חובב טלוויזיה טובה, ספרים נעימים ומוזיקה טובה לא פחות. למעשה, מדובר באנציקלופדיה תרבותית אנושית. עידו הוא המודל לחיקוי עבור כולנו
מרדף המכוניות בפרק החדש של "ווסטוורלד" היה מרהיב, אבל בשאר החזיתות זהו כנראה הפרק הכי פחות טוב של העונה השלישית. יחד עם זאת, קיבלנו כמה תעלומות מעניינות לדוש בהן. בראש ובראשונה: האם כיילב הוא בכלל לא מה שנראה לנו? ספוילר
את הדרמה הקומית החדשה של HBO מפיקה פיבי וולר-ברידג', יוצרת "פליבג", אך למרבה הצער "לברוח" רחוקה מרחק רב מהחדשנות של יצירת המופת ההיא. היא מתחילה כמו מחווה מוכרת מדי לקלאסיקה קולנועית, ואז משנה כיוון והופכת מעניינת יותר, אבל עדיין רחוקה מלהתעלות
יוצר "אחוזת דאונטון" חוזר עם סדרה תקופתית כובשת חדשה, שני אחים מנוכרים פותחים מבשלת בירה בקומדיה נוראית של נטפליקס, לסבית וסטרייטית מתאהבות ונער ממוצע לגמרי חי את חייו. זה מה שחשבנו על "בלגרביה", "תוססים", "מיי וג'ורג'", ו"דאנקנוויל"
בעוד "ווסטוורלד" חושפת בפנינו טוויסט מסעיר ונהדר נוסף, קשה לא לתהות: מה דולורס מתכננת? האם היא בעצם נמצאת צעד מאחורי סראק? והאם מסעו של האיש בשחור הסתיים למרות מה שראינו בסוף העונה השנייה? ספוילרים לפרק הרביעי בעונה השלישית
במקרה עלו ביום שישי "הביתה לפני החשכה" של אפל טיוי פלוס ו"עלילות מהלולאה" של אמזון פריים וידאו. שתי הסדרות יונקות ממקורות השראה דומים, הרפתקאות ילדים של פעם, אולם בעוד האחת מדשדשת בקלישאות, השנייה מצליחה להיות רעננה, יפה ומרגשת
פיבי וולר-ברידג' ("פליבג") חוזרת עם סדרה חדשה שהיא מפיקה עבור HBO, במאי "הפשיטה" מגיע עם סדרת טלוויזיה ראשונה שיצר, עיבוד אמריקאי ל"להיות איתה", "הטובות לקרב", "טוני נולד מחדש", "לא בטוחה" ועוד סדרות חדשות וחוזרות. המדריך המקיף למה שקורה בטלוויזיה באפריל
בעוד שרלוט, או איזה מארח שמאכלס את גופה, חווה משבר זהות חמור ונוגע ללב, תיאוריית מעריצים חדשה טוענת שמשבר זהות דומה חל על הסדרה כולה. ספוילרים לפרק השלישי בעונה השלישית של "ווסטוורלד"
שירה האס הישראלית נפלאה במיני-סדרה החדשה של נטפליקס, העוקבת אחר צעירה חרדית מברוקלין שנמלטת מחייה ומבעלה אל ברלין. חוסר הפשרות של הסדרה בהצגת העולם החסידי הופך אותה למרתקת ממש, ועוזר גם לרגעים קצת קלישאתיים להיות יפים ומרגשים
פרק מוצלח נוסף שמחזיר את "ווסטוורלד" לדרך הישר. נדמה שהאירועים בו - שכללו בניית עולמות חדשים, שלל תהפוכות ורגעי שיא - היו מתפרסים בעבר על פני פרקים רבים. הפעם, בדומה לפרק הבכורה של העונה, קיבלנו סיפור סגור, במקרה הזה על מייב. ספוילר
נקודת המוצא האישית במיני-סדרה החדשה של HBO הופכת אותה לאינטימית ואת גיבוריה לשובי לב. זאת אחת הסיבות המשמעותיות לאפקטיביות שלה בתיאור עולם שהולך וסוגר על גיבוריה והתחושה שמשהו נורא אורב מאחורי כל פינה
הבטיחו "ווסטוורלד" עם פחות משחקי ניחושים, וזה אכן מה שקיבלנו בפרק הפתיחה. את קנה המידה של המרחבים האמריקאיים הפראיים החליפו נופים עירוניים משוכללים של לוס אנג'לס העתידנית, ארכיטקטורה מרהיבה ועיצובים טכנולוגיים יפהפיים. וגם סיפור על אנושיות אחרת. ספוילרים
כמעט שנתיים אחרי שהסתיימה קודמתה, הלילה (בין ראשון לשני) תגיע העונה השלישית של "ווסטוורלד". הפעם היא אמנם מעתיקה ברובה את ההתרחשות מהפארקים השונים אל העולם האמיתי שבחוץ, אבל עדיין יש כמה דברים חשובים שכדאי לזכור. הנה מדריך חיוני
השיאים של "פאודה" ממשיכים למצב אותה כאירוע טלוויזיוני. היא מופרכת, כן, לפעמים עד גיחוך. אבל מבחירות קלושות של הדמויות ושל התסריט צומחים רגעים מצוינים שמקשים לא למחול לה, והמתח שהיא מייצרת כה הדוק עד שהוא מגהץ את שאר קמטיה
פרויקט סודי ומסוכן בחברת היי-טק, חבורת זרים שנקלעת למשחק גדול או קונספירציה ענפה, אדם שמגלה שאביו הביולוגי היה כנראה רוצח סדרתי ופיקסרית שחוקרת את רצח אחותה. זה מה שחשבנו על Devs, Dispatches From Elsewhere, The Most Dangerous Animal of All ו-Briarpatch
הדרמה הקומית החדשה של שי גולדשטיין ולאה לב ב-yes נופלת במלכודות של סדרות ישראליות רבות מדי: היא משאירה את גיבוריה קרוב מאוד לבני דמויותיהם האמיתיים, והדבקות שלה במוכר קוצצת מלכתחילה את כנפיה
סדרה חדשה מיוצרי "גומורה", תוכנית ריאליטי-אופנה חדשה של טים גאן והיידי קלום, עונות שלישיות ל"אליטה" ו"בבלוק שלי", הבריטיות "The Trip", "שקרן/שקרנית" ו"משבריסטית" שבות, ועוד סדרות חדשות וחוזרות. המדריך המקיף למה שקורה בטלוויזיה במרץ
"זה מה שחסר לי עכשיו" החדשה של יוצרי "סוף הפאקינג עולם" בנטפליקס לא מצליחה לעמוד בסטנדרטים של הסדרה הקודמת, אך מצליחה לעבוד בזכות הדמויות, השחקנים והגישה המקורקעת שלה, שצובעת באפור-מט את האלמנטים העל-טבעיים של הגיבורה
על אף שהסדרה של אמזון פריים וידאו מבדרת, הניסיון שלה לרקוח סיפור שמצד אחד שואב בקביעות מהטרגדיה הבלתי-נתפסת של השואה ומצד שני להיות מצועצעת ומוגזמת בכוונה, משאיר אותה מאחור
ההיסטוריה הכואבת של גאים בטלוויזיה, חידוש יומרני ומיותר לקלאסיקה, בחור נאלץ לשמור על שתי אחיותיו הנערות, מותחן בריטי משמים וצפוי ונקמה מדממת שמוגשת חמה. זה מה שחשבנו על "מחוץ לארון בטלוויזיה", "נאמנות גבוהה", "הכל יהיה בסדר", "Deadwater Fell" ו-"Reprisal"
הסדרה החדשה של אנשי "פילדלפיה זורחת" מבינה את החשיבות והכוח הקהילתיים הטמונים במשחקי מחשב, ובעיקר בכאלה מרובי משתתפים. היא בוראת הווי מובחן, מענג, מצחיק, פעמים רבות עם קורטוב הגון של טרלול, אבל תמיד עם לב גדול שפועם מאחוריו
חייל בריטי נתפס על ידי המצלמה בפשע אלים ומוזר, מהגרים לארצות הברית מעוררים השראה, המקורות של ג'ייסון בורן שוב מבעבעים ואישה זרה חושפת סודות של אחרים. זה מה שחשבנו על "פשע במעגל סגור", "אמריקה הקטנה", "טרדסטון" ו"אדם זר"
מקבץ הפרקים האחרון של סדרת המופת של נטפליקס לא היה אחיד ברמתו, אבל בשיאו, ובעיקר בסופו, הגיע לשיאים נשגבים, פיוטיים ויפים. כך הוכיחה "בוג'ק הורסמן" שגם סיטקום כאילו-טיפשי יכול להגיע להתעלות
"החברה הגאונה", "ברוקלין תשע תשע", "נרקוס", "פחמן משודרג", "המרוץ לדראג", סדרה תיעודית על להט"בים בטלוויזיה, עיבוד חדש ל"נאמנות גבוהה", אל פצ'ינו צד נאצים ועוד סדרות חדשות וחוזרות. המדריך המקיף למה שקורה בטלוויזיה בפברואר
על סמך הפתיחה של "מסע בין כוכבים: פיקארד", מדובר בסדרה שדמות כמו של ז'אן-לוק פיקארד ושחקן כמו פטריק סטיוארט ראויים לה. לא מדובר בסתם פריטה זולה על מיתרי הנוסטלגיה, אלא בסדרה שהאקלים הפוליטי של ימינו תובע את קיומה
לאורך הצפייה בסדרה החדשה והמבטיחה של HBO נוצרת התחושה שהצוות מנסה להבין איך מתקדמים. החירות היצירתית שאמורה להניב בלגן מתוזמר ומשמח, מולידה בפועל סתם בלגן. עם זאת, יש סיבות טובות להניח שמכל זה תצא לבסוף סדרה מעולה
היאקוזה זולגת ללונדון, קבוצת חובשים באפגניסטן מסתבכת בצרות, בלש בריטי פועל לא לפי הנהלים, מאבקי אגו בקבוצת מעודדות ונערים מחפשים משמעות. זה מה שחשבנו על "המאבק של קנזו", "68 וויסקי", "ההודאה", "מחפשים את אלסקה" ו-"Dare Me"
כמו הורמונים בבני נוער, המינון בעונה השנייה של "חינוך מיני" השתבש לחלוטין. הקסם עומעם על ידי פצעי בגרות וקול מתחלף. המלאכותיות שהקנתה לה חלק מקסמה השתלטה כמעט על הכל, מותירה מעט מאוד מקום לכנות
יש משהו שניכר כבר מהפרק הראשון של המיני-סדרה החדשה של HBO, והוא הולך ומתעצם ככל שהיא מתקדמת: מגרעתה הגדולה היא כמות פרקיה. האיטיות והארכנות שלה ממלאים אותה בחשיבות עצמית שמאפילה על כל מעלה אחרת שעשויה הייתה להיות לה
לא מעט דברים עובדים לטובתה של הסדרה החדשה של HOT. הכימיה בין השחקנים נהדרת וכולם מצוינים, הבימוי מאפשר להם מרחב נשימה שמקנה לכול אותנטיות. ובעיקר, די מהר מתברר שהעלילה המבדרת מגובה בתסריט פיקחי מאוד
רימייק כמו שרימייק צריך להיות; סדרה קריפית, מפתיעה ונהדרת של אפל טיוי פלוס; ונטפליקס פותחת עשור ברגל שמאל. זה מה שחשבנו על "דרקולה", "שולחן לחמישה", "משרתת", "איי-ג'יי והמלכה"
