פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      טעון קיפוח חוגג 100 טורים: מה היה לנו עד עכשיו?

      100 טורים, 396 סינגלים, 1,000 ומשהו פסקאות, 3,000 ומשהו משפטים, 8,000 ומשהו מילים, טריליון ומשהו קוראים, ה' אחד. הנה תקציר הפרקים הקודמים של הטור הים-תיכוני שלנו, למי שפספס/ה, חלילה

      טעון קיפוח 1: "השאלה היא לא עד כמה מזרחית ואיכותית היא המוזיקה הים-תיכונית מהסוג שכבש את המיינסטרים לפני כמה שנים, אלא עד כמה היא מרכזית בחייהם של אמני הז'אנר (ובמידה רבה, גם של מעריציהם), בהשוואה לדברים אחרים לגמרי, כמו למשל כסף וכבוד" (מתוך ביקורת על "בואו ונשמח" של אוראל כהן).

      טעון קיפוח 2: "חושו השישי של דודו אהרון (חרמנות) רומז לו שיש מצב למשהו עם איזו בחורה שמשגעת אותו ואף עושה איתו סלפי, ולכן, מבלי לאבד זמן יקר, כבר בתחילת הבית השני, הוא מביא עליה את המוב: 'אז מה את אומרת, ניקח לנו מונית? אני שיכור ואת מיצית'" (מתוך ביקורת על "משהו קורה פה" של דודו אהרון).

      טעון קיפוח 3: "איפרגן באמת בחור טוב בסך הכל. מי ייתן ושירו החדש בכל זאת יצליח לחזק את לבבות הלוחמים בחזית – גם אם בהודעה לעיתונות נכתב ש'איפרגן מפגין בשיר זה את רגשותיו כלפי חיילי צה"ל העומדים בעורף'" (מתוך ביקורת על "אחי הטוב שלי" של חיים איפרגן).

      טעון קיפוח 4: "עובדה: שרית חדד לא היתה אחת מעשרת האמנים הישראלים המושמעים ביותר במהלך מבצע 'צוק איתן'. עובדה שמשתמעת מהעובדה הקודמת: כשהלב בוכה, רק אלוהים שומע שרית חדד" (מתוך ביקורת על "יחד ננצח" של שרית חדד).

      טעון קיפוח 5: "אמנם קורים כאן גם כמה דברים קצת פחות נחמדים, כמו למשל החריזה ('אין אחת כמוך, מהודו ועד רמת גן / אין כמו דינה, אח י'דינה אין עוד בעולם'), אבל בגדול, פאר טסי שוב מוכיח שהוא האייל גולן האמיתי. הזמר האחר שקוראים לו ככה, זה שמתחתן בקרוב, סתם חקיין" (מתוך ביקורת על "דינה דינה" של פאר טסי).

      טעון קיפוח 6: "יש כאן טקסט שמגדיר אוויליות מחדש ('היי, הראש כבר מסתובב, כולם בהיי, לא נעצור עד שכולכם מג'נונים'), לחן ברמת קושי של צליל הודעה נכנסת, והפקה מוזיקלית שמציפה סיוטים ממסיבות כיתה רמת גניות ב-1988. לדבר הזה לא קוראים שגעת וגם לא טרפת. קוראים לזה אסון ובטח משמיעים את זה במזנון של המימדיון" (מתוך ביקורת על "מהפכה של שמחה" של ליאור נרקיס ועומר אדם).

      טעון קיפוח 7: "משחק המילים שיגיע בעוד חצי שניה יהיה גרוע ומיותר, אבל הפיוט החדש של מורין נהדר" (מתוך ביקורת על "חון תחון" של מורין נהדר).

      טעון קיפוח 8: "הדבר הזה בכללותו הזוי ובזוי עד כדי העלאת האפשרות שמדובר במעשה קונדס - מה שהצעירים מכנים 'דאחקה'. מעין התחכמות בהפוך על הפוך, שכוללת גם הודעה מופרכת לעיתונות ובה משפטים כמו 'את פריצת הרגל הראשונה שלה קיבלה שרית כזמרת לנישת מוזיקת המועדונים'" (מתוך ביקורת על "מנגו" של של שרית).

      טעון קיפוח 9: "הערבוב הזה בין שכלתנות לרגש הוא חלק מדואליות שמאפיינת את 'ישנה בחיק ילדות' ברבדים רבים: נהדר מצליחה, בקסמיה המזרחיים והפסיכדליים, לגשר פה בין דתיים לחילוניים, יהדות פרס ליהדות שאר התפוצות, יהודים לעמי האזור האחרים, דתיות לנשיות (בעיקר בפיוט 'שחי לאל', של אבן גבירול, שכולל, בין השאר, שורות כמו 'לעולמך פני לילך ויומך / ולמה תרדפי הבל ולמה / משולה את בחיותך לאל חי / אשר נעלם כמו את נעלמה'), ובכלל, בין אדם כנעני אחד לרעהו" (מתוך ביקורת על אלבומה של מורין נהדר, "ישנה בחיק ילדות").

      טעון קיפוח 10: "נכון לעכשיו, כידוע, לכל זמר וזמרת מהז'אנר יש שם אחר, וכך גם לכל שיר. הבעיה היא שזה מאוד מבלבל וגם אין בזה היגיון, שכן כל הזמרים וכל השירים נשמעים אותו דבר. דרושה, אפוא, האחדה כוללת של שמות הזמרים והשירים" (מתוך ביקורת על "כמו כוכב" של רגב הוד).

      טעון קיפוח 11: "להבדיל משמו, 'סופה' הוא שיר יציב ובטוח של אמן בוגר ומפוקס שמצליח, תוך כדי התקדמותו האישית והקבלית, לא להסיר לרגע את אצבעו מהדק האמת" (מתוך ביקורת על "סופה" של עמיר בניון).

      טעון קיפוח 12: "ניתן לשמוע כאן, מבעד לבוז ולהומור העממי, גם ניסיון לדבר אל לבם של ה'ברלינאים' ולהאיר בפניהם את חשיבות המרכיב החברתי שבעזיבת המולדת. להזכיר להם שישראל זה לא רק מילקי בעשרה שקלים, צפיפות, מלחמות, תחבורה גרועה ורני רהב, אלא גם חברים מהתיכון, מהצבא, מהעבודה, מהסופר ומ'אריסה'" (מתוך ביקורת על "פה זה לא אירופה" של מרגלית צנעני ו"אריסה").

      טעון קיפוח 13: "במוקדם או במאוחר גם אני אהיה אהבל כמו השיר הזה. ייתכן שכבר בטור הבא ניתן יהיה לזהות שגיאות כתיב. מצטאר, זה לא בחוונה" (מתוך ביקורת על "צמוד צמוד" של שני יצהרי).

      טעון קיפוח 14: "אפילו משפטים כמו 'את עוד צבע של הקשת / את כמו פרדס אחרי הגשם', שבעזרת עיבוד מתאים היו יכולים להיכנס בקלות לרפרטואר של דודו אהרון, מצליחים לרגש כשהם יושבים על מלודיה מנצחת" (מתוך ביקורת על "משהו טוב" של דודו אהרון).

      טעון קיפוח 15: "אז מה אם השיר הזה, כפי הנשמע, נכתב, הולחן והוקלט בשש דקות. העיקר הכוונה. השמיעה של שימון ממילא כבר לא משהו" (מתוך ביקורת על "שמעון היקר" של ניסים גרמה).

      טעון קיפוח 16: "אמנם לא ברור אם הקשר שבין משה פרץ לאמו היקרה, שתהיה בריאה, מרגש או מטריד, אבל אין ספק שהוא מהווה עוגן מרכזי בקריירה של הכוכב הטברייני. להיט ענק אחד, כזכור, הוא הקדיש לה באופן מיוחד ורשמי עוד ב-2009 ('אמא'), ומותר בהחלט לחשוד בכך שגם שאר השירים שלו עוסקים בה. 'אהובתי', 'אלייך', 'אש', 'אישה', 'אם את הולכת', 'אני שלך', 'אם תאהבי אותי' ו'אשמור עליך' הם חשודים מיידים – ועוד לא הגענו לשירים שמתחילים באות ב'" (מתוך ביקורת על "גיבור של אמא" של משה פרץ).

      טעון קיפוח 17: "ושוב, עמיר בניון זורק רימון הלם, בורח, רץ להופעה בזאפה, מעמיד פני שה תמים, מסרב לקחת אחריות על הפיגוע (כלומר, לבצע את השיר בפני קהל), חוזר הביתה, חוטף משהו לאכול, נושא תפילת ערבית, הולך לישון ומותיר אחריו כאוס, פילוג, זעם, זוהמה וחפירות פרשניות אודות מה שהתכוון או לא התכוון אליו" (מתוך ביקורת על "אחמד" של עמיר בניון).

      טעון קיפוח 18: "מעניין ואף מרגש לגלות שדווקא שי צברי, זמר עם קול עצום שנהנה מהתיוג האקסקלוסיבי 'אינדי מזרחי' והשוואות מחמיאות לדודו טסה, הוא זה שעומד בראש המהפכה הים תיכונית החדשה - 'מהפכת האיכות המזרחית' (שם זמני) - שיצאה לדרך באופן רשמי לפני כשלושה שבועות, כש"לווי אותי" שוחרר לרדיו וכבש אותו ללא קרב" (מתוך ביקורת על "לווי אותי" של שי צברי).

      טעון קיפוח 19: "מתחת לסיפור האישי, הרומנטי, מפגישים עמרם ופנתריו את המזרח והמערב באמצע הדרך כדי להביע כאב אותנטי של עם שסוע, מצולק ומבולבל שממתין לשחר של יום חדש" (מתוך ביקורת על "השחר" של לירון עמרם והפנתרים).

      טעון קיפוח 20: "בשנת 1984, כשפאר טסי נולד (וגם, אגב, מארק צוקרברג, קייטי פרי, הנסיך הארי, לברון ג'יימס וסקרלט ג'והנסון), זמר השנה בישראל היה שלמה ארצי. מבחינה זו, לא עד כדי כך הרבה השתנה פה. שלמה ארצי עדיין שולט במצעדי הפזמונים, רק שהיום הוא קצת פחות אשכנזי, הרבה יותר שמח, קוראים לו פאר טסי והוא תל אביבי אסלי" (מתוך ביקורת על האלבום השני של פאר טסי).

      טעון קיפוח 21: "בן אל תבורי עושה לאוזניים שלנו את מה שהשב"כ ניסה לעשות לאלה של חאלד משעל" (ביקורת על "תחזרי לאמא" של בן אל תבורי).

      טעון קיפוח 22: "להבדיל מויקי, ילדת הפלא הרובוטית מהאייטיז, ילד הפלא עוזיה צדוק לא מגניב" (מתוך ביקורת על "ירושלים" של עוזיה צדוק).

      טעון קיפוח 23: "גואטה וחדד קוראים נכון מאוד את הנעשה סביבם בין כתלי הז'אנר, לרבות הרטרו לזמר הים-תיכוני של האייטיז, ומבינים היטב שאין בו מקום כעת לפרחה חדשה במרצדס, לתותח נוסף שאין, אין עליו, ולמוטי, קרוע שכמותו, שכבר מזמן הלך הביתה, שלום ותודה" (מתוך ביקורת על האלבום "שרית חדד").

      טעון קיפוח 25: "קשה מאוד להאמין לזה – כלומר, לחשבון הנפש המאולתר של נרקיס. גם אם לאחרונה הוא מרבה להביט השמיימה, קרוב לוודאי שאת הקב"ה הוא לא רואה שם. אולי רק צלחת מעופפת" (מתוך ביקורת על "ענני" של ליאור נרקיס)

      טעון קיפוח 26: "בקומוניקט המצורף לצמד הדואטים של זהבה בן וקובי פרץ כתוב שמדובר ב'שיתוף פעולה חדש ויוצא דופן בז'אנר הים-תיכוני', בזמן שבחיים האמיתיים אין דבר יותר צפוי ורגיל מדואט, או שני דואטים, של זהבה בן וקובי פרץ. מתוך ביקורת על "לאהוב לנצח" של זהבה בן וקובי פרץ)

      טעון קיפוח 27: "שיר הודיה לאבא ו/או לאמא, באופן כללי, הוא נקודת מפתח בחייו של כל זמר ים-תיכוני. משום מה, האנשים האלה נורא אוהבים את אבא ואמא שלהם" (ביקורת על "תודה לאבא" של אורן חן).

      טעון קיפוח 28: "מאותו רגע והלאה, לאורך כל האלבום, בניון ממשיך לכווץ את רוחו ואת נשמתו מול כוחו האינסופי של הקדוש ברוך הוא, לחשוף עוד ועוד טפחים ממערומי הרצון לקבל, להודות בחולשות רוחניות ולהכות באגו ללא הרף, חזק ומהר, בעודו חם" (מתוך ביקורת על האלבום "סופה" של עמיר בניון).

      טעון קיפוח 29: "נופר, מיותר לציין, עוד תגיע רחוק. הרבה יותר רחוק ממה שנדמה לה. בעוד שמונה שנים, לכל היותר, היא תהיה סמנכ"לית מחלקת שימור לקוחות באחת מחברות הסלולר המובילות בארץ. שמונה שנים גג. חכו ותראו" (מתוך ביקורת על "אשמור אותך" של נופר).

      טעון קיפוח 30: "שום דבר טוב - לאכילה או להאזנה - לא יכול לצאת מחיבור בין מוזיקה לאוכל" (מתוך ביקורת על "כשאלך" של פבלו רוזנברג ודודו אהרון).

      טעון קיפוח 31: "רוב בני האדם קיבלו מהקב"ה כישרון בולט אחד על מנת לממש את ייעודם בחיים. קובי אוז, בן מזל שכמותו, בורך בשניים כאלה: אחד בכתיבה ובהלחנה ושני בהחרבת השירים הטובים שהוא כותב ומלחין על ידי שירה מאונפפת, נטייה כרונית לדאחקאיזם ודבקות באותנטיות מלאכותית שקשה מאוד להבין אם היא בהפוך על הפוך או לא" (מתוך ביקורת על "חלום עקבותייך" של קובי אוז)

      טעון קיפוח 32: "אירופה של ימינו היא לא האירופה של 'הללויה' האלגנטי והמעונב. היבשת החביבה הזאת שינתה את פניה הדמוגרפיים ללא היכר במהלך ארבעת העשורים האחרונים, כיום היא, בין השאר, ביתם של מיליוני מוסלמים – כאלה שגדלו על מוזיקה בסגנון הפזמון שמדלי הלחין לגדג' והביאו לעולם ילדים שערבבו את זה עם היפ הופ, אר.אנד.בי, דאבסטפ, וכל מה שהולך היום אצל הצעירים באמריקה" (מתוך ביקורת על "גולדן בוי" של נדב גדג').

      טעון קיפוח 33: "המסר לילדינו ברור: עשית משהו רע ומישהו העז לבקר אותך? זרוק הכל לים, תוציא אלבום ותקרא לו 'בסוף כל יום'" (מתוך ביקורת על אלבומו של אייל גולן, "בסוף כל יום").

      טעון קיפוח 34: "עקביות היא ההיפך משם המשחק באזורנו. כאן עובדים בטכניקה של ארעיות ואירועים. אפילו הקיפוח, שהיה פעם נר לרגלי המוזיקה המזרחית, מרגיש בשנים האחרונות, עם חדירת הז'אנר לזרם המרכזי, קצת מקופח" (מתוך ביקורת על "יום שעובר" של ליאור נרקיס).

      טעון קיפוח 35: "ספק אם קיים אדם כזה, אבל בכל זאת אניח את זה פה לטובת מי שאיכשהו, במקרה, בדרך-לא-דרך, פספס את הופעתו של הפייטן המרוקאי המצוין מייק קרוצ'י במלון רימונים ים המלח" (מתוך ביקורת על "מחרוזת ילה יללה" של מייק קרוצ'י).

      טעון קיפוח 36: "דיקלה אולי מנסה לומר פה, בין השורות והצלילים, שהקשר בין קופנגן לדרבוקה, לדג'מבה, לפנדירו, לכינור ולאקורדיון (הכלים המשתתפים בשיר) מסמל את הקשר בין מה שנקרא פעם "מוזיקה מזרחית" למה שנהוג לכנות היום 'פופ ים תיכוני'. כלומר, אין קשר. כלומר, איזה יופי" (מתוך ביקורת על "קופנגן" של דיקלה).

      טעון קיפוח 37: "לרגע קט, לפני שהשיר מתחיל להתנגן ברקע, נדמה שפאר טסי ממהר לנצל את המומנטום ולהוציא סינגל חדש (ראשון מתוך אלבום שלישי) בשם 'משקה יקר' כתמיכה במאבק נגד יוקר המחייה בארץ" (ביקורת על "משקה יקר" של פאר טסי).

      טעון קיפוח 38: "הדרך שבה משה פרץ בוחר להסביר (דרך מילותיו של סהר חגי) מהו "בית יהודי" בשיר הזה מטרידה, מניפולטיבית ומעליבה קהלים רבים וגדולים בקרב האוכלוסייה שהוא אמור, כביכול, לפנות גם אליה כאמן מיינסטרים כלל-ישראלי, ביניהם הקהל היהודי-חילוני שכותב שורות אלה משתייך אליו" (מתוך ביקורת על "סימני הזמן" של משה פרץ).

      טעון קיפוח 39: "'קוקוקוקו' נשמע אינטליגנטי ומרגש יותר משירים ים-תיכוניים עם מילים כאילו-חכמות/מתוחכמות, כמו, נאמר, 'מתי כבר אגיע אליה / מתי שוב אראנה בתוך עולמי / כובשת אותי בקסמיה / לא יכול בלעדיה / ממיסה את לבי'" (מתוך 'עוברת מולי', דודו אהרון ומתוך ביקורת על "קוקוקוקו" של אתי לוי).

      טעון קיפוח 40: "פתאום לקראת סוף השיר מתעורר חשק מוזר, קריפי, ללטף את ראשו של סאבלימינל, ההופך בהדרגה לסבא החביב של קהילת ההיפ הופ המיינסטרימי בארץ, לתת לו משהו לאכול ולשתות (נאמר, לחמנייה ושוקו) ולהשכיב אותו לישון. ששש… לא לדבר, הוא מתעורר מכל פיפס" (מתוך ביקורת על "נס" של סאבלימינל).

      טעון קיפוח 41: "אמנם אסור להשתמש היום במילה כמו 'ערס', אבל במקרה הקשה שלפנינו באמת שאין ברירה. עומר אדם דורש את זה - ולו רק מתוקף העובדה שזהו בדיוק הדימוי שעליו בנויה הקריירה המצליחה שלו" (מתוך ביקורת על "בוקרשט" של עומר אדם).

      טעון קיפוח 42: "חצי שנה פחות או יותר עברה מאז שאבי אוחיון לקח את פזמון הלהיט של דודו אהרון, 'תגידו לה', והפך אותו בעזרת כמה אדפטציות מוזיקליות מינוריות ל'דרך השלום' של פאר טסי - ורק עכשיו דודו אהרון חוזר עם אלבום חדש כדי להשיב קרב" (מתוך ביקורת על אלבומו של דודו אהרון, "טרמינל 3")

      טעון קיפוח 43: "כיף פה, בשלוש הדקות וארבע השניות הללו בגן עדן (בן זקן). העניין הוא שבשלב מסוים, די מהר, האקסטה הזאת מתחילה לרדת ואת מקומו של ההיי שב ותופס חוש הטעם הישן והטוב" (מתוך ביקורת על "מלכת השושנים" של עדן בן זקן).

      טעון קיפוח 44: "על פניו, השיר הזה קצבי ושמח. פזמונו הקליט הולחן ועובד כך שערסים שיכורים יעופו ממנו לשמיים. מצד שני, קשה מאוד להתעלם מהתעוקה שחש הדובר באזור שק אשכיו, שכן היא מהדהדת לכל אורך השיר, בין שורותיו" (מתוך ביקורת על "מסביבך הלילה" של רגב הוד).

      טעון קיפוח 45: "אין הרבה הבדל באיכות ובסטייל בין שורות כמו 'אולי במקום יהלום, תקבלי זכוכית / אבל אתן לך להחליט / אם מה שיש לי זה מספיק' לשורות כמו 'אחחח איזו אהבה / הלילה מחיוך שאת איתי / כתוב לך על המצח שאני / מאוהב בך בטירוף / ולא לא עשית כישוף / מתוקה' (מתוך "טרמינל 3", הסינגל האחרון של דודו אהרון)" (ביקורת על "תחליטי את" של אתניקס).

      טעון קיפוח 46: "בחורה בשיר פופ ים-תיכוני היא, כמעט תמיד, אחת משתיים: מישהי שהדובר אוהב או מישהי שהדובר חם עליה" (מתוך ביקורת על "ריחות של אלכוהול" של ליאור נרקיס).

      טעון קיפוח 47: "החיים הם לא דבר פיזי, אבל מושיק עפיה בכל זאת מצליח לחבק אותם" (מתוך ביקורת על "מחבק את החיים" של מושיק עפיה).

      טעון קיפוח 48: "'אני חייב אותך כאן לידי', שר לידור יוספי לקריירה המוזיקלית שלו אחרי שאבדו עקבותיה, 'המחשבות לא מפסיקות עלייך / מתי תביני שאת כל עולמי'" (מתוך ביקורת על "תני לי לחזור" של לידור יוספי).

      טעון קיפוח 49: "איך זה ירגיש כשיטביעו אותנו אז, במציאות שאחרי המהפכה, בבריכת הגלים של המימדיון? שאלות קשות והרות גורל. והיא, שתהיה בריאה, רק רוצה לרקוד" (ביקורת על "היא רק רוצה לרקוד" של משה פרץ ועומר אדם).

      טעון קיפוח 50: "כשזמר מרהיב עוז עד כדי ביצוע שיר שנפתח במשפט 'היא בוגרת הפקולטה ליפות', לא נעים להפסיק אותו באמצע" (ביקורת על "ג'ינג'ית" של עמוס אלגלי).

      טעון קיפוח 51: "א-ווה מחדשות מעט מאוד: צלילי שירת הנשים התימנית והוייב הבלקני שתומר יוסף (בלקן ביטבוקס) החדיר בהם הרבה יותר קרובים זה לזה מאשר עפרה חזה ומוזיקה גותית כבדה" (ביקורת על אלבומה של א-ווה, "חביב גלבי").

      טעון קיפוח 52: "אדישותו המובנית של סרנגה, שבאה לידי ביטוי גם בשיר הזה, מעלה חשד שהאיש לא כל כך אוהב לשיר ועושה זאת בכוח, בחוסר חשק, בזמן שראובן המלאך מצמיד לו קנה של רובה ציידים אל אחורי הקרקפת ואומר לו 'קדימה סרנגוס, בית שני!'" (ביקורת על "פה זה קורה לי" של שלומי סרנגה).

      טעון קיפוח 53: "קצב שלא מאפשר לראש לשמור על זווית אחידה. פזמון שלא מאפשר לפה לעשות שום דבר חוץ מלזמזם אותו. קליפ חמוד להפליא, ברוח הדקדנס המזרח תיכוני וזמרת-יוצרת מוכשרת ובוערת ששרה בצרפתית מתוקה עם תבלין מרוקאי חריף" (מתוך ביקורת על "מרקש" של ריף כהן).

      טעון קיפוח 54: "מה לארז סימון, זמר צעיר עם כוונה לחולל עינתוזים, ולבירת גרמניה? מה יש לו לחפש שם? איפה, אם בכלל, יש שם קזינו?" (מתוך ביקורת על "ברלין" של ארז סימון).

      טעון קיפוח 55: "אצלנו, בני עדות המזרח, אין דבר כזה תימני, מרוקאי, מצרי, טריפוליטאי, חלבי, עיראקי ופרסי. אצלנו כולם בני אדם. אפילו האשכנזים" (מתוך המצעד השנתי תשע"ה).

      טעון קיפוח 57: "אוקיי, אנחנו במעלות. זה בצפון. לאדם שאנחנו מתארחים אצלו בסוכה קוראים שלמה בוזנח. בקליפ הזה קצת קשה להבין מיהו בדיוק אותו שלמה בוזנח, אבל סביר להניח שמדובר בבחור עם החולצה הלבנה, כי יש שם המון בחורים עם חולצות לבנות, כך שמבחינה סטטיסטית זה מאוד מסתדר" (מתוך ביקורת על חאפלות בסוכות).

      טעון קיפוח 58: "עכשיו, כשעפיה דובר אנגלית, העולם כולו פרוש לרגליו. כעת נותר לו רק להתגבר על פחד הטיסות - וזהו, הוא שם. או, אם להשתמש בשפתו החדשה, He is Sham" (מתוך ביקורת על "איי לאב יו" של מושיק עפיה).

      טעון קיפוח 59: "על פי הלך הרוח שעולה מהשיר, ציוני אמיתי לא נדרש רק להגן על מולדתו ולשנוא ערבים, אלא גם לאחוז בנטיות ברבריות, לדעת רק עברית בסיסית במיוחד, לקלל כברירת מחדל, לא להעז לרדת לעומק המציאות המורכבת כדי להבינה באמת, לאמץ דרכי פעולה של ארגוני טרור ולהלל את הצל מבוקר ועד ליל" (מתוך ביקורת על "מי שיורה עלינו בן זונה" של חזי להב והצל).

      טעון קיפוח 60: "הלב שלו רחוק מאוד מהמוזיקה שלו. רבים אוהבים אותו, זה ברור, אבל רק עד גבול מסוים. איש לא באמת מחזיק ממנו אמן רגיש, מעניין וחשוב" (מתוך ביקורת על "טוב לך איתו" של אייל גולן).

      טעון קיפוח 61: "זה לא סתם עוד שיר שאפשר לדלג עליו. זה סתם עוד שיר שחובה לדלג עליו כדי להמשיך לרצות לחיות. והחיים, כידוע, חשובים יותר מעידן יניב" (ביקורת על "הבטחת" של עידן יניב).

      טעון קיפוח 62: "כל עוד אנחנו לא אבא או אמא של עידן בקשי, מה אכפת לנו? מצדנו, שידפוק עוד צ'ייסר של פיפי עם לחן" (ביקורת על "נדפוק עוד צ'ייסר" של עידן בקשי).

      טעון קיפוח 63: "היה איתי ביסודי איזה ילד ששם המשפחה שלו היה חלאווי וכל פעם שהוא שם גול, כל השכבה הייתה קופצת עליו וצועקת 'יחלאולאולאו יחלאולאולאו, יחלאולאולאולאולאולאואו'. זה היה מאוד מרשים" (ביקורת על "יחלאולאו" של דורון מירן).

      טעון קיפוח 64: "'ימי בנימינה' הוא עדיין העדות היחידה שיש בידינו לקיומו של ישוב מאוכלס באזור תחנת הרכבת "בנימינה" (ביקורת על "בנימינה" של מושיקו מור).

      טעון קיפוח 65: "תמיד משמח לגלות אדם נוסף שאוהב את ישראל. הבעיה היא רק שברגע ששאר האנשים שאוהבים את ישראל יקשיבו לשיר הנורא הזה, הם יפסיקו לאהוב את ישראל" (ביקורת על "ישראל בלב" של ג'ורג' בר).

      טעון קיפוח 66: "מבחינתו של עופר לוי, עם ישראל כולו הוא עופר לוי, ובהתאם לכך, כאבו של עם ישראל מרוכז בתוך עופר לוי - וזה לגמרי בסדר. מותר לו להרגיש ככה. שייהנה" (מתוך ביקורת על "כאב של שנים" של עופר לוי).

      טעון קיפוח 67: "עושה רושם ששלמה ארצי רוצה, קודם כל, להישמע כמו עצמו, ורק אחר כך, אם בכלל, להנהיג מהפכות תרבותיות. טוב נו, זה לא הטיפוס" (מתוך ביקורת על "מחמל נפשי" של שלמה ארצי ודיקלה).

      טעון קיפוח 68: "קצת קשה להבחין בכך מפני שסינרגיה היא כבר לא ממש להקה, אלא רוח רפאים של של להקה (כן, גם להקה הופכת לרוח רפאים אחרי שהיא מתה, כמקשה אחת) - אבל ברור לחלוטין שהרוח הזאת נהנית להיטפל בזמן האחרון לשירים ים-תיכוניים ולהפוך אותם, מבלי שישימו לב לכך, לשירים ים-תיכוניים של סינרגיהו" (מתוך ביקורת על "מגדלים של חלומות" של אפיק שמעוני).

      טעון קיפוח 69: "אין בנמצא די מלים כדי לתאר את חנה של הכוכבית הממזרית הזאת, שבלעדיה חתונה אינה חתונה וחינה אינה חינה" (ביקורת על "אלבינה" של עדן בן זקן).

      טעון קיפוח 70: "זהבה נוגעת כאן בנושא כאוב במיוחד, שנהוג להדחיק ולהשתיק באזורנו: אשכנזים" (ביקורת על "תגיד לה" של זהבה בן).

      טעון קיפוח 71: "זכותו של אדם גם להיות זמר בינוני מינוס, לבצע שירים שעברו עקירת מוח, לפזר בחלל דירתו וייבים של חיה חרמנית בת ארבע וחצי ('היא עולה על השולחן ומפרה את החוקים / זורקת עקבים, הראש בעננים') ופשוט להיות גרוע בכל המובנים האפשריים" (ביקורת על "אצלנו בדירה" של דורון מירן וקובי שם טוב)

      טעון קיפוח 72: "מי היה מאמין: עומר אדם גילה את האור, התחבר לאדמה ולשאר גורמי הטבע, גידל ראסטות, הפסיק להתקלח והפך למוש בן ארי" (ביקורת על "אחרי כל השנים" של עומר אדם).

      טעון קיפוח 73: "מתברר שכשמורידים את הקצב, מנמיכים את הווליום, מצננים את ההתלהבות, מסתפקים בפסנתר ובבוזוקי ומדגישים את ערוץ הווקאלז, מתגלה פתאום סיבה רצינית, ראויה, להמשך הקריירה של מושיק עפיה" (מתוך ביקורת על "חצי חיים" של מושיק עפיה).

      טעון קיפוח 74: "האם טרבלסי רצה לכתוב משהו על חתונה, צרויה חשב דווקא על היריון, איש מהם לא היה מוכן לוותר, ואז הם הלכו לבוררות אצל ישי לוי, ולוי, החכם באדם, מצא פשרה בדמות שילוב בין שני הרעיונות בשיר אחד?" (מתוך ביקורת על "נקלטת" של ישי לוי).

      טעון קיפוח 75: "מה שכן מוצלח בו זה האופן שבו הוא יצק משמעות חדשה במילה הנחמדה "תותים" (משהו טוב, חיובי) - משמעות שאולי היתה מוכרת קודם איפשהו בעפולה או בחדרה, אבל לא ממש היתה שגורה בשפת עמנו עד כה" (ביקורת על "החיים שלנו תותים" של חנן בן ארי).

      טעון קיפוח 76: "בעזרת לחן קליט ועיבוד יורוטראשי ממוזרח, מצליחה אתי ביטון לקדם את רעיון השלום האזורי, בין תל אביב לפריפריה, וליצור קרקע להידברות, להסתחבקות ולהיווצרות של ז'אנר חברתי חדש באזורנו - ההיפסטר הים-תיכוני". (מתוך ביקורת על "היפסטר" של אתי ביטון).

      טעון קיפוח 77: "טוב מאוד, אם כן, שגולן מבטיח פה לבתו שתמיד יהיה שם בשבילה, כי נכון לעכשיו היא זו שמתגייסת - כלומר, מגויסת - למענו" (מתוך ביקורת על "תמיד בשבילך" של אייל גולן ובתו אלין).

      טעון קיפוח 78: "עם כל הכבוד לרמה המלודית בשירי הפופ הים-תיכוני של ימינו, מרגש מאוד לשמוע את אמני הז'אנר מבצעים גם שירים שיש להם מנגינה" (מתוך ביקורת על "פתאום כשלא באת" של ליאור פרחי).

      טעון קיפוח 79: "עפיה מתפרץ לנו פה, בקול עמוק מתמיד ובקצב הרגאטון הים-תיכוני, לדלת פתוחה: מי כמונו, אנשים שמבינים עניין, יודע שחמישי, היום שבו המדור מתפרסם, זה יום שמח" (מתוך ביקורת על "חמישי שמח" של מושיק עפיה).

      טעון קיפוח 80: "עטיפת האלבום החדש של פאר טסי מסקרנת. לראשונה אי פעם, יוצא בארץ אלבום ים-תיכוני שעל עטיפתו לא מופיע צילום תקריב של הזמר/ת" (מתוך ביקורת על אלבומו של פאר טסי, "מה נשים רוצות").

      טעון קיפוח 81: "יש משהו מנחם בידיעה שאפילו גדולי האמנים בעולם נאלצים מדי פעם להיכנע לתכתיבי החברה ולוותר על יקיצה טבעית. מי היה מאמין שכוכב בסדר הגודל של עמוס אלגלי, לדוגמה, מקיץ משנתו לפעמים גם לפני השעה תשע ו"חייב למהר", לדבריו, כי הוא "מאחר לעבודה" (מתוך ביקורת על "לקום בבוקר" של עמוס אלגלי).

      טעון קיפוח 82: "שנה אחרי שדודו אהרון מיצה את העניין ב'טרמינל 3', נזכר משה פרץ שבעצם גם הוא נורא מתרגש מטיסות, ובכלל, מחו"ל" (מתוך ביקורת על "טיסה 5325" של משה פרץ).

      טעון קיפוח 83: "הבדיחה הבלתי נלאית הזאת סופרה כבר מיליון פעם (למשל, על ידי קוקו וסטיב, השרוף, אבי הזמר ובערך 93 אחוז מהאמנים שמסוקרים במדור זה וכלל לא מתכוונים להתבדח) - ובכל זאת, בזכות הטקסט המוצלח וההבעה הדבילית של אסי כהן, זה שוב די מצחיק" (ביקורת על "מתוקה מהחיים" של דדי דדון).

      טעון קיפוח 84: "הקונפליקט התדמיתי שבין היהירות של טסי לעממיות הנערית של בן זקן מוצא ביטוי ב'כל העיר שלנו' בצורה של דיאלוג ווקאלי מלאכותי, מאולץ ומאוד לא אמין בין שני זמרים לא קשורים" (מתוך ביקורת על "כל העיר שלנו" של פאר טסי ועדן בן זקן).

      טעון קיפוח 85: "מוזיקה זה נורא אוברייטד. 'ישראלים' לא צריכים את זה. סטטיק, בן אל תבורי וסלסולים זה מוצרט בשבילם. אין על העם הזה. אין" (מתוך ביקורת על "סלסולים" של סטטיק ובן אל תבורי).

      טעון קיפוח 86: "תמיר גל (כמו אבי ביטר וכמו עופר לוי, לדוגמה) זקוק לדכאוניים ולחרדתיים לפחות כמו שהדכאוניים והחרדתיים זקוקים לציפרלקס. הוא לא אמור לנסות לסייע להם להתמודד עם זה. להפך: ככל שהם יהיו רבים יותר ומצבם יהיה רע יותר, כך הסיכויים של שיריו להפוך ללהיטים יהיו גבוהים יותר" (מתוך ביקורת על "הזיות שגעונות" של תמיר גל).

      טעון קיפוח 87: "להבדיל מ'מתוקה מהחיים', בו דידה דדידנו ממקום למקום, מבחורה לבחורה ומנושא לנושא, פה הבחור ממוקד יותר (בעצמו, כמובן), מאופס יותר (על עצמו) ושלם יותר (עם עצמו), אבל בשלב מסוים הוא גם קצת חוזר על עצמו" (מתוך ביקורת על "זכית בי" של דדי דדון).

      טעון קיפוח 88: "בזמן שאייל גולן מנסה להיות שלמה ארצי, שלמה ארצי לא ממש מנסה להיות אייל גולן, כי בכל זאת, יש גבול" (מתוך ביקורת על "והאמת" של שלמה ארצי וישי ריבו).

      טעון קיפוח 89: "הטענה הרווחת בקרב המגיבים למדור זה - 'נו באמת, כאילו שהשירים של האשכנזים יותר טובים' - מעולם לא נשמעה מדויקת יותר" (מתוך ביקורת על "איך זה את" של שלום חנוך ושרית חדד).

      טעון קיפוח 90: "אף על פי שהמילים של 'בלבלה' לא מצחיקות בכלל, אלא רק מאופיינות ברמה בלתי נתפשת של טמטום ('היא איתי במכונית / ונוסעים לחוף עתלית / בא לי לאכול דגים / חומוס, צ'יפס וחמוצים / על כוס בירה לבנה / לדבר על חתונה'), הוא מגדיל ראש ומצרף לסינגל הזה אזהרה לשדרים ולעיתונאים: "יש להקשיב לשיר בישיבה, כדי שלא תיפלו מצחוק" (מתוך ביקורת על "בלבלה" של דודו יסמין).

      טעון קיפוח 91: "לרגע לא חשבנו אחרת, אבל עדיין, בשביל הפרוטוקול, נציין שעמוס אלגלי אוהב את הים" (מתוך ביקורת על "בדרך לים" של עמוס אלגלי).

      טעון קיפוח 92: "עורקבי, מצדו, צריך להמשיך בכיוון הזה. השיר הבא שלו חייב, לפיכך, לעסוק בכובע ובקרם הגנה. זה לא פחות חשוב ממשקפי שמש, אגב" (מתוך ביקורת על "משקפי שמש" של ניסים עורקבי).

      טעון קיפוח 93: "באופן אירוני, 'תזיזו' הוא אחד השירים התקועים ביותר שידע הז'אנר בשנים האחרונות: במקום לתפוס פיקוד על העדי ביטיות למיניהן שצצו בעקבות הצלחתה ולסלול בפניהן את הצעד הבא, בן זקן משתרכת כאן אחריהן בצליעה פופית חיוורת" (מתוך ביקורת על "תזיזו" של עדן בן זקן).

      טעון קיפוח 94: "גם המצלול בשיר שונה מאוד מזה שמאפיין את הטקסטים המאוד זכריים שבניון כותב בעצמו לעצמו - טקסטים דחוסים, עמוסי מלל, שהמלים שבהם נורות מפיו כמו זירעונים בדרכם אל הביצית" (מתוך ביקורת על "השגחה פרטית" של עמיר בניון).

      טעון קיפוח 95: "'אח, איזה יופי!', ממלמל לעצמו המבקר הזחוח והציניקן תוך שילוב אצבעות הידיים, היפוך הזרועות, מתיחתן לפנים והוצאת חמישה, אולי ששה, קנאקים, כהכנה להקלדה עטירת עקיצות. 'זה הולך להיות קל. שיר על מגדת עתידות. חה'" (מתוך ביקורת על "מגדת עתידות" של דוד ג'מיל).

      טעון קיפוח 96: "אלוהים, כידוע, לא פראייר. הוא יודע טוב מאוד מתי אדם חש בצורך אמיתי וכן להודות לו ולפאר את שמו, ומתי אדם נזכר בו שנייה לפני יום כיפור, בשלב הסיכומים הסופיים של גזר דינו, ומנסה לשבש הליכי משפט" (מתוך ביקורת על "אל מושיע" של מושיק עפיה).

      טעון קיפוח 97: "הבעיה, באופן כללי, פחות נוגעת לשירים עצמם, אם כי כמה מהם - אין דרך קלה יותר לומר זאת - פשוט גרועים עד כדי כאב פיזי" (מתוך ביקורת על אלבומה של עדן בן זקן, "תאמין לי").

      טעון קיפוח 98: "דרכים רבות עומדות לרשות האמן המבקש לזרז את בוא המוזה לכיוונו: הליכה, מדיטציה, אי בודד, וויסקי, חשיש, אל.אס.די וכו'. סודו הפרטי של עוזי גינתי - אדם יקר וברוך כישרונות - הוא חומוס" (מתוך ביקורת על "המנון החומוס הישראלי" של עוזי גינתי).

      טעון קיפוח 99: "קובי אוז מוכשר, אבל קל יותר לשים לב לכך כשהוא קצת פחות שר" (מתוך התייחסות ל"מי הפרובנציאל" במצעד השנתי תשע"ו).