים
עדן בן זקן מרעננת אבל עדיין רחוקה מאוד מלמצות את הפוטנציאל, אייל גולן הוציא אלבום ארוך מדי ומעביר את השרביט למשה פרץ, והאלבום משירי רוני סומק מצליח להפתיע ולהלהיב. סקירת אלבומי חג
גול עצמי: הבוזגלוס מיצתה את עצמה לחלוטין
התרחשויות לא מעניינות, אנרגיות חלשות וסצנות מעוררות פיהוק: העונה השלישית של הסדרה פשוט לא משכנעת. מלבד ההתמודדות עם הפציעות, שמספקות את הרגעים החזקים של העונה, גם לאנשים שאוהבים ספורט יש בה מעט מאוד
החיים הם קברט: האגדות של ברודוויי מתעוררות לחיים בסדרה "פוסי/ורדון"
סם רוקוול ומישל וויליאמס מהפנטים בתור בוב פוסי וגוון ורדון, בסדרה שמשחזרת כמה מהנאמברים הגדולים בתולדות המיוזיקלז ואת הסיפור המרתק של הזוג שיצר אותם, בלי להסתיר את הצדדים היפים פחות. אף שהיא נמנעת מאמירות גדולות ונותרת בתחום הביוגרפי, מדובר בחגיגה לעיניים
יותר משהפורמט היה מסובך, לעתיד המנוכר של "2025" לא היו קונים
אתמול הסתיימה לה בקול ענות חלושה התכנית "2025". ובגמר עצמו לא היה כלום: ששת המועמדים ישבו על כיסאות וחיכו לראות מי הולך הביתה, הצבעה אחרי הצבעה, עד שמישהו יגאל את הערב הזה ויסיים אותו כבר. עם זאת, יש משהו מנחם בכך שהציבור לא נהה אחרי הסגידה לכסף בתכנית
50 סנט והריקוד שאינו נגמר: לינה לפליטה המחישה איך אפשר להראות צלילים
נגניות נבל אופקי בטריפ שלא נגמר, הסבל שבאימון וניכוס של "Candy Shop" - עבודות המיצג של האמנית הליטאית נראות פשוטות במבט ראשון, אך דקות ארוכות של ביצוע דורשות מהצופה לטבוע בהן ולגלות הרבה יותר. סיכום ערב שדן בפרפקציוניזם, בשוליות וברגעים שמהם עשויה האמנות
רונה קינן מצליחה לתפוס רגעים של אהבה ולהתרחק מעט מהמוות
"מות התפוז" של רונה קינן הוא אלבום יפה ונוגה מאוד. הוא שומר על רמה גבוהה לכל האורך, אין בו נפילות בכלל, המון שירים טובים, שאף אחד מהם לא מתבלט באופן דרמטי מעל היתר. הוא בעיקר מצליח לזקק את השאלות על אהבה ומוות שמעסיקות אותה. וגם: ג'ימבו ג'יי עשה לנו כיף
"ערב טוב אירופה": גם אם לא נזכה באירוויזיון, לפחות נהנה מהדרך
המהדורה הראשונה של מגזין האירוויזיון היומי (כאן 11) סבל מעומס רב של אייטמים, אבל עם קצת הידוק - המגישות המעולות דפנה לוסטיג ואביה מלכה יכולות להפוך אותו לתקדים של ממש: תוכנית תרבות משמחת שלא קבורה בשולי לוח השידורים
הטרגדיה של כולנו: "ימי בגין" היא סדרה היסטורית עם מסר אקטואלי במיוחד
אמנם המבנה שלה מבלבל, ומאכזב שאין בה מרואיינות נשים בכלל, אבל "ימי בגין" היא עדיין סדרה מרתקת ורלוונטית, על הטרגדיה של ראש הממשלה האגדי ועל הטרגדיה של הציבוריות הישראלית כולה, שאיבדה את היכולת לקחת אחריות
למלא את החלל: מהדורות הסופ"ש התמסרו לפנטזיות מופרכות על ממשלת אחדות ומסעות בגלקסיה
כמו ממשלת אחדות, גם נחיתה ישראלית בחלל היא תרחיש כמעט בלתי אפשרי שממלא איזשהו צורך ציבורי בנורמליות. בשני המקרים, מהדורות הסופ"ש התמסרו כמעט לחלוטין לפנטזיה. ובכל זאת, היו גם צדיקים בסדום שעשו את הדבר המתבקש
בתוך כל הברברת האינסופית של המשדרים, התגלתה הפתעת הבחירות
הפומפוזיות המעיקה של משדרי הבחירות שכללה ביטויים ריקים מתוכן כמו "צפוי ערב ארוך"; ההתעלמות הצורמת מערבים לאורך כל המשדרים; הפער המשמעותי בין המדגמים לבין תוצאות האמת; ו"ארץ נהדרת" שסופסוף מצליחה לפגוע בול. ארבע הערות על משדרי הבחירות
מדהים שגם אחרי הריאיון-ביזיון אצל שרון ורני, נתניהו טוען שכולם נגדו
נתניהו יכול היה לשבת בסיפוק בריאיון אצל שרון ורני, להפריח את סיסמאות הבחירות שלו, ולדהור אל יום הבוחר. הוא ימשיך לטעון גם בהזדמנות הבאה שהתקשורת עוינת ושהכל פייק ניוז. מי שרצה לראות את ההבדל בין חרפה לבין עיתונות, היה צריך לראות את רינה מצליח מראיינת
דווקא בעונה כל כך חשובה, "ארץ נהדרת" יורה לכל כיוון ולא פוגעת
הצוות של "ארץ נהדרת" יוביל את משדר הבחירות של ערוץ 12 ביום שלישי הקרוב, וכשהמדגמים יתפרסמו ובאולפנים ינתחו מיטב הפרשנים את ההתרסקויות של המפלגות השונות, זאת תהיה ההזדמנות האחרונה של "ארץ נהדרת" להציל את קמפיין הבחירות המאכזב שלה, שיגיע בקרוב לקו הסיום
הסקופ הגדול של "המקור" בתחקיר על גנץ היה חיבתו לשירה בציבור
מצפייה בתחקיר של "המקור" על המועמד לראשות הממשלה הייתה הרגשה שהתכנית בעיקר סימנה וי זמן קצר לפני יום הבוחר, מבלי להרים תרומה משמעותית לסדר היום. יש משהו עצוב בכך שאנחנו זקוקים לתחקירים על חידת דמותם של פוליטיקאים בכירים, אך מגלים על אמונותיהם מעט מאד
הצצה והחמצה: תחקיר "עובדה" היה קרוב, אבל לא באמת פיצח את דמותו של גונן שגב
תחקיר "עובדה" על גונן שגב היה מספק כהצצה ראשונה וכפינוק לחובבי ז'אנר תחקירי המודיעין, אבל מסתמן כי את הפיצוח האמיתי של דמותו נקבל רק בסרט עלילתי שאולי עוד יעשה על אודותיו
החיים שלנו תותים: השירים שמייצגים יותר מכל את העשור של נתניהו
האם הייתה לנתניהו השפעה כלשהי על המוזיקה הישראלית? הרי בעשור האחרון שבו הוא שולט המוזיקה בישראל אכן השתנתה באופן דרמטי. אין לנו תשובה ברורה, רק הצעה לשש תחנות, בהן המוזיקה הישראלית נפגשה עם רוחו של ממשל נתניהו, או השתנתה בעקבותיו. "דור נתניהו" - חלק ד'
אמדורסקי ממשיך לבעוט בבטן, אלו רק הכיסאות שנוחים יותר
אסף אמדורסקי הוא כבר מזמן לא הילד הרע בשכונה. אבל אל תטעו בו: הוא עדיין רעב, והחלומות שלו רק גדלו. המופע לציון 20 שנה ל"מנועים שקטים" המופתי הוכיח זאת היטב: אמדורסקי עשה הכל כדי שזה לא יהיה ערב נוסטלגי דביק אלא מופע מרהיב שהבהיר שהמנועים של א"א רק מתחממים
קרן מרציאנו דרשה מנתניהו בדיוק מה שמצופה ממנה: תשובות ולא תעמולה
נתניהו לא קיבל שום הנחה בריאיון שהעניק אמש במפתיע לחדשות 12. עם זאת, הוא הרוויח ממנו היטב כשקיבל זמן מסך עצום, העביר את מסריו והתעמת עם הטענות נגדו. המנצחת הגדולה של הערב היא המראיינת קרן מרציאנו שעמדה על חובתה העיתונאית לקבל הסברים. חבל שעמית סגל השתתק
מצעד הקאברים הישראלים הגדולים: 25 המקומות הראשונים
הגענו אל החלק השלישי והחותם של הפרויקט המיוחד לפורים, המונה את 75 גרסאות הכיסוי הישראליות הגדולות ביותר במוזיקה הישראלית אי פעם, כולל השירים שאפילו לא ידעתם שהם כאלה. הפעם: התרומות האדירות של נתן אלתרמן, ברי סחרוף, יהודית רביץ, יהודה פוליקר ודני בסן
מי מסתתר מאחורי המסכה: מצעד הקאברים הישראלים הגדולים ב'
גם שירים מתחפשים לפעמים, ולכבוד פורים בחרנו עבורכם את 75 גרסאות הכיסוי הישראליות הגדולות ביותר במוזיקה הישראלית אי פעם, כולל השירים שאפילו לא ידעתם שהם כאלה. חלק ב': כשדודו טסה הפך לגמרי את השיר של ריטה וכשרוקפור שחזרו את קסמו של אריק איינשטיין
מי מסתתר מאחורי המסכה: מצעד הקאברים הישראלים הגדולים א'
גם שירים מתחפשים לפעמים, ולכבוד פורים בחרנו עבורכם את 75 גרסאות הכיסוי הישראליות הגדולות ביותר במוזיקה הישראלית אי פעם, כולל השירים שאפילו לא ידעתם שהם כאלה. חלק א': כשישי לוי המציא מחדש את הלהיט של החברים של נטאשה וכשעברי לידר התחפש לריטה
לתפוס את הראש בייאוש: "המקור" פתחה עונה בתחקיר מטלטל על אסון צפית
"המקור" היא הרי תוכנית תחקירים, היא רגילה לשחיתויות מסוג אחר. על המעלות של התוכנית בתחומים האלה כבר דובר לא מעט, אבל עורכיה הצליחו לגולל ברגישות ובאנושיות גם סיפור מסוג אחר, והניבו פרק פתיחה מטלטל על היוהרה והאטימות מאחורי אסון צפית
"טרנסקידס" נותנת תשובה מוחצת לכל מי שתהה איך נער רוצה לשנות את מינו
"טרנסקידס", העוקבת אחר ארבעה בני נוער שחיים במגדר אחר ממינם הביולוגי ואחר התהליך הרפואי והאישי שהם עוברים, היא סדרת דוקו מצוינת. מעל הכול היא מוכיחה שכל עוד המסגרות החברתיות והמשפחתיות תומכות, השמיים לא נופלים וגם הצעד הזה הוא אפשרי
מעט הברקות, הרבה גימיקים: יותר משהוא מצחיק, חנוך דאום בעיקר מנג'ס
היכולות של חנוך דאום, שיודע להשיג אמון לא מנוצלות בשביל להוציא רגע טלוויזיוני יוצא דופן, ולו בהקשר קומי, של איילת שקד. קצת פחות בדיחות מטופשות וקצת יותר הקשבה, ו"המתנחל" יכולה הייתה להפוך מתכנית בידור חביבה, לאירוע ששווה להתייחס אליו יותר ברצינות