כותב בוואלה! על מוזיקה ותרבות ישראלית מאז 2011, ומבקר הטלוויזיה של האתר מאז 2018. בעל תואר שני בהיסטוריה מהאוניברסיטה העברית. ער בלילות, חולם בימים
"ארץ נהדרת" נכנסה זה עתה לעונתה ה-20, הזדמנות מצוינת לחזור בזמן ולסקור את 20 הדמויות המקוריות שיצרו היא ואנשיה. ראובן ואסתי, אירנה, הרומנים, ליהיא האשטאג, הטורטלים והפילוסים: כולם ניסחו בדיוק את הישראליות הרלוונטית של אותו רגע - ולפעמים זו שרלוונטית תמיד
הקהל השמיע את קולו חזק מתמיד, המוזיקה הישראלית כבשה את הטלוויזיה, והזמרות עשו היסטוריה. בינתיים, הפופ השתלט על הכול, ההיפ הופ נתן לו קונטרה, ומה קרה למוזיקה המזרחית ולאינדי? מסכמים את תשפ"ב
נונו כבשה אותנו, אנה זק ומרגי עלו כיתה, פול טראנק הקפיצו עם ג'ימבו ג'יי את הקיבוצים, טונה ורביד פלוטניק הובילו את ההיפ הופ לשיאים חדשים ועדן בן זקן שוב הפציצה עם להיט שלא יצא לנו מהראש. אלה 20 השירים שעשו לוואלה! תרבות את השנה, ושלושת אנשי השנה שלנו
נערים שמופקרים לגורלם, שוטרים שמנסים לתפוס את עמיתיהם הסוררים, סדרות מוזיקליות שבבסיסן התחשבנות של הדור הצעיר עם זה שקדם לו, וגם הדמות הכי טובה בטלוויזיה. היבול הדרמטי הישראלי על המסך היה מרשים פחות מאשר בשנים קודמות, ובכל זאת הגיעו כמה יצירות בלתי נשכחות
ערב שהתחיל בים של דמעות הסתיים בים של דמעות, כשהזוכה אפילו מקרית גת. ככה זה ב"כוכב הבא": גם הזוכה הגדול שלוקח את המיליון הופך בסוף לעוד הדהוד לאגדה של נינט טייב
היצירה "סאן אנד סי (מרינה)", שעלתה בשבוע האחרון בפסטיבל ישראל, מזמינה את הצופים להתבונן לתוך מחשבותיהם המולחנות והנוגעות ללב של מבלים בחוף. בתוך מה שנראה בהתחלה כחופש חלומי, מתגלים בהדרגה תסכול וחרדה מהעולם המודרני ומהקטסטרופה האקלימית שבפתח
העונה החדשה והלפני-אחרונה בסאגה של "סיפורה של שפחה" מתמודדת עם סוגיות של שכר ועונש וטביעת החותם של חיים במערכת אלימה, וממשיכה כמובן עם עיצוב מושלם לצד כל הבעיות המוכרות והמתישות. קשה להגיד לאן היא מתקדמת, אבל דבר אחד ברור: זה ייגמר בדם. זהירות: ספוילרים
הבטן מתהפכת מאז התיעוד שבו הורים חסמו את הכניסה לסייעות הערביות, אני לא מזהה את החברה שהפכנו להיות. בסוף, כולם מפסידים מהגזענות - העובדות שלא יוכלו להתפרנס. ההורים, שיישארו בלי פתרונות, והילדים שיפסידו היכרות עם בני אדם טובים
סדרת הביון החדשה של רון לשם ועמית כהן ("שעת נעילה") מנסה לברר מה קרה למטוס ישראלי שאבד בדרך להודו. למרות ערכי הפקה גבוהים, עמוד שדרה רגשי משמעותי וכמה רעיונות מעניינים, העיסוק השטחי בסוגיות עומק וכימיה איומה בין השחקנים מפריעים ליהנות ממותחן חביב וגנרי
אותה אדרת בשינוי גברת: העידן שאחרי רינה מצליח המשיך בדיוק מאותה הנקודה, עם מנחה אחד שנעלם ברקע, פאנל רדוד, הופעות אורח ליצניות ועלבונות הדדיים - אבל לפחות בלי צעקות באולפן. שום בשורה גם לא חיכתה במהדורת הבכורה של טלי מורנו בכאן 11
עם אלבום סולו חדש ונפלא והוצאה מחודשת של אלבום הבכורה של פונץ' שתיחגג בשתי הופעות באוזן, יוסי בבליקי, מהגיבורים הכי מרגשים של הרוק הישראלי, מספר בפודקאסט "ועדת תרבות" על הכעס על הפוליטיקאים, מדבר על הסרטן ומגלה באיזה מובן הוא השמעון פרס של הרוק. האזינו
לא פחות משלוש סדרות בז'אנרים שונים עלו בשבוע האחרון בהשראת רצח י"א חללי האולימפיאדה, שאירע לפני 50 שנה בדיוק. כל אחת בדרכה ממחישה עד כמה זיכרון הטרור נוכח תמידית בתודעה הישראלית, אך מרוב שחזורים התפספסה הזדמנות נדירה להאיר את סיפורם הנשכח של הנרצחים
אחרי שנים של התרחקות מאור הזרקורים, המוזיקאית דיברה באופן נדיר עם כתבים לרגל קבלת הפרס בטקס פרסי אקו"ם: "הפחד מונע ממני לחזור לבמה". גם סולן אתניקס זאב נחמה קיבל פרס מפעל חיים, נרקיס קיבלה פרס על שיר השנה, קרן פלס מלחינת השנה ונונו תגלית השנה שדמעה בטקס
שלומי שבן חוזר עם סינגל עמוס במילים, וידויים וציטוטים, ופותח את התיאבון לקראת אלבום מקורי ראשון אחרי שמונה שנים. בינתיים, משטרת הפאניקה המוסרית הוזעקה בעקבות הסינגל החדש של אגם בוחבוט, אבל כשערפל הסערה מתפוגג, מסתבר שבקושי יש כאן שיר. סקירה
הריאיון עם שירי מימון אצל גיא פינס היה חזק פשוט מפני שהיה פשוט, הגון וישר, עם גיבורה רהוטה ומרשימה במרכז. זה לא "הכוכב הבא", לא כל דבר צריך להיות הכי והכי והכי. עלינו השיחה הזאת עשתה רושם הרבה יותר מאשר כל דבר שקדם לה אמש בטלוויזיה
מתנקשת משירות הביון הידוע לשמצה של מזרח גרמניה נבגדת - ויוצאת למסע נקמה ביזארי וחסר מעצורים, ועל הדרך משכתבת את העבר. נשמע מוכר? ב"קליאו" העלילה מופרכת, האלימות גרפית והדמויות הן קריקטורות, אבל העובדה שהיא לא לוקחת את עצמה לגמרי ברצינות מצילה אותה מעצמה
המופע "כל הקופה", שאיחד חלק ניכר מכוכבי הגל הנוכחי של הסצינה, הציג לאורך יותר מארבע שעות כשרונות מעולים וכוכבים בהתהוות מול קהל נאמן ומאושר, אבל סיפק מעט מאוד רגעים מעניינים באמת או ביצועים בלתי נשכחים. הפרק הסוגר של הערב הגיע מאוחר מדי, אבל הציל את המצב
הצמד שהכריז עכשיו על פירוק הוביל במו ידיו את הפופ הישראלי החדש וטלטל כהוגן את המיינסטרים הישראלי על כל אגפיו. לא פחות מהרכב מוזיקלי, הם הפכו לתופעת תרבות: סמל מילניאלי והיפראקטיבי שחגג את עצמו בהגזמה ושידר אושר ועושר בתקופה של חוסר יציבות, עד שהאפקט דהה
הפקה בינלאומית של להיט הפולחן הקאמפי הגיעה לישראל עם קאסט חביב ויובל כספין בתפקיד המספר, ואפילו שהוא סוחף מאוד גם ב-2022 - ההתרחשות המרגשת באמת הייתה בכיסאות ובמסדרונות, שם הקהל הוא זה שניהל את ההצגה, גם בלי שגרגר אורז אחד הושלך לאוויר
בכתבה תמציתית, יוסי אלי תיאר בחדשות 13 איך עשרות יהודים התנפלו באלימות מטורפת על עובד ערבי במרכול בירושלים. אנחנו חייבים לשאול לא רק איך הגענו למצב הזה, אלא גם איך אירוע כזה נבלע ברעש הכללי בזמן שהמדינה וכלי התקשורת נטרפים מחצי עכבר בשקית של ירקות קפואים
כתבו שהוא מלחין משונה, ביקרו את סגנון השירה שלו, האשימו אותו בשמרנות וקטלו את שיריו. בתגובה, הוא קרא להם מנותקים. אינספור מילים נכתבו על צביקה פיק במשך השנים, והן חושפות את הדרך שעברה דמותו מאז פרץ כסנסציה שנויה במחלוקת - ועד להפיכתו לאייקון לאומי. מיוחד
אם בעבר היה משהו משחרר ומרפא במפגש בין אנשים כל כך שונים שמתגלה דווקא כלא נורא, העונה החדשה של תחרות האוכל (כאן 11) ממחישה שהקסם פג, ושמתחת לניסיון להצחיק - הבוז העמוק מבעבע מתמיד. וגם: "שתפו בכל הכוח" (ערוץ הכנסת) מראה איך החריב טוויטר את השיח הפוליטי
לאורך עשורים פיק הותיר חותם עצום על המוזיקה הישראלית, שרק הועצם על ידי פרסונה צבעונית, מקורית ורעבה תמיד להצלחה. בתוך ארץ רצינית כל כך, הוא יצר שירים שחוגגים את הנעורים, האהבה והמוזיקה, והקהל גמל לו באהבה חוצת דורות. פרידה מענק
כתב המשטרה הוותיק, שחשף שהוא בשלב מוקדם של המחלה הסופנית ALS, הגיע לריאיון אצל הקולגה שניסתה שוב ושוב לקחת אותו אל מה שצפוי בהמשך הדרך. אלא שהוא דחה כל ניסיון לסכם את הסיפור שלו וסירב לפרידה ולקיטש - וזה מה שהפך את הכתבה עליו לכל כך משמעותית
איש לא ציפה מחמשת המופלאים לספק יותר ממערכונים נוסטלגיים וכמה גרסאות כיסוי נוגות, אך בשקט בשקט - ובהיעדרה של "ארץ נהדרת" - הפכה "זהו זה" לאחת התוכניות הכי בועטות בטלוויזיה והיחידה כרגע שלא מתביישת לעשות סאטירה. ובשבוע של מבצע "עלות השחר" - כמה שזה נחוץ
הקומדיה השחורה והמשוכללת של מרטין מקדונה מתארת התרחשויות מזעזעות בעולם אלים ומנוכר, ולמרות הטקסט המהפנט - קשה שלא לחוש מולה מועקה. התוספות המוזיקליות של העיבוד החדש בהבימה מלהיבות - אבל יש מעט מדי מהחומר הזה בערב כה ארוך ותובעני
היא מתעקשת על אלבומים, מאוהבת בעיר שגדלה בה ובזה לוויכוחים על גבוה ונמוך באמנות. לרגל השקת אלבומה השלישי "בת ים", ולפני ההופעות בפסטיבל סנטרל פארק, ירושלים וחיפה, גיבורת האינדי הילה רוח מגיעה לפודקאסט "ועדת תרבות" לשיחה על חלומות, פרבריות וסקסיזם. האזינו
בפרק הראשון בעונה של "צופית גרנט ללא גבולות", שעסק בתנועה השואפת להקים מחדש את בית המקדש על הר הבית, המגישה המוערכת נתנה במה כמעט לא מרוסנת ומלטפת גם לעמדות גזעניות מתוך "הכלה" ופספסה כמעט לגמרי את שאר צדדי השיחה. זה נגמר בהזדעקות על הדבר הלא נכון
רינה מצליח היא אחת המעצבות העיקריות של התקשורת הפוליטית בישראל בעשור האחרון, לטוב ולרע. חייבים להעריך גם עיתונאית כמוה, שמצליחה מדי שבוע לעורר הרבה אמוציות בכל כך הרבה אנשים. מצד שני, המורשת שמשאירה אחריה "פגוש את העיתונות" היא של טלוויזיה צעקנית
בחוץ אולי חם שבא למות, אבל אם תפעילו את האוזניות תגלו שבשבועות האחרונים ירד מבול של אלבומים מצוינים של זמרות, משלל ז'אנרים: מנונו, סנסציית הפופ של דור ה-Z, דרך הגרוב של דניאל סאן קריאף וקורל ביסמוט ועד ההמנון המיידי של קובארי. ארבע המלצות
