כותב בוואלה! על מוזיקה ותרבות ישראלית מאז 2011, ומבקר הטלוויזיה של האתר מאז 2018. בעל תואר שני בהיסטוריה מהאוניברסיטה העברית. ער בלילות, חולם בימים
הגענו אל החלק השלישי והחותם של הפרויקט המיוחד לפורים, המונה את 75 גרסאות הכיסוי הישראליות הגדולות ביותר במוזיקה הישראלית אי פעם, כולל השירים שאפילו לא ידעתם שהם כאלה. הפעם: התרומות האדירות של נתן אלתרמן, ברי סחרוף, יהודית רביץ, יהודה פוליקר ודני בסן
גם שירים מתחפשים לפעמים, ולכבוד פורים בחרנו עבורכם את 75 גרסאות הכיסוי הישראליות הגדולות ביותר במוזיקה הישראלית אי פעם, כולל השירים שאפילו לא ידעתם שהם כאלה. חלק ב': כשדודו טסה הפך לגמרי את השיר של ריטה וכשרוקפור שחזרו את קסמו של אריק איינשטיין
גם שירים מתחפשים לפעמים, ולכבוד פורים בחרנו עבורכם את 75 גרסאות הכיסוי הישראליות הגדולות ביותר במוזיקה הישראלית אי פעם, כולל השירים שאפילו לא ידעתם שהם כאלה. חלק א': כשישי לוי המציא מחדש את הלהיט של החברים של נטאשה וכשעברי לידר התחפש לריטה
"המקור" היא הרי תוכנית תחקירים, היא רגילה לשחיתויות מסוג אחר. על המעלות של התוכנית בתחומים האלה כבר דובר לא מעט, אבל עורכיה הצליחו לגולל ברגישות ובאנושיות גם סיפור מסוג אחר, והניבו פרק פתיחה מטלטל על היוהרה והאטימות מאחורי אסון צפית
"טרנסקידס", העוקבת אחר ארבעה בני נוער שחיים במגדר אחר ממינם הביולוגי ואחר התהליך הרפואי והאישי שהם עוברים, היא סדרת דוקו מצוינת. מעל הכול היא מוכיחה שכל עוד המסגרות החברתיות והמשפחתיות תומכות, השמיים לא נופלים וגם הצעד הזה הוא אפשרי
היכולות של חנוך דאום, שיודע להשיג אמון לא מנוצלות בשביל להוציא רגע טלוויזיוני יוצא דופן, ולו בהקשר קומי, של איילת שקד. קצת פחות בדיחות מטופשות וקצת יותר הקשבה, ו"המתנחל" יכולה הייתה להפוך מתכנית בידור חביבה, לאירוע ששווה להתייחס אליו יותר ברצינות
פרק פתיחת העונה של "חתונה ממבט ראשון" המחיש את היותה ג'אנק פוד שמרני, אבל מה לעשות שפשוט אי אפשר שלא להתרגש מול רגעי השיא של הפנטזיה החברתית הזו. לפעמים כפית אחת של קיטש זה כל מה שצריך
כבר מנקודת הפתיחה שלה, "שרון ורני בע"מ" החדשה בערוץ 13 פשוט לא טובה. האחד ח"כ לשעבר שעשה לעצמו שם של פרובוקטור מרגיז, השני איש יחסי ציבור שלצופה אין דרך לדעת מה האינטרסים שלו. נטולי כימיה, רבים בינם לבין עצמם מול האורחים ולא מחלצים כותרת משרה נתניהו
קשיים רבים אורבים למוזיקאים עצמאיים בישראל בדרך לקריירה מכובדת, קהל נאמן ופרנסה אפשרית. שתי יוזמות מקוריות - פרויקט האקסלרטור "סינתיסייזר" והפסטיבל "יש רוקנרול בעברית" - מנסות לשכנע אתכם לצאת כבר מהספוטיפיי ולראות הופעה של אמן שאתם לא מכירים
אחרי שערוץ 13 כעסו על החלטת השופט מלצר לאפשר את שידור נתניהו בהשהיה של עשר דקות, התגלה דבר מדהים: באמת לא היה ערך חדשותי לנאום. "שום כותרת לא נאמרה כאן", הודתה איילה חסון. פתאום כל מבצע השידור המורכב נראה מגוחך והיה פנאי לצפות בכתבות מגזין מעניינות
לאן שלא נפנה, נגלה בפמתא עלילה שלא נאפתה עד הסוף, ויחד עם זאת, הדרמה של כאן 11 הפגינה קצב מצוין ומשחק מעולה של כולם. מעבר לכך, נדמה שנגעה בסנטימנט ציבורי רווח - התחושה שכל המערכת מושחתת
הדרמה הקומית החדשה של yes, שמספרת את אחורי הקלעים של עולם הסטנדאפ הישראלי בשנות התשעים, גדושה במוזיקה טובה ואווירה אפלולית מצוינת. עם זאת, יש משהו מתסכל בצפייה בה משום שכל דמות בה רק מנחילה אכזבה לדמות אחרת. היא גם מתרחקת מאמירה על המקום שבו אנו חיים
אם מישהו חיפש הצצה מיוחדת לחייו, נפשו או סדר יומו של הרמטכ"ל היוצא, הוא לא ימצא אותה ב"איזנקוט" (כאן11), שמלווה את סיבוב הפרידה של רב-אלוף גדי איזנקוט. במקום זאת נוצר כאן סרט דל קלוריות וחסר שיניים, מלא בסיטואציות סתמיות
הסדרה התיעודית של כאן 11 מגוללת את סיפור קליטת העלייה בשנות ה-50 באופן בהיר, נוקב, מרתק ורגיש, כמארג של קולות וסיפורים בגוף ראשון. לצד עדויות מזעזעות על השסע העדתי, יש בסדרה הזאת עוד שיעורים רבים נוספים לכולנו
כל חלקה הראשון של "בגובה העיניים" (קשת 12) היה די משעמם. לא כל עיתונאי יכול להחזיק תוכנית שכולה שיחות אישיות ואינטימיות, וזה המקום שבו בימוי מעט יותר יצירתי היה יכול לשרת מאוד את הסרט. ואז הגיע החלק השני, שבו גוטמן נתנה למרואיינים דרור
"ואם תבואי אליי" של עידן רייכל הוא שיפור משמעותי לעומת קודמו, אבל לוקה בבעיות דומות ועדיין רחוק משיאו. המתח שבין רייכל הסולן ורייכל משתף הפעולה עוד לא נפתר. בנוסף: ענבל דור, בן זילכה ודודו טסה סיפקו לנו הפתעות משמחות
השידור הראשון של למפל כמגישת המהדורה המרכזית בתאגיד כאן 11 היה רציני, רהוט ובהיר. שום תקרית חריגה לא נרשמה - וזה כנראה סימן טוב. עם זאת, לתכנית "הצד השני" בהגשת גיא זוהר יש עוד הילוך להעלות עד שתגיע למה שמצופה ממנה
איך הפסקנו לפחד והתחלנו לאהוב את אסי עזר ורותם סלע, החוב ש"הכוכב הבא" חייבת לנטע ברזילי, הרגע שחשף את הבלוף של שפיטה, שלב הניקוד הארוך להכעיס ולמה קובי מרימי הוא בחירה מוצלחת. כל מה שצריך להגיד אחרי גמר "הכוכב הבא"
בתחקיר הגנגסטרים של "פנים אמיתיות" מביא אמנון לוי כמה סיפורים מרתקים מפיהם של מי שהיו בכירים בעולם התחתון המקומי, אך המשדר המסקרן לא מתעלה לכדי חוויה טלוויזיונית שמצליחה לחדש. זה קשור גם בעובדה שבניסיון להבין את העבריינים - לוי כמעט ולא עוסק בקורבנות
במידה רבה, "2025" היא הרגע שבו הוסרו המסכות באופן סופי: אם ביחס ל"אח הגדול" עוד היו מי שהתעקשו לטעון שמדובר בניסוי חברתי, ל-"2025" אין שום ערך מוסף. משהו בין משחק מונופול גדול ועצוב לבין משחקי הרעב, והכל מסורבל, איטי ובונה מתח שלא מתממש
גם אם אפשר היה לקצץ בקלות כמה שירים ולקבל מופע מהודק יותר ומבושל עוד טיפה, ההופעה של יובל דיין בצהרי שישי האחרון בהיכל התרבות בתל אביב המחישה שמדובר בזמרת מרגשת וכריזמטית, בעלת כישרון הגשה טבעי, והציגה את כברת הדרך שעברה מאז התוכנית ההיא שבה התגלתה
בסצנה שמלאה בזמרים, הגם שהם מוכשרים, המתעקשים להישמע כמו הדבר המוכר ביותר, נטע ברזילי נשמעת אך ורק כמו עצמה. וזה לא רק איך שהיא נשמעת, אלא גם מה שהשירים שלה משדרים. במילים אחרות: נטע ברזילי היא זמרת פופ עם זהות, אפיון ואמירה
"נגיעות" הוא היהלום המושלם ביותר ביצירה של סחרוף, האלבום שהפך אותו מעוד אמן למי שמכתיב את הנוסח לרוק הישראלי החדש. בהופעתו האדירה אמש בהאנגר 11 לציון 20 שנה לצאת האלבום, נשבינו מחדש בקסם של השירים. זה היה כל כך נפלא, שאפילו לא הזדקקנו לשירים נוספים
מסביב לכל הרעש שעשה אתמול נאום גנץ, שזכה לכ-20 דקות שידור ועוד דקות ארוכות של פרשנות ותגובות, נאמרו מעט מאוד דברים מהותיים, הן של המועמד והן של הפרשנים. וגם: טוב עשתה יונית שחתכה את הסיסמאות התמוהות של שרת התרבות בתגובה לנאום
חוזקו של המחזה "העבד" (תיאטרון גשר) התגלה לאו דווקא בתצוגות משחק בודדות - אלא בשיתוף הפעולה על הבמה. בחלק מן הסצינות, כוריאוגרפיה מרשימה יצרה אינטנסיביות עוצרת נשימה. יחד עם זאת, כוחו של המחזה נובע בראש ובראשונה מהתוכן של הסיפור המפעים של בשביס זינגר
זה היה מפגש מחזור מושקע שהתפרס על פני כ-25 נאמברים, שכמעט כולם מבוצעים עם זמרים אורחים. רוב הביצועים היו טובים, והלהקה - שכללה יותר מעשרה נגנים - הייתה משובחת. אבל יותר מהמוזיקה, גידי גוב העניק לערב אחד לקהל, המבוגר למדי בעצמו, את הניינטיז בחזרה
עיתונאים על שלטי חוצות, חשד לשוחד מיני במינוי שופטים - כן, קשה להתחרות בכותרות האלה, אבל מארץ נהדרת הציפיה היא לתת את הזווית המקורית לאירוע, ולא להסתפק בבדיחות על ההודעות שרצות כביכול בוואסטאפ של נאוה בוקר. וגם: יומני קירשנבאום היא סדרת דוקו חכמה ומענגת
"הכוכב הבא" עושה חסד למאיה בוסקילה, מזכיר שוב שיש לה יכולות מטורפות, שעם קצת מזל היא הייתה הופכת להיות זמרת משמעותית יותר. לכן היא חייבת לזכות, בשביל התיקון: תיקון לה, תיקון למחזור של הדור שלה שלא ממש מצא את עצמו כאן ותיקון לז'אנר
מי שיישאו באחריות בעקבות תחקיר ניקיון המלונות של "החדשות" יהיו האחרונים בשרשרת המזון - החדרנים והחדרניות ועובדי הניקיון במלונות. מלונות אכן אמורים לספק תמורה למחיר היקר, אך לא עדיף להשקיע את הכסף שהושקע ב"מבחן הניקיון" בתחקירים על הדגים השמנים באמת?
ערב הפרה-פריים הראשון של רשת הציג שורת מהדורות אקטואליה לא מרגשות, עם מחסור מורגש מאוד בנשים. בשביל זה ביטלו את לוסי אהריש? מאוחר יותר בערוץ שממול, "ארץ נהדרת" פתחה עונה לא לגמרי מבושלת עם לא מעט רגעים תמוהים וגם אחד בטעם רע במיוחד
