"ארץ נהדרת" סוף סוף חזרה, ובבדיחה אחת חשפה את הטירוף הישראלי כולו
מערכון הקאמבק הקצר שלה אולי לא הפתיע, אבל המחיש עד כמה נחוצה לנו סאטירה משמעותית באחת התקופות המטורללות בתולדות המדינה, פשוט כדי שלא נשתגע
נדב מנוחין
מבקר תרבות
כותב בוואלה! על מוזיקה ותרבות ישראלית מאז 2011, ומבקר הטלוויזיה של האתר מאז 2018. בעל תואר שני בהיסטוריה מהאוניברסיטה העברית. ער בלילות, חולם בימים
כל הכתבות של נדב מנוחין
אחרי שנחשף הגורל הנורא של המשפחה הזאת, יצאנו כולנו מהאולם בצמרמורת
ההצגה "ליאופולד-שטאט" של טום סטופארד בהבימה מציגה אפוס עמוס, אינטנסיבי וסוחף, שעוטף ארבעה דורות של משפחה יהודית אחת בווינה דרך אסונות המאה ה-20 והאנטישמיות הגואה. הסיפור הזה אמנם מוכר, אבל בשיאו, הוא מצליח להקים לתחייה עולם שלם שהיה ואיננו עוד
הנאום, הפעוטה והקשת בענן: הרגעים המוזרים של יום השיבוש בטלוויזיה
עודד בן עמי קרא במונולוג נואש לראש הממשלה לעצור את הטירוף, תינוקת משחקת בכביש זעזעה את המדינה ואילו נגה ניר נאמן בחרה בדרך ביזארית אך גם מדויקת באורח פלא כדי לסכם את היום. שלושה רגעים חריגים ביום מטורף ממילא, שמתנדנדים בין תקווה לייאוש
באיחוד להקת הבילויים, ההתעלות ותחושת האסון הלכו יד ביד
מועדון הבארבי בתל אביב רעד אתמול מהקפיצות של הקהל, כשההרכב הקאלט חזר עם כל הלהיטים האהובים במערבולת כאוטית של אושר, שעשוע וזעם. וכשהסאטירה האבסורדית של השירים והמציאות הפוליטית נפגשו זו עם זו, נדמה שהלהקה חזרה בדיוק בזמן
ריטה העניקה לרמי את פרס אקו"ם: "אני ועם ישראל מודים לך על שירים נצחיים"
תעשיית המוזיקה התכנסה לברך את הזוכים בטקס השנתי של אקו"ם, שביניהם פול טראנק וג'ימבו ג'יי, אודיה ואבי אבורומי. ריטה העניקה לבעלה לשעבר את פרס אקו"ם למפעל חיים והודתה לו: "אין ראוי ממך. התרומה שלך היא פנומנלית". גם יזהר אשדות קיבל פרס מפעל חיים
"בשביל חילוני כמוני, כששרים איתי בהופעה זה הכי קרוב לבית כנסת שיש"
עכשיו הוא כוכב, אבל הרבה לפני ש"סתלבט בקיבוץ" התפוצץ - ג'ימבו ג'יי שיחק בהצגת הקאלט "העיר הזאת" עם חברים מהתיכון. עכשיו, כשאופרת הראפ המבריקה הפכה לסרט, הוא מספר ב"ועדת תרבות" איך היא שינתה את חייו, למה הוא כבר לא מקשיב לאלבומים ואיך הסרטן הציל אותו
ג'נין? התקשורת מצאה את שדה הקרב במקום אחר לגמרי
האולפנים נעו הלוך ושוב בין העיר הפלסטינית ונמל התעופה בן גוריון, מתלבטים בשאלה אילו תותחים רועמים יותר, ואילו מוזות אמורות לשתוק. התשובות העיתונאיות מבלבלות יותר מכפי שניתן היה לנחש
למרות הנוסחתיות, המותחן הגרמני החדש בנטפליקס הוא הבינג' שהיינו צריכים
יש סיבה שהסיפור של "מעירים דובים מרבצם" מוכר לנו - מדובר בגרסה מחודשת של "עקרון ההחלפה" הישראלית. גם אם היא נאמנה באופן קפדני לכל כללי הז'אנר, היא מצליחה לגעת בחמלה בנושאים מורכבים כמו פוסט-טראומה מבלי להעיק, עד לפתרון המספק
קרקס הצעקות האיום של "שומרי הסף" עם גאולה אבן הוא שפל טלוויזיוני
אקטואליה? התכנית החדשה של רשת 13 מציגה כאוס מחריש אוזניים, וולגרי ורווי קלישאות, שמרדד את כל מה שקורה לבידור נרגן ורעשני. זה תוכן דל וסתמי, שהמילה המנומסת ביותר עבורו היא "מיותר"
מגבות, צמרמורות וגם אייל גולן: עדן בן זקן טרפה את היכל מנורה במופע העשור שלה
מול קהל ששר איתה כל מילה ופזמון, ועם סוללת אורחים מפוארת שכללה גם את סטטיק, נתן גושן ועדן חסון, כוכבת הפופ הכי מעניינת של העשור האחרון סיפקה שיא אחרי שיא. למרות התחלה מהוססת וגם אם לא כל רגע בו היה מושלם, זאת הייתה חגיגה נהדרת
"שמיים אדומים" היא מותחן הגון ומושקע, אבל כל כך מייאש
הסדרה החדשה של רשת 13 חוזרת אל ימי האינתיפאדה השנייה, ולאופן שבו האלימות סוחפת כל מה שנקרה בדרכה. היא מקדישה נפח מרכזי לדרמה הביטחונית-מודיעינית בסגנון "בית לחם", וגם מופקת ומשוחקת היטב - אבל לא מספיק מקורית
חשופים ואבודים מתמיד: הפלונטר של חנן בן ארי ויסמין מועלם
שניים מהזמרים המצליחים והאהובים בישראל הוציאו אלבומים כנים שבבסיסם משבר זהות, אך הם רחוקים מלהלהיב. רק כשהם מרשים לעצמם לצאת מהשבלונה, הקסם יוצא לאור
הם זכו במיליונים שישנו את חייהם. אז למה גיבורי הסדרה החדשה של התאגיד כל כך אומללים?
"שישה אפסים", הדרמה הקומית החדשה של כאן 11, בוחנת מה קורה לשישה ישראלים שזכו בלוטו ומגלה ששום סכום של כסף לא יעניק שלווה למעמד הביניים האומלל. היא נהנית מרעיונות טובים, ליהוק משובח ואלגנטיות, אבל טובעת במועקה שמציפה כל חלקה טובה
"השוטרים" נותרה סדרת מתח יעילה ומהודקת. חבל שהיא לא רוצה שום דבר מעבר לזה
בעונתה השנייה, סדרת הלהיט של קשת 12 ממשיכה לשייט באותם המים בדיוק, לטוב ולרע: גם הפעם היא קצבית, משוחקת היטב וסוחפת את הצופים, וגם עדיין בנאלית וחד-ממדית. זה מאכזב, כי ציפינו שהפעם השוטרים הרדופים יעלו בדרגה
בלי שום סימן לחשבון נפש, משפט אחד בריאיון של אפי נוה הבחיל במיוחד
קשה לקנות את דבריו של המועמד לראשות לשכת עורכי הדין, שהורשע בין היתר בקבלת דבר במרמה, באולפן של עמית סגל ובן כספית. ובכל זאת, תשובה אחת שלו הייתה מדהימה בישירותה - ומטרידה במיוחד
אחרי שתקף את גיא פלג, גלעד שרון היה צריך לעוף על טיל מ"אולפן שישי"
זה דבר אחד להתווכח בפאנל, ודבר שני להעליב עיתונאים, להטיח בהם רפש ולהאשים אותם בחוסר מקצועיות בלי כל הצדקה - כשאתה אורח באולפן שלהם. כשהתקשורת נלחמת על כבודה, הגיע הזמן לייצר משוואה חדשה מול מי שמבקש להילחם בה
"4:20" הייתה יכולה להיות הלהיט המרענן של הקיץ, אבל נכשלת כמעט בכל החזיתות
אב מודאג אחד חובר לשני דילרים כושלים כדי לתפוס זן קנביס מסוג מיוחד בסדרת הפשע הקלילה החדשה של הוט. על הנייר זה נשמע נחמד, אבל עם כל הכוונות הטובות - דיאלוגים תמוהים וכימיה מזעזעת בין השחקנים מביאים לתוצאה חלשה ומאכזבת, שקשה לקחת ברצינות
"מלכת אמבטיה" הייתה סאטירה אכזרית על ישראל. הגרסה הערבית שלה מכאיבה הרבה יותר
הקלאסיקה של חנוך לוין בתיאטרון יפו רלוונטית כתמיד, וגם ב-2023 יש הרבה לכלוך לשטוף באמבטיה. הבדל אחד משנה את התמונה: בקולם של שחקנים ערבים - הפרודיה הפנים-יהודית הופכת לכתב אישום חריף, נוקב ומבעית
"ענבל פרלמוטר - אם זה נגמר": סרט יפהפה ומקורי על יוצרת מבריקה
המנצח הגדול של פסטיבל דוקאביב נעזר ביומניה האישיים, הכנים והמרגשים של מנהיגת להקת המכשפות, שלא נחשפו מעולם, כדי לשרטט את חייה, דרכה, נפשה הסוערת ומאבקה בהתמכרויות. הוא מטלטל ומחדש המון, אבל מקדיש מעט מדי נפח ליצירה המופלאה של פרלמוטר
עם הרבה כוונות טובות, הסדרה החדשה של יוצרי "פאודה" שקעה בבוץ הלבנוני
המיני-סדרה הבינלאומית "רוחות ביירות" שכתבו ליאור רז ואבי יששכרוף מנסה לתאר את עלייתו ונפילתו של בכיר חיזבאללה עימאד מורנייה, מימי מלחמת לבנון ועד ההתנקשות. היא שואפת להכניס פנימה הרבה, אבל מתקשה לצבור מומנטום, להעמיק או לסחוף
פוליקר כמו שמעולם לא ראיתם, וסערת הנכבה הבאה: המיטב של דוקאביב
"ענבל פרלמוטר - אם זה נגמר" חושף את יומניה האישיים של המוזיקאית בסרט יפהפה, "1948 - לזכור ולשכוח" חוזר לזוועות של מלחמת העצמאות, "פוליקר, הילד שבי" מקיף את הקריירה של הרוקר האהוב ו"התזמורת" מגולל מעשיות ריגול, תעמולה ואמנות בקול ישראל בערבית. סקירה
"אין יותר טוב מזה"? אולפני "מגן וחץ" הפכו לחגיגה של קהות חושים וניתוק
המשדרים המיוחדים שליוו את המבצע הצבאי החדש כללו לא מעט חיוכים, מחמאות וצחקוקים, כאילו לא נהרגו עשרה חפים מפשע ואלפי ישראלים חרדים לחייהם ונמלטו מביתם. ככה זה כשהתרגלנו לחיים בתוך טרגדיה שחוזרת על עצמה
"הצינור" מבטיחה מהפכה בתקשורת, אבל כרגע יותר חשוב לה לאן נעלם סמיון
התכנית של גיא לרר ברשת 13 עברה לשעה 19:00, ונפתחה בשאיפה לדבר על כל מה שחשוב לנו והתקשורת מחמיצה. הפער בין המונולוג לתכנית ההשקה בלתי נתפס וכמעט טראגי: הדרך מלאה כוונות טובות, ובסוף מתעסקים בשטויות עלובות
הטלוויזיה הישראלית הייתה הרבה יותר כיפית אם היו כאן עוד סדרות כמו "מלאך משחית"
מותחן האימה היהודי של כאן 11 הוא המקום שבו נפגשים השוליים של העולם החרדי, שדות חסרות מנוח, מיסטיקה אפלה, היפים תמהוניים ולא מעט דם. למרות תסריט מפוזר ומשחק מוגזם, מדובר בבינג' מספק שנע בין טירוף לטראש, ויש בו יותר ממה שנדמה במבט ראשון. זהירות: ספוילרים
שבט אחים ואחיות? לפי הסדרה הזאת, החברה הישראלית מתפוררת כבר עשורים
"מדורות השבטים" שעלתה בכאן 11 מתארת את 30 השנים האחרונות בישראל, מהסכמי אוסלו ורצח רבין ועד ההפגנות נגד המהפכה המשפטית, ככרוניקה של התנגשויות בין קבוצות בדלניות החרדות לקיומן. בדרך הזאת היא מנסה להעשיר את הנראטיב המקובל - אבל בעצמה מגישה סיפור חסר
"אלינור", "האישה שאיתי" ו"בוא הביתה": דירוג להיטי הענק שעשו עלייה
לכבוד יום העצמאות, בחרנו 40 שירים שהתגלגלו לישראל משפות ותרבויות אחרות - והפכו להמנונים שלנו בעברית. מ"אלינור" ו"האישה שאיתי" עד "מלך העולם" ו"סימן שאתה צעיר", ועוד כמה הפתעות
משער אושוויץ אל המשרפות ההרוסות: גיבורים אמיתיים הובילו את "מצעד החיים"
כ-40 שורדי שואה, מעוררי השראה יותר מכל לפיד, דגל או סמל, צעדו באחד המקומות הארורים ביותר שבני אדם בנו אי פעם, ואחריהם אלפי בני נוער. רגע מצמרר אחד, כשעברי לידר והניצולה שוש טריסטר שרו מחובקים, הביע באופן הצלול מכל את מהות הרגע. יומן מסע ממצעד החיים ה-35
אלפים השתתפו ב"מצעד החיים" באושוויץ: "לעולם אל לנו לשכוח"
כ-40 ניצולי השואה השתתפו לצד אלפי בני אדם ב"מצעד החיים", שהתקיים בסימן "הגבורה היהודית בשואה ורוח האדם" לרגל 80 שנה למרד גטו ורשה. "התקווה שלנו היא שדור העתיד יפעל נגד אנטישמיות", קרא יו"ר המצעד. נשיא איטליה קשר בין השואה לפלישה הרוסית לאוקראינה
בהשתתפות כ-40 ניצולי שואה: "מצעד החיים" יצעד מחר לבירקנאו
הטקס המרכזי, הנערך השנה זו הפעם ה-35, יעמוד בסימן "הגבורה היהודית בשואה ורוח האדם", לרגל 80 שנה למרד גטו ורשה. שבעה לפידים יודלקו בו, ובין היתר ינאם גם נשיא איטליה סרג'ו מטרלה
ריקלה קפצה מהרכבת לפונאר והצטרפה לפרטיזנים. השירים שלה תיעדו הכול
בגטו וילנה, הנערה ריקלה גלזר כתבה בלי הפסקה, ושירה "היה זה יום קיץ" היה להמנון. סיפור ההישרדות המדהים שלה עובר דרך מילים, צלילים ותושייה אין קץ, וכולל גם סיפור לא-ידוע על המפגש שבו סייעה ליצירת "שיר הפרטיזנים", אחד השירים הידועים ביותר מתקופת השואה