כותב בוואלה! על מוזיקה ותרבות ישראלית מאז 2011, ומבקר הטלוויזיה של האתר מאז 2018. בעל תואר שני בהיסטוריה מהאוניברסיטה העברית. ער בלילות, חולם בימים
פרויקט מיוחד: בסוף חודש האישה, ולקראת יום העצמאות ה-70, אנחנו מגישים כאן דירוג של 30 האלבומים האהובים ביותר שמאחוריהם - או נכון יותר, במרכזם - פועלות נשים, כפי שדורגו על ידי נשים בלבד. קבלו את עשרת הגדולים
פרויקט מיוחד: בסוף חודש האישה, ולקראת יום העצמאות ה-70, אנחנו מגישים כאן דירוג של 30 האלבומים האהובים ביותר שמאחוריהם - או נכון יותר, במרכזם - פועלות נשים, כפי שדורגו על ידי נשים בלבד. קבלו את מקומות 11-20
פרויקט מיוחד: בסוף חודש האישה, ולקראת יום העצמאות ה-70, אנחנו מגישים כאן דירוג של 30 האלבומים האהובים ביותר שמאחוריהם - או נכון יותר, במרכזם - פועלות נשים, כפי שדורגו על ידי נשים בלבד. קבלו את מקומות 30-21
שלושה דברים הופכים את "Toy" לאירוע: השיר אולי רגיל אבל המבצעת שלו מיוחדת, ריקוד התרנגולות שבו והעובדה שהוא מגלם את רוח התקופה וההעצמה הנשית. בנוסף: האלבום החדש של דודו טסה קצת חסר תנופה, ואילו עלמה זהר חוזרת עם אי.פי עמוס ממתקים
הגם שהאלבום החדש שלו לא הותיר בנו רושם רב, דני רובס מוכיח את עצמו ככותב רגיש ומוכשר והשיר לאמו הוא אחד היפים ביותר שנכתבו השנה; אלבום האוסף של ירמי קפלן מאכזב בעיקר מה שאין בו; ועינב ג'קסון כהן בשלה וטובה יותר ככל שהזמן חולף
עם שלטי ענק, וידאו-ארט מושקע ורקדנים מעופפים באוויר, "Sarit - The Show" הוא מופע שכאילו נלקח היישר מלאס וגאס. בעודה חמושה במיטב להיטיה הגדולים, חדד מבקשת לסמן לדור הצעיר שנוגס בשוק בו שלטה במשך שנים שהיא עדיין כאן, קורנת וזורחת מאי פעם
בימים בהם כולם מדברים על השואה, אבל שוכחים את משמעותה - אין כמו יהודה פוליקר כדי לכרוך יחד את סיפורו של ומדינה במופע אחד. הצופים במופע לציון 30 השנה לאלבום המופתי זכו לדמוע וגם לרקוד, לזכור וגם להעריך, להתנחם יחד וגם להיזכר יחד במשמעות של חמלה יהודית
עיבודים לכלי מיתר לשירים מוכרים יכולים להיות מאוד יפים ובצד זה מאוד משעממים. הופעתו אמש של אביב גדג' נמלטה מגורל דומה כי גדג' העז לחפש בפינות נסתרות שאליהן הוא בדרך כלל לא מגיע והצליח להעצים את יופי המנגינות וקסם המילים
מחרוזות שירי אלתרמן בהטעמה תימנית, זוהר ארגוב, אהובה עוזרי ומרגול, התערבבו אלה באלה בהרמוניה נפלאה - כששלישיית האחיות האהובה והווקאליסט הנפלא, שילבו כוחות עם כינורות, חלילים מהפנטים וכלי נשיפה סוחפים. נדב מנוחין נהנה מערב של הפלת מחיצות תרבותיות
אחרי ש"הכל לטובה" לא יצר הד גדול במיוחד, הצמד האהוב בישראל חוזר במהירות עם שיר חדש ושמח בהרבה, אלא שלמרבה הצער הוא קצת משעמם. מה שבכל זאת מעניין הוא הקליפ, ובפרט העובדה שמככב בו כתב תרבות המסמן טשטוש גבולות לא בריא
שבע שנים עברו כבר מאז האלבום הקודם של מתי כספי, אחד המוזיקאים המוכשרים בישראל, ולמרות ההיסוס - גילינו שהאלבום החדש מכיל את כל מה שאנו אוהבים בכספי. וגם: נרקיס היא זמרת עם נוכחות אדירה, ורפי פרסקי מוכיח שכשהוא במיטבו - כל שיר שלו הוא מיליון דולר
החיבור בין גדול זמרי ישראל של ימינו לבין אחד הבולטים של השנים האחרונות, אלגנטי ו"מזדמזם". אך "לא הפסקתי לאהוב אותך", היפה וחוצה הז'אנרים במוזיקה הישראלית, שמרני למדי ולא יישאר בזיכרון לאורך זמן
אף שגם בפרויקט החדש של הסופרגרופ ניתן למצוא שירים טובים, והביצועים עדין מצוינים ומיומנים, התחושה היא שחבריו הלכו מעט לאיבוד בין המחאה למחווה. וגם: האלבום הטוב ביותר שגל תורן חתום עליו והפרויקט השאפתני והמרשים של שירי יותם ראובני
הביוגרפיה המאלפת מאת ד"ר מוטי זעירא יורדת לרזולוציות העמוקות ביותר בחייה של נעמי שמר. בין אהבתה לחצילים, חייה בפריז והקונפליקטים שיצרו שיריה מבלי שתמיד התכוונה לכך, נשקפת תמונה של אישה ידענית, אוהבת, כואבת, מצחיקה ובעלת עולם פנימי עשיר ומרתק
אלבום ההופעה החדש של דודו טסה מציג שוב את האפקטיביות העצומה והדיוק המוכר, אבל ברקע מתגנבת תחושת שיעמום קלה תחושה שכבר היינו כאן כמה וכמה פעמים. וגם: המפגש בין שני ענקי המוזיקה המזרחית מרגיש מינורי ומאולץ, ומדגיש את הפער ביניהם
בלי להמעיט מהעושר והאושר שסדרת הדוקו על אריק איינשטיין מביאה אל המסך, קשה להשתחרר מן התחושה ש"שיר אהבה סטנדרטי" - לפחות לפי 3 פרקיו הראשונים שמשודרים ב-yes דוקו - מחמיץ את הניסיון לשרטט באופן חדש את דמותו המרתקת של גדול זמרי ישראל
אין ספק שטונה הוא אחד האמנים המוכשרים ביותר של ההיפ הופ הישראלי. זו הסיבה שכל כך מעצבן להקשיב לאלבומו החדש "טונהפארק": יש בו אמנם שכלול מוזיקלי רב, אבל הגיע הזמן שטונה יספר סיפור עמוק יותר מעוד סתם קלישאות
שלישיית ג'יין בורדו עשתה ערב מחווה לשלישיות אחרות, והיציאה מאזור הנוחות שלה וממתחמי ההומור החמוד הורגשה עד מאוד, למרבה הצער. עברי לידר, לעומתם, הפך את מחצית מהבמה לסלון והצהיר על רצונו לשבור את המחיצות בין האמן והקהל, מה שהניב רגעים מוזרים וגם יפים
בהופעתו השלישית בישראל בשנים האחרונות, מביא אשף השאנסונים הרבה יותר מקול בלתי נשכח ואנרגיות יוצאות דופן יש בו יכולת להעלות זיכרונות ממחוזות שכבר אינם קיימים. את הקרבה הזאת לקהל הוא מתעל כדי לגעת בנושאים שנמצאים על סדר היום העולמי
אף שלא הקליט הרבה מוזיקה בקריירה הענפה שלו, חלק ניכר מבין שיריו הפכו לקלאסיקות אלמותיות. "סביבנו" מתניע לאט, אבל החיבור עם רונה קינן, גידי גוב ויהודה עמיחי, מוציא מרכטר את המיטב. וגם: למה דווקא האלבום המיינסטרימי ביותר של יהוא ירון מאכזב?
סרטים מוזיקליים-דוקומנטריים שנעשו בישראל בשנים האחרונות, כוללים בעיקר ראשים מדברים ורגעי ציון בקריירה של מושא הסרט. אלא שיעל לביא, בתו של הפרפורמר הבלתי נלאה, מכניסה לסרטה את עצמה ואת אמה, שושיק שני, ומציגה את חייו הסוערים בלי פילטרים ובלי מסכות
השיר החדש של סטטיק ובן אל מזכיר את השירים של "טונה" והוא נשמע הרבה יותר כמו מיינסטרים. אבל יש בכך סכנה גדולה: "הכל לטובה" נשמע פחות ייחודי ומקורי, ובמגרש הזה היתרונות של סטטיק ובן אל נעלמים לעומת זמרים אחרים
ערב המחווה לענבל פרלמוטר שנערך לציון 20 שנה למותה במועדון הבארבי היה לפרקים מביך ומוזר, והוכיח שהזיכרון כבר קצת פחות כואב ואת החומרים שלה אפשר להתחיל לחגוג ולא רק להספיד. אולי גם הגיע הזמן לפתוח את המוזיקה שלה לקהל חדש - בדומה למה שעשו למאיר אריאל
רבים מהשירים באלבום הלייב הכפול של עידן רייכל נשמעים כמו תרגילים לא גמורים, כמו סקיצות יבשות ופשטניות, והאסון הוא שהן נשמעות כמעט זהות אחת לשנייה. פאר טסי עדיין לא מצא לעצמו סגנון אישי מובהק, ומסתמך על נוסחאות מתישות; ולשירים של אניה בוקשטיין אין אדג'
הערב המשותף של אלברשטיין ושבן היה חגיגה באווירה מיוחדת ובתחושה של בית. גם אם נחמד היה לו שבן היה פחות מאופק, ההופעה חלקה כבוד לקלאסיקות, ואף פינתה מקום לכמה שירים יוצאי דופן שהניבו רגעים נדירים ומצמררים
12 החודשים האחרונים האירו פנים למוזיקה הישראלית, עם שלל אלבומים נהדרים ויצירות ברמה גבוהה. נדב מנוחין התיישב למשימה הסבוכה של בחירת הטובים ביותר שבהם, אלו שסימנו את חזרתם של אמנים אהובים למרכז הבמה, ואת פריחתם של כישרונות חדשים ונפלאים
יש מי שאוהב את הפורטיס שלו מאה אחוז משוגע, אבל "מדור פיות" החדש והשונה הוא אחד הגלגולים היפים יותר בקריירה שלו. הצ'לו, הקולות הנשיים מסביב, השירה הרגועה יותר, ההפקה החכמה מסביבו הכל רענן ושמח בדרכו. בנוסף: האלבומים החדשים והמוצלחים של ג'ירפות ואברהם טל
האלבום החדש של אסתר רדא הוא אלבום נפלא ששומר על רמה גבוהה בכל הפרמטרים, ומוכיח שלא היה מדובר בהבלחה חד פעמית אלא בנכס למוזיקה הישראלית. שיר לוי הוא זמר אדיר אבל מתברר שגם באלבום רביעי שלו הוא עוד לא בטוח לגמרי לאיזה כיוונים הוא רוצה להתפתח
האלבום השני שהוציא בנאי השנה, יחד עם מייקל צ'פמן, משלב פולק אנגלי וצליל מקומי מוכר. בכל זאת מדובר שוב באלבום שאינו כולל חומרים חדשים מאחד היוצרים החשובים במוזיקה הישראלית לדורותיה. וגם: "ניסים שקופים" של ריטה מדויק ומכני קצת יותר מדי בשביל להישאר בזיכרון
הראפ של מוקי מפעם נעלם כמעט לגמרי ובמקומו קיבלנו מוזיקת אמצע הדרך מופקת היטב, עם כמה להיטים מוצדקים, מילים בנאליות ומסרים נוחים, אבל לא ברור במה הוא עדיף על אמני מיינסטרים אחרים. בנוסף: קורין אלאל שוב עומדת בציפיות
